הקרב על המילים החל לפני כחודש, כששחקנים התחילו לדון ביניהם בפורומים הרשמיים כיצד להגיב לגל מחאות Black Lives Matter, שהחל לשטוף אז את ארצות הברית. בתגובה NASPA ערכה סקר בקרב יותר מ־1,000 שחקנים, שבעקבותיו הוחלט להוציא את 226 המילים הבעייתיות מהמילון שמשמש לשיפוט במשחקי שבץ־נא.

ההחלטה הזאת פילגה את ציבור השחקנים, ראשית בדיון תיאורטי שנגע לסוגיה — מה בעצם קורה כשאתה מניח מילה על הלוח? האם זה שקול לדיבור? לפי השחקנית האמריקאית השחורה ג'וזפין פלאוורס, התשובה חיובית: "את יכולה למצוא את עצמך יושבת במשך 45 דקות, פשוט בוהה במילה", אמרה ל"ניו יורק טיימס", "ואם את לא מכירה את השחקן מולך, את תתהי אם הוא שם אותה כדי להעביר לך מסר". מנגד, וולינגטון ג'יגרה הניגרי, אלוף העולם לשעבר, דווקא טוען ש"הנחת מילה על הלוח אינה ניסיון לפגוע ברגשות של היריב". התומכים בעמדה זו טוענים כי בדרגות הגבוהות של שבץ־נא, מדובר יותר במשחק של מתמטיקה מאשר של מילים: שינון המילון אינו מספיק, צריך לחשוב גם על פוזיציות לוח וקומבינציות של אותיות כדי לקבל את הניקוד המרבי. בשלב הזה, הם טוענים, המילים הן כבר לא ממש מילים — רק כלים להרוויח עוד נקודות.

פער העמדות הזה הוא יותר תרבותי וחברתי מאשר אישי. שיח הפוליטיקלי קורקט והמחאות האמריקאיות אינם משפיעים באותה מידה על ניגריה או תאילנד, ובכל זאת האמריקאים כופים אותם על יתר העולם. והעלילה אכן מסתבכת כשהדיון בהחלטת NASPA, שאינה מחייבת את הארגון העולמי (WESPA), מגיע גם אליו. "יש סוגיות אמיתיות של גיוון וייצוג בקהילתנו, והן קשורות יותר לעניינים חברתיים", אמר לרויטרס יו"ר הארגון העולמי כריס ליפה. "הוצאת מילים מהמילון לא תשנה את החברה".

מה אכפת ל־WESPA להסיר מילים שהאמריקאים רגישים להן? אוון כהן, ד"ר לבלשנות ושחקן מקצועי ישראלי שגם מכהן כחבר בוועדת החוקים של WESPA, מסביר כי הדבר קשור בהיסטוריה של שני הארגונים. "ב־1991, כשקיימו את אליפות העולם הראשונה שבה הייתי הנציג הישראלי הראשון, הבריטים שיחקו עם מילון צ'יימברס הבריטי והאמריקאים עם מילון וובסטר האמריקאי. מאז הוחלט כי בתחרויות הבינלאומיות יהיה מילון מאוחד, שכולל ביטויים ומילות סלנג ממקומות דוברי אנגלית שונים, ובהדרגה כל המדינות אימצו אותו, חוץ מהאמריקאים. הסיבה? במילון הבינלאומי יש 270 אלף מילים, בעוד שבמילון האמריקאי יש 190 אלף מילים. ולכן עכשיו כשהאמריקאים חושבים שהמחאות אצלם צריכות לעניין את כל העולם, האסייתים והאפריקאים מתנגדים בחריפות".

ויש, כמובן, גם סוגיה לא צפויה: מילים שיש להן משמעות שונה בניבים שונים. "קח לדוגמא את המילה 'fag'", אומר כהן, "באמריקה זה כינוי גנאי להומו, אבל באנגליה זה סלנג ממש לא פוגעני לסיגריה. אז מוציאים או לא מוציאים?".

בסופו של דבר המהומה על פסילת המילים מהדהדת את הבעייתיות ביחסי החוץ של האמריקאים מימים ימימה — ממשטרים רודניים, דרך תרגילי מס של תאגידי ענק ועד הקורונה — בעיות גלובליות לא מעניינות את ארצות הברית, עד שהן משפיעות עליה בבית, ואז פתאום כל העולם נדרש להתעניין בהן. אבל לעולם נמאס מחוסר הסולידריות הזה. ואם האמריקאים עדיין לא מבינים זאת, האסייתים, האפריקאים והאירופאים ישמחו לאיית להם: "F*ck you".