לין־מנואל מירנדה כתב מיוזיקל על ימי מלחמת העצמאות האמריקאית והקמת ארצות הברית בהובלת ג'ורג' וושינגטון, שאלכסנדר המילטון היה יד ימינו ושר האוצר הראשון של המדינה החדשה. הוא עיצב את המילטון כדמות טראגית ואת סיפורה של אמריקה כמלודרמה עם סיפורים אישיים קורעי לב. הטוויסט הוא שכמעט כל השחקנים ב"המילטון" שחורים והיספאנים, והמיוזיקל מורכב משירי היפ־הופ. שורת השיווק של ההצגה היתה "אמריקה של אז מסופרת בידי אמריקה של היום".

אלא שאמריקה 2015 אינה אמריקה 2020. ואין מקריות בהחלטה של דיסני לא להפיץ את הגרסה המצולמת לבתי הקולנוע בשנה הבאה, אלא כבר עכשיו כשכולם מסוגרים בביתם. ובעיקר, כשבבית הלבן יושב נשיא גזען, ורחובות ארצות הברית נשטפים במחאת Black Lives Matter. "המילטון", שנכתב ועלה בימי אובמה האופטימיים, נראה פתאום כמו מכתב איום ללבנים: זוכרים את המהפכה האמריקאית? זוכרים שהקמתם צבא מאולתר, גירשתם את הבריטים והכרזתם עצמאות? ובכן, ההיסטוריה עשויה לחזור על עצמה. אלא שהפעם השחורים, ההיספאנים והמהגרים יובילו מהפכה נגדכם. זה הופך ברור עוד יותר בבחירה ללהק את האמריקאי הלבן היחיד בקאסט לתפקיד המלך ג'ורג' השלישי, העריץ הבריטי שנגדו פרצה המהפכה. וכמו שהמהפכה ההיא הצליחה ונהפכה להיסטוריה, גם המהפכה הזאת תצליח.

מפתיע שדווקא תאגיד דיסני — שזוהה בראשיתו עם גזענות וכיום הוא שגריר אדוק של כל־משפחתיות נעימה — הוא זה שמשגר לעולם את אחת מקריאות המרד הכי רדיקליות במאבק נגד גזענות לבנה. מירנדה קורא "התקוממו!", ועכשיו כל אמריקה יכולה לשמוע אותו.