ויזארדס רחוקה מלהיות חלוצה בתחום. זה שנים רבות שמשחקי תפקידים מציגים גזעים באופן מורכב, וכבר בשנות התשעים "מרוצללים", למשל, הציג גזעים בלי תכונות "טיפוסיות". ובכל זאת, ביחס לענף משחקי המחשב, האח הצעיר והלכאורה מתקדם של משחקים שולחניים, מהלך כזה נחשב נועז ומסוכן — בגיימינג כל רמז לפוליטיקה פרוגרסיבית מעורר מיעוט קולני ואלים של טרולים, שמצליח להכתיב סדר יום שמרן בענף.

איך קרה שדווקא קהילת משחקי התפקידים העתיקה מאמצת בחום שינויים פוליטיים? התשובה נעוצה בשינוי הדמוגרפי שהתחולל בה — מקהילת נערים צעירים היא נהפכה לבית חם למיעוטים אתניים, מגדריים וכו'.

השינוי הזה נובע מכמה סיבות: ראשית ההצלחה המסיבית של ספרי פנטזיה לנוער בשני העשורים האחרונים ("הארי פוטר", "דמדומים") החדירה את הפנטזיה ללב המיינסטרים; שנית, עלייתם של שרתי אונליין איפשרה לשחקנים למצוא חברים עם עמדות דומות לשלהם אפילו בקצה השני של העולם; ולבסוף ההבנה שמשחק שבו כל אחד בונה את דמותו לפי רצונו, הוא שדה מושלם להתנסות במתיחת גבולות הזהות, התאימה היטב לעידן הספקטרום המגדרי והזהויות הא־בינאריות. בסופו של דבר גם גמדים ואורקים רק רוצים להיות נאהבים ומקובלים.