גל החקיקה

זה רק הפרומו

בליץ החקיקה שהתנהל השבוע בכנסת מייצר תחרות עזה בין השיאים השליליים שנרשמו: יש שיאמרו שהשיא שמור לסימולטניות שבהרצת בזק במקביל של ארבעה חוקים שמשנים משטר, בלי לאפשר לח"כים אפילו להתמודד עמם ברצינות — חוק דרעי (הכשרת המורשע לכהונת שר), חוק בן גביר (הכפפת המשטרה לשר החדש לביטחון לאומי), חוק סמוטריץ' (מינוי שר נוסף בכל משרד) וביטול חוק התפלגות מסיעה: יש שיאמרו שהשיא הוא תיקון הרגע האחרון של חוק דרעי, שנועד להכניסו מיידית לתוקף; ויש שיאמרו שהזוכה הוא בכלל הסירוב של בן גביר להכניס לחוק המשטרה (הפרטית?) שלו את הסעיף הממלכתי שהציעה היועצת המשפטית לממשלה, שחוששת לעצמאות המשטרה. ולא חסרים טוענים נוספים לשיא בגל החקיקה הזה, ששומט בהדרגה, בשיטת הסלמי, את השטיח מתחת לדמוקרטיה הישראלית.

ויש אחרים, כמו השופט בדימוס דוד חשין, שמתריע על הסגנון, הגידופים והאיומים. זה כבר לא חדש, אבל מותר להזדעזע שוב: הדיונים בחוקים הפרסונליים האלה טובלים באלימות מילולית כזו, שנדיר למצוא דובר שמגיע למשפט שלישי בלי שישוסע. השבוע הזה בכנסת — גם מבחינת התוכן וגם הצורה — הוא רק הפרומו, המבוא לממשלה שתקום כאן בשבוע הבא.

/// משה גורלי

המשרד להגנת הסביבה

גיבור במילים

"היסטוריה!" זעקו השבוע כלי התקשורת ברחבי העולם עם נעילת ועידת המגוון הביולוגי של האו"ם בהסכם בינלאומי ל"הגנה על 30% מכדור הארץ, למען הטבע, עד סוף העשור". בפועל, למרבה הצער, ההסכם שנחתם הוא עמום וחסר שיניים, נושא על גבו חטוטרת של הסכמים שבמשך שני עשורים אף סעיף בהם לא הושג. בני האדם ממשיכים לדרדר את מערכות כדור הארץ לגוויעה ואת בעלי החיים להכחדה, ומרעידים את התשתית של המערכות הכלכליות והפיזיות המאפשרות את שגשוג החברה האנושית.

גם המשרד הישראלי להגנת הסביבה, שהיה שותף לוועידה, הצהיר: "אנחנו מחויבים לתוכנית שאפתנית למגוון ביולוגי ל־2030, לאימוצה המהיר וליישומה בפועל". אלא שאותו משרד, שגיבור במילים, כבר עשור מקמץ מאוד במעשים. לפי מבקר המדינה, 74% מהיעדים שלהם התחייבה המדינה בתחום לא הושגו, ומאז 2013 חלה הידרדרות במצב המגוון הביולוגי ב־89% מהמערכות האקולוגיות. שיעור איבוד השטחים הטבעיים והסבתם לבנייה ולתעשייה הוא מהגבוהים בעולם. והרשויות בקושי מבצעות אכיפה, וגם היא נעשית בכפפות של משי.

כבר לפני כ־13 שנה פרסם המשרד להגנת הסביבה את "התוכנית הלאומית למגוון הביולוגי בישראל", שהיתה יכולה לשפר את המצב — אילו מישהו היה טורח ליישמה, או לכל הפחות לתקצב אותה. העיקר שעכשיו המשרד מספר שהוא כותב תוכנית חדשה.

/// שני אשכנזי

סעיף הנכד

חותמת גזענות

"ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה חושדים בך שאתה לא יהודי. בכל מדינה אחרת בעולם חושדים שאתה יהודי". הבדיחה הזאת רצה בשבועות האחרונים ברשתות החברתיות בשפה הרוסית, וכמה שהיא לא מצחיקה בדיוקה. חבל שיוזמי ודוחפי ביטול "סעיף הנכד" בחוק השבות, שמאפשר גם לנכדים של יהודים לעלות לישראל ולהיחשב יהודים, לא חוו על בשרם חיים מחוץ למדינת ישראל. הרי בכל מקום אחר בעולם — אפילו במקומות שבהם האנטישמיות אסורה בחוק — בני שיחך תמיד יתהו אם אתה יהודי, ויעשו זאת בהסתמך על שם המשפחה שלך או המראה שלך. שני הסממנים הללו בהחלט יכולים להסגיר את אותם "אומללים" כל הדרך מסבא או סבתא. אומללים שבחו"ל תמיד ייתפסו כיהודים, ובארץ היהודים יהיו "סכנה להתבוללות".

ביטול סעיף הנכד לא מסעיר את הציבור הרחב וגם לא נתפס כמאיים במיוחד לצד שאר הגזרות ה"הלכתיות" שמתרגשות על עם ישראל, אבל הוא החותמת הסופית להיותה של ישראל מדינה גזענית, שגם לא מתביישת בכך. אם זה המצב, למה שלא נפתור את השאלה אחת ולתמיד ופשוט נוסיף גם תוצאות בדיקות דנ"א בתעודת הזהות?

/// סופי שולמן