חתיכת שבוע

חתיכת שבוע

/// הממשלה הנכנסת כבר שוברת שיאים שליליים /// ההסכם להגנה על הטבע הוא בלון ריק /// יוזמי ביטול סעיף הנכד לא שמעו על אנטישמים /// כנס הקריפטו מטרגט מוחלשים

גל החקיקה

זה רק הפרומו

בליץ החקיקה שהתנהל השבוע בכנסת מייצר תחרות עזה בין השיאים השליליים שנרשמו: יש שיאמרו שהשיא שמור לסימולטניות שבהרצת בזק במקביל של ארבעה חוקים שמשנים משטר, בלי לאפשר לח"כים אפילו להתמודד עמם ברצינות — חוק דרעי (הכשרת המורשע לכהונת שר), חוק בן גביר (הכפפת המשטרה לשר החדש לביטחון לאומי), חוק סמוטריץ' (מינוי שר נוסף בכל משרד) וביטול חוק התפלגות מסיעה: יש שיאמרו שהשיא הוא תיקון הרגע האחרון של חוק דרעי, שנועד להכניסו מיידית לתוקף; ויש שיאמרו שהזוכה הוא בכלל הסירוב של בן גביר להכניס לחוק המשטרה (הפרטית?) שלו את הסעיף הממלכתי שהציעה היועצת המשפטית לממשלה, שחוששת לעצמאות המשטרה. ולא חסרים טוענים נוספים לשיא בגל החקיקה הזה, ששומט בהדרגה, בשיטת הסלמי, את השטיח מתחת לדמוקרטיה הישראלית.

ויש אחרים, כמו השופט בדימוס דוד חשין, שמתריע על הסגנון, הגידופים והאיומים. זה כבר לא חדש, אבל מותר להזדעזע שוב: הדיונים בחוקים הפרסונליים האלה טובלים באלימות מילולית כזו, שנדיר למצוא דובר שמגיע למשפט שלישי בלי שישוסע. השבוע הזה בכנסת — גם מבחינת התוכן וגם הצורה — הוא רק הפרומו, המבוא לממשלה שתקום כאן בשבוע הבא.

/// משה גורלי

צילום: שלומית ענבר רובין

המשרד להגנת הסביבה

גיבור במילים

"היסטוריה!" זעקו השבוע כלי התקשורת ברחבי העולם עם נעילת ועידת המגוון הביולוגי של האו"ם בהסכם בינלאומי ל"הגנה על 30% מכדור הארץ, למען הטבע, עד סוף העשור". בפועל, למרבה הצער, ההסכם שנחתם הוא עמום וחסר שיניים, נושא על גבו חטוטרת של הסכמים שבמשך שני עשורים אף סעיף בהם לא הושג. בני האדם ממשיכים לדרדר את מערכות כדור הארץ לגוויעה ואת בעלי החיים להכחדה, ומרעידים את התשתית של המערכות הכלכליות והפיזיות המאפשרות את שגשוג החברה האנושית.

גם המשרד הישראלי להגנת הסביבה, שהיה שותף לוועידה, הצהיר: "אנחנו מחויבים לתוכנית שאפתנית למגוון ביולוגי ל־2030, לאימוצה המהיר וליישומה בפועל". אלא שאותו משרד, שגיבור במילים, כבר עשור מקמץ מאוד במעשים. לפי מבקר המדינה, 74% מהיעדים שלהם התחייבה המדינה בתחום לא הושגו, ומאז 2013 חלה הידרדרות במצב המגוון הביולוגי ב־89% מהמערכות האקולוגיות. שיעור איבוד השטחים הטבעיים והסבתם לבנייה ולתעשייה הוא מהגבוהים בעולם. והרשויות בקושי מבצעות אכיפה, וגם היא נעשית בכפפות של משי.

כבר לפני כ־13 שנה פרסם המשרד להגנת הסביבה את "התוכנית הלאומית למגוון הביולוגי בישראל", שהיתה יכולה לשפר את המצב — אילו מישהו היה טורח ליישמה, או לכל הפחות לתקצב אותה. העיקר שעכשיו המשרד מספר שהוא כותב תוכנית חדשה.

/// שני אשכנזי

צילום: אי.פי

סעיף הנכד

חותמת גזענות

"ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה חושדים בך שאתה לא יהודי. בכל מדינה אחרת בעולם חושדים שאתה יהודי". הבדיחה הזאת רצה בשבועות האחרונים ברשתות החברתיות בשפה הרוסית, וכמה שהיא לא מצחיקה בדיוקה. חבל שיוזמי ודוחפי ביטול "סעיף הנכד" בחוק השבות, שמאפשר גם לנכדים של יהודים לעלות לישראל ולהיחשב יהודים, לא חוו על בשרם חיים מחוץ למדינת ישראל. הרי בכל מקום אחר בעולם — אפילו במקומות שבהם האנטישמיות אסורה בחוק — בני שיחך תמיד יתהו אם אתה יהודי, ויעשו זאת בהסתמך על שם המשפחה שלך או המראה שלך. שני הסממנים הללו בהחלט יכולים להסגיר את אותם "אומללים" כל הדרך מסבא או סבתא. אומללים שבחו"ל תמיד ייתפסו כיהודים, ובארץ היהודים יהיו "סכנה להתבוללות".

ביטול סעיף הנכד לא מסעיר את הציבור הרחב וגם לא נתפס כמאיים במיוחד לצד שאר הגזרות ה"הלכתיות" שמתרגשות על עם ישראל, אבל הוא החותמת הסופית להיותה של ישראל מדינה גזענית, שגם לא מתביישת בכך. אם זה המצב, למה שלא נפתור את השאלה אחת ולתמיד ופשוט נוסיף גם תוצאות בדיקות דנ"א בתעודת הזהות?

/// סופי שולמן

כנס הקריפטו

מריח רע

השבוע התקיים בנצרת "הכנס הראשון לחברה הערבית בתחום הקריפטו". השתתפו בו דמויות מפתח בשוק הישראלי, לרבות נציג מוסדי ותיק ונציג של הרגולטור המפקח — אילן שטרק, מנכ"ל אלטשולר שחם הורייזן, ואסף ארז מרשות ניירות ערך - שהעניקו בהשתתפותם ארשת של מכובדות לתחום השנוי במחלוקת. רק הרצאה אחת ניתנה בכנס כ"אזהרה" על השוק: "קריסת FTX — מקרה בוחן", ניסוח דיפלומטי למה שהיה ראוי שייקרא "הונאת הענק של FTX, אחת מיני הונאות רבות אחרות של חברות ענק שהריצו תרמית פירמידה והביאו לאובדן של מיליארדי דולרים למיליוני אנשים ברחבי העולם".

אפשר להתווכח אם קריפטו הוא העתיד, אבל קשה להתווכח על כך שהתחום כיום רחוק מלהיות סוגה בשושנים: מדובר בשוק בצניחה חופשית, שסובל מתנודתיות עזה ומעמלות גבוהות, רווי תרמיות ומסחר פנים, שדורש ממשתתפיו אוריינות טכנולוגית יוצאת דופן רק כדי לא להיהפך לקורבנות, ושנכסים רבים שנמכרים בו הם ניירות ערך לא רשומים.  

ייתכן שהכוונות של מארגני "הכנס הראשון לחברה הערבית בתחום הקריפטו" טובות, אבל התעלמותם המכוונת מכל סכנות הענף מריחה רע. מוצרים פיננסיים טורפניים משווקים לרוב דווקא לאוכלוסיות שיש להן בעיה לקבל שירותים פיננסיים מסורתיים, שסובלות מאמון נמוך במערכת הבנקאית וחוששות מעמלות לא צפויות. מי שמבטיח לקהל שלו את "העתיד", ראוי שיבהיר גם שלפחות כרגע, העתיד הזה מסוכן הרבה יותר מההווה.

/// ויקי אוסלנדר

מילת השבוע

//

דור סער־מן

למה כולנו רוצים להניף אותו מעל הראש?

היה קשה עד בלתי אפשרי להישאר אדיש אל מול משחק הגמר של גביע העולם בכדורגל השבוע. וכשהמשחק הסתיים בניצחון של ארגנטינה, כל העיניים היו נשואות לאדם אחד — ליונל מסי, שהניף את הגביע וסגר מעגל למדינה שלו ולקריירה שלו. מונדיאל הוא תמיד חגיגה בינלאומית, אבל הפעם, לראשונה זה עשרות שנים, עיני כל העולם היו נשואות לאדם אחד ולנבחרת אחת, שכולם קיוו שיניפו את הגביע. אולי ההסבר לתחושת שותפות הגורל שלנו עם כדורגלן שמעולם לא פגשנו טמון בכך שלפרס הגדול אנחנו קוראים גביע.

גביע הרי מקיף אותנו ביומיום שלנו: גביע הקידוש וההבדלה של השבת, גביע היין של אליהו הנביא בליל הסדר, או סתם גביעי פלסטיק שבתוכם אנחנו שמים גלידה או סלט פירות בסוף הארוחה. רק במקרה גביע הוא גם הכינוי למה שמעניקים למנצח בתחרות, כי הגביעים הראשונים אכן היו דומים בצורתם לגביעי אוכל. מאז בהרבה שפות גביע הניצחון קיבל שם אחר, אבל העברית שמרה על המקור. כך היומיומי נכנס בחד־פעמי. השגרתי משתלב עם הטוב בעולם.

השילוב הזה מייצג את ההצלחה של הכדורגל בכלל, ושל מסי בפרט. כי כשצפינו השבוע בניצחון האדיר של מסי, ידענו שאנחנו לעולם לא נזכה להניף כזה גביע. מצד שני, יכולנו לחלום להיות כמו מסי, בחור צנום שכמונו נולד למשפחה רגילה, שעזרה לו ודרבנה אותו. הסיפור של מסי הוא שילוב של רגיל ופנומנלי בו־זמנית. של גביע נוצץ וחלומי עם גביע ופל שהגלידה מטפטפת לו מלמטה.