ד

ניאל לאון צוחק כל הדרך לבנק. לא כמטאפורה, במובן הכי מילולי שאפשר.

לפני כשנתיים לאון חזר לישראל אחרי 20 שנה בניו יורק, כדי לנהל מקרוב את פעילות הפיתוח של הסטארט־אפ Celsius Network, שהוא אחד ממייסדיו. לאון כבר היה יזם טכנולוגיה מנוסה עם כמה הצלחות (וכמה כישלונות) ברזומה וגרף לא מעט כסף. את ההון שצבר ניהל במשך שנים במריל לינץ', מהמוסדות הבנקאיים הוותיקים והמבוססים בעולם. אבל אז, כאמור, הוא חזר לישראל.

"באתי לסניף הבנק שלי כאן כדי לקחת משכנתא לקניית דירה", הוא מספר בריאיון ל"מוסף כלכליסט". "רציתי לשים מיליון שקל הון עצמי, ולקחת את השאר בהלוואה. שאלו אותי מאיפה ההון העצמי לתשלום הראשון, והסברתי שהוא מגיע מחשבון הבנק שלי, שמתנהל כבר שנים במריל לינץ', חשבון על שמי, עם כל הפרטים שלי, לא איזה מספר עלום. בבנק הרימו גבה, אבל התקדמו איתי הלאה. שאלו שאלות, מילאו שאלון, וכשהגענו לתחום העיסוק ואמרתי שאני יזם בתחום הקריפטו — התבקשתי לעזוב. הבנקאי אמר לי פחות או יותר במילים אלה: 'אדוני, צא מהבנק ותגיד תודה שאני לא סוגר לך את חשבון הבנק, יש לך מזל'".

לאון צוחק כשהוא מספר את הסיפור הזה. הוא יכול לצחוק. דירה הוא כבר קנה, לא לדאוג. הון הוא המשיך לצבור, גם בזכות ההחזקה שלו בצלזיוס. בשבוע שעבר דיווחה החברה כי השלימה גיוס הון של 400 מיליון דולר, לפי שווי של 3 מיליארד דולר. גיוס ענקי עם שווי חריג, כחלק ממהלך שכולו מפתיע: ביולי 2020 גייסה צלזיוס 30 מיליון דולר, לפי שווי של קצת יותר מ־100 מיליון דולר בלבד. המשמעות היא שבתוך קצת יותר משנה השווי זינק בכמעט פי 30, ובחברה שמחים לספר שהם יכלו לגייס גם יותר בסיבוב הנוכחי. אבל לאון מתגאה בעיקר בכך שהכסף בסבב הנוכחי לא מגיע ממשקיעים בתחום הקריפטו, אלא מגופים גדולים, מבוססים וסולידיים — קרן הפנסיה של המורים בקוויבק וקרן ההשקעות WestCap. לא פחות מהכסף, הגיוס הזה אמור להיות חותמת הלגיטימציה הסופית של החברה, שמה שהיא עושה עלול להרים יותר גבות מזו של פקיד המשכנתא של לאון.

צלזיוס היא בעצם מעין בנק של מטבעות קריפטו. באמצע השנה שעברה היא ניהלה כמיליארד דולר מטבעות כאלה שהוחזקו אצלה. כיום היא כבר מנהלת 26 מיליארד דולר. יש לה קצת יותר ממיליון לקוחות, שמפקידים אצלה כסף שצברו ב־45 מטבעות דיגיטליים שונים, מביטקוין (שמהווה כ־40% מההפקדות), דרך את'ר (30%) ועד סושי. צלזיוס לא רק "שומרת" על הכסף. כמו בנק, היא גם מאפשרת ללקוחותיה לקחת הלוואות, ומעבר לכך, הדובדבן העיקרי הוא תשלומי ריבית על בסיס שבועי, שמקבלים אלה שמפקידים אצלה את המטבעות (בחברה לא קוראים לזה ריבית אלא rewards). מדובר בריביות שנתיות של 5%-12% — שיעורים שאפשר רק לחלום עליהם בבנקים רגילים.

העניין הזה, של ריביות גבוהות על הפקדות שאפילו עמלה לא צריך לשלם עליהן, מעורר את עיקר התהיות וכופה על צלזיוס אסטרטגיה מתגוננת. בחברה מבינים היטב שהם עדיין צריכים להוכיח שלמודל העסקי שלהם יש היתכנות ותוקף. ובשביל זה היה להם חשוב להביא פנסיונרים מקנדה.

"זו בדיוק מטרת הגיוס — להרוג את כל הספקות", אומר לאון. "עכשיו יש לנו את המשקיעים האלה, שיש להם הרבה יותר מה להפסיד מאשר לי, והם שמים את השם שלהם על צלזיוס. זה כבר קרוב לחלום שלי".

מה החלום שלך?

"החלום הוא שיפסיקו לשאול אותי למה זה לא פירמידה".

לאון: "הגיוס האחרון נועד להרוג את כל הספקות. עכשיו יש לנו כמשקיעה קרן פנסיה קנדית, שיש לה הרבה יותר מה להפסיד מאשר לי, והיא שמה את השם שלה על החברה. זה כבר קרוב לחלום שלי: שיפסיקו לשאול אותי למה זה לא פירמידה"

"לקוחות חדשים מושכים כל יום"

לאון (47), נשיא צלזיוס וסמנכ"ל התפעול שלה, הקים את החברה ב־2017 עם אלכס משינסקי, המנכ"ל, וניוק גולדשטיין, סמנכ"ל הטכנולוגיות. אחרי הגיוס האחרון, כל אחד מהם שווה כיום על הנייר מאות מיליוני דולרים. לאון הוא הפנים של החברה בישראל, ולריאיון הוא מתייצב עם רוני כהן פבון (34), סמנכ"ל ההכנסות בצלזיוס. עד לפני שנה כהן פבון היה עורך דין בפירמת הענק הרצוג פוקס נאמן, וטיפל מטעמה בעולם הבלוקצ'יין. לאט לאט נשאב אליו והתאהב, עד שהחליט לעזוב את הצד המשפטי לטובת הדבר עצמו, ועכשיו גם הוא מתגייס להגן על החברה.

עוד לפני שמגיעים לריביות, הדבר הראשון שמעורר חשש פירמידה הוא העובדה שכאשר מפקידים מטבעות בצלזיוס הבעלות עליהם עוברת לחברה, והיא משקיעה אותם או מלווה אותם ללקוחות אחרים. המפקידים לא נדרשים לשלם שום עמלות, לא על ניהול חשבון או על משיכה, וכאמור נהנים מתשלום שבועי של התשואה (שנעשה באותו מטבע שבו נעשו ההפקדות). והתשואות האלה, כאמור, יוצאות דופן.

אז החלום שלכם הוא שיפסיקו לשאול אתכם איך זו לא פירמידה, אבל זו שאלה מתבקשת. בבנקים מציעים ריבית זעומה, אצלכם היא יכולה להיות דו־ספרתית. הבנקים מפוקחים ותלויים בהחלטות הבנק המרכזי, אצלכם הכל נגזר רק מהחלטות שלכם. ללקוחות יש סיבה טובה לדאוג ולשאול מאיפה הכסף לריביות האלה?

כהן פבון: "אנחנו היחידים בשוק שהמודל העסקי שלהם לא כולל שום הכנסה מלקוח קצה. גם במשיכה של המטבעות, שיכולה להניב עמלה של מאות דולרים, אנחנו לא גובים דבר. אין לנו שורת רווח שמקורה בלקוחות. הכל מבוסס על היכולת שלנו לייצר עוד מטבעות מהמטבעות שקיבלנו מהלקוחות. אנחנו מנסים לגשר בין עולם הקריפטו לעולם הפיננסים המסורתי, ומתנהלים כמו בנק, שלוקח הפקדות מלקוחות פרטיים ומלווה ללקוחות מוסדיים".

אבל יותר מכמו בנק, צלזיוס מתנהלת כמו קרן גידור: היא מפעילה אסטרטגיות מסחר מגוונות כדי לייצר תשואה בכל מצב, וחלק מהתשואה מגיע גם מכריית ביטקוין. "בקרוב נהיה אחת מחברות הכרייה הגדולות בארצות הברית: יהיו לנו 67 אלף מכונות לייצור ביטקוין עד סוף השנה, שיאפשרו כרייה של 420 ביטקוין בשבוע, ובאופן לא מזהם, ניטרלי מבחינת פליטות הפחמן", אומר כהן פבון.

"אם היינו לוקחים הימור בכיוון מסוים של הביטקוין או כל מטבע אחר היינו יכולים לעשות הרבה יותר כסף, אבל הרוטב הסודי שלנו הוא ניהול הסיכונים. נכון שברמה השבועית אנחנו לא בטוחים אם נוכל באמת לייצר את התשואה הנדרשת ללקוחות, אבל צברנו מספיק אורך נשימה כדי שגם אם היו שבוע או חודש קשים, נוכל לשלם את הריבית. מבחינתנו יש שלושה דברים בטוחים: מסים, מוות ותשלום הריביות של צלזיוס". לדבריו, החברה גם מספקת ללקוחות את כל הדו"חות והניירת הנדרשים על פי חוק כדי לשלם מס על הרווחים בפלטפורמה. "מבחינתנו אנחנו מפוקחים בידי אור השמש".

ובכל זאת, הלקוחות עצמם לא חשדנים?

"בהתחלה אנחנו בהחלט מזהים את החשש של הלקוחות, שמתבטא בכך שבשבועות הראשונים הם מושכים את המטבעות בחזרה על בסיס יומי, רוצים להרגיש את המטבעות שלהם. כל שבוע הם נוגעים גם בריבית כדי להיות בטוחים שזה אמיתי. אבל אחר כך הם נרגעים ומשם זה HODL".

HODL הוא יעד שכל שחקני הקריפטו שואפים אליו; לא בכדי הוא משחק עם המילה hold, ומשמעותו היא Hold on for dear life — לא לברוח גם אם המטבע צונח, להאמין בו למשך זמן, ובהתאם לא למהר לממש כשהמטבע עולה.

אתם יכולים להבין את החשדנות?

לאון: "מערכות היחסים שלנו עם הבנקים הרגילו אותנו לכך שיש רק דרך אחת — שדופקים את הלקוח. התרגלנו שבהפקדה מקבלים ריבית של 0.5% אבל אם מבקשים הלוואה מהבנק הוא נותן לנו אותה בריבית של 5%, זה המודל. לכן כשאנחנו באים לאנשים ואומרים קחו ריבית של 5%-7% ואפילו 12% כולם זועקים שזו פירמידה. אלא שגם המערכת הפיננסית העולמית יכולה לתת את הריבית הזאת, אבל היא לא רוצה. אתה מגלה את זה כשאתה קצת מתעשר, אפילו עוד לא הופך לממש עשיר אלא אמיד, ופתאום אתה רואה שקיים מודל פיננסי שפתוח רק לקהל הזה. פתאום מזמינים אותי להשקיע בקרנות גידור, פתאום מריל לינץ' מוכן לתת לי 5% על הכסף ולא 0.5%".

אבל מי עומד בצד השני?

כהן פבון: "אני, כצלזיוס, וזאת לא הבעיה שלך".

לא ברור איך היציבות של הגוף שאצלו אני מפקידה כסף היא לא הבעיה שלי. זה אולי הקאץ' הגדול של צלזיוס: בניגוד לפיקדון בבנק, במקרה של הפקדה אצלה אין ביטוח למקרים של אירוע סייבר, קריסה טכנית או שיבושים דרמטיים אחרים. לאחר העברת הבעלות על המטבעות צלזיוס עצמה מעבירה אותם לנאמנות שכן נהנית מכיסוי ביטוחי, אבל לא על מלוא הסכום. "נכון שהביטוח הזה לא יכסה את הכל, וזו גם אחת הסיבות שאנחנו מחזקים מאוד את המשרד הישראלי — פתחנו כאן מערך סייבר, יש בו הרבה אנשים מ־8200 והם מעורבים מאוד בקבלת ההחלטות ובבחינת הפלטפורמות שבהן אנחנו פועלים".

ועדיין, אתם רחוקים מלהיות בנק, גם מבחינת הביטחון. אם להשוות את המודל שלכם לעולמות הפיננסיים המסורתיים, צלזיוס היא חברת נוסטרו שלווה הון מלקוחותיה ומשלמת להם חלק מהתשואה שהיא מצליחה לייצר על הכסף.

כהן פבון: "כן. לפני כמה חודשים גם אנחנו וגם המתחרים שלנו הרגשנו שהשוק מצטמצם, והיה צריך להחליט אם הופכים לבנק ומתחילים לגבות עמלות. המתחרים בחרו כך, אבל אנחנו החלטנו להיות יותר פעילים בצד שמלווה ולדרוש בטוחות יותר משמעותיות".

המתחרה הבולטת היא BlockFi האמריקאית, שאותה צלזיוס עקפה בקיץ החולף, כשהיתה לראשונה שמנהלת נכסים של יותר מ־20 מיליארד דולר. בלוקפיי היתה שווה 3 מיליארד דולר כבר בתחילת השנה, ונהנית ממשקיעים כגון התאומים וינקלווס (מגיבורי סיפור ההקמה של פייסבוק) וענקיות ההשקעות טייגר גלובל וביין קפיטל. בלוקפיי אפילו כבר הוציאה כרטיס אשראי, בשיתוף ויזה, ויצאה לגיוס נוסף לפי שווי של 5.5 מיליארד דולר, אבל בינתיים הגיוס תקוע. בצלזיוס טוענים שהמעבר למודל שדומה פחות לקרן גידור ויותר לבנק שגובה עמלות מסכן את היכולת של המתחרות לשלם ריביות גבוהות והופך את החברה הישראלית לייחודית מסוגה ולכן לאטרקטיבית יותר.

מבחינת מקורות הכנסה, כאמור, צלזיוס ממשיכה להימנע מריביות ולדבוק במסחר, בכרייה וגם בהלוואות שהיא מעניקה ללקוחות, שעליהן היא גובה ריביות גבוהות, אפילו דו־ספרתיות. כנגד ההלוואות האלה הלקוחות נותנים בטוחות, ממטבעות קריפטו, דרך מניות ועד כל נכס אחר, אפילו "שתי ספינות שאנחנו מחזיקים היום כבטוחה", אומר כהן פבון. "בעצם אנחנו מייצרים תשואה מכל נכס אפשרי בגבולות שהגדירה מחלקת ניהול הסיכונים שלנו, שבראשה עומד מנהל הסיכונים לשעבר של מורגן סטנלי, רודני סונדה־וונג, כדי לשלם את הריבית ללקוחות. אנחנו בכלל לא חברת בלוקצ'יין, אלא חברת שירותים פיננסיים, והבלוקצ'יין מאפשר לנו להמציא מחדש את האמון במערכת הפיננסית, כי בתחום הזה אין מי שיושב במרכז וגובה עמלות תיווך. אנחנו רואים את עצמנו כחברת חופש כלכלי".

חופש כלכלי הוא חלום של כולם, אבל אתם עדיין דורשים העברת בעלות על המטבעות.

"כרגע אנו לא נותנים שירותי קאסטודיאן, אך בקרוב תהיה בתחום הזה בשורה", אומר כהן פבון, ולא מרחיב.

"מבינים את הפחד של הרגולטור"

כדי לשמור על תשואות גבוהות למשך זמן, צלזיוס משחקת עם הריביות שהלקוחות מקבלים כדי למתן תנודות. "אנחנו קבועים הוא הריבית ללקוחות בכל שבוע לפי שיקולים של היצע וביקוש בשוק, הזדמנויות, קהילות מסוימות שרוצים להביא וגם שיקולים של יציבות", אומר כהן פבון. "יכול להיווצר מצב שבו ניתן ריבית נמוכה על מטבע מסוים כי עכשיו אין לנו עניין בו. אנחנו לא אומרים ללקוח באיזה מטבע להיות, הדבר היחיד שאנחנו מציעים הוא הטבה למי שרוצה לקבל את הריבית ב־CEL, המטבע שאנחנו יצרנו, שאלה הם רק לקוחות מחוץ לארצות הברית. אם למשל אנחנו נותנים ריבית של 8.8% על המטבע שלך ותסכים לקחת אותה ב־CEL, תקבל 11.25%". בסך הכל, הוא מוסיף, "בכל שבוע אנחנו משלמים יותר מ־14 מיליון דולר ללקוחות, ואנחנו מפרסמים את הסכום בטוויטר מדי שבוע. יש יותר סכנה שהמשכורת שלי תתעכב ולא תיכנס מאשר שהתשלום לא יועבר ללקוח".

סוגיה אחרת היא מקור הכסף שמופקד בצלזיוס. "מודל כזה לא יכול להתקיים בלי שבדקת מאיפה הגיע כל רבע ביטקוין ומי הבעלים שלו", אומר כהן פבון.

ומה לגבי הלקוחות שאתם מעבירים להם את המטבעות? אם זה ארגון פשע שרוצה הלוואה בביטקוין?

"אנחנו עושים תהליך של בדיקה וזיהוי ללקוחות שלנו, בדומה לבנק, ועושים זאת גם ללווים, הם עוברים KYC (Know your client, שיטת זיהוי שפותחה במערכת הפיננסית ונועדה למנוע הלבנות הון)".

ובכל זאת, גם הרגולטור חשדן כלפיכם. העברתם את המטה שלכם מבריטניה לארצות הברית, וגם שם יש מדינות שמציבות בפניכם קשיים. רשות ניירות הערך של טקסס יזמה שימוע בנוגע להמשך הפעילות, בניו ג'רזי כבר יצא צו מניעה שעוצר שיווק מוצרי קריפטו נושאי ריבית עד לקבלת רישיון מוסד פיננסי.

כהן פבון: "תראי לי חברה אחת בעולם ששווה יותר מ־100 מיליארד דולר ולא התמודדה עם אתגרים רגולטוריים. תמיד עבדנו ישירות מול הרגולטורים, הבנו מהיום הראשון שאם אנחנו רוצים להיות מיינסטרים אנחנו חייבים לעבוד עם הרגולציה ולא נגדה. לא ברחנו מאנגליה, ולא חסמו שם את הפעילות שלנו, משכנו את הרישיון שם מיוזמתנו כשראינו שחברות בתחום שלנו חוטפות מקלחת קרה מה־FCA (הרגולטור הפיננסי המקומי). ומבחינתנו, מראש תמיד כיוונו לשוק האמריקאי, אף שכיום 40% מההפקדות הם מלקוחות מחוץ לארצות הברית".

לאון: "אני לחלוטין מבין את הפחד של הרגולטור. צלזיוס שניהלה 100 מיליון דולר הרבה פחות מפחידה מצלזיוס שמנהלת 26 מיליארד. אבל כשמשקיעים מהשורה הראשונה מקדישים תשעה חודשים לבדיקת נאותות זה משנה את התמונה לגמרי. אני מדבר עם עשרות רגולטורים, חלק פנו אליי ולא רק אני אליהם, והדיון כולו מתנהל על איך ולא על אם".

כלומר אתם צופים שיהיה שינוי רגולטורי נרחב שיסדיר את הפעילות הפיננסית המסורתית של הפקדות, השקעות, הלוואות וכו', במטבעות קריפטו?

כהן פבון: "זה כבר קורה עם גופי ענק ממוסדים כגון ויזה ופייפאל, שמאפשרים החזקה של קריפטו, ועם קרן הסל החדשה על הביטקוין. אם צלזיוס לא תמצא את הדרך להיות מפוקחת — אולי באמצעות הפיכה לחברה ציבורית, ואנחנו מוכנים להיות ציבוריים בשביל זה — לא נגיע ל־100 מיליארד דולר".

100 מיליארד נכסים מנוהלים או שווי שוק?

"נגיע לשניהם, אבל בנכסים זה כמובן יקרה קודם".

כהן פבון: "אנחנו היחידים בשוק שהמודל העסקי שלהם לא כולל שום הכנסה מהלקוחות, אנחנו לא גובים דבר. אין לנו שורת רווח שמקורה בהם. הכל מבוסס על היכולת שלנו לייצר עוד מטבעות מהמטבעות שקיבלנו מהלקוחות. לוקחים מהם הפקדות ומלווים, כמו בנק"

"רק בישראל לא פועלים"

הגיוס הנוכחי, הם טוענים, נועד רק לשם הלגיטימציה, לא בשביל הכסף. "לא היתה דחיפות בגיוס במובן הכספי של העניין", אומר כהן פבון. "400 מיליון דולר זה המקסימום שהיינו מוכנים לתת והמינימום שהמשקיעים היו מוכנים לקחת. אנחנו רווחיים כבר יותר משנה והבעיה היא לא בצמיחה".

אז למה לגייס?

"התחלנו את סבב הגיוס כשהמטרה היחידה מבחינתנו היא להכניס לרשימת בעלי המניות שלנו שם מוסדי חזק ומוכר. גייסנו בעבר מהשם החזק ביותר בתעשייה שלנו, Tether (שמפעילה גם מטבע סטייבלקוין הנושא את שמה), אבל לא היינו שחקן רלבנטי בוול סטריט, בשעה שאצל המתחרים הגדולים שלנו השקיעו שמות כגון פיטר תיל והתאומים וינקלווס. בשוק כמו שלנו, שבו אמון הלקוחות בך כמוסד פיננסי קריטי, חשוב שיהיו אבא ואמא מוסדיים".

ה"הורים" הם כאמור קרן הפנסיה של המורים בקוויבק (CDPQ) וקרן ההשקעות WestCap, שהקים לורנס טוסי, לשעבר שותף בבלקסטון, קרן ההשקעות הגדולה בעולם, ומהמשקיעים הראשונים ב־Airbnb.

איך משכנעים "הורים" מיושבים כאלה לאמץ ילד נועז שאוהב לשחק בקריפטו?

כהן פבון: "טוסי שאל אותי 'מה החלום שלך?', והשבתי: 'אני רוצה שם שאף אחד לא האמין שישקיע בבלוקצ'יין'. הוא אמר לי: 'בסדר, אני אביא את CDPQ'. שאלתי: 'מי אלה?'. כשהוא סיים לצחוק, הוא הסביר לי שזו רק קרן הפנסיה מספר 12 בגודלה בעולם, שמנהלת קרוב ל־300 מיליארד דולר. הם הכי סולידיים שיש, אבל בשנים האחרונות הם בנו פורטפוליו של כמה עשרות חברות פינטק. במשך חודשים עסקנו באיך אנחנו מאפשרים להם לעשות את ההשקעה בצלזיוס ולשמר את המוניטין".

איך אפשר לעשות את זה? הפקדות עם ריבית חריגה במטבעות קריפטו ופנסיה של מורים לא בדיוק הולכות יחד.

"בשקיפות מלאה. הכנסנו אותם להנהלה, לכל הישיבות, הם כמעט נהפכו לחלק מהצוות. בסוף היום הזה אשלים 16 שעות שבועיות עם אנשים של דלויט (פירמת רואי חשבון מהגדולות בעולם), שעברו איתי מספר־מספר, על הכל. ככה הורגים את הספקות".

הצמיחה המהירה של צלזיוס והגיוס הענקי כרוכים, כמובן, בטיימינג. עולם הקריפטו כולו עשה בשנה החולפת קפיצה גדולה, והשבוע החלה להיסחר בוול סטריט קרן הסל הראשונה שעוקבת אחרי חוזים על ביטקוין. רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) — שידועה בהסתייגותה מהתחום, כמו מקבילותיה ברחבי העולם, כולל ישראל — לא פרסמה אישור מפורש לקרן הזאת, אבל גם לא התנגדה לה. קרנות נוספות כבר בדרך, ונראה שאנחנו עדים לצמיחתו של שוק חדש. במקביל מחיר הביטקוין נסק בשבוע שעבר לשיא של יותר מ־60 אלף דולר, עדות לכך שהשחקנים מצפים לקרנות האלה. וכשהביטקוין עולה, שאר המטבעות עולים אחריו, וחברות כגון צלזיוס נהנות.

צלזיוס, כאמור, נהנתה עוד קודם; כך נראה זינוק מנכסים של 4 מיליארד דולר ל־26 מיליארד בפחות משנה. "זה קשור גם לעלייה המשמעותית בערך המטבע", אומר כהן פבון. "בשנה שעברה הביטקוין עלה ב־300% ומתחילת השנה הכפיל את ערכו, וגם מטבעות אחרים עלו. בשבועות האחרונים ממוצע ההפקדות אצלנו היה 500-350 מיליון דולר בשבוע, והיו שבועות שהגענו להפקדות נטו של מיליארד דולר" .

ההפקדות האלה, אגב, לא מגיעות מישראל. זו נקודה רגישה בחברה, שמייסדיה ישראלים והיא מעסיקה כאן 100 עובדים. "ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי שאנחנו לא פועלים בה", אומר כהן פבון. "יש עוד מדינות עם רתיעה רגולטורית מקריפטו, אבל גם בהן מתאפשר לנו לעבוד עם שותפים מקומיים, כך זה ביפן למשל. בישראל אין לנו אפילו את זה, ואני לא רואה סיטואציה שבה זה משתנה. כאן אני אפילו לא מצליח לשלם בונוס לעובדים שלי אם אני רוצה, כי זה מחו"ל. אנחנו מבינים שזה לא אישי נגדנו, ככה זה הרגולטורים, הם שופכים את התינוק עם המים".

ובכל זאת, אתם מתכננים להתרחב כאן?

לאון: "נכפיל את כוח האדם בישראל עד אמצע השנה, כי אנחנו רואים בה מקום אסטרטגי לפיתוח הפלטפורמה, וגם מחלקת הכספים יושבת כאן. אבל הצמיחה פה היא עניין מאתגר ואני כבר לא יודע מה יותר קשה למצוא כאן, מתכנתים או נדל"ן למשרדים".