בעיטה במוח
//
אוריאל דסקל
האם פריז סן ז'רמן תצליח לחבר בין כל הטאלנטים שאספה?
מסי (משמאל) וניימאר במדי פריז סן ז'רמן. ייתכן שדווקא ג'יני ווינאלדום או מרקיניוס האפרוריים יהיו השחקנים החשובים ביותר של הקבוצה העונה צילום: אי.אף.פי
בעיטה במוח
אוריאל דסקל
*
ב־2013, שורה של חוקרים ופסיכולוגים ארגוניים מבתי ספר לעסקים בארצות הברית, הונג קונג ולונדון שיתפו פעולה בניסיון לברר מה הופך עובד בארגון ל"טאלנט", ומה טאלנט כזה תורם למעסיק. החוקרים בדקו צוותי עובדים במסעדות, בתי משפט, מפעלים, חברות הייטק, ארגוני ספורט ועוד, ומה שהם גילו הוא שהטאלנטים הם עובדים שתפוקתם גדולה לפחות פי ארבעה מזו של העובד הממוצע. זה נכון לכל תעשייה, אזור גיאוגרפי או סוג ארגון שנבחן.
על פניו, החברות הטובות ביותר הן אלו שמעסיקות את העובדים היצרניים ביותר. ואולם בספורט, ובהרבה תחומים אחרים, התפיסה הרווחת היא ש"קבוצת כוכבים" מתקשה לעבוד יחד. לדעה הזו יש סימוכין היסטוריים — למשל הגלאקטיקוס של ריאל מדריד, וכישלונות מפוארים של קבוצות כמו הלייקרס עם קובי בראיינט, סטיב נאש ודווייט הווארד — אבל מתברר שגם מדעיים: פרופ' רודריק סוואב, מומחה להתנהגות ארגונית מאינסאד, בית הספר הגבוה לעסקים בצרפת, אסף במשך ארבע שנים דאטה מכדורסל, כדורגל ובייסבול, והוכיח שקבוצות עם יותר מדי שחקנים כישרוניים נוטות להפסיד ביותר משחקים ממה שאפשר לצפות. עמיתו אדם גרנט, פסיכולוג ארגוני מבית הספר למנהל עסקים וורטון, זיהה את אותה תופעה גם בחברות שנסחרות בוול סטריט ובחדרי ניתוח, וגם טבע לה שם מדויק: Too Much Talent Effect, אפקט העודף־כישרון. במילים פשוטות, זה אומר שבמקום שבו מתרכזים הרבה כישרונות ישנם הרבה שחקנים שרוצים את הכדור אצלם, ויש הרבה אגו שמונע מהם לעבוד זה עם זה ביעילות.
האם הממצאים האלה רומזים שקבוצת הכוכבים שהרכיבו הקיץ בפריז סן ז'רמן — ליאו מסי, ניימאר, קיליאן אמבפה, אנחל די מריה, סרחיו ראמוס, ג'יאנלואיג'י דונארומה ועוד — תיכשל? לא בטוח. יש דרכים למנוע כישלון של קבוצות כוכבים, בספורט ובכלל.
עוד במוסף כלכליסט
מייקל מנקינס, שותף בכיר בחברת הייעוץ Bain & Company ומי ששמו נכלל תכופות ברשימות היועצים האסטרטגיים הטובים בארצות הברית, חקר צוותים שמורכבים מ"סטארים" שהצליחו לעבוד יחד ביעילות. מנקינס, למשל, בדק איך 600 המהנדסים המוכשרים ביותר של אפל פיתחו את מערכת ההפעלה המהפכנית macOS בתוך שנתיים, בעוד 10,000 עובדי מיקרוסופט פיתחו את מערכת ויסטה הכושלת במשך חמש שנים; הוא בחן כיצד עובדים הצוותים המצטיינים ביותר של רכבי NASCAR; הוא חקר גם את חברי צוות ההפקה של פיקסאר, שכלל כמה טאלנטים בעייתיים; ואפילו את סטיב ג'ובס, אולי הדוגמה הבולטת ביותר לטאלנט חד־פעמי ובלתי נסבל. ואחרי כל זה, הוא סימן ארבעה כללים שבאמצעותם טאלנטים יכולים לעבוד יחד ביעילות:
מיקרוסופט דירגה את עבודתו של כל אחד מ־10,000 חברי הצוות שפיתח את מערכת ההפעלה ויסטה, ובכל זאת זו נכשלה כישלון חרוץ. לעומת זאת, ב"דרים טים" של 1992 איש לא ייחס משמעות לנקודות אישיות: המדד היחיד היה זכייה במדליית זהב
ראשית, יש לקבוע מטרה קבוצתית אחת לכולם, ולא לעסוק במדדים שגורמים לתחרות פנימית. מדדים אישיים גרמו לכישלון הוויסטה במיקרוסופט, שם דורגה העבודה האישית של כל חבר צוות מ־Top ל־Poor, בלי קשר לתוצאות הצוות. לעומת זאת, בדרים טים המקורית (ברצלונה 1992) המדד היחיד היה זכייה במדליית זהב: לאיש לא היה חשוב כמה נקודות קלע. אגב, גם בגולדן סטייט ווריירס הגדולה צוות האימון והניהול מעולם לא התייחס לנתונים אישיים, אלא אך ורק לנתונים קבוצתיים.
שנית, המטרה הקבוצתית צריכה לשרת את האסטרטגיה הכללית של הארגון. ייחוס משמעות למערכת ולמורשת גורם לטאלנטים לעבוד טוב יותר בקבוצה. כך, כשבואינג ליקטה את המהנדסים המוכשרים ביותר שלה והורתה להם לפתח את מטוס ה־777, הצוות אימץ את המשימה "שלא נעשתה מעולם" והיתה "רבת משמעות לעתיד החברה", ועבד היטב יחד.
שלישית, צריך מנהיגי צוות שהיו טאלנטים בעצמם. לפי מנקינס, הטובים ביותר רוצים ללמוד מהטובים ביותר, ולכן מנהיגת צוות שנחשבת טאלנט יכולה לנהל את הטאלנטים טוב יותר ממנהל רגיל. חשבו על זינאדין זידאן כמאמן ריאל מדריד.
לבסוף, וחשוב ביותר: יש לדאוג, לטפח ולשלם היטב גם לחברי הצוות שאינם כוכבים. תכופות, מי שעושים את ההבדל הם דווקא השחקנים האפורים, אלה שמוכנים לעבוד קשה יותר בשביל לשפר במעט את הכוכבים הגדולים ולהדביק את הכישרונות אלו לאלו. לריאל מדריד הגדולה של זידאן, לואיש פיגו, רונלדו (הברזילאי) וראול היה את קלוד מקללה האפרורי: ברגע שהוא עזב, הקבוצה קרסה. לברון ג'יימס, דוויין ווייד וכריס בוש לא זכו באליפות ללא שיין באטייה, שחקן ללא כישרון התקפי שכונה "לגו" על ידי הג'נרל מנג'ר של פילדלפיה סבנטי־סיקסרס — "הוא חיבר את כל החלקים". איתו על המגרש הקבוצה לקחה ריבאונדים טוב יותר (תוצאה של עבודה שלו במניעה מהיריבים לקחת ריבאונדים), קלעה טוב יותר מהשלוש (בעקבות חסימות של באטייה ומסירות טובות שלו) ועשתה הגנה טוב יותר (כי הוא "הדביק" את כולם בתשוקה שלו למשחק ההגנתי). אז כן, פריז סן ז'רמן הביאה את מסי ותשבץ אותו לצד אמבפה, ניימאר, די־מריה וטאלנטים אחרים — אבל ייתכן שדווקא ג'יני ווינאלדום האפרורי, או מרקיניוס, שרוב המעריצים של מסי לא יזהו אותו ברחוב, יהיו השחקנים החשובים ביותר של פריז סן ז'רמן העונה.
