להאזנה לכתבה
הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
דצמבר 2018 התקשר אלכסנדר אינייטוביץ' (Ignjatovic), סרבי יליד גרמניה, למשטרת גרמניה וסיפר שיש לו מידע על רשת הונאה מסועפת ומתוחכמת, שפועלת כבר כמה שנים, והוציאה במרמה מאות מיליוני יורו מאלפי אירופים תמימים. "אני חלק מהרשת ומכיר היטב את הפרטים", אמר, "ואני מוכן להעיד תמורת חסינות".
העד המפתיע זכה לחסינות וגולל בפני החוקרים לפרטי פרטים כיצד פעלה מערים שונות במזרח אירופה רשת "השקעות פורקס" מסועפת באמצעות תוכנת מסחר מניפולטיבית ושימוש במוקדים טלפוניים, שפעלו בין היתר מבלגרד, בירת סרביה, ומסופיה, בירת בולגריה. הקורבנות שנפלו בפח היו ברובם אזרחים תמימים, בעיקר במערב אירופה, רבים מהם פנסיונרים עם הבנה מזערית במסחר. ככל שנוספו פרטים, כך התבסס הדמיון לפעילותו של ג'ורדן בלפורט, "הזאב מוול סטריט" — לפחות כפי שזו תורגמה ועובדה לסרט ההוליוודי המצליח באותו השם.
החקירה הובילה במהרה לחשוד מרכזי מפתיע, שלו יוחסה כבר בשלב מוקדם עבירה חמורה של הקמה וניהול ארגון פשע בינלאומי. שמו גל ברק, בן 34, שגדל בהרצליה וחי בשנים האחרונות בסופיה. כמו הזאב המקורי, גם ברק הגיע "משום מקום" ובמהרה כבר ניהל עסקי הונאה חובקי עולם, לצד שותפים מגרמניה, רוסיה, בולגריה, סרביה, קוסובו וישראל. כינויו בחוגים מסוימים היה "הזאב מסופיה".
אולם ברק ושותפיו, בשונה מבלפורט, לא הריצו מניות. הם לא הריצו כלום. רק גרמו לאנשים תמימים להאמין שהכספים שיפקידו באתרי הפורקס שניהלו יניבו להם רווחים נאים. אלא שהכספים לא יכלו להניב רווחים, פשוט משום שהאתרים כלל לא ניהלו מסחר בפורקס. תוכנה מניפולטיבית שבבסיסם דאגה ש"הבית תמיד ינצח". האתרים היו רק צינור שדרכו הועברו הכספים לחשבונות של ברק ושותפיו באמצעות חברות קש ברחבי העולם.
תחקיר "מוסף כלכליסט" התחקה על גלגולי הרשת שטוו ברק ושותפיו, ונסמך על דו"חות חסויים, תמלילי חקירות משטרה, מסמכים משפטיים ופרסומים בעיתונות הזרה. הוא חושף כיצד פעלה רשת הונאות פורקס בינלאומית בהיקף מבהיל של מאות מיליוני יורו – ולפי כל העדויות היא לא היתה היחידה שפעלה ברחבי היבשת נגד אזרחים תמימים. הכתיבה החלה כשברק עדיין ישב בכלא האוסטרי בעקבות הרשעתו בפרשה, אבל בסמוך לפרסומה הוא שוחרר במפתיע. התחקיר המתפרסם כאן בסופו של דבר כולל גם לראשונה את גרסתו להשתלשלות האירועים.
גל ברק נחשב עוד בנעוריו פריק מחשבים. הוא נשר מהתיכון בכיתה י' ואת העסק הראשון שלו הקים כבר בגיל 16 בתחום השרתים למשחקי מחשב. אחרי השירות בצה"ל פתח סופרמרקט בהרצליה עם שותף, אבל לא מצא את עצמו. "לא ראיתי איך אני מתקדם בחיים", הוא מספר כעת ל"מוסף כלכליסט". "פגשתי אז לא מעט לקוחות שסיפרו על הכסף שמסתובב בעולם הפורקס, וזה משך אותי". חברתו לשעבר היתה לבסוף מי שהכירה לו את האיש שיכניס אותו לעולם הפורקס הנחשק, מי שהיה אז הבוס שלה — אילן צוריה.
צוריה שירת כקצין בקבע ביחידה מובחרת ובתפקידים מודיעיניים בצה"ל, ולאחר שחרורו ייסד עם שותפים ב־2009 את Tradologic, פלטפורמה למסחר אונליין באופציות בינאריות. הוא קבע את מושבו בסופיה, ולדברי ברק, לשם הזמין אותו לפגישתם הראשונה: "היא התקיימה בלובי של מלון רדיסון בלו, שאליו אילן הגיע ברכב מפואר", נזכר ברק. "אחרי זה הוא לקח אותי למשרדים הענקיים שלו במגדל יוקרתי, שעליו שלט גדול עם השם 'טריידולוג'יק', כמו בסרטים. נדלקו לי העיניים ועף לי הראש. אילן ראה שאני מתלהב ואמר לי: 'אתה עוד לא מבין את הפוטנציאל'".
לדברי ברק, "אילן סיפר שיש לו המון לקוחות ישראלים שהקימו מותגי פורקס. הוא מספק לך את כל מה שדרוש, מא' עד ת' — את תוכנת המסחר, מנועי הפרסום באינטרנט ואפילו רישיונות וחוות דעת משפטיות, שמראים לך הכל חוקי ומסודר. הוא גם מחבר אותך לעורך הדין הישראלי שלו, שמסביר איך בונים את החברות. אילן דואג להכל — 'פלאג אנד פליי' הוא קורא לזה – ואתה רק החזית. אתה צריך להקים מוקד טלפוני ולגייס סוכנים שיתקשרו לאנשים וימכרו. אפילו את ההכשרה לזה הוא נותן לך, רק תרוץ".
בתחילת 2015 ברק עבר לסופיה והצטרף לביזנס, ועד מהרה הצטרפו אליו עוד חברי ילדות מהרצליה וישראלים נוספים שרצו "לעשות מכה". יחד הם החלו לטוות רשת של אתרים שעודדו משקיעים להשקיע במסחר ספקולטיבי באופציות בינאריות, מט"ח, מטבעות קריפטו ושלל מוצרים פיננסיים בסיכון גבוה. לפי רשויות החקירה, הוקמו לצורך כך מוקדים טלפוניים בבולגריה, סרביה, בוסניה, קוסובו, אוקראינה ועוד. בכל מוקד כזה מינה ברק מנהל, ושם ישבו "סוכנים" שדרבנו את הקורבנות להשקיע, ואז להגדיל עוד ועוד את ההשקעה. רוב הלקוחות הגיעו לאתרים בעקבות פרסום אגרסיבי באינטרנט וברשתות החברתיות, שהבטיח להם תשואות מהירות על השקעה קלה.
לימים יתאר בית המשפט באוסטריה את הפעולות הללו כ"אנרגיה פלילית עצומה שהושקעה ביצירת מניפולציה בפלטפורמות האינטרנטיות ובהקמת המוקדים הטלפוניים". הכל נעשה כדי לפתות משקיעים להפקיד סכום ראשוני של 250 יורו בהבטחה לרווח קל. מאותו רגע פלטפורמות המסחר וניהול הלקוחות תומרנו כך שיציגו תחילה "זכיות" לטובת לקוחות, כדי לטעת בהם אמון, וכך יגררו אותם להשקיע כספים נוספים. זה היה חלק ממה שהגדיר בית המשפט "שיטת השיווק".
ואמנם, אחרי ה"הצלחה" הראשונית, הסוכנים יצרו קשר עם המשקיעים המאושרים, סיפקו להם "טיפים להשקעה" והפעילו עליהם לחצים להגדיל את סכומי הכסף — שכאמור לא הושקעו במכשירים פיננסיים כלשהם. בה בעת התוכנה אפשרה להציג בפני המשקיעים מצג שווא של תנובת רווחים, כך שהם ימנעו מלבדוק את השקעתם ולנסות למשוך אותה.
והמשקיעים נפלו בפח, בזה אחר זה. "לקחתי הלוואה של 50 אלף ליש"ט לאחר שפותיתי בידי אדם שהציג את עצמו כברוקר, והבטיח לי דרך בטוחה להגדיל את החסכונות שלי", סיפר פנסיונר מלסטר, אנגליה, בתחקיר שפרסם אתר התחקירים הסרבי BIRN. "בהמשך יצרו איתי קשר ואמרו לי שהיתה מתקפת האקינג מסין וכל הכסף אבד. הרגשתי הרוס וחסר אונים". פסיכולוגית מלונדון, שהיא וחברתה איבדו עשרות אלפי יורו, סיפרה: "את חושבת שאת מהמרת על ירידה או עלייה במטבעות, אבל למעשה את חלק מההטעיה כל הזמן, ומה שנראה לך על המסך כסחר הוא הונאה, כי בעלי הפלטפורמה שולטים בכל".
לאחר תלונה שהגיש אזרח אוסטרי, שנפל קורבן לרשת ואיבד כ־100 אלף יורו, נקרא לייעץ בעניין חוקר המשטרה הפדרלית האוסטרית מרטין גראסל, שמתמחה בעבירות צווארון לבן. "הבנתי מיד שיש כאן הרבה יותר מהונאת אינטרנט רגילה", סיפר לאחרונה בריאיון למגזין של משרד הפנים באוסטריה. גראסל החל לחקור לעומק את הקשרים שבין הפלטפורמות האינטרנטיות השונות ולשתף פעולה עם הרשויות בגרמניה. בחקירה הסמויה שנוהלה תושאלו עשרות עדים, נאסף מידע טכנולוגי וזוהו תנועות חשודות של כספים בחשבונות בנק. כך הלכה ונבנתה לנגד עיני החוקרים התמונה המלאה של מערכת ההונאה והלבנת ההון.
החוקרים זיהו קבוצה שכללה לפי החשד חמש דמויות מפתח מובילות: ברק וצוריה, הישראלי גארי שאלון (שבעבר הוסגר על ידי ישראל לארצות הברית בגין עבירות הונאה ושילם מאות מיליוני דולרים בהסדר עם הרשויות האמריקאיות כדי להשתחרר מהכלא), שותף רוסי ושותף גרמני. נוסף על כך זוהו עוד מעורבים רבים במערך ההונאה, כולל מנהלים ועובדים ישראלים.
הרשת כללה מספר רב של אתרי אינטרנט, עם שמות "פורקסיים" כמו OptionsStars, xTraderFX, OptionStarsGlobal ו־GoldenMarkets. "אולם זו היתה למעשה פסאדה — חזות שנוצרה במיוחד שלא היה מאחוריה דבר", קבע השופט כריסטיאן בוהם בהכרעת הדין שניתנה בבית המשפט המחוזי בווינה. "לא היו מוצרי השקעה שנמכרו... לא היתה כל אפשרות אמיתית להרוויח או לקבל הכנסה, וייעוץ ההשקעות שניתן ללקוחות ניסה רק לגרום להם להשקיע עוד כספים ולא נתן להם באמת דבר... מדובר במעשי מרמה והונאה חמורים למשך זמן".
"ייעוץ ההשקעות" התבצע באמצעות מאות טלפנים, שישבו במוקדים שנדמו כחדרי עסקאות. הם זכו לכינוי "boiler rooms", על שם הלקוחות ה"רותחים" שפותו שם לרווח קל. הסוכנים הציגו את עצמם בפני הלקוחות בשמות בדויים כברוקרים ומומחי השקעות, אך למעשה היו נוכלים מקצועיים. "צעיר שעבד באחד המוקדים סיפר לי שהבוס הישראלי שלהם אמר להם: 'זה בסדר לגנוב מגרמנים אחרי מה שהם עשו לנו במלחמת העולם השנייה'. ככה כנראה הם תירצו לעצמם את המעשים שלהם", אומר ל"מוסף כלכליסט" העיתונאי אלכסנדר ג'ורג'ביץ מ־BIRN.
לדבריו, אחרי שחברות הפורקס המפוקפקות נדחקו החוצה מישראל (כיום המסחר בארץ נתון לפיקוח רגולטורי הדוק), הן מצאו מקלט במזרח אירופה. תחילה ברוסיה ובאוקראינה, ועכשיו בעיקר בבלקן. "יש כמה קבוצות שעובדות באותה שיטה", אומר ג'ורג'ביץ. "גם גל ברק, להערכתי, עבד בסופו של דבר עבור שחקנים גדולים אחרים".
מאז היגר ב־2015, ברק התבסס כדמות מוכרת ומקושרת בקהילה היהודית בסופיה. הוא נישא לבחורה בולגרית בשם מרינה אנדרבה (Andreeva), החל לרכוש דירות להשקעה ונסע בגאווה במכונית פורש ששכר בליסינג. הוא היה פעיל בסניף המקומי של חב"ד ומקורב לשליח החסידות בעיר, הרב יוסף סלומון. ברק והחברה שלו E&G, שבאמצעותה ניהל את המוקדים הטלפוניים, סייעו במימון הבאת אמנים ישראלים לאירועים חגיגיים בסופיה, ובהם קובי אפללו, רמי קלינשטיין, נאור ציון ומני ממטרה. החברה גם נתנה חסות לקבוצת האתלטיות המקומית, תרמה לבתי חולים והיתה הספונסרית של שדה התעופה. "בעיקר זה עזר בגיוס עובדים", מודה היום ברק. בעקבות הפעילות של ברק בחב"ד הוא אף זכה למפגש מצולם עם ראש ממשלת בולגריה בויקו בוריסוב, ובאירוע אחר עם שר הפנים לשעבר צווטן צבטנוב (Tsvetanov).
לטענתו, הוא שלשל אז לכיסו 50–100 אלף יורו בחודש מהעסק. "הכסף סובב לי את הראש", הוא מתוודה. "זה וואו גדול. הרגשתי יזם לכל דבר. לא הבנתי שנפלתי למלכודת דבש".
"גל ברק והחבורה שלו חיו את החיים הטובים: מסיבות, מועדונים, בילויים, חופשות", מספר מכר ישראלי שלו, שחי אז בבולגריה. "הוא בחור נחמד, אבל כנראה הכסף התחיל לבלבל אותו והוא חשב שהוא מלך. היה נוסע במכונית יקרה ולובש חליפות של מותגי־על. ראו עליו את ההון". אחד מחבריו של ברק העלה לפייסבוק תמונה שלו לבוש בחליפה יוקרתית, עונד שעון יקר ומחובק עם בחורה לצד הכיתוב "ג'ורדן בלפורט", מההופעה שקיים ה"זאב" המקורי בתל אביב.
גם התיאורים של אינייטוביץ' בעדותו במשטרה הזכירו מאוד את הסרט ההוא: כסף גדול פרי הונאת משקיעים, סמים, אלכוהול וסקס. "זה היה כמו ג'ונגל", סיפר אינייטוביץ' על החיים במוקד בסופיה שבו עבד, ובמלון הסמוך, שבו שוכנו העובדים. "כל הזמן הושמעה מוזיקה רועשת, היתה הרבה שתייה, היה דילר קבוע שממנו קנינו קוקאין וגראס, לפעמים היו גם זונות". בהמשך עבר אינייטוביץ' לעבוד במוקד בבלגרד, "וגם שם היו הרבה אלכוהול וסמים. המשכורות שולמו לנו בהתחלה במזומן ואחר כך בקריפטו", סיפר בעדותו. ברק מכחיש היום את התיאורים הללו.
הסוכנים הצעירים עבדו לפי תסריט שיחה קבוע והרוויחו עמלות בהתאם ליכולתם לפתות את המשקיעים לפתוח את הארנק ו"לשחק". על הקיר במוקד בסופיה התנוססה הכתובת "העולם הוא גן שעשועים עבור מי שיודע איך לשחק".
בינואר 2019 הבשילה חקירת הצוות המיוחד שפעל בשיתוף פעולה בין־מדינתי בתיאום היורופול (סוכנות המודיעין הפלילי של האיחוד האירופי), והחוקרים יצאו לגל מעצרים ופשיטות על משרדים ובתי מגורים של חברי הרשת במה שהוגדר "מתקפה מסיבית על פשיעת הסייבר המאורגנת והלבנת הון". ברק עצמו נעצר בסוף ינואר, כשניסה לחצות את הגבול לסרביה. "כשראיתי את כתב המעצר חשבתי שאני מתעלף", הוא משחזר.
בשל מחלת הטרשת שממנה הוא סובל, הוא שוחרר למעצר בית בדירתו שבסופיה, בעוד עורכי דינו נאבקו למנוע את הסגרתו לאוסטריה. מי שייצג אותו אז היה עורך הדין ואיש העסקים טודור בטקוב (Batkov), ששמו נקשר בעבר למיכאל צ'רנוי. לפי הפרסומים, בטקוב היה מי שהחזיק עבור צ'רנוי את עסקיו בבולגריה, לאחר שהמדינה אסרה על האוליגרך הרוסי־ישראלי לפעול במדינה. "הייתי 10 חודשים במעצר בית, לבד עם אשתי, ומתחת לדירה חיכו כתבים וצלמים", נזכר ברק.
בערב ראש השנה, ספטמבר 2019, שיתף ברק בפייסבוק את השיר "בין המלח לסוכר" של הפזמונאי נעם חורב: "השנה היו לי כמה נפילות. / הדרכים בהן הלכתי לא תמיד היו קלות. / אנשים בהם בטחתי הפנו לי את הגב. / היו דלתות שנטרקו לי בפנים, וזה כאב".
זה היה הפוסט האחרון שפרסם. בדצמבר 2019 אישר בית המשפט בסופיה את הסגרתו לאוסטריה, כדי שיועמד שם לדין, והוא נשלח לבית הסוהר הגדול במדינה – יוזפשטדט שבווינה. בינתיים המשיכה החקירה המואצת. באפריל 2020 יצא כוח משטרתי למבצע מעצרים נרחב. תשעה מחברי הרשת נעצרו ברחבי אירופה, מיליוני יורו חולטו מחשבונות בנק, נכסים ורכבים נתפסו, והפלטפורמות ששימשו למרמה הורדו מהאוויר. בשלב הזה כבר היה בידי הרשויות מידע על עשרות אלפי נעקצים.
ביולי עצרו כוחות המשטרה בשדה התעופה באתונה את הישראלי ג'קי פייטלזון, שעבד תחת ברק כסמנכ"ל מכירות, והוא הוסגר לגרמניה, שם הוא עומד כיום לדין. צו מעצר הוצא גם נגד הישראלי כפיר לוי, שכיהן כמנכ"ל החברה תחת ברק, אך הוא נעלם.
בספטמבר 2020, תשעה חודשים לאחר הסגרתו לווינה, הודה ברק והורשע בהונאה חמורה ובהלבנת הון (הוא לא הואשם לבסוף בניהול ארגון פשע). גזר הדין היה ארבע שנות מאסר. ההליך בווינה נגד ברק התייחס להונאה של 2.5 מיליון יורו בלבד, שבוצעה כלפי יותר מ־1,300 קורבנות מקומיים שהיה ניתן לזהות בשמם. מדובר בחלק מזערי מסכום ההונאה הכולל בפרשה, שאותו העריכה לאחרונה משטרת אוסטריה ביותר מ־200 מיליון יורו. כמחצית מהסכום הזה מיוחסת למותגים של ברק, בשותפות עם צוריה, והיתר למותגים של צוריה עם שותפו הגרמני.
ברק, לפי בית המשפט, היה אחראי להונאה שהתבצעה באמצעות המוקדים שלו, ושבוצעה באמצעות התוכנה של טריידולוג'יק. הוא הגיע כמעט יום־יום למוקד בסופיה, ישב עם הסוכנים, חילק להם הוראות ודרבן אותם לפעול בדרכי רמייה. ניסיונו לטעון כי המנהלים והעובדים שתחתיו הם שיזמו את המעשים נדחה בידי השופט, שקבע כי ההונאה "הובלה בניהול מלמעלה", והוסיף: "הנאשם היה מעורב בתפקיד מוביל והיה מודע לחלוטין לאירועים".
החומרים שנחשפו במשפט הראו כיצד ברק ושותפיו בנו מערך מתוחכם, שכלל עשרות חברות קש ברחבי העולם, שלהן עשרות חשבונות בנק, בעיקר בבולגריה, רובם ב־Investbank, שלפי פרסומים דגל בגישה מקלה במיוחד בהעברת כספים. המנהלים הרשומים בחברות הקש היו לרוב אזרחים מזרח־אירופאים, ובדרך כלל ניתנו גם ייפויי כוח בחשבונות לברק ולמרינה אשתו (גם היא הועמדה לדין בפרשה, אך זוכתה לפני כחודש).
המערך המסועף כלל חברות תפעוליות שנרשמו בין היתר בהולנד, מונטנגרו, צ'כיה, גרמניה והונגריה, שאליהן זרמו כספי לקוחות אתרי הפורקס. בהמשך הועברו הכספים לחברות בסמואה ובאיי מרשל, ומשם עברו לחברות הרשומות באיי הבתולה הבריטיים ומקלטי מס נוספים. ההחזקה בכולן היתה בידי ברק או שותפיו.
הלבנת הכספים נעשתה באמצעות חוזים וחשבוניות מזויפות על מתן שירותי ייעוץ, שיווק, ניהול וכיוצ"ב. בסוף התהליך חובק העולם הועברו הכספים לבנק לגיטימי בהונג קונג או בבולגריה, וממנו משכו ברק ושותפיו סכומים גדולים למטרותיהם. "ברק פעל במודע וברצון כדי להעשיר את עצמו ואחרים שלא כדין. הוא ידע שהכספים מקורם בפעילות פלילית ונגזרת של הונאה... ושהרישום שלהם בספרים של החברות שבבעלותו ושקיבלו אותם היה שקרי", קבע בית המשפט.
מי שלא נעצר בפרשה הוא צוריה, שהתוכנה שפיתחה החברה שייסד, לפי המשטרה, "אפשרה לרמאים לשלוט בתהליך המסחר והעסקאות באופן שההחלטה על הפסד או זכייה יהיה בידיהם, וכך יכלו למנוע רווחים מהקורבנות". כבר בינואר 2019 פשטה שוטרים על משרדי טריידולוג'יק בסופיה ותחקרו עובדים ומנהלים על התוכנה. לפי המשטרה, טריידולוג'יק סיפקה מעין אקו־סיסטם — חבילה שלמה שכללה את כל הרכיבים הנדרשים לנהל את האופרציה: מאתרי אינטרנט ותוכנות מסחר, דרך מוקדים טלפוניים ועד ספקי שירותי תשלומים ורשת הלבנת הון. ממצאי החקירה הראו כי במהלך השנים יותר מ־240 מותגי פורקס השתמשו בתוכנה עם נפח מסחר כולל של יותר מ־710 מיליון דולר.
באוקטובר האחרון הוזמן צוריה לחקירה של יומיים במשטרת אוסטריה. הוא נחקר על ידי אותו גראסל, שחקר בעבר את ברק. גראסל הטיח בו את החשדות להונאה והלבנת הון, אולם צוריה הפנה את האש לעבר שותפיו לשעבר. לאחר החקירה שוחרר.
בסוף ינואר הגיש גראסל לתובע האוסטרי את דו"ח החקירה הסופי, שכולל מאות עמודים ומתבסס על מכלול ראיות – יירוט מיילים והודעות טקסט, מעקבים והאזנות סתר, מידע מתוך תוכנת טריידולוג'יק ועדויות מפלילות של המעורבים. הדו"ח מתאר באופן מדוקדק את אופן פעילות רשת ההונאה, הקשרים בין החשודים שניהלו אותה והסכומים שבהם נעקצו אלפי הקורבנות: "אף שלאלפי הקורבנות הוצגו סיכויים גבוהים לרווח ותשואה", נכתב בדו"ח, "לא נמצא ולו לקוח אחד שבפועל הרוויח כסף וגם קיבל תשלום" .
דו"ח החקירה תיאר גם את ה"מעורבות האינטנסיבית" לכאורה של צוריה באופרציית ההונאה והיותו המוח שמאחוריה: "צוריה היה פעיל באופן עקבי ודומיננטי בכל שלוש הרמות של קבוצת טריידולוג'יק", נכתב — הן ברמת הבעלות, הן ברמת ניהול הרישוי למותגי הפורקס והמכירות והן ברמת פיתוח התוכנה המניפולטיבית שבבסיס ההונאה. עוד יוחסה לצוריה שותפות בארגון ותפעול מותגי הפורקס, הקמת מוקדי המכירות והקמת מערך חברות הקש מסביב לעולם.
"האקדח המעשן שהמשטרה מצאה הוא מה שכונה 'ניהול סיכונים' שמבצעת הפלטפורמה של טריידולוג'יק", אומר ברק, "כלומר — שהם שינו את המחירים וגרמו לכך שהמשקיעים תמיד יפסידו. האופציות הבינאריות היו למעשה זירת סוחר, שבה המשתמש קונה הזדמנות להרוויח אם המחיר יהיה כזה וכזה, אבל כשהתוכנה בוחשת במספרים ויכולה להגדיר מראש מה יקרה במסחר — זה בעייתי. זה כמו שישימו מגנט ברולטה, אבל זה לא נעשה על ידי מוקדי המכירות, אלא בידי מפעילי התוכנה".
אתה היית שותף לזה. ידעת שהעובדים שלך מגייסים כספים להונאה.
"הבנתי שיש עניין עם מרווחים של שינוי מחירים כדי לשמור על איזון בהתאם לתנודתיות השוק, אבל לא חשבתי שזה דבר אסור, שאני מרמה מישהו. כששאלתי את אילן והאחרים, היו אומרים לי 'זה בסדר, כולם עובדים ככה'. היתה לזה לגיטימיות מסוימת בתעשייה. אבל בסוף היה שם איזה שטיק, משהו רקוב בפנים".
רקוב ועברייני.
"אני מקבל את זה שהיה שם משהו דפוק ולא מוסרי, שעכשיו גם מוגדר לא חוקי בעקבות הכרעת הדין. התסכול שלי הוא שהתעשייה הזאת ממשיכה גם עכשיו להתנהל באין מפריע, ורק אני הורשעתי. את כל הכסף שלי חילטו — 2.5 מיליון יורו — והשם שלי הוכפש, בזמן שראשי התעשייה מסתובבים חופשי כמו מלכים".
את המחיר היקר ביותר שילם בסופו של דבר אלכסנדר אינייטוביץ' הסרבי. המידע שמסר היה יקר ערך, אבל החסינות מהעמדה לדין שקיבל תמורתו לא הועילה לו. בפברואר 2020, בטרם הספיק להעיד בבית המשפט וכשהוא רק בן 34, הוא נמצא מת בבית מלון בסופיה. סיבת המוות הרשמית היתה התקף לב, כנראה לאחר שימוש בסמים.
בסוף ינואר האחרון, בתום שנתיים למאסרו של ברק (שנספרו ממעצרו), הוחלט לשחררו לחופשי ב"שחרור חצי" הנהוג באוסטריה. השחרור עוכב בשל הליכי הסגרה שניהלה נגדו ממשלת גרמניה בגין הונאת אלפי קורבנות גרמנים. תחילה הוחלט להסגירו, אולם עורכי דינו הצליחו לערער על ההחלטה ובסוף מאי קבעו בתי המשפט כי לא ניתן להעמידו לדין על אותן עבירות גם בגרמניה, וברק שוחרר מהכלא.
לפני חודש, ב־14 ביולי, הוגש לבית המשפט בווינה כתב אישום נגד צוריה בגין עבירות של הונאה והלבנת הון, שייחס לו עוקץ של יותר מ־4,500 קורבנות רק באוסטריה בסכום של כ־10 מיליון יורו. יחד איתו הואשמו עוד שניים מאנשי טריידולוג'יק. הרשויות באירופה ממשיכות גם היום בחקירת הפרשה, מעצרים והגשת כתבי אישום נגד חברי הרשת.
בשיחה עם "מוסף כלכליסט" צוריה הכחיש את החשדות נגדו: "לפני כמה חודשים הגעתי לאוסטריה לבקשת הרשויות, תושאלתי, שיתפתי פעולה כאזרח שומר חוק והמשכתי בחיי. עורכי הדין שלי לא מבינים מדוע בכלל הוגש נגדי אישום, ואני לא מתרגש. טוענים נגדנו שלא נעשה מסחר אמיתי בפלטפורמה וששיחקנו עם המרווחים. אבל כל הפלטפורמות בתעשייה פועלות כך. הכלי לניהול סיכונים שמאפשר לבצע את המרווחים האלה קיים בכל תוכנה בשוק, ואף ברוקר לא יכול לעבוד בלעדיו. אנו נביא מומחים שיסבירו שכך זה עובד בעוד מאות פלטפורמות".
צוריה מחזיר את האצבע המאשימה לכיוונו של ברק: "בתחילת החקירה שיתפנו פעולה ומסרנו הרבה מידע למשטרה שסייע להם להעמיד אותו לדין, והעובדה שהוא הפליל את הפלטפורמה זו למעשה נקמה כדי להפיל את האחריות על מי שהפיל אותו, בבחינת 'תמות נפשי עם פלשתים'. זה פשוט אבסורד".
ברק כמובן טוען את ההיפך הגמור: "אני לא הזאב מסופיה, אפילו לא החתול מסופיה. אני למעשה קוף — הקוף של אילן. הוא הזאב האמיתי שבנה את כל המכונה הזו. אני הייתי רק פישר קטן בתעשייה הענקית הזו, שמוצפת בישראלים. האירופים היו צריכים הרשעה ראשונה כדי לעשות סוף לסיפור הזה והתיק שלי עזר להם להבין את השיטה. מהרגע הראשון לא הכחשתי ולא הסתרתי דבר ואני גם מקבל על עצמי את ההרשעה. אבל אני מרגיש שעיר לעזאזל. הרי התעשייה הזו חיה ובועטת בכל פינה גם היום, וחלק מהיוניקורנים, שאנו שומעים עליהם תחת מעטה נוצץ של הייטק, נולדו מתוכה".
אחת החברות ששמה חזר פעם אחר פעם בתדפיסי חשבונות הבנק שריכזו את הכספים שזרמו מהחברות של ברק ושותפיו היא אונליין פרוספקט, הרשומה בהונג קונג. בעליה (יחד עם שותף גרמני) הוא רואה חשבון בהכשרתו, ישראלי ששמו סימון טטרואשווילי מסביון.
התנועות החשודות בחשבון של אונליין פרוספקט העלו את החברה ואת טטרואשווילי על הרדאר של נפגעי ההונאה. "אלה אנשים שאיבדו שם את כל החסכונות שלהם, כל מה שעבדו עבורו במשך חייהם", אומרת ל"מוסף כלכליסט" אלפרדי סיקסט, רואת חשבון אוסטרית העומדת בראש יוזמת EFRI (European Funds Recovery Initiative), המייצגת יותר מ־1,000 אזרחים אירופאיים שנעקצו, לדבריה, בידי הרשת בכ־60 מיליון יורו.
סיקסט מנסה להתחקות על נתיב הכסף ומגישה תלונות לרשויות ברחבי אירופה נגד חברות הקש ששמן נחשף במשפט. אחרי הרשעתו של ברק באוסטריה היא שלחה מכתב לאונליין פרוספקט, וטענה כי הכספים שזרמו אליה מהחברות המעורבות בפרשה "מקורם בפעילות פלילית". היא גם שלחה מיילים לרשות המסים ולרשות לאיסור הלבנת הון בישראל ושיתפה אותן בחומרים מהתיק הפלילי נגד ברק. הן חזרו אליה וביקשו פרטים נוספים.
מחומרי החקירה עולה לכאורה כי יותר מ־12 מיליון יורו הועברו במצטבר לאונליין פרוספקט מכמה חברות שהיו קשורות לברק ולהונאה דרך חברת GPAY הרשומה באנגליה, שעשרות מיליוני יורו עברו אליה בתוך זמן קצר אחרי שנפתחה. ביוני 2020, בעקבות תלונות משקיעים והקשר שהתגלה לרשת הפשע, הורה בית המשפט באנגליה על פירוקה של GPAY.
בשיחה עם "מוסף כלכליסט" טוען טטרואשווילי שלא הכיר את ברק, ולא נחשף לפרטי המשפט נגדו. עם זאת, הוא אישר את קבלת הסכומים לחברה: "אונליין פרוספקט עוסקת בשיווק באינטרנט, ואם קיבלה תשלומים, הם רק עבור 'לידים' שמכרה כדי להעביר מבקרים לאתרי האינטרנט של הלקוחות. החברה לא יודעת מה עושים עם המבקרים באתרים האלה, ואני מניח שבדקו שיש להם רישיון לפעול לפני שעבדו איתם". לדבריו, הוא קורבן לניסיון סחיטה מצד גורמים עברייניים וטוען כי "לרשויות בארץ אין כל עניין איתי, כל העניינים המיסויים מסודרים ומטופלים".