ב

חודשים האחרונים המספרים מכים מכל עבר: 129 טרה־ואט שעה בשנה, זו צריכת החשמל השנתית המוערכת של תעשיית הביטקוין — 0.59% מצריכת החשמל הכלל־עולמית — ומדובר בתעשייה שעודנה יחסית בחיתוליה. כדי לסבר את האוזן, מדובר בקצת יותר מהצריכה השנתית של מדינת ארגנטינה כולה (121 טרה־ואט שעה בשנה), כמות שיכולה להרתיח את כלל הקומקומים החשמליים באנגליה למשך לא פחות מ־29 שנה. עסקת ביטקוין אחת זוללת חשמל השווה ערך ל־458 אלף עסקאות בכרטיס אשראי.

המצב אינו טוב יותר בקרב מטבעות מתחרים. כריית את'ריום, למשל, צורכת "רק" 24 טרה־ואט שעה, ממש כמו מדינת אקוודור כולה. וככל שתעשיית מטבעות הקריפטו תתרחב, הבעיה רק תחמיר.

רק באחרונה הואשמה טסלה של אלון מאסק בכך שרכישת הביטקוין הענקית שביצעה בינואר, בשווי 1.5 מיליארד דולר, וכוונותיה לאפשר תשלום במטבע תמורת מוצריה מתנגשות עם יומרותיה הסביבתיות.

מתווכחים על חומרת הבעיה

למרות הנתונים החד־משמעיים על צריכת החשמל המטורפת הכרוכה בכריית מטבעות קריפטו, על מחירה הסביבתי עדיין אין הסכמה גורפת. מחקר עדכני באוניברסיטת ניו מקסיקו העריך כי כל דולר אחד בערכי ביטקוין, שנעשה בו שימוש ב־2018, גרם לנזקים סביבתיים ובריאותיים בשווי 49 סנט בארצות הברית לבדה. כמו כן פעילי סביבה מצביעים על כך שכ־65% ממטבעות הביטקוין העולמיים נכרים בסין, שבה 80% מהאנרגיה מיוצרת על ידי שרפת פחם ונפט מזהמים.

מנגד, טוענים חוקרים כמו ד"ר עמית שרגא, עד לאחרונה חוקר במכון דוידסון, כי "רוב פעולת הכרייה מבוצעת באזורים שבהם עלות החשמל זולה יותר, כמו במחוז סצ'ואן, שבו לבדו מבוצעת יותר מ־30% מפעילות הכרייה העולמית, ושם מערך החשמל מבוסס על אנרגיה הידרואלקטרית (שמקורה בתנועת המים)". ולפי דו"ח עדכני של מרכז קיימברידג' לכלכלה אלטרנטיבית, כ־39% מהצריכה המקושרת לפעולת הכרייה מבוססת על מקורות אנרגיה מתחדשים, ולכן להערכת חוקרי המרכז, פליטות הפחמן המקושרות אליה ישירות לא עולות על 0.17% מכלל הפליטות בעולם. עם זאת הם מסייגים כי "אין המשתמע מכך שצריכת החשמל של הביטקוין אינה סיבה לדאגה בהקשר הסביבתי: ישנו חשש אמיתי שצריכת החשמל ההולכת וגדלה תאיים בעתיד על השגת יעדי הקיימות של האו"ם".

גורם נוסף המקשה לגבש מידע מדויק על טביעת הרגל האקולוגית של הביטקוין הוא התניידותם של הכורים לפי מחירי החשמל. "כרייה היא תעשייה די ניידת, אפשר בקלות להעמיס את הציוד על משאית ולנסוע לאיפה שרק רוצים", מסביר מישל ראושס (Rauchs), עמית מחקר במרכז קיימברידג'. "כורים פשוט יחצו גבולות לכל מקום שבו האקלים הפוליטי יהיה יציב, והחשמל זול".

ישנה גם פריחה של מכרות קריפטו בלתי חוקיים, למשל באיראן, השרויה במשבר כלכלי חמור מאז הוטלו עליה הסנקציות האמריקאיות. המכרות האיראניים מוקמים בסתר, בין היתר במסגדים ובתי ספר, מה שמקשה לפקח עליהם. לפי חברת החשמל המקומית, ייצור של כל ביטקוין שווה לצריכת חשמל שנתית של 24 דירות בטהרן, והממשלה מאשימה את הכורים בהקרסת התשתיות וריבוי הפסקות החשמל בערים הגדולות.

האם חשמל ירוק יפתור הכל?

איך ניתן להפחית את הנזק הסביבתי שמייצרים מטבעות הקריפטו? "דרך אחת לעשות זאת היא לרכוש תקן קיזוז פחמני (VER) או כל מנגנון אחר שיפחית את הפליטות של מכרות הקריפטו", אומר ראושס. "זו דרך להקל את הדאגות הסביבתיות בלי בהכרח לכפות משהו על התעשייה עצמה. כבר כעת אפשר לראות כורים בצפון אירופה, בעיקר באיסלנד ושבדיה, שמשתמשים בחשמל שמופק מאנרגיה מתחדשת בלבד ומשווקים את עצמם כנקיים מפליטות פחמן או ככורים ירוקים". לכרייה במדינות קרות יש יתרון נוסף: מערכות הקירור של המחשבים יעבדו בהן פחות קשה, וכך יצרכו פחות אנרגיה.

גם סין סוגרת עוד ועוד מכרות מזהמים כדי להגדיל את היקפי האנרגיה המתחדשת. החודש הודיע מחוז מונגוליה הפנימית בסין, שבו נכרים 8% מכלל הביטקוין בעולם, כי יאסור הקמת פרויקטים חדשים לכריית מטבעות קריפטו ויסגור את הפעילות הקיימת עד אפריל. זאת משום שהמחוז לא עמד ביעדי ממשלת סין לצריכת אנרגיה ל־2019 ואף "ננזף" בידי השלטונות.

ועדיין מבחינת ארגוני הסביבה לא די בכך: "המאבק במשבר האקלים מחייב לא רק להפסיק לשרוף נפט, גז ופחם ולעבור למקורות אנרגיה מתחדשים, אלא בראש ובראשונה להתייעל אנרגטית כדי לצמצם את צריכת האנרגיה", מסביר מנהל גרינפיס ישראל ד"ר יונתן אייקנבאום.

נראה שלשם בדיוק השוק הזה הולך. מדענים מאוניברסיטאות אדינבורו, טוקיו, אתונה וויומינג פיתחו פרוטוקול בלוקצ'יין חלופי, Proof of Stake, שמתיימר להיות יעיל פי עד 4 מיליון מפרוטוקול הביטקוין הקיים (Proof of Work) בהיבט של צריכת החשמל. בשיטת ה־POS כל אספקת המטבע נוצרת מראש, כך שתהליך הכרייה זולל החשמל של הביטקוין מתייתר. בשיטה זו כל משתתף יכול לכרות מטבעות בהתאם לכמות המטבעות שברשותו — כלומר אם כיום יש ברשותכם 3% מהביטקוינים בעולם, תוכלו לכרות 3% מהמטבעות החדשים.

אלא שגם הפתרון הזה אינו חף מבעיות. ראשית כי עצם הרעיון שבבסיסו פוגע בניטרליות שמציעים המטבעות המבוזרים — במקום כלכלה שפתוחה לכל, POS משמרת את הכוח של מי שהחזיק במטבעות מלידתם, ומי שאין לו מטבעות, לא יכול לכרות מטבעות. יתרה מכך, מכיוון שהשיטה הזאת נמצאת בפיתוח כבר כמה שנים, וטרם נוסתה בהיקף רחב, אין כל הוכחה שהיא אכן עדיפה יותר מבחינה סביבתית.

ייתכן שהניסוי הזה יגיע מכיוון הקרדנו (מכונה גם ADA), מטבע הקריפטו הלוהט של התקופה. הקרדנו פועל בפרוטוקול POS, ולדברי יוצריו הוא צורך חשמל כמו בית־אב גדול אחד בלבד. בשנה החולפת הפופולריות שלו גאתה, שוויו זינק פי 51 והוא נהפך למטבע הקריפטו השלישי בגודלו בעולם, עם שווי שוק של 34 מיליארד דולר. עם זאת לקרדנו יש דרך ארוכה עד שיהווה תחרות אמיתית למתחריו — שוויו עומד כרגע על 1.02 דולרים בלבד, לעומת את'ר ששווה כ־1,800 דולר וביטקוין שעומד על כ־55 אלף דולר.