ל

ספי רכלבסקי, האיש שהחדיר לשיח הישראלי את הביטוי "חמורו של משיח", חשוב מאוד להעביר את המסר שההפיכה המשטרית לא נעצרה ולא הושהתה: "היא נמשכת במלוא המרץ. התקציבים שמעבירים עכשיו הם השלב המתקדם של הפיכות משטריות", הוא מבהיר.

לדבריו, העברת תקציבים כזו אופיינית בדרך כלל לשלב שאחרי ההשתלטות על מערכת המשפט. "בשלב מתקדם (של הפיכות, ש"א) רואים גניבת כסף מהציבור הכללי והעברה שלו לתומכי המשטר. 14 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים לחרדים משיחיים, ולמשיחיים בגבעות, זה ביטוי של הפיכת ישראל מדמוקרטיה לדיקטטורה משיחית.

"קודם יוצרים בועה שהיא לא רק בלי ליבה, אלא גם בלי לימודי דמוקרטיה ועם הסתה דיקטטורית בלתי פוסקת. אחר כך דואגים שהתלמידים יקבלו חינוך אנטי־דמוקרטי, כדי שזה יימשך. אחר כך אתה מקים מיליציה לאומנית. ולמי אתה נותן את תפקיד השר לביטחון לאומי? לאדם עם שמונה הרשעות, כולל בתמיכה בארגון טרור, תלמיד של דוב ליאור, הרב של אנשי המחתרת ושל ברוך גולדשטיין".

רכלבסקי, איש רנסנס מבריק ויוצא דופן, עלה על הבמה הציבורית ב־1998, כשפרסם את "חמורו של משיח", ספר עיון ידעני וחריף, שניתח את האג'נדה של הזרם המשיחי בציונות הדתית והתקבל בסערה. בספר, שהתפרסם שלוש שנים אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין על ידי אדם מהזרם הדתי־משיחי, רכלבסקי סקר את משנתו של מייסד הזרם, הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הוא טען שם, באופן מנומק ומפורט, כי לתפיסתו של קוק החילונים הם לא יותר מכלי אלוהי (ה"חמור") בהנעת תהליך הגאולה: לאחר שתפקידם בהקמת המדינה יושלם, יירש אותם הציבור הדתי (ה"משיח"), והוא זה שינהיג את המדינה וישלים את הגאולה.

הניתוח ההוא עורר פולמוס ציבורי רחב, וגם נתקל בטענות לאי־דיוקים, אבל קנה לו לא מעט תומכים, הפך את הספר לרב־מכר ענק (בקרוב תודפס מהדורה חדשה שלו) — ובעיקר, הלך והוכיח את עצמו: כיום כבר מוסכם על רבים שרכלבסקי צדק באזהרותיו לגבי שאיפות הדתיים־לאומיים המשיחיים, אם רק תהיה להם גישה לשלטון. בחודשים האחרונים, עם קידומה של המהפכה המשטרית, הביטוי "חמורו של משיח" חזר לאופנה, וכיום הוא משמש תכופות בתיאור ניצולו של הציבור הדמוקרטי־ליברלי על ידי קואליציית הימין הקיצוני.

"אנשים שקוראים את הספר כיום אומרים לי 'נביא', או 'איך חזית הכל'", מספר רכלבסקי. "אני רואה את זה אחרת. ניוטון אומר לך באיזו מהירות יפגע התפוח בארץ; הוא לא עושה תחזית, אלא נותן ניתוח מעמיק של המצב. צריך לקרוא שוב את 'חמורו של משיח', כי הוא מסביר בדיוק את המציאות היום. אין פסיק אחד שצריך לעבור שינוי. כלום. כאילו נכתב לפני שעתיים. במתכוון ניסיתי לכתוב אותו ככה, שיהיה הסבר על־זמני".

השם של הספר הפך מוכר מאוד. השם שלך פחות. זה מפריע לך שלא מקשרים ביניכם?

"יש ספרים ששמם מפורסם הרבה יותר מזה של מי שכתב אותם. הרבה פעמים, אלה ספרים שהשפיעו על אנשים".

"הציבור החרדי רואה שהרב קוק צדק: 'אנחנו בימות המשיח. אלוהים בחר אותנו, אלוהים רוצה שהחילונים יפרנסו אותנו וישמרו עלינו, וכמה שנבוז להם זה לא ישנה'. והם צודקים מאה אחוז. יש יותר משיחי מזה? הם הולכים על המים, ישו קטן עליהם"

"בדמוקרטיה ערכים הם ייהרג ובל יעבור. נכונים למות עליהם"

בעיני רכלבסקי, הסכנה המיידית לעתידה של ישראל הן שיחות הפשרה בבית הנשיא הרצוג (רכלבסקי עצמו, אגב, ייעץ לקמפיין המחנה הציוני ב־2015, כשהרצוג עמד בראשו). "מי שעכשיו מתפקדים כמו חמור של משיח הם הרצוג, גנץ ולפיד", הוא אומר. "ההידברות הזו מנרמלת את המזימה הדיקטטורית ועושה אותה לגיטימית. הם אומרים שזו ממשלת חורבן הבית, ואז משוחחים על אופן החרבת הבית.

"אם לא היתה עכשיו הידברות, נתניהו וחבורת המשיחיים היו בדרך ללא מוצא. הוא היה במצב כמעט אבוד, כי אם אין הידברות, והוא היה מנסה לחוקק, הכל היה נפסל בבג"ץ, ובסבירות גבוהה מאוד הוא היה נופל. ראשי כוחות הביטחון היו נוהגים כמו שאמר ראש השב"כ לשעבר, נדב ארגמן (בריאיון לאילנה דיין, ש"א), ומצייתים למשפט ולא למלך. אם נתניהו היה מנסה למרוד, הוא היה יורד לעשרה מנדטים ובליכוד היו כמה שחותכים. הדרך היחידה שלו לחוקק היא בעזרת חמורו הרצוג. לבד הוא לא יכול לחוקק כלום — ואם הוא לא מחוקק כלום, נושפים בעורפו רוטמן ובן גביר והקואליציה שלו, וגם אז הוא לא יחזיק הרבה זמן.

"הציבור הדמוקרטי, החמור, התעורר, גילה שיש לו שרירים, ויצר קיר ברזל, שמורכב מכל בכירי מערכות המשפט והביטחון, והנשיא האמריקאי, וסוכנויות הדירוג, וכל המערכת שבלעדיה ישראל לא יכולה לחיות דקה. מה שב ומספק לנתניהו סיכוי? חולשת הצד הדמוקרטי. הרצוג, גנץ ולפיד מסכנים את עצם הקיום של ישראל, לא פחות. כי הבחירות יכולות להיות קרובות, ולמחנה הדמוקרטי יכולה להיות הזדמנות לנצח בהן".

לתפיסתם של הרצוג, גנץ ולפיד, הם מנהלים קרב בלימה מול ההפיכה.

"זו חשיבה של מי שחווה את המציאות כמו יודנראט: 'יש מצב נוראי, יש נאצים, יהרגו את כולם, נציל עשרה'. אבל המצב לא נוראי בכלל. יש הזדמנות נהדרת. אין דבר מסוכן יותר מפחדנות וחוסר נכונות להילחם על ערכים.

"בכל מחקר, 60%–70% מהציבור רוצה לחיות בדמוקרטיה ומוכן להילחם עליה. ההנהגה בוגדת עכשיו בציבור הזה. אם תהיה לציבור הנהגה נכונה, שלא תדבר עם נתניהו, ולא תיתן לו לגיטימציה, ותיתן לו להתרסק בקיצוניות — אפשר יהיה להשיג רוב של יותר מ־70 מנדטים, לחוקק חוקה, ולהפסיק לממן חינוך גזעני להט"בופובי. ואז, תוך מעט מאוד זמן יכולה להיות מדינה אחרת".

דמוקרטיה, מעצם טיבה, אינה קיר ברזל.

"ודאי שכן. דמוקרטיה היא קיר ברזל בנוגע לערכים הדמוקרטיים. הרצוג עושה מעשה לא־דמוקרטי, כי הוא מוכן להתפשר על הכל: 'אתה אומר דיקטטורה, אני אומר דמוקרטיה, בוא נדבר'. הרעיון של ז'בוטינסקי היה שרק אם נעמיד קיר ברזל, האויבים יבינו שאי־אפשר לחסל אותנו ויבואו לדבר שלום.

"דמוקרטיה זה לא שאתה אומר שצריך להרוג הומואים, ואני אומר שצריך לתת להם להתחתן, אז נתפשר ורק נירה להם ברגל. דמוקרטיה זו תפיסה שערכים דמוקרטיים הם ייהרג ובל יעבור, ומוכנים למות עליהם. הערכים הדמוקרטיים אינם מוצעים למסחר. גזענות אינה עומדת לדיון. התוכנית של נתניהו־לוין־רוטמן לא ראויה לדיון. על מה מדבר הרצוג כשהוא אומר 'יש הזדמנות לרגע חוקתי מכונן'? זה כמו שיעצרו אנס ויחזיקו לו אקדח לרקה, ואז יאמרו לנאנסת 'יש הזדמנות רומנטית, בואי תדברי איתו על חתונה'".

אז מה לעשות?

"להציב קיר ברזל. לא נושאים ונותנים על דמוקרטיה. זה ייהרג ובל יעבור. מדינה דמוקרטית לא יכולה לממן חינוך אנטי־דמוקרטי שחותר תחתיה. הבעיה שלי היא לא לימודי ליבה, אלא שאסור שיהיה מצב שבו לא מלמדים דמוקרטיה וזכויות אדם. מי שלא רוצה, לא מקבל שקל, ויכול להיות שאף יילך לכלא. מדינה דמוקרטית לא יכולה לממן את מי שמסית נגדה".

"מבחינתם של סמוטריץ' והרב דוב ליאור, נתניהו הוא מתנה משמים. הם עדיין רק רבע מהאוכלוסייה, וההפיכה המשטרית אינה האידאולוגיה של איש בליכוד חוץ מיריב לוין - אבל נתניהו מוסר להם את המדינה על מגש של כסף. בלעדיו הם לא היו רואים את השלטון אפילו מרחוק"

"ישראל היא כבר דיקטטורה דתית קיצונית מטורקיה"

קריאת המצב של רכלבסקי חותכת וחמורה. "ישראל היא דיקטטורה דתית, שמצויה כבר היום בשלב קיצוני יותר מאלה שבהונגריה, פולין וטורקיה", הוא מצהיר. "ציבור גדול משלים עם זה שהוא משלם מיסים כדי שחצי מילדי כיתה א' ילמדו לשנוא אותו, עם הסתה אנטי־חילונית, אנטי־נשית, אנטי־גויית. זה מצב מתקדם מאוד, שהרבה דיקטטורות לא הגיעו אליו. וזה נתפס כאן כמובן מאליו". המטרה של קואליציית ההפיכה, הוא אומר, היא ש"מעט המגבלות שהוטלו על הדיקטטורה המשיחית בהתהוות — יוסרו לגמרי. ממילא לא מתגייסים בפועל? אז עכשיו נלך עד הסוף ולא נתגייס על פי חוק. ממילא מלמדים מה שרוצים? אז תממן עוד יותר שטנה והסתה".

אנשים לא יצאו לחסום כבישים בגלל החינוך החרדי, אלא בגלל הפחד מהאופן שבו ההפיכה תשפיע על חייהם.

"יש רגע שבו נשבר שיווי המשקל בין הרוכב לחמור, ואז בבת אחת זה מתהפך ממדינה מתקדמת, שיש בה איים גדולים של אוטונומיה דיקטטורית־משיחית — למדינה דיקטטורית־משיחית, שיש בה איים חילוניים. ברגע שאתה עובר את הגבול, ישתנה היחס של נשיא ארצות הברית, של מדינות העולם ושל סוכנויות הדירוג".

בוא נדבר על ההפגנות האלה רגע. בציבור הדתי טוענים שמיצגי השפחות, למשל, מוגזמים.

"זו אמירה חצופה. המיצגים מראים את המציאות כבר היום, זה לא משהו עתידי. חלקים גדולים מהעולם החרדי מחונכים להשתמש בנשים שלהם כשפחות: הן מטפלות בילדים, הן עובדות בשבילם. הן כמו החילונים, 'חמורו' מוחלט. בעולם החרדי 'סיפורה של שפחה' אינו הגזמה, אלא המעטה. וככל שהמדינה תתעצב ברוחם, כולה תהיה כזו. בחינוך שאנחנו מממנים, מלמדים פעם אחר פעם שהאישה נועדה לשרת את האיש".

והלהט"בים?

"מחכה להם עונש מוות, לא?".

בתנ"ך, במשנה, אבל זה לא יכול לקרות בישראל של היום.

"יקרה כל מה שנאפשר שיקרה. בישיבות נמשכת הסתה מטורפת, שלפיה הלהט"בים הם הקצה של תרבות הסדום ששולטת בישראל. בן גביר דיבר בחיבה ללהט"בים, כלפי חוץ, כי ציבור רחב מאוד, כולל מצביעי ליכוד, תומכים בשוויון זכויות. מבחינת המשיחיים, הרגע עוד לא הגיע — אבל בשנייה שבה הם ישיגו רוב, הם לא יספרו אותך ממטר. במדינה הזו ישלטו אנשים שאינם עובדים ואינם משרתים בצבא; הם יקימו בה דיקטטורה, ויעבירו את המיליארדים בלי גבול. ואז, תשאל את הרב טאו (רבו של ח"כ אבי מעוז, ש"א) מה יהיה דינם של הלהט"בים. הדבר היחיד ששומר עליהם זה שכיום זה עוד בלתי אפשרי. מה, סמוטריץ' לא התכוון למחוק את חווארה? זה נעצר רק כי האמריקנים צעקו. כרגע יש קיר ברזל תודעתי חזק בנושא הלהט"בים, אבל כשזה יהיה אפשרי, המשיחיים יממשו את החזון בלי לעפעף בכלל, זו לא שאלה. בלי קיר ברזל, אין גבול להקצנה שתהיה פה".

ועדיין, רכלבסקי סבור שאם הציבור החילוני יילחם, ההפיכה הגדולה לא תקרה. "ישראל היא דוגמה ייחודית למדינה שבה להפיכה אין אפילו אחוז אחד של תמיכה בצבא, במשפט, במדע ובכלכלה, אלה שנושאים את הארץ על כתפיהם. נקרתה לנו הזדמנות גדולה: אם הם לא היו מנסים ללכת כל כך רחוק, החמור היה ממשיך לנמנם, עד שהיה מגלה שאין לו סיכוי. הם הלכו על זה קצת מוקדם מדי וחשפו את הכוונה האמיתית".

מצד שני, מה זה משנה, אם הדמוגרפיה ממשיכה לפעול לטובת קואליציית הדיקטטורה?

"דמוגרפיה אינה דבר קבוע. כשנתניהו, כשר אוצר, שינה קצת את צורת קצבאות הילדים, פריון הילודה של החרדים ירד בילד וחצי לאישה. אם יעלה שלטון דמוקרטי באמת, ויפסיק את המימון של בתי הספר המסיתים, כמו שבאמריקה אף אחד לא מממן את החממה המטורפת הזו; אם ישראל תתחיל להיות מדינה דמוקרטית אמיתית — אז האורתודוקסיה המשיחית תקטן. אם החינוך שיקבל כל ילד יהיה דמוקרטי לא גזעני, אתה תראה את המגמות משתנות באופן דרמטי. לפני קום מדינת ישראל, לא היה חרדי אחד שחי כמו היום (על חשבון השלטון, ש"א). אתה יצרת אותם. ואתה יכול להפסיק ליצור אותם".

"לזה שיגאל עמיר בכלא אין שום משמעות: הרוצח של רבין הוא עולם שלם, שיושב היום בממשלה. כמה אפשר להיתמם? הרב דוב ליאור הוא האדם הכי משפיע בישראל, עם 14 חברי כנסת; הוא האדם שבן גביר העלה לבמה בנאום הניצחון. רוחו היא רוחה של ההפיכה הדיקטטורית"

"המשיחיים בזים לנו ואנחנו מפרנסים אותם. להם זה נס"

"מה שאנחנו רואים היום זו התממשות של תיאולוגיה משיחית", אומר רכלבסקי. "קבוצה שהיתה מיעוט קטן מאוד בראשית המאה שעברה, בלעה בתהליך מסחרר את הציונות הדתית, ואחר כך גם את העולם החרדי האנטי־ציוני או הא־ציוני, שאינו קיים יותר, ויש לה גם השפעה על ההוויה המסורתית. היום היא מהווה רבע מהציבור הישראלי, ועדיין רחוקה מגיבוש רוב — אבל נתניהו, כנאשם, משתף איתה פעולה.

"הקבוצה הזו היא הגורם המניע של המהפכה הדיקטטורית משיחית. התמיכה האמיתית בהפיכה משטרית זה 30 מנדטים, רבע מהכנסת. אבל הליכוד נהיה חמורו של משיח. הוא זה שנושא אותם. לא הימין קיבל שלטון: מי שקיבל שלטון זו הקבוצה המשיחית, האנטי־דמוקרטית".

בוא נסביר את זה. מה זה אומר "משיחית"?

"מיעוט דתי לאומי קטן, בראשות הרב אברהם יצחק הכהן קוק, קבע שאנחנו בימות המשיח, 'אתחלתא דגאולה'. לפי התפיסה הזו, אצל הציבור הדתי כוחות החומר והתשובה חלשים מדי, ולכן אלוהים יצר את החילונים, שתפקידם הוא לבנות את המדינה החילונית, ואחר כך הדתיים יתקנו אותה למדינה דתית. הרב קוק שאל את הביטוי 'חמורו של משיח' מניצוצי הזוהר, ספר המשך של ספר הזוהר. חמור ביהדות הוא דבר שלילי מאוד".

התפיסה הזו, מסביר רכלבסקי, קנתה לעצמה אחיזה עצומה. "תראה, החרדים עברו מלהיות אנטי־משיחיים, ללהיות ימנים. בכל סקר התפיסה שלהם הכי כהניסטית, והתמיכה שלהם בהפיכה הדיקטטורית הכי חזקה".

למה התפיסה המשיחית הזו מצליחה להתפשט?

"מנקודת מבט דתית, נראה שהרב קוק צדק. הוא תאר מצב שבו החילונים בונים את המדינה, והדתיים באים והופכים את המדינה לדתית".

הם עדיין אומרים שהם בגלות.

"הם רגילים לומר שהם בגלות, אבל איזו גלות? הם הכוח הכי דומיננטי בשלטון. הם אלה שמובילים את ההפיכה הדיקטטורית. יש חוצפה גדולה יותר מזה שגפני יכול לבזוז את הארנונה של הערים הגדולות תוך כדי לחימה בעזה? או שחרדים אומרים שתלמיד ישיבה תרם למדינה יותר מחיילים?".

ההסבר התיאולוגי שלך משכנע, אבל במציאות רוב האנשים לא מעמיקים בתיאוריות תיאולוגיות.

"אתה לא צריך להיות תיאולוג גדול כדי להיות מושפע מתיאולוגיה. הציבור החרדי מקבל הסבר סופר־הגיוני: 'אנחנו בימות המשיח, אלוהים בחר אותנו, הביא אותנו, הקים מדינה, הוא רוצה שהחמורים החילונים יעבדו בשבילנו, וכמה שנבוז להם זה לא ישנה, הם ימשיכו לפרנס אותנו ולשמור עלינו'. במה הם טועים? הם צודקים מאה אחוז".

וזה בנוי על ציפייה לנס?

"דברים שהדתיים והחרדים לא דמיינו שיכולים לקרות — קורים. אנשים שהם מבזים בצורה כל כך קיצונית מוכנים לפרנס אותם, לשמור על המדינה במקומם, לקבל מהם הוראות. זה לא נס? משוגעים חסרי מוח שומרים עליי ומממנים אותי, כשאני בכלל יוצא נגדם, ברור שזה נס! אם אדם קופץ מקומה שישית ולא קורה לו כלום, הוא יחשוב שהוא יכול לקפוץ מקומה 60. אני הולך על המים, ישו קטן עליי. התחושה היא אומניפוטנטיות מוחלטת, עם בוז קיצוני לציבור הכללי שמאפשר את זה".

"דמוקרטיה אומרת שערכים דמוקרטיים הם ייהרג ובל יעבור. אסור שיהיה מצב שבו לא מלמדים דמוקרטיה וזכויות אדם. למה שדמוקרטיה תממן את מי שמסית נגדה? ובכל זאת, הרצוג מדבר על 'הזדמנות לרגע חוקתי'. זה כמו שיתפסו אנס, יצמידו לו אקדח לרקה ויאמרו לנאנסת 'יש הזדמנות רומנטית'"

"הברית שהובילה לרצח רבין היא היום הממשלה"

רכלבסקי הגיע לאוניברסיטה בגיל 14, עבר שם מקורס לקורס (מתמטיקה, פילוסופיה, מסלול ישיר לדוקטורט), ולא השלים אף אחד מהם. "לא אספתי תארים, אבל אספתי נקודות לכמה תארים", הוא אומר. הוא שירת בגלי צה"ל, שם ערך כמה סדרות של תוכניות דוקומנטריות, בין היתר בנושא אידאולוגיות דתיות, ואף ראיין את הרב דוב ליאור. את "חמורו של משיח" פרסם בגיל 32, אחרי 15 שנים של תחקיר אינטנסיבי. הסערה שחולל הספר נגזרה, במידה רבה, מהעובדה שהוא הציב את רצח רבין בתוך הקשר רעיוני של חתירה משיחית למדינת הלכה.

איזה תפקיד רצח רבין משחק בהפיכה?

"הברית שהובילה לרצח אוחזת היום בשלטון: מדובר ברב המרכזי של הקואליציה, דוב ליאור, בתלמידיו, ובנתניהו, שהגיע לשלטון דרך שיתוף פעולה עם תלמידי הרב.

"הרוצח של רבין הוא עולם שלם, שיושב היום בממשלה. במובן מסוים הוא הממשלה. כמה אפשר להיתמם? לזה שבמקרה יגאל עמיר בכלא אין שום משמעות. כל חזונו מתגשם. הוא כמו משה, שלא נכנס לארץ - רק שעמיר חי היום, ואני משוכנע שהוא גם שמח מאוד. הרוח הליאוריאנית היא הרוח של הממשלה, של ההפיכה הדיקטטורית, של המורשע בתמיכה בטרור בן גביר. אותו בן גביר שלא היה רחוק מהרוצח של רבין, והיום הוא השר האחראי על כל ביטחון הפנים".

אתה אומר שהרב ליאור שולט בממשלה?

"זו המציאות. הרב ליאור הוא האדם הכי משפיע בישראל, יש לו היום 14 חברי כנסת. כשבן גביר ניצח, את מי הוא העלה לבמה? את הרב ליאור, בתור מורו ורבו. הוא גם הרב של בצלאל סמוטריץ', שאביו הוא ראש כולל של הרב ליאור ויד ימינו. אבל הכוח שלהם גדול בהרבה: במצבי הפיכה ושינוי, קבוצה קטנה, אידאולוגית ונחושה יכולה להוביל מדינה שלמה".

איך סמוטריץ' או הרב ליאור רואים את נתניהו בסיפור הזה?

"בהפיכה הזו, נתניהו הוא חמורו של משיח. מבחינתם הוא שליח האל, מתנה משמים, נס. הם עדיין רק רבע מהאוכלוסייה, וההפיכה המשטרית היא לא האידאולוגיה של אף אחד בליכוד חוץ מיריב לוין — ולולא נתניהו היה מוסר לידיהם את מצביעי הליכוד, הם לא היו רואים את השלטון אפילו מרחוק. הוא מביא להם את המדינה על מגש של כסף".

למה הם מניחים שנתניהו יהיה החמור שלהם, ולא להפך? הרי ברור שנתניהו חשב שבן גביר החמור שלו.

"יש פה עסקה שכאילו הוגנת לכולם: כל אחד מהצדדים רוצה למחוק כל הגבלה על כוחו של השלטון, כל זמן שהוא בשלטון. הם רוצים שבג"ץ לא יוכל להתערב בכלום.

"מבחינת החרדים, הם רוצים לפטור את כל האוכלוסייה שלהם מצבא, מעבודה, מלימודי ליבה, ולכן חייבים שלא תהיה מגבלה. מבחינת נתניהו, הוא ממשיך לרוץ אחרי 15 שנה, כי הוא ומשפחתו רוצים לשלוט ושיממנו אותו מלא־מלא לנצח; מבחינה זו גם הוא חרדי.

"המשיחיים, מצדם, רוצים להקים מדינה משיחית, שתממש את תוכנית ההכרעה של סמוטריץ' (החלת ריבונות ביו"ש, הגברת ההתנחלות, הכרעה צבאית ועידוד הגירת ערבים מישראל, ש"א), תנצל מתיחות ביטחונית ותמחוק את הקיום הערבי מישראל".

יכולה להיות מדינה משיחית כשנתניהו ראש ממשלה?

"כשאתה עושה תוכנית משיחית, אתה לא חייב תסריט מלא לכל שנה. אתה צריך להתקדם כל הזמן למדינה יותר דתית, יותר כובשת וגזענית, ויותר קרובה לתוכנית ההכרעה שתנקה את המדינה מערבים. נתניהו הוא כלי. האם יגיע רגע שבו המשיחיים, אם לא יעצרו אותם, יחליפו את נתניהו באדם דתי? אני מניח שמבחינתם כן. חוץ מזה, אולי יגיע רגע שבו אלוהים באמת יביא משיח".

"קל יותר להשפיע מאחורי הקלעים, בלי לקחת קרדיט"

מאז פרסום "חמורו של משיח" רכלבסקי חזר לעין הציבורית לעיתים רחוקות. פעם אחת זה היה אחרי שפרסם ב־2008 את הספר "אין גבול", שבו ניתח את הציבור החילוני, וטען שאחת הבעיות המרכזיות של ישראל היא היעדר הגבולות הפיסיים, שגורם להיעדר גבולות פוליטיים ומוסריים. כיום, הוא מגלה, הוא מתכנן לכתוב ספר המשך ל"חמורו של משיח".

ב־2012 רכלבסקי ניסה להיבחר לרשימת העבודה לכנסת, אך לא נבחר. ב־2015 הושעה לתקופה קצרה מכתיבת מאמרי דעה ב"הארץ", אחרי שהתברר שהמשיך לכתוב בתקופה שייעץ למחנה הציוני ובמקביל כתב מאמרים שעסקו במפלגה. מאז לא ניסה לקחת חלק קבוע בשיח הציבורי.

אני יודע שזו שאלה חטטנית, אבל בכל זאת, אתה מייעץ לכולנו איך לחיות. במה אתה עצמך עבדת כל השנים האלה?

"אני עושה עסקאות מטבע. אם יש לך הבנה אסטרטגית גלובלית, אתה יכול לחיות מעסקה כזו הרבה שנים — למשל, אם אתה צודק בזה שאחרי שהתאומים נפלו, תהיה מלחמה. 'חמורו של משיח' מכר לא מעט עותקים. מעבר לזה, אני עוסק בייעוץ אסטרטגי אינטלקטואלי".

זה נשמע מקצוע מדליק. תסביר.

"הייתי בצוות האסטרטגי של רבין, ומאז יצא שלא מעט אנשים בעמדות קובעות חשבו שכדאי להתייעץ איתי. חלק מהדברים עשיתי בהתנדבות, חלק בתשלום. זה לא דומה למי שנקראים היום יועצים אסטרטגיים; אולי כמו סטיב באנון של טראמפ. יש אנשים שחושבים שהשפעתי מאחורי הקלעים. אני תמיד חשבתי שהברכה טמונה בסמוי מן העין. היכולת להיות אפקטיבי כשאתה לא לוקח קרדיט גדולה מאוד".

אם השפעת, אז איך הגענו למצב שחזית בספר?

"אדם אחד לא יכול לשנות. אבל עדיין היו רגעים, בניצחון של ברק ושל קדימה, בחיבור של הרצוג ולבני, בהקמה של כחול לבן. יש נקודות של דברים שכמעט קרו. כמו סיזיפוס, אתה מגלגל את האבן. האם הייתי צריך להיות יותר בעין הציבורית? בחרתי לחיות חיים פרטיים. רציתי לעשות גם דברים אחרים".

לא מעט ישראלים מנסים כעת להשיג דרכונים זרים. אתה רואה את עצמך חי מחוץ לישראל?

"לא. העברית היא חלק עצום מהחיים שלי. אני לא יכול להתנתק מישראל, זה העולם שמעניין אותי. חשוב לי מה שקורה כאן. זה כמו קבוצת כדורגל אהובה שמפסידה, וכואב הלב. ברור שייתכן מצב שבו יהיה בלתי אפשרי לחיות כאן, אבל אני לא רוצה לחיות בשום מקום שהוא לא פה ולא בעברית".