ב

־2003 רומן אברמוביץ' פלש לכדורגל האנגלי ושינה אותו לנצח. נכון, היה שם כסף גדול עוד לפני הגעתו, אבל המועדונים התנהלו תחת בעלים מקומיים שכיסו הפסדים תפעוליים סבירים, ועם ניהול נכון אף רשמו רווחים טובים (שבדרך כלל חזרו למועדון בצורת השקעה בסגל או בתשתיות המועדון). שני המועדונים הגדולים והמצליחים בעת ההיא, ארסנל ומנצ'סטר יונייטד, נוהלו באופן שמקסם הכנסות עצמאיות כדי להישאר תחרותיים, בזירה המקומית והבינלאומית.

אברמוביץ' שינה את הדינמיקה הזו לחלוטין.

היתום הרוסי תמים המבט, אז עוד לא בן 37, נכנס לכדורגל האנגלי מטעמים אסטרטגיים, ועם הון בהיקף שלא הוכר בכדורגל העולמי. הוא רכש את השחקנים הבכירים ביותר שבנמצא תמורת המון כסף, והמועדון רשם הפסדים של חצי מיליארד ליש"ט בארבע השנים הראשונות לבעלותו — 125 מיליון ליש"ט לעונה, בממוצע. לשם השוואה, ב־2002, העונה לפני כניסתו של אברמוביץ', קבוצת פרמייר ליג ממוצעת הפסידה כ־3.3 מיליון ליש"ט בעונה. הפסד של 125 מיליון ליש"ט היה מוביל לקריסת כל מועדון בליגה, ואפילו לקריסתם של כולם יחד. אבל מבחינת אברמוביץ', מולטי־מיליארדר שעשה הון בעסקי הנפט והאלומיניום בזכות קשריו עם פוטין, זה היה כסף קטן.

ומה עם ארסנל שאברמוביץ' "ירה עליה שטרות של 50 ליש"ט", והיא עמדה בזה בגבורה והתנגדה לו? היא בבצורת אליפויות מאז 2003/04: בשלוש העונות האחרונות הקבוצה רושמת הפסדים עצומים בגלל אובדן מקומה בפסגת הכדורגל האנגלי. רק העונה, כשהיא מנותקת לחלוטין משאיפות לזכייה בתארים, היא הצליחה לצאת לדרך חדשה, שמעוררת מעט אופטימיות. ארסנל שלפני הטיווח של אברמוביץ' היתה אחת מהמועדונים הגדולים באירופה, מנהלת כיום מאבק על הצטרפות למפעל אירופי בשנה הבאה.

הגעתו של אברמוביץ' לאנגליה לא שונה בהרבה מהגעתם של פולשים אחרים לאקו־סיסטם בריא ומתפקד. כריסטופר קולומבוס, למשל, תיאר כך את מפגשו עם ילידי העולם החדש במכתב ששיגר לפרדיננד השני מלך ספרד: "הענקתי להם כמה גלימות אדומות, שרשראות חרוזים ופריטים חסרי ערך, והם היו מאושרים", דיווח ב־11 באוקטובר, 1492. "הם הגיעו לספינות שלנו בשחייה והביאו עמם תוכים, כותנה ודברים אחרים כחלק מעסקת חליפין. אין להם נשק ברזל, והכידונים שלהם הם פשוט מקלות. כשהראינו להם את החרבות, הם תפסו בלהבים בטיפשותם ונחתכו. כולם ערומים לחלוטין, אפילו הנשים, וכולם בגודל ובמבנה טוב ונאה. אני משוכנע שיהיו עבדים טובים, ואני בדעה שיסכימו לאמץ את הנצרות, כי אין להם דת". בהמשך הוא מבטיח למלך לחזור עם "כמה שיותר זהב ותבלינים".

קולומבוס, בכנות קולוניאליסטית מזעזעת, מספר איך פגש אנשים חברותיים ויפים, ראה שהנשק שלהם לא מתקדם, וחשב רק איך לעשוק אותם, לשדוד את אוצרות הטבע של ארצם, להסב אותם לעבדים ולכפות עליהם את דתו. וזה בדיוק מה שקרה.

הרוע מגיע למקומות חדשים עם הרבה מאוד כסף. לעתים הטנק שהוא רוכב עליו יורה שטרות של 50 ליש"ט במאמץ להוריד מועדון כדורגל לברכיים. לעיתים הוא יורה פגזים על אזרחים בניסיון להוריד מדינה על הברכיים.