ב

ינואר האחרון, טד ג'ויה, היסטוריון של המוזיקה ותעשיית המוזיקה, פרסם במגזין "אטלנטיק" כתבה שכותרתה היתה "האם מוזיקה ישנה הורגת את המוזיקה החדשה?". בכתבה, שזכתה לתשומת לב עצומה, ג'ויה הבדיל בין שירים שיצאו בשנה וחצי האחרונות ("מוזיקה חדשה") לכאלה שיצאו קודם ("מוזיקה ישנה"), והציג שורה של נתונים מטרידים. ראשית, ב־2017 כ־61% מהשירים שהושמעו בפלטפורמות המוזיקליות היו מוזיקה ישנה; ב־2021, לעומת זאת, השיעור זינק לכ־73%. הממצא הזה קיבל הוכחה מוחצת כמה חודשים אחרי פרסום המאמר, בקיץ 2022, שבו שני השירים המושמעים ביותר בארצות הברית היו שירים מהאייטיז: "Running Up That Hill" של קייט בוש מ־1985 ו"Master of Puppets" של מטאליקה מ־1986 (שניהם זכו להצלחה מחודשת לאחר ששולבו בפסקול העונה האחרונה של סדרת הטלוויזיה "Stranger Things").

המוזיקה הישנה כיכבה גם ברדיו, הראה ג'ויה, כשהתחנות שזוכות לאחוזי ההאזנה הגבוהים ביותר היו אלו ששידרו בעיקר מוזיקה ישנה. וזה מתבטא גם בצד העסקי של התעשייה: ב־2021, חברות תקליטים השקיעו לפחות 5 מיליארד דולר ברכישת זכויות על מוזיקה מפעם; פחות מעשירית מהסכום הזה הושקע באמנים חדשים, שבעבר נהנו מרוב ההשקעה בתעשייה. ואלו לא רק חברות תקליטים: לקלחת המוזיקה הישנה נכנסו שלל חברות שרכשו מוזיקה ישנה — לרוב קטלוגים מלאים של אמנים ותיקים ומצליחים. בהתאם, המוזיקה הישנה הפופולרית ביותר היתה של אמנים בני 80-70 (בוב דילן, פול סיימון, ברוס ספרינגסטין) או מתים (דיוויד בואי, ג'יימס בראון).

ג'ויה הראה גם כי חברות תקליטים אינן משקיעות עוד בחדשנות. החברות הללו, שמאמצי המחקר והפיתוח שלהן הניחו את התשתית להמצאת הקלטת והתקליטור, פשוט זנחו את המאמץ הזה. מה שכן נמכר הוא תקליטי ויניל, שעליהם יש בעיקר, ניחשתם נכון, מוזיקה ישנה.

ג'ויה מעריך שבעתיד הנראה לעין המגמה הזו תחריף, כי טכנולוגיות חדשות "יחיו" מחדש אמנים מתים באמצעות הולוגרמות ודיפ־פייקס. ובכל זאת, הוא חותם את הכתבה באופטימיות: לדבריו, תעשיית המוזיקה היא תמיד האחרונה לזהות מוזיקה חדשה וז'אנרים חדשים. זה קרה בשנות החמישים עם אלביס פרסלי, שהגיע משומקום והפך אחד האמנים המשפיעים בעולם, וזה קרה אפילו לפני 1,000 שנה, כשאמנים חדשים הגיעו מרחובות יוון ומצרים ושינו את פני המוזיקה. "מהפכות מוזיקליות מתחילות מלמטה", טוען ג'ויה. "למזלנו, המוזיקה חזקה מכדי שמנהלי התעשייה יהרגו אותה".

את הפופולריות של המוזיקה הישנה אפשר להסביר בכך שאנשים מפסיקים לחפש מוזיקה חדשה בגיל 33 (לפי מחקר של ספוטיפיי); בעולם הולך ומזדקן, טבעי שהמגמה של השמעת מוזיקה ישנה מתגברת. אבל עם זאת, זו לא רק המוזיקה הישנה שהורגת את המוזיקה החדשה: זה הבידור הישן שחונק את הבידור החדש. כמעט כל הסרטים הנצפים ביותר בשנה החולפת היו סרטי המשך — מ"טופ גאן 2", דרך הסרט השישי בסדרת "פארק היורה" ועד גלגולו החדש של "באטמן". הישן אולי לא הורג את החדש, אבל הוא בהחלט מפריע לו להתפתח.