פ

רופ' דליה מלחי כבר עמדה לפתוח את השמפניות. מדענית המחשב הוותיקה וקצינת הטכנולוגיה הראשית של Diem Association, פרויקט הקריפטו חובק העולם של פייסבוק, נערכה להשקתו החגיגית. גם חברות הענק שהיו שותפות לייסוד Diem, בהן אובר, ספוטיפיי, שופיפיי וקוינבייס, היו מוכנות בחמ"לים שלהן להשיק את רשת התשלומים החדשה, שתגיע לקצות אצבעותיהם של 2 מיליארד לקוחות פוטנציאליים.

אילו הכל היה מתבצע כמתוכנן, כל משתמש פייסבוק, מסנג'ר או ווטסאפ היה יכול להוריד לסמארטפון ארנק דיגיטלי ששמו Novi, ובאמצעותו לשלוח במהירות ובעלות אפסית את המטבע החדש Diem, שערכו מוצמד לדולר האמריקאי. כסף אינטרנט חדש ופרטי, שנע בתוך לולאה פיננסית סגורה, מיני־ריבונית, ומחליף ידיים בלי להיות מושפע מגבולות, לאום או בנקים. תחרות ישירה לכל מערכות תשלומים והעברות כספים כפי שהכרנו. Diem Association לא רק בנה את כל הטכנולוגיה שתאפשר את התנועה החופשית, אלא גם את המערכות שינהלו וידאגו ליציבות המערכת, יפקחו על הרישום ואימות העסקאות בה, ינפיקו את הכסף החדש הזה וינהלו את רזרבת העתק שתגבה אותו.

"ב־2 ביולי 2021, סביב 5 אחר הצהריים, ערב לפני ההשקה, קיבלנו טלפון ממשרד האוצר האמריקאי כדי לדון בפרויקט שלנו", מספרת מלחי בריאיון בלעדי ל"מוסף כלכליסט". "בשיחה נאמר לנו שלממשל האמריקאי אין עדיין מסגרת ברורה כדי לפקח על הפרויקט ולכן הם ממליצים לנו בתוקף שלא להשיק".

כך, ישיר?

"זה היה שובר לב וטראומטי, גם התוכן וגם הצורה שבה זה נעשה - בדקה התשעים, אחרי שורת שיחות מאוד חיוביות. שאלנו במפורש אם יש דבר שהפרויקט לא טיפל בו, ולא היה. ההנהגה שלנו ביקשה להיפגש עם שרת האוצר ג'נט ילן ועם יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול, פנינו בכתב ולא קיבלנו תשובה. מאחורי הקלעים נאמר לנו על ידי גורמים פנימיים שהיתה הוראה לא ליצור קשר עם הפרויקט שלנו, לא לענות לשום פניות".

כך, בשיחת טלפון אחת, הקיץ הקץ על אחד הפרויקטים המדוברים בעולם. בפברואר האחרון פורק Diem לחתיכות ונמכר. באפריל מלחי, כמו רבים מהקולגות שלה, המשיכה למיזם קריפטו אחר כחוקרת הראשית ב־Chainlink Labs. "הצוות שעבד על הפרויקט הקים סטארט־אפים שונים על בסיס הטכנולוגיה שפותחה", היא אומרת בגאווה עם נגיעת צער, "אנחנו ממשיכים חלקים מהחזון, אבל אף אחד לא ממשיך את כל החזון".

"ב־5 אחר הצהריים, ערב לפני ההשקה, קיבלנו טלפון ממשרד האוצר האמריקאי. נאמר לנו שלממשל אין עדיין מסגרת ברורה כדי לפקח על הפרויקט ולכן הם ממליצים לנו בתוקף שלא להשיק אותו. זה היה שובר לב וטראומטי"

מי מאמין לצוקרברג

גם אם מלחי תתקשה להודות בכך, במשך ארבע שנות קיומו של פרויקט Diem  המגלומני, כל הקלפים היו נגדו. הרעיון שענקית טכנולוגיה בעלת מוניטין מפוקפק בכל הנוגע לפרטיות משתמשים תקים מערכת תשלומים בינלאומית עם מטבע ייחודי משלה, לא החליק טוב בגרון של אף רגולטור. עצם היומרה נתפסה בתקשורת כתעוזה, שלא לומר חוצפה.

החשדנות לא נעלמה אף ש־Diem Association נוסד על ידי פייסבוק כמוסד ללא כוונות רווח, כשלצדו 28 חברות במעמד מייסדות שותפות שוות, ופייסבוק אף הבטיחה שאחרי השקת המערכת היא תפרוש מכל תפקיד מנהיגותי בה. החשש היה שהמערכת והמטבע יהיו פופולריים יותר לביצוע תשלומים והעברות כספים מכל מטבע מדינתי אחר, מה שיעניק לפייסבוק גישה לנתונים ולפעילות פיננסית של מיליארדי אנשים, יאתגר את הדולר, יחליש את כוחם של הבנקים, חברות האשראי והתשלומים, ויהפוך מוקד להלבנת הון.

אני מודה שגם אני, כששמעתי על הפרויקט של פייסבוק, חשתי אי־נוחות גדולה.

"אני לא חוויתי את פייסבוק. היינו בבניין מבודד ופעלנו כיחידה מבודדת. לאורך תקופה מסוימת אפילו פעלנו בסודיות וכלל לא התאפשרה כניסת עובדי פייסבוק לבניין. אני מודה ומתוודה שהרגשנו מנותקים, אפילו לא הרגשתי שאני מצטרפת לפייסבוק, הצטרפתי לליברה (שמה הקודם של Diem, ו"א). אבל לצערנו הרשויות לא אפשרו לנו להוציא את פייסבוק מהדיון".

בואי נדבר על המהות. למה צריך מערכת כזו?

"זה באמת הדבר הכי לא מובן על ידי רבים. החוויה הדיגיטלית שיש היום דרך חברות האשראי די טובה ומשכנעת, לכן לא הבינו למה צריך רשת תשלומים חדשה. מצד שני האנשים בעולמות הביטקוין והבלוקצ'יין השתמשו במערכות האלו רק כספקולציות ויצרו תוהו ובוהו. אנחנו גישרנו בין שני העולמות".

כלומר?

"במערכות מבוססות ויזה או מאסטראקרד, דבר ראשון שאת צריכה זה אשראי, והנה כבר הוצאת מהמערכת כ־2 מיליארד איש שלעולם לא תהיה להם גישה לאשראי. דבר שני, גם אלו שיש להם פריבילגיה וכרטיס אשראי, השימוש בו ארוך ומסורבל והעמלות בו יכולות להגיע ל־7%. וזה תהליך אטי, לאף אחד אין גישה לאינפורמציה הזו.

"עם מטבע כמו Diem לעומת זאת, את לוקחת את הכסף שיש לך ומחליפה אותו בייצוג הדיגיטלי שלו. מאותו רגע והלאה את יכולה לשלוח את המטבע לכל אחד שנמצא באקו סיסטם, בלי צורך באישור מאיש. זה גם יותר מהיר, גם יותר מכיל, וגם כיוונו לעמלות העברה של משהו כמו שתי מאיות אחוז".

מבחינת המשתמשים, המערכת של Diem הציעה קודם כל פשטות. כל מי שמוריד את הארנק - לא משנה מהיכן הוא בעולם - יכול לקנות באמצעותו מטבעות Diem בשווי דולר, ומיד להעביר ולקבל מטבעות Diem כמעט ללא עלות של העברת כסף או המרת מטבע. אילו המטבע היה זוכה לאימוץ רחב הוא היה יכול להיות המטבע העיקרי של האינטרנט. האספרנטו של הכסף. החיבור של הפרויקט לחברות תשלומים, כרטיסי אשראי וחברות קמעונאיות רמז גם על מטרות ארוכות טווח: להפוך אותו לכלי שבו משלמים באופן מקוון על שירותים בכל העולם. הרי למה לשלם לאובר בטיול בחו"ל עם כרטיס אשראי זר על כל העמלות הכרוכות בכך, אם אפשר לשלם באמצעות מטבע וארנק זהים בכל העולם.

"לא חוויתי את פייסבוק. פעלנו מבניין מבודד כיחידה מבודדת, ובמשך זמן מסוים אפילו לא התאפשרה כניסת עובדי פייסבוק לבניין. לא הרגשתי שאני מצטרפת לפייסבוק, אך לצערי הרשויות לא אפשרו להוציא אותה מהדיון"

דילמת הגנרלים הביזנטים

לא במקרה מלחי עמדה בראש צוות הפיתוח הטכנולוגי של הפרויקט העצום. היא אחת החוקרות המובילות והמשפיעות בעולם המערכות המבוזרות. אחרי שסיימה את שלושת התארים שלה במדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים ולימדה בה, נסעה בתחילת שנות האלפיים לעמק הסיליקון. לאורך הקריירה הענפה שלה פרסמה יותר מ־200 מאמרים בנושא חישוב מבוזר, עבדה בארגונים כמו מיקרוסופט ריסרץ', מעבדות בל ו־VMware Research, וב־2021 זכתה בתואר עמיתה ב־ACM, הכבוד הגדול ביותר שניתן על ידי האגודה החשובה ביותר בתחום המחשוב ומדעי המחשוב (Association for Computing Machinery).

נדרשת עצירה קצרה כדי להבין את תחום העיסוק של מלחי: עולם החישוב והמערכות המבוזרות נשמע זר, אבל הוא מקיף את חיינו. הוא האינטרנט, הוא הענן. בעידן המידע, פיתוחים בתחום הזה הם אלה שמאפשרים לנו את החוויה הבו־זמנית, הבטוחה והמסונכרנת, שבה אדם מעדכן קובץ וורד בענן בישראל והקולגה שלו באירלנד מיד רואה את השינויים ומוסיף עליהם משלו. מלחי חוקרת ומפתחת את היכולת לשמור על אמינות ולשכפל מידע במערכות כאלו. למשל, לדאוג שיישמרו מספיק עותקים של המייל שלנו, כך שאם עותק ייהרס, יהיה שכפול מדויק שלו במקום אחר – ועדיין כזה שרק לנו תהיה גישה אליו.

ב־2004 הצטרפה מלחי למעבדות מיקרוסופט והחלה לעבוד עם לזלי למפורט (Leslie Lamport), זוכה פרס טיורינג ואחד מדמויות המפתח בעולם החישוב המבוזר. השותפות הפורה בין השניים הניבה כמה פיתוחים שנהפכו ליסודות וממש לסטנדרט זהב במחשוב הענן. אפשר להתבונן בעבודתם כעל התמודדות עם בעיה תיאורטית עקרונית אחת, שלמפורט עצמו ניסח ב־1982 וששזורה עמוקות בתחום החישוב המבוזר: "בעיית הגנרלים הביזנטים".

דמיינו דיוויזיות של צבא ביזנטי שצרות על עיר, כשעל כל דיוויזיה מפקד גנרל, שיכול לתקשר עם אחרים רק באמצעות שליחים. הגנרלים צופים על העיר וצריכים להחליט על דרך פעולה משותפת, כאשר רק פעולה מוסכמת תוביל לניצחון וכל פעולה אחרת תביא למפלה קטסטרופלית. בקרב הגנרלים יכולים להיות בוגדים שמנסים למנוע מהנאמנים להגיע להסכמה, ולכן עלולים לחבל בעבודת השליחים. בהשאלה, הגנרלים הם מחשבים והשליחים הם רשת האינטרנט. ההודעות שנשלחות יהיו המאמץ להעביר הודעה זהה לכולם.

במשך שנים מלחי וחוקרים רבים אחרים פעלו להתוות את העקרונות לפעילותן של מערכות מבוזרות. מרבית המערכות שנולדו מבוססות על שילוב בין ביזור לריכוזיות: הרשת אולי פרוסה בכל מקום, אך עדיין יש שחקנים משמעותיים שמרכזים בידיהם אחריות ספציפית לאמינות ולהגנה על המידע מפני מתקפות של שחקנים רעים או תקלות. "אמינות ובטיחות הן שני שלבים שפותרים את אותה הבעיה", מלחי מסבירה, "הן מנסות למנוע מראש תקלות שעלולות לקרות, על ידי כך שמאשרים מי משתתף (אימות), חותמים על מידע, ולפעמים שומרים על הסודיות שלו ומצפינים אותו. אבל אף פעם לא ניתן למנוע הכל, לעתים יש חדירה של מי שעבר את כל האישורים, ולעתים פשוט קורות תקלות לא צפויות".

שלושה דברים מלהיבים

ואז, ב־2008, הגיע הביטקוין, ומערכת תשלומים מבוזרת המציגה טכנולוגיה חדשה: בלוקצ'יין. המערכת הזו מבקשת לאפשר העברת ערך כלכלי דיגיטלי, וכדי לוודא שלא יהיה ניתן "להשתמש" פעמיים באותו מטבע דיגיטלי במערכת מבוזרת, אשר לא ידוע מי וכמה משתתפים יש בה בכל רגע נתון, נבנה מנגנון שמתמרץ התנהגות טובה. כל המידע שקוף לכל ונמצא בידי כל המשתתפים. ההשתתפות דורשת השקעת כוח מחשוב ומתוגמלת באמצעות הנפקת מטבע קריפטו ייחודי – ביטקוין.

איך קהילת החוקרים הגיבה לפיתוח החדש?

"באופן כללי די התעלמנו מהביטקוין, זה נראה לנו כמשהו ספקולטיבי, משחק כזה. אבל ב־2014 מארק אנדריסן (משקיע הון סיכון ומפתח נטסקייפ) פרסם ב'הניו יורק טיימס' את המאמר Why Bitcoin Matters, שבו טען שביטקוין פתר את בעיית הגנרלים הביזנטים, ולא יכולנו יותר להתעלם".

והוא פתר?

"התגובה הראשונית שלנו המומחים היתה 'לא'. אבל אז צללנו לעומק והבנו מה ביטקוין פתר ומה לא פתר. היום מבינים את החסרונות שלו, למשל שהוא מערכת שמבזבזת אנרגיה, שתמרוץ המשתתפים בה לספק שירות הוא יקר מאוד, ושבאופן מובהק היא חייבת להיות אטית כי אם היא תהיה מהירה מדי יהיו התנגשויות. אבל בסופו של דבר אותי מעניין פחות להניע השתתפות באמצעות מטבעות, ויותר מעניינות אותי האפשרויות שהטכנולוגיה פותחת.

"מ־2014 התחלנו להסתכל בצורה אינטנסיבית על היסודות האלגוריתמיים של ביטקוין ואתריום (רשת בלוקצ'יין נוספת שפותחה ב־2015), לשפר אותם, לגשר ביניהם וגם לראות מה מהחזון בתחום אפשר להביא למערכות אחרות. פרסמתי סדרת מאמרים שלקחו רעיונות מקוריים וטובים מהביטקוין והביאו אותם למקומות שניתן לנתח ולהבין אותם, ולבסוף פרסמתי עבודה שנקראת HotStuff, שהיא למעשה אלגוריתם שמאפשר לבנות בלוקצ'יין שמפתחים יכולים להבין, לא רק המומחים".

העבודה פורצת הדרך הזו צדה את עינו של דיוויד מרקוס, בעבר נשיא PayPal ומסנג'ר ואחר כך ראש פרויקט הקריפטו של פייסבוק. ב־2018 הוא פנה למלחי והזמין אותה לעבוד איתם. HotStuff שלה יהיה הבסיס לפרויקט Diem כולו.

"שלושה מרכיבים הלהיבו אותי בהזמנה של מרקוס", אומרת מלחי. "הראשון היה החזון שלו של 'הכלה פיננסית', כלומר טכנולוגיה שיכולה להגיע לכל אדם דרך המכשיר הקטן. השני היה המעורבות של פייסבוק, מה שבדיעבד הרג את הפרויקט אבל המשמעות שלו היתה שאחת מענקיות הטכנולוגיה מעמידה את המשאבים האדירים שלה להצלחת הפרויקט. והמרכיב השלישי היה הקונסורציום של Diem, שכל החברות החזקות בו היו מעולמות ההשקעות, הסושיאל אימפקט, הפינטק והשירותים המקוונים. זו קבוצה שנוצרה כדי לפתוח דיון עם רשויות, ממשלות ובנקים מרכזיים בכל העולם ולאפשר להשיק את הפלטפורמה שבנינו".

מה ניסיתם לבנות?

"ניסינו לבנות במגזר הפרטי מערכת שמייצרת כסף דיגיטלי שמגובה על ידי בנק מרכזי, אבל לא ישירות כי לא היינו בנק. מערכת שהתשתית שלה פתוחה, מעודדת השתתפות של ארנקים דיגיטליים מגוונים ומאפשרת גישה ישירה והחלפת ערך ביניהם. בניגוד לפייפאל, למשל, שמאפשרת להשתמש בכסף הדיגיטלי רק מחשבון פייפאל אחד לשני.

"הרי להיות בנק זה תהליך ארוך ויקר שמעטים עומדים בו. כמו כן, ליותר ממחצית מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם אין גישה למערכות פיננסיות. וגם כשיש, זה אטי, זה לא שקוף וזה יקר, ודאי כשמדובר על העברת כסף בין מדינות או החלפת מטבע.

"רצינו לקחת פיקדונות מאנשים, אבל לא לצורך הלוואות או השקעה אלא רק לצורך העברות. את ההעברות האלו תכננו לנהל בצורה פתוחה, כדי לעודד השתתפות ותחרות; שקופה, כך שכל אחד יכול לראות העברות בין ארגונים; וניתנת לתכנות, כך שלכולם יש גישה לתשתית ואפשר לפתח רעיונות. זה לא ביטקוין, וזה גם לא לעקוף מטבעות Fiat (מטבע מגובה מדינה) או רישיון של ממשלות להדפיס כסף. רצינו רק לייצר כסף דיגיטלי פתוח, שיאפשר לארנקים דיגיטליים לגשת ישירות לשכבת המסלקה".

כמו ביטקוין, אבל בטוח

קיים הבדל מהותי בין ה־Diem שמלחי ביקשה לבנות לבין ביטקוין. ביטקוין הוא מערכת "ללא רשות", כלומר כזו שמתוחזקת על ידי כל מי שרוצה לתחזק אותה, מאובטחת באמצעות קריפטוגרפיה ומתומרצת על ידי "כרייה" של ביטקוין. אף אחד לא יכול להוציא אף אחד מהמשחק, אין צנזורה וקשה מאוד לפגוע במערכת.

ב־Diem לעומת זאת יש הרשאה, כלומר ישויות מוגדרות שהיו אמורות לנהל ולתחזק את השרתים. אם זה ויזה, מאסטרקארד, פייפאל, אובר או ליפט, כל אחת מהחברות המייסדות היתה אמורה להיות אחראית למערכת ולפקח על צומתי המידע השונים. כל מה שהן היו צריכות כדי להצטרף הוא להשקיע 10 מיליון דולר ברכישת מטבעות Diem ולעמוד במדדים מסוימים כמו שווי שוק של לפחות מיליארד דולר או לפחות 20 מיליון לקוחות. פייסבוק עצמה היתה הכוח המניע, עם הארנק הדיגיטלי המקורי.

התפיסה בציבור היתה שהפרויקט רוצה להחליף את המערכת הפיננסית המדינתית הקיימת.

"היו לזה כמה סיבות. אחת מהן היא שביוני 2019 פייסבוק יצאה בהצהרה לעולם: We Re-Invent Money. זו היתה טעות שלא תיאמן, לדבר על המצאה מחדש של כסף ולהצהיר את זה מול הממשל האמריקאי לפני שקיבלת משוב על מה שאתה מנסה לעשות".

לא רציתם להמציא מחדש את הכסף?

"לא. רצינו להשיק פלטפורמת תשלומים שמאפשרת חדשנות ויעילות שהסקטור הפרטי יכול להבין אותה, בניגוד לעולם הבנקאי שהוא מאוד אקסקלוסיבי ומשתמש בטכנולוגיה פחות יעילה וארכאית".

מי שלא היו חלק מהחברים המייסדים היו בנקים וענקיות טכנולוגיה אחרות כמו אמזון, גוגל או אפל - ולא במקרה. פייסבוק יצרה מודל פיננסי חדש, מורכב משפטית, ארגונית וטכנולוגית, שנועד לאפשר לה להנפיק מטבע חדש, לקבל הפקדות, לנהל כסף ולעבד עסקאות בלי שתירשם כבנק. זה הטריד רבים.

ביוני 2019, כשהפרויקט נהפך גלוי ופורסם מסמך הכוונות שלו, פייסבוק ספגה קיתונות של  ביקורת, מלווה בדאגה על גבול הפאניקה. ההתפתחות החדשה הצליחה לאחד נגדה פוליטיקאים משמאל ומימין, רגולטורים מכל העולם ומומחים לפרטיות. כולם חשבו שזה רעיון מסוכן להפקיד את המערכת בידיים של פייסבוק.

חיסול מזורז

מכאן החל מה שבמבט לאחור התברר כהליך חיסול של המיזם. ביולי 2019, מיד עם ההכרזה, זומן ראש הפרויקט מרקוס לשימוע בפני ועדת הבנקים בסנאט. זמן קצר אחר כך, באוקטובר, זומן גם מייסד פייסבוק מארק צוקרברג לשימוע אחר בפני ועדת הפיננסים בקונגרס. בין שני השימועים הללו, שורת רגולטורים, בהם הבנק להסדרים בינלאומיים (BIS), מועצת היציבות הפיננסית (גוף בינלאומי שעוקב אחר המערכת הפיננסית העולמית), שר האוצר הצרפתי והגרמני והרשות להתנהלות פיננסית של בריטניה הביעו מורת רוח מהפרויקט.

המכה האפקטיבית הראשונה היתה אזהרת הפדרל ריזרב שכל מוסד פיננסי שמתכנן להיות מעורב בפרויקט Diem צריך לצפות לבדיקה קפדנית יותר של פעילויות התשלום אצלו. זמן קצר אחר כך פרשו מהפרויקט פייפאל, ויזה, מאסטרקארד, סטרייפ ו־eBay.

מה חשבת כשפרשו החברות הראשונות?

"בדיונים פנימיים ההנהגה אמרה שזה מאכזב ועצוב, אבל שמצד שני עדיף שארגונים שלא מיושרים עם המטרה שלנו במאה אחוז ייקחו צעד אחורה, מאשר להמשיך לפתח עם ארגונים שלא לגמרי מתואמים".

בדיעבד התברר שהחברות שפרשו דווקא היו מתואמות, רק עם יתר המשתתפים. בשלהי אוקטובר צוקרברג התייצב בפני ועדת הקונגרס, שם הוצגה בפניו עמדה נחרצת: הפרויקט נתפס כמאמץ מטריד לצבירת כוח ויש לעצור אותו. "בהתחשב בגודל החברה וטווח הגעתה, צריך להיות ברור מדוע יש לנו חששות רציניים לגבי התוכניות שלך ליצור מטבע דיגיטלי גלובלי, שיאתגר את הדולר האמריקאי", אמרה יו"ר הוועדה מקסין ווטרס לצוקרברג, והוסיפה: "פתחת דיון רציני בשאלה אם צריך לפרק את פייסבוק". חבר הקונגרס בראד שרמן חשב שטענות ההכלה הפיננסית הן לכל הפחות ציניות: "האיש העשיר בעולם בא לכאן ומתחבא מאחורי האנשים העניים בעולם וטוען שלהם הוא מנסה לעזור", הטיח בצוקרברג. "אתה עוזר למי שהדולר הוא מטבע בעייתי עבורם – סוחרי סמים, טרוריסטים וכאלה שמתחמקים מתשלום מס".

במאי 2020 פרסם הבנק המרכזי האירופי ניתוח שלפיו, אם הפרויקט יצליח, פייסבוק תוכל למצוא את עצמה מנהלת נכסים בשווי כ־3 טריליון דולר ורזרבות בסך 150 מיליארד דולר. מכיוון שהכספים הללו היו אמורים להיות מושקעים בנכסים נזילים איכותיים כמו אג"ח ממשלתיות, המשמעות היתה שהארגון עשוי להפוך לאחת הקרנות הכספיות הגדולות בגוש היורו ולערער את היציבות המוניטרית בגוש.

"מטבע כמו Diem מאפשר לקחת את הכסף שיש לך ולהחליף אותו בייצוג הדיגיטלי שלו. מאותו רגע את יכולה לשלוח את המטבע לכל אחד עם ארנק Diem בלי צורך באישור מאיש. זה יותר מהיר מאשראי, יותר מכיל, יותר זול"

מי מוטרד מ־2 מיליארד ארנקים

פייסבוק וצוקרברג לא ויתרו וניסו לשקם את הפרויקט. בדצמבר 2020 שונה שמו מליברה ל־Diem, כדי להפגין מרחק מפייסבוק ועצמאות גדולה יותר. גם כמה משאיפותיו הרשמיות צומצמו, ודרך הפעולה שינתה נתיב. "בשלב ראשון ניסינו להשיק את מערכת התשלומים כמערכת שוויצרית, ונכנסנו לדיאלוג עם FINMA, רשות מדינתית שוויצרית שממליצה על רישיונות למערכות תשלומים", משחזרת מלחי. "הדיאלוג נמשך כמעט שנה, הצגנו את מערכת התשלומים ועשינו שינויים ושיפורים כפי שנדרשנו. בנינו את כל מערכות ניהול הסיכונים וההגנה על הלקוחות כדי שנוכל להשיק. במרץ 2021 נאמר לנו שענינו על כל השאלות והדרישות ומתחילים בתהליך הרשאה של המערכת".

זה לא קרה.

"ב־19 במרץ", מלחי זוכרת כל תאריך, "לקראת סוף התהליך מול השוויצרים, הם קיבלו תגובה מממשלת ארצות הברית, שאמרה שנדרש זמן נוסף כדי לאשר את החלק שלה, משום שמערכת התשלומים צפויה לפעול בדולר אמריקאי. זו היתה מכת מוות להשקה בשוויץ. עיכוב כזה ללא תאריך סופי בתעשייה שנעה כל כך מהר זה דבר שלא ניתן לספוג".

הרמתם ידיים?

"בתיאום עם הממשל האמריקאי, העברנו את כל הפעילות לארצות הברית. חברנו לבנק פדרלי בשם סילברגייט כדי להשיק מערכת תשלומים. הפעם הפיכת הכסף לדיגיטלי היתה אמורה להיות משהו שהבנק יבצע ואילו אנחנו רק נריץ את מערכת ההעברות במשותף איתם. נדרשו לנו שלושה חודשים להתאים מחדש את המערכת שנבנתה להשקה בשוויץ, ובתיאום עם הממשל הודענו שאנחנו מצפים להשיק את המערכת בסוף יוני 2021. התאריך הלך והתקרב, ולא רק שלא קיבלנו התנגדויות, קיבלנו איתותים ברורים שהכל נעשה כמצופה".

זה קצת לטמון את הראש בחול, לא? הסערה הציבורית לא שככה.

"לא, פיתחנו מערכת בטוחה עם כל המנגנונים הנדרשים, למעשה הרגשנו שאנחנו מפתחים מערכת די משעממת. נכון שבאנו עם מושגים מעולם הקריפטו, שהוא 'מערב פרוע' שאפשר לעשות בו הכל ולא לבקש רשות מאיש, אבל זו היתה אמורה להיות השקה בשלבים. בשלב הראשון הורשו להשתתף רק מוסדות, בכמות מוגבלת, ורק עם מטבע אחד - דולר. זה יצר קונפליקט, כי מצד אחד רצינו מודרניזציה מהפכנית, ומצד שני נדרשנו לצעדים קטנים. התהליך נמשך כמעט ארבע שנים, ובשביל מהנדסי טכנולוגיה זה מתסכל מאוד. זה התקדם נורא לאט".

המערכת אולי היתה משעממת אבל הפוטנציאל העצום הטריד רבים.

"אני לא חושבת שהדאגה היתה מוצדקת".

למה?

"כי זו היתה מערכת תשלומים, ולפי תחזיות הכלכלנים שלנו, אנשים היו צפויים להחזיק 50-20 דולר לארנק. לכן גם בתרחיש האופטימי, שבו כל שני מיליארד משתמשי פייסבוק היו עולים למערכת עם סכום כזה, עדיין מדובר בהיקף שהוא פחות מהמטבעות הדיגיטליים היציבים שקיימים בשוק כמו USDC, והם הרי לא מוטטו שום מערכת קיימת".

"רצינו לשנות את העולם"

ב־2 ביולי הכל נעצר. בפייסבוק הבינו ששום רגולטור פדרלי - ומאוחר יותר התברר שגם שום רגולטור מדינתי - לא ייתן להם את ברכתו להשיק את מערכת התשלומים. "נאמר לנו במפורש, ויותר מפעם אחת, שיש לנו את מערכת המטבע היציב הכי טובה בשוק", מלחי מספרת, "אבל היה חשש גדול מאוד מכניסת ענקית טכנולוגיה, ובמיוחד פייסבוק, למערכות פיננסיות ומערכות תשלומים. לא היתה דרך לשבור את ההתנגדות הזו. בשלב הזה התחלנו למעשה למסור את הפרויקט. מכרנו את כל מרכיביו לסילברגייט, וסגרנו את Diem".

נשמע שובר לב, אחרי ארבע שנות עבודה על משהו שניצב בצמרת הפיתוח הטכנולוגי.

"לפעמים, כשאני מציגה את Diem, אני מסבירה שזה היה פרויקט ששאף לירח. וכשמנסים לטוס לירח, או שמגיעים אליו או שמתפוצצים, אבל בדרך מאירים את השמים. אנחנו הארנו את כל השמים".

מלחי לא מגזימה. מאז שהעולם למד על Diem זינקה התעניינות ממשלות בהשקת מטבע דיגיטלי מדינתי (Central Bank Digital Currency). סקר בקרב 65 בנקים מרכזיים מצא כי 86% פועלים לפיתוח מטבע דיגיטלי, לרבות בנק ישראל, שביצע ניסוי בשקל דיגיטלי. יותר מזה, הפרויקט עצמו הוליד דיון מחודש בטבעו של כסף והעלה את השאלה אם הוא ייצור של המדינה, שתקבע לבדה במה ישתמשו אזרחיה, או שהוא יצירה של המגזר הפרטי.

היה שלב שחשבתם לעשות את זה כמו כולם בשוק הקריפטו, פשוט להשיק?

"לשם מה? לא רצינו להשיק מטבע, רצינו לשנות את העולם".

עכשיו, כשאת בשוק הקריפטו הסוער, שרווי גם תרמיות ושטויות, מה דעתך על מה שקורה בו?

"אנחנו בתקופת ביניים. טכנולוגיה חדשנית ברמה כזו לא מושלמת בן לילה. המפתח יהיה הגשרים בינה לעולם האמיתי. המערכות שאנחנו בונים יתקשרו גם עם הרגולציה וגם עם העולם הפיננסי הסטנדרטי ויולידו שקיפות ותחרות. אבל כדי שזה יקרה צריך לנסות, לפתח דברים שחלק מהם יקרסו, לייעל ולהוציא את החיכוך מהטכנולוגיה.

"גם בימי האינטרנט הראשונים לקח זמן עד שרגולטורים ידעו לפקח, בשעה שכל אחד היה יכול להשתמש בטכנולוגיה. דבר דומה יקרה לקריפטו ויתפתחו מערכות יעילות ובטוחות, עם פיקוח ובסיס טכנולוגי טוב ושקוף בהרבה מזה שקיים היום".

מה דעתך על כסף פרטי כמו ביטקוין, שאינו מגובה על ידי המדינה?

"Fiat לא קיים הרבה שנים, לקח לנו הרבה זמן להגיע לזה. ניסינו הרבה דברים לפני כן, זהב למשל, ואנחנו יודעים שזה יוצר חוסר איזון בין מקומות שיש להם לאלו שאין להם, ושהוא לא מגיב מספיק מהר או בתיאום עם שינויים בגודל הכלכלה - ואז נוצר משבר. כרגע מערכת ה־Fiat היא הטובה ביותר ולא הייתי מחליפה אותה בדבר אחר, גם אם הוא מתמטי".

במבט לאחור, הפרויקט שלכם היה טעות?

"אני עדיין חושבת שיש צורך בפלטפורמה מהסוג שפיתחנו. ומי יפתח אותה, בנקים מרכזיים? בנקים מסחריים? ממשלות? לא. צריך שהשוק הפרטי יכניס את היעילות והחדשנות. רק הוא מסוגל לזה".

וזה יהיה מבוסס בלוקצ'יין?

"זה כרגע הפתרון הכי טוב שיש לנו כדי להבטיח שלאיש לא תהיה שליטה".