ה

וריקן. רק כך אפשר להגדיר את התקופה שחלפה מאז הריאיון הקודם שלנו עם מיכאל שאולוב, מנכ"ל Fireblocks, שפיתחה פלטפורמה לאחסון מאובטח של מטבעות קריפטו וביצוע עסקאות בלוקצ'יין. את הריאיון ההוא, בינואר 2022, ערכנו כדי לציין את השלמת הגיוס השני, ששיקף לפיירבלוקס שווי של 8 מיליארד דולר — פי שלושה ממה שהיה רק חצי שנה קודם, ושווי שהפך את החברה לסטארט־אפ השלישי בגודלו בישראל. באותה עת שוק הקריפטו חווה מכות קלות בכנף, עם ירידות בערכי המטבעות (ששבו והשתקמו בחודש מרץ) וכמה חריקות מול הרגולטורים, אבל מעטים מאוד צפו את הסערה המושלמת שהחלה נוצרת באופק.

זה התחיל במאי עם קריסת Terra, ששווק כ"סטייבל קוין", מטבע יציב שערכו מוצמד לערך הדולר, וששוויו התרסק ב־60% בתוך יום ובהמשך נמחק (בשיאו, טרה אחד היה שווה כמעט 120 דולר. היום דולר אחד שווה 4,000 טרה), במהלך ששלח גלי הלם אדירים לשוק הקריפטו. זה המשיך ביוני כשצלזיוס הישראלית, שפיתחה פלטפורמה למתן וקבלת הלוואות במטבעות קריפטו, נחשפה כמי שנקטה הימורים נועזים מדי בכספי הלקוחות, ולאחר שחוותה התנפלות משיכות חסמה את חסכונותיהם. חודש אחר כך החברה כבר הגישה בארצות הברית בקשה להגנה מפני נושים, שגילתה שלחברה יש חור של 1.2 מיליארד דולר במאזן, ו־300 אלף נושים שהיא חייבת להם 4.7 מיליארד דולר (חלק מהמטבעות, אגב, עדיין נמצאים בארנקים שיושבים על הפלטפורמה של פיירבלוקס). בהמשך היתה זו קרן הגידור (3AC (Three Arrows Capital, שההשקעות הנכבדות שלה בטרה הותירו אותה בקריסה מוחלטת, ושבעליה, קייל דיוויס וסו ז'ו, ברחו מנושיהם וכעת מסתתרים. אפקט הדומינו הוביל מקריסתה של 3AC לוויאג'ר, פלטפורמה למסחר והלוואות בקריפטו, שהלוותה ל־3AC כ־650 מיליון דולר, ושפשטה רגל במהרה.

רצף האירועים הדרמטי הזה הבהיר למשקיעים שקריפטו אינו נכס מסוג חדש, אלא עוד סוג של נייר ערך, מה שהוביל לקריסה כללית: השווי הכולל של נכסי הקריפטו, שבסוף 2021 נסק לשיא של יותר מ־3 טריליון דולר, התכווץ לפחות מטריליון. בדרך, הרבה מאוד מכספי המשקיעים הקטנים שהתפתו להימור החדש התאדו. הוריקן, כבר אמרנו.

בדיוק שבעה חודשים לאחר אותו ריאיון של שאולוב ל"כלכליסט" אנחנו נפגשים שוב, הפעם במשרדיה החדשים של פיירבלוקס בקומה 25 של מגדל אקרו בתל אביב. בריאיון הקודם שלנו, אני מזכירה לשאולוב, הוא אמר "העולם הפיננסי לא אוהב להיזכר בזה, אבל מי שכמעט פירק את המערכת הפיננסית העולמית ב־2008 היה בנק, ולא חברת קריפטו. קראו לו ליהמן ברדרס". מאז עולם הקריפטו והבלוקצ'יין חווה את רגע הליהמן ברדרס שלו, והתגלה כלא באמת חסין בפני המחלות הרגילות של תעשיית הפיננסים — ואולי אפילו חסין פחות.

"אני חושב על זה הרבה בזמן האחרון", מודה שאולוב (39). "ההיסטוריה הפיננסית חוזרת על עצמה: 3AC הם כמו LTCM (קרן גידור שקמה בשנות התשעים ורשמה רווחי עתק, אבל מונפה יתר על המידה וקרסה ב־1998, ס"ש), שם היתה חבורת נוכלים שביצעה הימורי מטבעות פרועים וכמעט מוטטה כמה כלכלות. וצלזיוס הם הליהמן ברדרס של היום: גם שם הקריסה הגיעה בגלל רצון לעמוד בקצב התחרות ולקבל עוד ועוד לקוחות, שדחק את ניהול הסיכונים אל מעבר לגבולות הגזרה הסבירים".

לומר שקריסת צלזיוס הגיעה "בגלל הרצון לעמוד בקצב התחרות" זו כמעט היתממות. המטה של צלזיוס ישב בבריטניה, אבל אחרי ששם סירבו להעניק לחברה רישיון, פעילות המטה הועברה לארצות הברית — וגם שם היו מדינות שלא נתנו להם רישיון, משום שסוג הפעילות שלהם לא עמד בכללי רשות ני"ע האמריקאית.

"ספציפית בצלזיוס הרגולטור לא פעל מספיק מהר", מודה שאולוב חרף העובדה שצלזיוס היא לקוח משמעותי שלו. "הרגולטור האמריקאי תפס מהר בחכתו את BlockFi, מתחרה ישיר של צלזיוס שעושה בדיוק אותו דבר. גם הם הפסידו 600 מיליון דולר בטרייד אחד. הגיוס הפרטי האחרון של בלוקפיי היה לפי שווי של 4.5 מיליארד דולר, ועכשיו יש דיבורים על מכירת החברה ב־15 מיליון דולר. אבל סוף הסיפור שונה: לקוחות בלוקפיי לא נפגעו כמו לקוחות צלזיוס, מפני שהרגולטור תפס את בלוקפיי בזמן והורה לה להגדיר את מדיניות ההשקעות ואת אופן ניהול הסיכונים. לצלזיוס לא הספיקו להגיע".

"בכירי צלזיוס אינם נוכלים. התחרות בתחום פשוט דחקה אותם לאסטרטגיות מסחר סופר־אגרסיביות. קריסתם היא בדיוק מה שקרה לליהמן ברדרס ב־2008, ושם איש לא טען שמדובר בהונאה, אלא שנלקחו סיכונים מוגזמים"

"צלזיוס אינה יחידה, כל הענף שמט את ניהול הסיכונים שלו"

מה בדיוק עשתה צלזיוס? החברה הוקמה ב־2018 על ידי אלכס משינסקי, ישראלי לשעבר שחי בארצות הברית, ודניאל לאון, שחזר לישראל והיה אחראי לפעילות הפיתוח המקומית. הרעיון, כפי שהגדירו שני המייסדים, היה להיות המוסד הבנקאי של העתיד: לא עוד הריביות העלובות שנותנת המערכת הבנקאית בעודה גובה אינספור עמלות, אלא מתן החזר (שמעולם לא הוגדר רשמית כריבית) על הפקדת מטבעות הקריפטו בצלזיוס. החברה השתמשה במטבעות הלקוחות כדי לתת הלוואות לשחקנים אחרים, ובתמורה שילמה למלווים מדי שבוע רנטה שהגיעה גם ל־17% על ההפקדה. בחשבון הטוויטר הפעיל שתחזקה, צלזיוס הצהירה, בפרפרזה על הממרה הידועה, ש"הדברים היחידים שבטוחים בחיים הם המוות, המסים — והתשלום השבועי מצלזיוס".

איך צלזיוס ייצרה את התשואה? היא נקטה אסטרטגיות מסחר נועזות, כאלה שנוקטים גם שחקני נוסטרו אגרסיביים בשוק ההון. רק ששחקני נוסטרו אינם מחויבים במתן תשואה ללקוחותיהם, אלא יכולים להפסיד ככל העולה על רוחם, כי מדובר בכסף שלהם ולא של אחרים. בשיאו, היקף ההפקדות בצלזיוס הגיע ל־28 מיליארד דולר, והחברה העניקה שירותים ל־1.7 מיליון לקוחות. אבל ככל שהחלו לטפטף, בעיקר בטוויטר, קולות שהזכירו שצלזיוס אינה מוסד בנקאי שבוודאות יוכל להחזיר ללקוחותיו את המטבעות שהופקדו, כך יותר ויותר לקוחות ביקשו למשוך מהחברה את המטבעות שלהם. כך נוצר האפקט שמפחיד כל בנק ברחבי העולם — Run on the Bank (או בהלת משיכות), וביוני האחרון צלזיוס נאלצה להקפיא את נכסי כל הלקוחות. "גברת כהן" האמריקאית גילתה לתדהמתה שאינה יכולה למשוך את המטבעות שלה מהחשבון — שלא לדבר על קבלת הרנטה — עד למועד בלתי ידוע. ייתכן אף שלעולם לא תפגוש שוב בחיסכון שלה.

"אני מכיר מצוין את האנשים בצלזיוס — אלכס, דניאל ורוני (כהן־פבון, סמנכ"ל ההכנסות)", אומר שאולוב. "הם לא אנשים רעים, הם לא תכננו להונות את הציבור, הם לא רצו לקחת את הכסף אליהם הביתה. הם היו, ועדיין, יזמים עם חזון שניסו לממש אותו. מה שקרה הוא שהתחרות בתחום נהפכה אגרסיבית מדי: כל יום צצו חברות שהחליטו לעשות בדיוק את מה שהם עשו, וזה הוביל לכך שכולם שמטו את ניהול הסיכונים שלהם, בניסיון להבטיח ללקוחות את קצה הקשת בענן. בהתחלה הם הבטיחו ללקוחות 3%, אחר כך 5% ו־6% ואחרי זה 10%, ורדפו אחרי אסטרטגיות מסחר סופר־אגרסיביות".

איזו טכנולוגיה יש מאחורי זה? השיטה הזו עובדת כל עוד השוק עולה, אבל ברגע שהוא משנה כיוון אתה כבר לא יכול לכסות על ההפסדים. זה לא חדשני, אלא עתיק מאוד: קוראים לזה פירמידה.

"זו כן טכנולוגיה פיננסית. במה זה שונה מקרן גידור או חברת אלגו־טריידינג כמו פיינל הישראלית, שמצליחה מאוד כבר שנים? גם בצלזיוס היה תחכום, ורואים אותו באסטרטגיות מסחר שלהם.

"העניין הוא שאם החברות האלה היו פועלות באותו אופן בניירות ערך מסורתיים, מוכרים ומפוקחים, מיד היו אוסרים עליהן לשווק את המוצרים לציבור הרחב, ומגבילים את זה אך ורק ל'משקיעים כשירים'; לאלה מאפשרים יותר, מתוך הנחה שאם יש לך מיליונים, שרוף אותם איך שאתה רוצה. אבל מאחר שהחברות הללו פעלו בקריפטו, הרגולטור לא היה שם כדי להגדיר את גבולות הגזרה וגם למי מותר לשווק את זה. זה לא שלא היה להם ניהול סיכונים; בצלזיוס היו אנשים מאוד רציניים שניהלו את זה, כולל מבנק אוף אמריקה. אבל התחרות שנוצרה דחפה אותם לקצה".

אתה שוב ושוב מסיר את האחריות ממנהלי צלזיוס: אמרת שהתחרות דחפה אותם לסיכונים מיותרים, שהרגולטור נרדם בשמירה. זה נוח מאוד, אבל יש מי שיגדירו את מה שעשתה צלזיוס הונאה לשמה.

"מה שקרה לצלזיוס הוא בדיוק מה שקרה לליהמן ברדרס, ובמקרה של ליהמן איש לא טען שהם נוכלים או שהיתה כאן הונאה, אלא שנלקחו סיכונים מוגזמים.

"אם כבר מחפשים נוכלים, אז מבחינתי האירוע הגרוע ביותר, נטו הונאה, זה הקריסה של 3AC. זה לא מישהו שבנה אלגוריתם גאוני שיצא משליטה, כפי שקרה בפרויקט טרה (שם ההצמדה לדולר נעשתה באמצעות אלגוריתם, ולא באמצעות החזקת דולרים אמיתיים כמו במטבעות יציבים אמיתיים, ס"ש), וזה גם לא מישהו שהשוק פנה נגדו, כמו בצלזיוס. אני מכיר את אנשי 3AC, הם אפילו נמנו עם המשקיעים הראשונים בפיירבלוקס, עם צ'ק קטן של כמה עשרות אלפי דולרים, אבל הם יצאו מזמן. הם הריצו את הקרן בצורה מאוד מוצלחת מ־2013, פשוט הדפיסו כסף בכמויות פסיכיות, אבל היו מושקעים עמוק בטרה כשהכל התפוצץ. משם הם התחילו לעשות מצגי שווא כדי לצאת מזה, וכך גם הם הגיעו להגנה מפני נושים עם בור של מיליארדי דולרים".

"אף אחד לא יודע לחזות מה יקרה עכשיו בשוק הגיוסים. כולם מחכים שישקע האבק, או שלפחות הפד יפסיק להעלות את הריבית. בינתיים, מי שלא צריך לגייס, שלא יגייס, ומי שחייב, מצבו לא אידאלי. לשמחתי, אני בקבוצה הראשונה"

"התפקיד שלי הוא לאבטח כספים, לא לאתר הונאות"

המצב החדש בענף זכה לכינוי "חורף קריפטו", הגדרה ששאולוב דוחה בתוקף. "אין חורף קריפטו. בשבילי חורף זה מה שקרה ב־2018, כשהתחלנו את החברה", הוא מתייחס לקריסת המטבעות הדיגיטליים באותה שנה. "כל האמון בתחום התמוטט, אנשים שהיו מעורבים בקריפטו עזבו ואמרו שזה פשוט לא יקרה, חברות נסגרו. מה שקורה עכשיו הוא ש־10% מהחברות נפגעו בצורה בינונית עד קשה, כי המודל שלהן לא תומך בביטקוין במחיר של פחות מ־21 אלף דולר. זה לא מאוד שונה ממה שאת רואה רוחבית בהייטק — יש הרבה חברות לא רווחיות, והן צריכות לקצץ. אבל בניגוד ל־2018, הפעם יש יותר סימנים חיוביים: כל האנשים שעבדו בחברות האלה, כמו צלזיוס או וויאג'ר, וגם הרבה אנשים מבחוץ, ממשיכים בתעשייה, באים אלינו או מקימים חברות משלהם".

היזמים אולי רוצים להקים סטארט־אפים, אבל האמון של הציבור הרחב התערער מאוד במשך הקיץ האחרון.

"לשם 'קריפטו' אין המון משמעות", שאולוב מטיל פצצה. "ביטקוין הוא נכס בסיס מעניין, אולי סוג של זהב, אבל ביטקוין הוא מטבע הקריפטו היחיד שיכול להפוך לנכס. כל השאר, כמו אתריום, סולנה, פולקה דוט — הם פשוט כמו הפתק שמוציאים כדי לשלם על ארוחת צהריים במשרד. התחרות ביניהם היא מי יעשה את זה יותר מהר ויותר מאובטח.

"שם גם נוצרה הבעיה הרגולטורית בשנים האחרונות, והרגולטור פשוט נרדם בשמירה. אנחנו עובדים עכשיו עם רגולטורים רבים, לפני חודש וחצי הזמינו אותי עם הצוות שלי לקונגרס בוושינגטון כדי לקבל את חוות הדעת שלנו כמומחים בתחום לגבי הכיוונים הנדרשים ברגולציה. הם תופסים אותנו כשחקן אחראי ומומחה בידע. יש לנו גם את הצבע של אנשים שבנו חברות סייבר בעבר, וכמי שבאים מהתעשייה הזאת הם תופסים אותנו כשונים מהפיננסיירים שיש בתעשיית הקריפטו".

מה העיר את האמריקאים, גם אם באיחור?

"בישראל הסיפור של צלזיוס עשה הרבה רעש, אבל בארצות הברית קו פרשת המים היה דווקא טרה. אחרי הקו האדום הזה, הרגולטורים כבר לא יכלו להתעלם. טרה מכרו לאנשים הבטחה שמדובר במטבע יציב כמו הדולר, כשבפועל לא היו מאחורי זה דולרים, אלא אלגוריתם שאולי יעבוד. בחברות כמו סירקל, למשל, באמת יש דולר על כל הפקדה, וזה 'סטייבל קוין' אמיתי, אבל טרה החליטה לקרוא למטבע שלה סטייבל קוין בלי שזה היה המצב, ואף אחד לא אמר להם שזה אסור. זה היה ניסוי שנערך בלי הגבלות, והוא התפוצץ לכולם בפנים. איך נתנו ל־40 מיליארד דולר מכספי הציבור להשתתף בניסוי כזה? חדשנות צריכה להיות אחראית ולשתף בתהליך את הרגולטור.

"אני מכיר את דו קוון, המייסד של טרה, יצא לי לדבר איתו לא מעט. היינו אחת החברות הראשונות שתמכה בטכנולוגיה שלו, מסוף 2019. פגשתי אותו כי היה לי לקוח שביקש ממני להיפגש איתם, והוא הסביר לי את הטכנולוגיה ואיך זה עובד. אמרתי לו שאני לא מבין איך זה יכול לעבוד, אבל חשבתי שאני לא מבין כי אני לא איש פיננסים".

לאירועי טרה מיוחסת גם השפעה על הנפילה של צלזיוס.

"להפך, יש סברה שדווקא היציאה של צלזיוס מטרה החלה את המפולת שם. וגם כאן אפשר לראות צד חיובי מעניין: אחד הדברים המדהימים הוא שבגלל שהכל נעשה על תשתית בלוקצ'יין יש שקיפות גבוהה — וזאת לעומת ליהמן ברדרס, שם הכל התפוצץ פתאום משומקום. חברות שעוקבות ומנתחות את מה שנעשה בבלוקצ'יין ראו שלצלזיוס יש פוזיציה נעולה בחוזים חכמים, והתחילו לומר שהפוזיציה הזו תקועה כי אין שם נזילות. אז החלה לרוץ בטוויטר השמועה שהם לא נזילים לחצי שנה, ושאם תנסו למשוך לא תקבלו את המטבעות.

"זו גם אחת הטעויות הגדולות של אנשי צלזיוס: הם נכנסו לפוזיציות בצורה גלויה מדי, וכולם יכלו לראות את הטרייד שלהם. אם איש לא היה יודע, לא היתה נוצרת בהלת המשיכות. בליהמן ברדרס רק האליטה ידעה".

אם היית יודע הכל בדיעבד, עדיין היית רוצה את צלזיוס כלקוח?

"אנחנו לא ניקח איראנים או מישהו שנמצא ברשימות שחורות, אבל אני לא בפוזיציה של להגיד מי עומד להצליח עם הניסוי שלו ומי לא. שואלים אותי איך זה יכול להיות שפיירבלוקס, שכל כך אחראית, נתנה לטרה מקום על הפלטפורמה שלה, אבל זה לא מתפקידי לומר מה הגיוני ומה לא".

היו לקוחות ש"פיטרתם" בעקבות האירועים האחרונים בקריפטו?

"לא. התפקיד שלי הוא לא לעקוב אחרי הונאות; זה כמו לשאול את אמזון אם היא הורידה את צלזיוס מהשרתים שלה. התפקיד שלי הוא לדאוג שכספי הלקוחות של צלזיוס מאובטחים. זה שם וזה מאובטח. יש שם הרבה נכסים, ברמה של מיליארדים, אבל פחות ממה שהם חייבים".

"אנחנו יכולים לרוץ עשור בלי גיוס או הנפקה"

פיירבלוקס מעסיקה היום 550 עובדים, מתוכם 300 במרכז הפיתוח בישראל. מדובר באחת החברות הצומחות ביותר מתוך היוניקורנים הישראליים: אשתקד צמחו הכנסותיה ב־600% ל־60 מיליון דולר, והשנה היא אמורה לשלש את ההכנסות — יעד ששאולוב רומז כי לא תהיה בעיה לכבוש, וכנראה אפילו להכות.

והנה משפט שאפשר להגיד רק אחרי 2021: למזלה של פיירבלוקס, שהוקמה ב־2018, בשנה שעברה היא היתה צעירה מכדי לצאת להנפקה. זה הציל אותה מהנפילה החדה בשווי שספגה מתחרתה האמריקאית הגדולה קוינבייס, שהונפקה באפריל 2021 לפי שווי של 86 מיליארד דולר, ונסחרת היום, לאחר שכבר התאוששה, בכ־17 מיליארד דולר. לקוינבייס יש היום 8,000 לקוחות, פי כמה ממספר הלקוחות של פיירבלוקס — כך שגם אם מודדים רק לפי קריטריון זה, השווי האמיתי של פיירבלוקס נמוך בהרבה מ־8 מיליארד הדולר ששיקף לה הגיוס האחרון.

בוא נדבר על השפעת האירועים האחרונים על פיירבלוקס עצמה.

"יש לנו 1,400 לקוחות ובערך 30% מהשוק. אנחנו גדלים לפי התוכניות, מגייסים עובדים, ויש לנו כרגע משהו כמו מאה משרות פתוחות. יש לנו בקופה את רוב הכסף מהגיוס האחרון, וברבעון הקודם היינו די מאוזנים, כך שאנחנו יכולים להריץ את החברה גם עשר שנים בלי לגייס עוד או להנפיק".

אתה טוען שהאירוע של צלזיוס, שהיא לקוחה שלכם, לא השפיע עליכם כלכלית ולא פגע בסנטימנט כלפיכם. וזה אף שקיבלתם את צלזיוס כלקוח סיפקה להם חותמת הכשר מסוימת, בזכות זה שהרגולטור סומך עליכם.

"גם גיימסטופ (רשת חנויות משחקי מחשב, שמנייתה זינקה בתחילת 2021 בשל שורט סקוויז ואז קרסה, ס"ש) רצה על התשתית של נאסד"ק, ואיש לא בא בטענות לנאסד"ק, אף שאנשים השקיעו בחברה שאין מאחוריה כלום והפסידו כסף. התפקיד שלי הוא להבטיח את הכסף בכל הקשור לסיכוני הסייבר. הרי למה אנחנו משלמים מסים? כדי שהרגולטור יגן עלינו מפני הונאות".

"קריסת 3AC היא הונאה נטו: סו ז'ו (מימין) וקייל דייוויס היו מושקעים עמוק בטרה, וכשהכל התפוצץ ערכו מצגי שווא ונמלטו. זה כמו הימורי המטבעות של רוברט מרטון (משמאל) ושותפיו לקרן LTCM ב־1998, שכמעט מוטטו כמה כלכלות"

ומה האירועים האחרונים עושים למשקיעים שלך? יש לך שם שמות גדולים כמו סקויה, ג'נרל אטלנטיק, Coatue, קרן ההשקעות של גוגל CapitalG, וגם ענקית הפיננסים BNY Mellon. המשקיעים האלה רגועים כמוך?

"הם לא מוטרדים, שואלים אותי אם אנחנו רוצים עוד כסף. הם רואים שלמרות כל מה שקרה בשוק אנחנו ממשיכים לצמוח, וברור להם שזה לא טריוויאלי".

הם מוכנים לתת לך כסף באותו שווי או יותר?

"זה לא ברור, יש פה אירוע 'החתול של שרדינגר'", הוא מזכיר ניסוי מחשבתי בפיזיקה, שסופו בתיבה שאין דרך לדעת אם מה שהוכנס לתוכה עדיין נמצא בה. "כל מי שגייס בשנה וחצי האחרונות וצריך לגייס עכשיו נמצא בבעיה, כי זה יהיה בשווי נמוך יותר. אני עצמי השקעתי בחברות שגייסו בסבב הראשון שלהן לפי שווי של 80 מיליון דולר אחרי הכסף", הוא רומז לבועה. "אם עכשיו הם רוצים לגייס שוב ויש להם ארבעה לקוחות, מי ייתן היום את השווי הזה?

"בכלל, אני מנסה להבין מה קורה בשוק הגיוסים, אבל לא חושב שמישהו מבין או יודע. אפילו אנשי גולדמן סאקס, שתמיד באים ומעדכנים אותי מתי ואיך להתכונן להנפקה, לא מדברים על זה עכשיו, כי אין להם מושג. כולם מחכים שישקע האבק, או שלפחות הפד יפסיק להעלות את הריבית. בינתיים, מי שלא צריך לגייס, שלא יגייס, ומי שחייב, מצבו לא אידאלי. לשמחתי אני בקבוצה הראשונה".

אז איך אתה אומר שאין חורף קריפטו?

"נכון שנפילת צלזיוס וטרה היו אירוע מכונן בתעשייה הפיננסית, אבל גם אחרי ליהמן ברדרס הכלכלה לא נעצרה. הסיפור של טרה הכניס את הרגולטור לתמונה, והסוגיה שלרגולטור הכי קל להתמודד איתה כעת היא השאלה מהו סטייבל קוין. זו רגולציה שנכנסה עכשיו להילוך גבוה, וזו התפתחות חיובית מאוד.

"בקריפטו אנחנו כרגע נמצאים בעיצומו של הניסוי הכלכלי־חברתי הגדול ביותר זה עשרות שנים. אני מודה שאני לא מבין עד סוף את עולם ה־NFT — אבל מצד שני, גם כשראיתי את אינסטגרם בפעם הראשונה לא הבנתי מי ירצה לגלול בין כל התמונות. לפעמים אני חושב שאולי נכון יותר להצמיד את הפיקאסו שיש לך לפרופיל שלך בטוויטר, כי שם כולם רואים אותך; כמעט אף אחד לא בא אליך הביתה לראות את התמונה תלויה על הקיר.

"גם הדהירה של הבנקים המסורתיים לכיוון הבלוקצ'יין רק מאיצה. מנכ"ל של אחד הבנקים הגדולים ביותר אמר לי לאחרונה שהוא שמח שהכל קרס, כי זה מייצר להם הזדמנות טובה יותר להיכנס. אסור לי לחשוף עכשיו את רוחב הפעילות שמתרחשת בעולם הבנקאות המסורתי בתחום, בגלל הסכמי סודיות, אבל ב־2023 יקרו דברים גדולים מאוד".