א

יש העסקים דודי ויסמן ודאי זוכר היטב את השם יצחק גולדקנופף, גם אם לא שמע עליו בשנים האחרונות. ויסמן היה בעלי רבוע כחול, שתחתיו פעלו כמה וכמה רשתות קמעונאות, בהן גם רשת שפע שוק שפנתה למגזר החרדי. ואז, ב־2006, רכש ויסמן את רשת am:pm, שסניפיה פעלו גם בשבתות.

תחילה העניין עבר בשקט יחסי, עד שב־2008 התעוררה מחאה חריפה במגזר החרדי. ככל הידוע, מה שהצית את המחאה היה הפעילות של am:pm באזורים בתל אביב שבהם מתגוררת גם אוכלוסייה חרדית. ועדת הרבנים למען השבת, שבה יש נציגים של גדולי התורה מזרמים שונים, פתחה במאבק מול ויסמן והורתה להחרים את עסקיו. לא רק את שפע שוק, אלא את כל רשתות הקמעונאות של רבוע כחול, ואפילו את תווי הקנייה שלו.

מי ששימש מזכיר ועדת הרבנים למען השבת והיה הרוח החיה במאבק נגד ויסמן היה גולדקנופף. "אנחנו נילחם באנשים שתוקעים לנו סכין בגב", התבטא אז. המאבק היה ממושך, ונחל לבסוף הצלחה מלאה מנקודת המבט החרדית. תחילה ניסה ויסמן לנהל מגעים מול ועדת השבת, בהמשך ניסה לפתוח את הרשת תחת שם אחר, זול בשפע — אך ללא הועיל. בסופו של דבר נמכרה הקבוצה כולה ב־2016. בריאיון לאתר החדשות החרדי "אקטואליק" ב־2019 התגאה גולדקנופף בניצחונו: "עברתי בזמנו ליד שפע שוק, עשר קופאיות יושבות חסרות מעש. איש לא נכנס. המאבק כל כך הצליח, שוויסמן נאלץ למכור את הרשת".

זה לא היה המאבק המוצלח הראשון ולא האחרון של גולדקנופף. הוא חתום על כמה ממאבקי השבת החריפים ביותר שהתחוללו בעשורים האחרונים, מעבודות הרכבת עד טיסות אל על, חלק מהם פגעו לא רק בבעלים פרטיים של חברות אלא גם הסבו נזק כבד למשק הישראלי.

גם כשהוא נשאל על כך היום, עמדתו הניצית לא השתנתה: "יש יום אחד שבתון בשבוע. מה קרה? נרצה שהמדינה תהיה מדינה יהודית, אבל בחיבה", הוא אומר בריאיון ל"מוסף כלכליסט" (ראו מסגרת), בתשובה לשאלה אם הציבור החילוני צריך לחשוש משובם של מאבקי השבת.

להחרים את שפע שוק זה לא ממש חיבה.

"באו גדולי ישראל ואמרו שתקנו בחנויות ששומרות שבת. גם זו בעיה? אנחנו נאבקים על חנויות שנמצאות במגזר החרדי. זה שהעסק קרס? קרס. עוד רשתות קרסו".

לתפיסת העולם הנוקשה של גולדקנופף יש משנה חשיבות בזמן הזה, משום שלפני שבועות אחדים הודיע האדמו"ר מגור, הרב יעקב אריה אלתר, כי גולדקנופף יהיה מחליפו של חבר הכנסת לשעבר יעקב ליצמן בראשות המפלגה החסידית אגודת ישראל. האדמו"ר, המשמש נשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ידוע כמי שדעת הקהל — חילונית או חרדית — לא ממש משפיעה עליו. ממילא הוא אינו מפרסם ברבים את נימוקי ההחלטות שהוא מקבל. כך שקשה לדעת אם היעילות שהפגין גולדקנופף במאבקי השבת היא שהכריעה את הכף לטובתו, או ששיקולים אחרים הובאו בחשבון כאשר נבחר כנציג החסידות בכנסת, שאמור לדאוג בראש ובראשונה לאינטרסים הכלכליים שלה.

מה שברור הוא שהמינוי השנוי במחלוקת של פעיל ותיק בן 73, צעיר מליצמן בשנה אחת בלבד, עשוי להתברר כהכרזה על עידן חדש ורווי אמוציות בכנסת הקרובה בכל הקשור במאבקי דת ומדינה ועימותי חרדים־חילונים. או, כפי שגולדקנופף עצמו הגדיר באותו ריאיון ל"אקטואליק": "החברה החילונית בזה לנו, ולא מתחשבת בצורכי הציבור החרדי. פעם מושקה היה כורע ברך בפני הפריץ, אבל תם עידן".

מינויו של גולדקנופף לכנסת לווה במחאה חסרת תקדים בתקשורת החרדית, בעיקר כי הוא מזוהה עם ניצול עובדות. בין היתר האשימו אותו ב"אכזריות ורשעות כלפי המשפחות הכי חרדיות" וכינו אותו "סמל העושק"

11 אלף מועסקים

מייסד חקר החרדים, פרופ' מנחם פרידמן, נהג לומר שכשאדם לא חרדי רוצה להיות יזם הוא מקים עסק, ואילו כשחרדי רוצה להיות יזם הוא מקים מוסד. ואכן, המעמד החזק ביותר בציבור החרדי, חברי האליטה הגבוהה, הם מנהלי המוסדות. מבחינה זאת, גולדקנופף הוא נציג מובהק של האליטה הזו, בן למשפחת מנהלי מוסדות ותיקה ורבת עוצמה. הוא עומד בראש שלוש עמותות חינוך שבנו את חוסנו: רשת גני הילדים ומעונות היום בית יעקב, רשת המוסדות לחינוך מיוחד פתחיה, ומרכז איגוד הת"תים, הגוף היציג של בתי הספר החרדיים היסודיים הפרטיים לבנים. בבית יעקב ובאיגוד הת"תים הוא משמש מנכ"ל, ואילו את ניהול פתחיה שהקים העביר לבנו, ישראל גולדקנופף.

כדי לסבר את האוזן, המחזור השנתי של רשת גני הילדים ב־2020 היה 211 מיליון שקל, רובם מהקצבות מדינה. העמותה מחזיקה בלא פחות מ־28 מבנים של גני ילדים, שרובם הוקצו לה בידי הרשויות המקומיות ללא תמורה, ושווים בהערכה זהירה כ־50 מיליון שקל. פתחיה מחזיקה בשישה מבנים נוספים, שרובם הוקצו לה בידי עיריית בית שמש, ומחזורה הוא 155 מיליון שקל. יחד מעסיקות הרשתות כ־11 אלף עובדים: 7,500 בפתחיה ו־3,500 ברשת הגנים, מה שהופך את המשפחה למעסיק ענקי, שאלפים רבים בציבור החרדי תלויים בו לפרנסתם.

עם כניסתו הצפויה לכנסת יעביר גולדקנופף גם את ניהול רשת הגנים לילדיו. מדובר בפעילות שכבר שנים נמצאת בניהול המשפחה. את רשת גני הילדים "ירש" גולדקנופף מאביו, וכיום מועסקים בה כעשרה מבני משפחות, בהם שתי אחיותיו, ארבע בנותיו, שתי כלותיו, גיסתו וחתנו — רובם מקבלים משכורות של 10–20 אלף שקל ברוטו. ארבעה בני משפחה נוספים עובדים בפתחיה, בהם אשתו של גולדקנופף ואשת בנו. בסך הכל מועסקים בעמותות המשפחתיות כ־15 בני משפחה בקרבה גבוהה.

גולדקנופף עצמו מושך שכר מגני הילדים ומארגון הת"תים, שהסתכם יחד ב־2020 ב־50 אלף שקל ברוטו בחודש (31 אלף שקל ו־19 אלף שקל, בהתאמה — לא שכר חריג במונחים של ניהול גופים גדולים כאלה). בנו ישראל משתכר כ־24 אלף שקל ברוטו בחודש כמנכ"ל פתחיה.

בניגוד לליצמן, שנחשב איש מדון, גולדקנופף נחשב אדם שיודע להסתדר עם אחרים ולסגור דילים כשצריך. מנגד, הוא גם מי שהוביל את מחאות השבת הבלתי מתפשרות שהביאו להתפטרות של ליצמן מהממשלה

"אין בשורה רעה מזו לציבור"

בחסידות גור מספרים שגולדקנופף נהנה כיום מקרבה אישית גדולה לאדמו"ר, יותר מזו שיש לליצמן. לדבריהם, הקרבה הזו נשענת במידה רבה על פעילותו הענפה ברשת גני הילדים. אלא שהפעילות החינוכית הזו הולידה גם ביקורת חריפה כלפיו, שחלק ניכר ממנה מגיע מתוך הקהילה החרדית עצמה.

מינויו הנוכחי לראש הרשימה לכנסת לווה, באופן חסר תקדים בציבור החרדי, בגל של מחאות ברשתות ובתקשורת. עיקר הביקורת היה על כך שמונה לתפקיד אדם שמזוהה עם ניצול מתמשך של עובדות, עם פיטורים של חלקן בסוף כל שנה ושלילת זכויות שכר.

איש התקשורת החרדי אלי ביתאן האשים את גולדקנופף ב"אכזריות ורשעות שמופנות נגד המשפחות הכי חרדיות". הבלוגר החרדי חיים שאולזון כתב מניו יורק ש"אין בשורה רעה מזו לציבור כציבור, שבראש הרשימה יעמוד מי שהיה מפטר את עובדותיו בכל שנה בשביל שיהיו חסרות זכויות. סמל העושק יעמוד בראש. הוא פסול לכהונה".

גולדקנופף עצמו התגאה בריאיון לעיתון החרדי "משפחה" ש"אני אחד המעסיקים הגדולים במדינה. בכל חודש אנחנו נותנים למעלה מעשרת אלפים משכורות. מעולם לא איחרתי". הוא גם חוזר שוב ושוב על האמירה ש"לא תמצא תביעה של גננת על קיפוח זכויות".

אבל מתברר שדווקא יש בקשה להכרה בתביעה ייצוגית נגד רשת הגנים בית יעקב, שהגישו עורכי הדין ראובן ויעקב ביטון מירושלים. הבקשה עוסקת בעובדת שלא קיבלה לטענתה את התוספת המגיעה לאמא לילד במעון, והופרשו לה דמי פנסיה חלקיים. מכיוון שמדובר בטענה לניצול נשים, הצטרפה לבקשה גם שדולת הנשים.

"אין חולק על כך שהרשת קיבלה תקציב מאת המדינה עבור תשלום שכרה המלא של התובעת והקבוצה הייצוגית, אולם באטימות לב והתעמרות לא העבירו את התשלום המחויב לידי עובדותיה", כותבים עורכי הדין בבקשה. "ברור הוא כי מטרת הנתבעת היתה התעשרות קלה על חשבון עובדיה".

לטענת עורכי הדין, רשת הגנים "השיאה את רווחיה שלא כדין, עקב הפרת החובות שבחוק כגון חובת השוואת התנאים של עובדותיה לקבוע בחוקת העבודה. רווחי עובדותיה תוקצבו על ידי משרד החינוך עבור רכיבים אלה, ואולם הנתבעת בחרה להותיר את כספיהן בכיסה התפוח. מדובר בעשיית עושר שלא במשפט".

אחת הטענות הקשות שעלו נגד העמותה שבראשה עומד גולדקנופף נוגעת לפיטורי עובדות בחודשי הקיץ כדי להימנע מלשלם להן שכר. דו"ח של מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס מ־2008 מתח ביקורת חריפה על התופעה הזו. בדו"ח קבע המבקר כי אף על פי שרשת בית יעקב קיבלה כספים למימון שכרן של סייעות לחודשים יולי ואוגוסט, "היא שילמה כספים בעד חודש יולי רק לחלק מהן, ובעד חודש אוגוסט — לא שילמה להן כלל כספים. מכאן עולה שבית יעקב לא פעלה בהתאם לנדרש ממי שכספי ציבור הופקדו בידיו בנאמנות".

התוצאה, לפי הדו"ח, היא ש"הקופה הציבורית שילמה פעמיים — פעם אחת שילם המשרד תשלום חודשי לבית יעקב, ובפעם השנייה שילם הביטוח הלאומי דמי אבטלה". ומוסיף: "בית יעקב בחרה שלא לשלם שכר לגננות ולסייעות לפי כללי השכר הנהוגים במוסדות חינוך רשמיים, שלא כדין. הממצאים מעידים על בזבוז כספי ציבור, על מינהל לא תקין של בית יעקב, ועל שלילת זכויות שכר וזכויות סוציאליות מעובדים".

"זה היה לפני 15 שנה, אז המדינה לא תקצבה את יולי־אוגוסט. מאז המדינה מממנת את יולי־אוגוסט ואנחנו משלמים", אומר היום גולדקנופף (ראו מסגרת). וכדי לשים את הטענות בהקשר, צריך לציין שגולדקנופף לא לבד. מדובר בנורמה מצערת שרווחת במוסדות חינוך חרדיים. פעמים רבות נשים חרדיות מוכנות לספוג את הפגיעה הכלכלית והניצול שלהן מתוך פחד לוותר על משרה בסביבה חרדית.

"אין הצדקה לפערים בין ממוצע השכר הארצי לבין זה שברשת החרדית", נכתב בתחקיר של חיים אבני, שפורסם ב־2015 באתר החרדי "כיכר השבת". לטענתו, זה קורה "כי אפשר, כי הגננות לא יעזו להתלונן, כי הן חייבות את העבודה, כי הן אינן יכולות להרשות לעצמן להיות מובטלות".

"יישפך דם ברחובות"

גולדקנופף הוא ירושלמי מלידה, אב לעשרה ובנו של אריה גולדקנופף, סגן ראש עיריית ירושלים בעבר וגם המלחין של חסידות גור, שחיבר מאות ניגונים חסידיים. ואם על ליצמן דאגו בקהילה לספר עד כמה הוא צנוע ומסתפק בדירה צנועה בשכונת גאולה, גולדקנופף נחשב, יחסית, נהנתן. הוא מתגורר בדירה במתחם שנלר, שנחשב היום השכונה היוקרתית ביותר באזור החרדי בירושלים, עם יתרון עצום של הימצאות במרחק הליכה מבית המדרש העולמי של חסידות גור.

בניגוד לליצמן, שהשתלב בחסידות גור רק בבגרותו, גולדקנופף הוא בן לאחת המשפחות המכובדות של החסידות ובוגר של ישיבותיה. לפוליטיקה, לעומת זאת, נכנס בגיל מאוחר יחסית. ליצמן נחשב אדם קשה ואיש מדון פוליטי, שניהל קרב מר אפילו מול עמיתו לסיעת אגודת ישראל מאיר פרוש. מהבחינה הזאת, גולדקנופף נחשב אדם חברותי יותר, שיודע להסתדר עם אחרים ולסגור דילים כשצריך. אנשים שבאו איתו במגע מדברים שוב ושוב בשבח יחסי האנוש הטובים שלו.

אלא שיחסי האנוש הטובים והחברותיות מסתיימים כשעל הפרק עולים מאבקים סביב שמירת השבת. ב־2006 פתחה הוועדה למען שמירת השבת במאבק נגד חברת אל על, לאחר שזו הוציאה טיסה בשבת כדי לחלץ ישראלים שנתקעו במיאמי בגלל שביתה כללית במשק. גדולי הרבנים איימו שיורו להפסיק לטוס עם החברה, ואל על נאלצה להתקפל ולחתום על התחייבות שלא לטוס יותר בשבתות. ההסכם, שנותר סודי עד היום, כולל לטענת גולדקנופף גם סנקציות כספיות על אל על במקרה של הפרתו (בריאיון עבר נקב בסכום של כחצי מיליון שקל, במונחים של אז, כקנס על הפרת ההסכם).

ב־2017 הוביל גולדקנופף מאבק גדול נגד עבודות תחזוקה ברכבת בשבת, וזמן קצר אחר כך גם את המאבק המתוקשר נגד העבודות להקמת גשר יהודית בתל אביב מעל האיילון, שנעשו בשבת כדי לצמצם את הפגיעה בתנועה.

מאבק הרכבת הלא־מתפשר גרר חודשים של חוסר יציבות בקואליציה, שבה היתה חברה יהדות התורה. בסופו של דבר הוא הוביל להתפטרות של ליצמן מהממשלה, בטענה שאינו יכול לשאת באחריות לחילולי השבת. מנקודת המבט החרדית, פקקים אינם בגדר פיקוח נפש, ולכן אין סיבה לבצע עבודות תחזוקה בשבת. העימות מול משרד התחבורה הסלים, משום שהשר ישראל כץ, איש הליכוד, הבין שמצביעיו החילוניים לא יסכימו לספוג כניעה וחסימה של נתיבי איילון.

העימות מערער־הקואליציה ההוא היה חריג. היסטורית, ה"נכס" הגדול ביותר שמביאות המפלגות החרדיות כשותפות קואליציוניות הוא העובדה שהן שותפות נוחות, שאינן ממהרות לערער את יציבות הממשלה. לכן הבחירה של האדמו"ר מגור דווקא בנציג המוסדות שלא מלמדים לימודי ליבה ובמוביל מאבקי השבת להנהיג את אגודת ישראל עשויה להקשות עיגולי פינות ועצימות עיניים, ולגרור ריבוי מאבקים. עד היום גולדקנופף לא הפגין התמתנות. בריאיון לפני כשנתיים ל"קו הסקופים" החרדי אמר, בין היתר, שאם ינסו לכפות על החרדים שירות לאומי "יישפך דם ברחובות".

כיום הוא מבטיח ל"מוסף כלכליסט" שהחרדים יהיו "אזרחי ישראל היקרים". לפני שבועיים, לאחר שנבחר, שכר את שירותיהם של שני אנשי יח"צ מנוסים: מני חדד, לשעבר דוברו של יו"ר ש"ס אלי ישי, ואבי בלומנטל, שעמד בראש מטה ההסברה לציבור החרדי של משרד הבריאות במשבר הקורונה. הם יסייעו לו גם למנוע "התחלקויות" מילוליות, וכנראה גם לנהל את הקרב הפנים־סיעתי שצפוי להתחולל כחלק מהיחסים המורכבים שין שתי המפלגות המרכיבות את הסיעה.

רשימת יהדות התורה לכנסת מורכבת משתי מפלגות: אגודת ישראל החסידית, ודגל התורה הליטאית. חסידות גור, שהיא הגדולה ביותר באגודת ישראל, מקבלת באופן מסורתי את המקום הראשון ברשימה לכנסת. נציגה הוותיק היה ליצמן, שנאלץ לפרוש מהכנסת הנוכחית לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון בהפרת אמונים בפרשת מלכה לייפר החשודה בפדופיליה.

כמועמדים להחליפו מטעם החסידות הוזכרו, בין היתר, סגן ראש עיריית בני ברק וראש העירייה בעבר חנוך זייברט, חבר הכנסת לשעבר אליהו חסיד, ואיש העסקים יצחק שפירא. בסופו של דבר האדמו"ר בוחר את מי שנוח לו לעבוד איתו והוא סומך עליו, וכך  גולדקנופף, העסקן האלמוני יחסית שלא היה מעורב בפוליטיקה בעבר, הוזנק ישירות לראשות המפלגה.

ייתכן שהוא גם יעמוד בראש רשימת יהדות התורה לכנסת, שבעבר היה שמור אוטומטית לנציג גור. אלא שבשנים האחרונות התחזק מעמדה של דגל התורה, ובבחירות האחרונות חבר הכנסת משה גפני עמד בראש הרשימה כיו"ר יהדות התורה. כיום טוענים באגודת ישראל שההסכמה היתה למערכת בחירות אחת, ולכן התפקיד צריך לחזור לגולדקנופף, ואילו בדגל התורה טוענים שקדנציה של שנה אחת לא נחשבת. התשובה לשאלה הזו קשורה גם לשאלה מי יאייש את תפקיד יו"ר ועדת הכספים אם תקום ממשלת ימין־חרדים, שבה התפקיד שמור באופן מסורתי ליהדות התורה.

מנקודת מבט חרדית, אחיזה בברז התקציב של המדינה חשובה בהרבה מתפקיד שר, ובשלב זה הרושם הוא שגולדקנופף לא להוט לצאת למאבק על התפקיד מול גפני המנוסה.

כך או אחרת, גולדקנופף מצהיר בריאיון המתפרסם בעמוד הבא כי יילחם להשוואת המימון לחינוך החרדי - "עוד 3 מיליארד שקל" - גם ללא חובת לימודי ליבה. הדרישה הזאת מתנגשת ישירות בתוכנית הליבה שמוביל האוצר יחד עם חסידות בעלז. ובתחום החינוך גולדקנופף הוא כאמור גורם רב־עוצמה בקהילה החרדית, מכוח היותו מנכ"ל איגוד הת"תים — שאינם מלמדים את רוב לימודי הליבה ולכן מקבלים תקציבים מופחתים בהשוואה לתקציבי החינוך הממלכתי ורשתות החינוך החרדיות האחרות.