"בדרך לישראל פחות חזקה, גם כלכלית"

ישי דוידי // מייסד, יו"ר ומנכ"ל קרן פימי

"מערכת משפט חזקה ויציבה מקצועית היא מהיסודות החשובים שעליהם בנויה מדינה. מותר לבקר, לתקן, להתאים ולשפר את המערכת, אבל אסור להחליש אותה, בטח אם זה ממגיע מתוך אינטרסים זרים - והמסר שמתקבל מההצעות של שר המשפטים יריב לוין הוא שיש גם אינטרסים זרים, שהכל פוליטי ושהמטרה היא ניצחון בנוק אאוט על מערכת המשפט. עיתוי המהלך, הדרך והעוצמה מייצרים התנגדות אצל אנשי מערכת המשפט ואצל רבים אחרים. אלה לא עניינים פוליטיים אלא ערכיים.

"כדי לייצר רפורמה ולחולל שינויים חייבים לקחת בחשבון גם את המידתיות של המהלכים, את האיזונים והבלמים שיהיו בסופו של תהליך. במקרה של פסקת ההתגברות, אפשר לייצר איזונים ובלמים כאלה באמצעות שיח מעמיק ומקצועי של משפטנים ואנשי ציבור, למשל לכך שהיא תעבור עם רוב של 61 ועוד חמישה חברים מהאופוזיציה. בכל הקשור לבחירת שופטים, לא יעלה על הדעת לתת לפוליטיקאים להיות הרוב בוועדה. הנגזרת של רוב פוליטי בוועדה היא מצב שבו שופט שיבחן את הקריירה העתידית שלו ישקול בהתאם את החלטותיו. זה יפרק את יסודות מערכת המשפט כמערכת נקייה ובלתי תלויה.

"אני מעריך שלא כל מה שמתוכנן יעבור, אבל אם כן, הנזק ברור מאוד. ישראל תשרוד, אבל היא תהיה פחות חזקה, גם כלכלית. תהיה לזה משמעות מבחינת העוצמה. מערכות הדירוג הבינלאומי מחפשות מערכות דמוקרטיות עם איזונים ובלמים, לא מערכות שבהן לפוליטיקאים יש שליטה בכל מה שקורה במדינה. אם הכל יעבור, הן יגיבו בהתאם. גם האמריקאים, אנשי העסקים ומערכות השלטון, לא יאהבו את זה, ואני אומר את זה באנדרסטייטמנט. כל ההסתכלות שלהם על ישראל כדמוקרטיה בתוך הג'ונגל של המזרח התיכון תשתנה לגמרי, התשוקה שלהם לעשות איתנו עסקים תרד. וארצות הברית היא לא רק בת ברית חשובה שלנו, אלא גם המעצמה הכי חשובה לנו מבחינה כלכלית. קשה לאמוד את עוצמת הנזק לקשר איתה".

"ממשלה בלי איזונים ובלמים"

חגי שלום // מנכ"ל ובעל השליטה בטיב טעם ובעלי קבוצת הארגז

"צריך לבצע בדק בית במערכת המשפטית, כמו בכל מערכת אחרת ששנים לא נבחנה. אבל כרגע מקבץ השינויים המוצע, לא רק בשל המהות אלא גם בשל הכמות, מהווה סכנה של ממש למערכת. לו היתה כאן תרבות של אחריות ורגישות לרוח הציבור, הדבר אולי היה מתיר חלק מן השינויים, אבל לצערנו תרבות השלטון בישראל קלוקלת לחלוטין. ואם נוסיף על כך פסקת התגברות, אנו בעצם קובעים כי לממשלה אין איזונים ובלמים. דוגמה אחת היא מינוי מנכ"ל משרד התחבורה: הוועדה המקצועית פסלה והממשלה תאשר, כי היא יכולה.

"האמירה שרוב העם בחר בכך מסולפת מן היסוד — העם לא בחר ברפורמה אלא בראש הממשלה. על כך יש להוסיף את שאלת התרבות השלטונית ומצבם המשפטי של חלק מן השרים.

"וישנו גם נימוק מעשי: הסיכוי להצליח במעשה כה רגיש ומורכב, בסביבה דמוקרטית, תוך השתנה מהמקפצה, קלוש. כך מקוממים את העם. אפשר להשיג הרבה יותר במהלך שנדון באורח ראוי בידי הכנסת ועומד למבחן הציבור".

מה בנוגע לחוק האפליה, למשל בכל הנוגע לקהילת הלהט"ב?

"מתן סלקטיבי של שירותים פסול כלל ועיקר. יש כמה לקוחות שלי שהייתי שמח מאוד, גם בשל יחסם לחלק מעובדי החברה, שלא ייכנסו לחנויות שלי, ולעולם לא אמנע זאת מהם".

אתה חושש לעסקים שלך הפועלים בשבת ומוכרים מזון לא כשר?

"יש סטטוס קוו וראוי לשמרו כדי לא להוסיף עוד נדבך שיקומם את הציבור, שרובו חילוני".

"חשש לשת"פ עם מדינות המפרץ"

בני לנדא // יזם

"אני מודאג — מהחבלה בעצמאות של מערכת המשפט, שהיא הדבר הכי מסוכן שיכול להיות, ועד האיסור להניף את דגל פלסטין, שהוא פשוט עיוות של חופש הביטוי וחופש הפרט. אלה דברים קיצוניים שאסור לקבל בדמוקרטיה. בקנדה לא צעדתי עם דגל ישראל? מישהו ראה בזה בגידה בנאמנות שלי כאזרח קנדי?

"לגבי מערכת המשפט, היא לא גוף פוליטי, היא מגינה על זכויות בסיסיות של אזרחי המדינה — מהימין הקיצוני עד השמאל הקיצוני, מחרדים עד חילונים. כשגוף פוליטי חושב שהשקפת העולם שלו צריכה לגבור על שיקול הדעת של בתי המשפט, זה התחלת הסוף של הדמוקרטיה. האיזון הזה מחויב. הרי לא כל חוק שרוב בכנסת היה מוכן לאשר הוא מוסרי. כמדינה ללא חוקה, אנחנו חייבים את בית המשפט העליון כדי לשמור על הערכים הבסיסיים. מגילת העצמאות מבטיחה שוויון זכויות, ואי אפשר לפסול את זה רק כי לאסכולה או מפלגה מסוימת יש רוב.

"אני גם דואג להסכמי אברהם, מהדברים הכי גדולים וטובים שנעשו בממשלות האחרונות. מה שקורה כאן יעמיד במבחן את היכולת לקיים הסכמי סחר, שיתוף פעולה טכנולוגי ושלום עם המדינות הכי מתונות באזור, שהכי בעדנו. המדינות האלה רואות הזדמנות בקשר החדש עם מדינת ישראל, אבל הן עדיין מדינות מוסלמיות. וכאשר יש פגיעה בסטטוס קוו, למשל כששר עולה להר הבית, זה דבר שיכול לפגוע מאוד בתחושה שאנחנו מכבדים את המוסלמים וביחסים שלקח עשרות שנים לבנות. הכל מאוד שברירי, וצריך לשמור על זה".

"תחילת חורבן הבית"

דב מורן // יזם ומשקיע הייטק

"התהליכים שאנחנו רואים היום בפוליטיקה הישראלית הם כנראה אלה שיצוינו בעתיד כתחילת חורבן הבית. שלטון מושחת, לאומני־גזעני, נטול כישרון ניהולי, המונע משיקולים שאינם טובת המדינה, יביא לכך שהטובים, או חלק מהם, ילכו מכאן. ואז המצב יידרדר עוד יותר, עוד יעזבו, וחוזר חלילה. זה מה שעלול להוביל אותנו לסיום הציונות.

"אצלי ואצל רבים מחבריי בני דורי יש תחושה שהאוטובוס התחיל את ההידרדרות במדרון, ואני לא יודע איך נעצור אותו. אפשר עוד לקפוץ ממנו, אבל אנחנו לא קופצים. לנו אין ארץ אחרת. אבל לישראלים חכמים וצעירים יש בהחלט מקומות אחרים. הם יכולים לקפוץ מהאוטובוס ולחסוך מעצמם את הטירוף וכאב הלב שכרוכים בצפייה מקרוב בהתרסקות. כבר היום אני רואה חבר'ה צעירים שאומרים 'אולי נקים שלוחה של החברה בקליפורניה, כי אני רוצה לנסוע לשם'. עשינו מאמצים אדירים להחזיר דוקטורנטים ופוסט־דוקטורנטים אחרי מחקר לישראל, זה לא היה קל ועכשיו זה יהיה כמעט בלתי אפשרי. כל אחד כזה שלא חוזר הוא אובדן לישראל. אלה האנשים שמייצרים למדינה הכנסות ומספקים לה את התדמית וההילה שמהן היא נהנית, ומאפשרים לכולם, גם ללא־יצרנים, לחיות את החיים הטובים. האנשים האלה רואים את הלאומנות והגזענות וחוסר המקצועיות והמינויים שלא מתקבלים על הדעת, וקשה יותר ויותר להשאיר אותם כאן. סטארט־אפ ניישן עלק.

"קשה יותר ויותר להשאיר כאן את האנשים שמייצרים למדינה הכנסות ומאפשרים לכולם, גם ללא־יצרנים, לחיות את החיים הטובים"

"לישראל הגיעו יהודים מכל העולם. גם אם זה לא עבד באופן מושלם, היה ניסיון ליצור פה אינטגרציה. עם אחד, למרות השוני. כעת התחושה היא שהגיע גורם שהחליט ששווה לו לסכסך, להמאיס, לחזור לפוליטיקה של שבטים ששונאים זה את זה, להפרדה גזענית בין ספרדים לאשכנזים, דתיים וחילונים, יהודים וערבים. איך הגענו לכך שמותר לשקר ולרמות ולשחד ולעקוף את החוק, ומותר להציק לנבחרי ציבור ולאיים על בתי המשפט? איך הגענו לכך שהכל מותר כדי לנצח?

"הנזק הנוראי ביותר של כל אלה הוא אובדן הדמוקרטיה. מתן היכולת לגורם אחד לשלוט, בלי יכולת לעצור אותו. אני מעריך מאוד את חוכמתו של בנימין נתניהו, אבל אני בז לאדם שהוא נהיה, כפי שאני בז לכל התומכים האקטיביים שלו והמשרתים תחתיו (להבדיל, איני בז למצביעי ליכוד או כל מפלגה אחרת, גם אם איני מסכים לדעתם). ההיסטוריה, ביבי כבנו של היסטוריון יודע, נכתבת בידי מנצחים — וכך הוא פועל. אבל מה קורה כשכולם מפסידים? באופן שבו הדברים מתנהלים כיום, כולנו נפסיד.

"אני לא אקפוץ מהאוטובוס המידרדר כי סבא שלי ואבא שלי, החירותניק האמיתי להבדיל מהמזויפים של היום, לימדו אותי לאחוז חזק. לא להרפות. וכי חלק מהיותי יזם זה להיות אופטימי חסר תקנה ולהאמין שאיכשהו יבוא הטוב, גם אם כרגע לא ברור לי איך ומתי".

"מה שנתפש כקיצוני פוגע בביקושים"

אורי סירקיס // מנכ"ל ישראייר

אנחנו בעסקי התיירות, ותיירות זו תעשייה שבראש ובראשונה צריכה שקט ויציבות. החשש הגדול הוא שהפעולות האחרונות כאן ייתפשו בעולם כקיצוניות, עם הד תקשורתי משמעותי — וזה יפגע בביקושים. כך קורה שזו השנה הראשונה שבה הנעלם הגדול עבורנו הוא לא חיצוני — מה יקרה בין רוסיה לאוקראינה, או מה יקרה למחירי הנפט — אלא בעיקר אם היציבות השלטונית בישראל תשרת את תעשיית התיירות. הדוגמה הבולטת ביותר היא העלייה להר הבית".

"זו הפעם הראשונה שהנעלם הגדול בעולם התיירות הוא לא חיצוני - רוסיה ואוקראינה או מחירי הנפט - אלא היציבות השלטונית בישראל"

אז הבעיה כאן היא תדמיתית?

"בלי להתייחס לנושא עצמו, ובלי להתייחס לנושא המשילות וכל רציונל אחר שעומד מאחורי זה — זה מהלך שמקבל הד תקשורתי שיכול להתפרש בצורה מסוימת אצל סוכני תיירות ואצל אנשים שבשעה זו צריכים להחליט אם הם מפנים את המשאבים הכספיים שלהם ואת הסיכונים המסחריים לישראל או למדינות אחרות. צעדים קיצוניים מקבלים הד תקשורתי ניכר, והד תקשורתי ניכר יכול להשפיע בצורה שלילית על הביקושים".

"הסבירות הכרחית"

ראול סרוגו // בעלים משותף של חברת הבנייה סרוגו ונשיא התאחדות הקבלנים

"אין ספק שצריך לעשות שינוי במערכת המשפט — במשטרה, בפרקליטות ובבתי המשפט. יש הליכי חקירה לא הוגנים או פוגעניים, בפרקליטות לפעמים עובדים לא על בסיס ראיות אלא על בסיס אג'נדה שחייבים להרשיע, וגם בתי המשפט צריכים לדעת את מקומם.

"אבל כל זה לא אומר שצריך להרוס הכל, ללכת בכוח על הכל, ולגרום לכך שנאבד את הרשות השופטת. צריך לעבוד במידה, עם איזונים. ואי אפשר לייתר את עילת הסבירות, אחרת בשביל מה צריך שופטים? אם אין עניין של סבירות, אז שמכונה תשפוט. הסבירות היא בדיוק הכלי שיש לשופטים לקבוע אם נעשו עוול או חוסר צדק. לכן, כדי שכן ייעשו שינויים, חייבת להיות הידברות בין המערכת המשפטית לפוליטית, לא באופן של ייקוב הדין את ההר. ראש הממשלה וגם שר המשפטים מבינים שאם ילכו עד הסוף יהיה בלגן, הפגנות, מהומות, וזה יבוא לידי ביטוי גם בבחירות הבאות. אזרחי ישראל מספיק חכמים. עוד לפני כן, זה יכול להשפיע על כל האווירה, גם הכלכלית. כשיש גל מחאה זה משפיע על מצב הרוח של האנשים, על הציפיות, ולכן גם על הכלכלה. ללכת עם הראש בקיר אף פעם לא טוב".

"הביטחון מתערער"

משה ממרוד // בעלי השליטה ומנכ"ל תדיראן

"זה לא עניין פוליטי, אלא אזרחי, כלכלי ועסקי. אי אפשר ביום אחד להנחית על מערכת המשפט חבילת שינויים מרחיקי לכת. מובילים מהלך שמצטייר ככוחני, כתקיפה של מערכת המשפט. ומול זה יושב נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק ומזהיר שאנחנו הופכים להיות כמו הונגריה, פולין וטורקיה".

איזה חשש מתעורר אצלך?

"כבר מדברים על פגיעה אפשרית בדירוג שלנו, וזה יפגע במדינה, בהלוואות שהיא לוקחת, בריבית. המשמעות היא שישקיעו פחות בתשתיות, שלתעשיינים יהיה יותר קשה לפעול כאן, אנשי ההייטק כבר עכשיו מתחילים להסתכל הצדה. אנשי העסקים בישראל עומדים בפני פיתויים אדירים של אחרים שרוצים את התעשיות שלנו, אבל אנחנו רוצים להישאר פה, רק תנו לעבוד בשקט ובביטחון, עם תמריץ להמשיך להפעיל פה מפעלים.

"גם אני נלחם כדי להשאיר פה את העסקים שלי. בכל מקום בעולם, אם את רוצה היום להקים מפעל, פורסים לך שטיח אדום כהה עם הטבות מפליגות. פה לא היה שטיח אדום, אבל לפחות היה ביטחון בהתנהלות תקינה. ברגע שזה מתחיל להתערער, אתה אומר 'מה אני נלחם על הדבר הזה?'.

"אני מכבד את הניצחון הפוליטי, לא משנה מה דעותיי. פוליטיקה אף פעם לא עניינה אותי, אבל אני רוצה לעבוד ולגדל ילדים במקום שנותן ביטחון. לא בבת אחת פסקת התגברות, רפורמה משפטית, חבילה שלמה שחלקים גדולים בעם לא אוהבים. זה לא טוב, זה בדיוק מה שמערער את הביטחון. כולנו צריכים להרגיש בבית, ועל הבית הזה צריך לשמור, לא להרוס ביום אחד משהו שנבנה 75 שנה. אם יש מחלוקות, צריך ליישב אותן בצורה מתורבתת, לא לזעזע הכל".

"הסנטימנט השלילי כבר פוגע במדינה"

יודפת הראל בוכריס // מנהלת הפעילות של קרן ההון סיכון בלאמברג

"בחודש האחרון נוצרה אווירה לאומית נוראית, וזה לא משנה באיזה צד של המפה הפוליטית אתה נמצא. כל השיח הוא שלילי: זה וזה אסור מעכשיו, נעצור אנשים שעושים דברים. התחושה היא של סטרס, מהרגע שאתה קם ועד הרגע שאתה הולך לישון. זו אווירה הרסנית שפוגעת במדינה עוד לפני שמשהו קורה בפועל. כולנו מכירים את זה מהבורסה: ברגע שהסנטימנט שלילי, לא משנה כמה החברה טובה — המשקיעים בורחים. הם לא צריכים לחכות שיקרה משהו.

"סבתא שלי היתה גיבורת המחתרת ההולנדית, ולמדתי ממנה לא לוותר אלא להילחם. צריך לבנות אמון מחדש עם הממשלה"

"בישראל 80% מההשקעות בהייטק הן כסף זר. הרפורמה במערכת המשפט ופסקת ההתגברות מחריגות את ישראל מכללי ה'השקעה אחראית' המקובלים (ESG), שעוסקים בסוגיות חברתיות, בממשל תאגידי ובהיבטים סביבתיים. אם לא נעמוד בכללים האלה, האקזיטים יתייבשו, מרכזי הפיתוח של החברות הרב־לאומיות ייסגרו ומוצרים של חברות מסוימות עלולים להיעלם מהמדפים.

"מעבר לזה, מה שהכי מטריד אותי הוא ההשפעה של המהלכים האחרונים על היצירתיות והחדשנות הישראליות. סטארטאפיסטים שנמצאים כרגע ברילוקיישן בחו"ל או בלימודים לא ימהרו לחזור, ואם הם יקימו חברות בחו"ל הם ימשכו לשם עוד חברים מכאן. יש לי ילדים שגדלים כאן, ואני לא רוצה שהם יעזבו למדינה אחרת. סבתא שלי לא נלחמה בשואה לשווא; היא היתה גיבורת המחתרת ההולנדית, קיבלה עיטורים, והיא המודל שלי לכך שלא מוותרים, אלא נלחמים. אני מוכנה להירתם לכל משימה של בניית אמון מחדש עם הממשלה. אם בנימין נתניהו יהיה מוכן לשבת איתנו, עם אנשי עסקים, ולשמוע על הנזק המצטבר שכבר נראה בשטח — אני בטוחה שהוא ישתכנע".

"כדי לעשות עסקאות צריך בתי משפט חזקים"

רן מידן // מנכ"ל קרן ההשקעות פרמירה בישראל, לשעבר מנכ"ל נטפים

"אף פעם לא התראיינתי, אבל הפעם זה בנשמת אפינו. זה לא עניין של ימין או שמאל, ואני חושב שמערכת המשפט הישראלית זקוקה לשינויים, אבל אין ספק שהדרך המהירה והשינויים הקיצוניים שרוצים לבצע בעייתיים מאוד. צריך לעשות את זה בהסכמה ובהידברות.

"ליבת העניין היא שאנשים מתבלבלים בנוגע למה זה דמוקרטיה. שלטון הרוב הוא תנאי הכרחי, אבל לא מספיק. אם לא תהיה מערכת של הפרדת רשויות, איזונים ובלמים, שלטון הרוב יכול להיהפך לעריצות ולפגוע באזרחים עצמם. לא כל האנשים מבינים שזה בסוף יפגע בכולם, לא משנה אם אתה אשכנזי או מזרחי, חרדי או חילוני, איש עסקים או פועל ייצור.

"גם בכל חברה עסקית יש מערכת איזונים ובלמים כדי שהיא תהיה יותר טובה, מוצלחת, שקופה והוגנת"

"בשבוע האחרון הרבה אנשים אומרים לי שבסך הכל הממשלה רוצה משילות וכוח, כמו בעולם העסקי שבו היועץ המשפטי הוא רק היועץ. אבל הם לא מבינים שגם מנכ"ל שנבחר בידי 90% מבעלי המניות לא יכול לעשות מה שהוא רוצה. הוא כפוף לחברי הדירקטוריון ולמבקר הפנימי, שאותם הוא לא יכול לבחור או לפטר. כלומר גם בכל חברה עסקית יש מערכת איזונים ובלמים כדי שהיא תהיה יותר טובה, מוצלחת, שקופה והוגנת".

מה המשמעות של הרפורמה המשפטית למשק?

"אם היא תיושם היא תפגע בשגשוג הכלכלי של ישראל. לדוגמה, כשהייתי מנכ"ל נטפים והיה מגיע לי פרויקט חדש לאישור, הדבר הראשון שעשיתי היה לשאול את היועצת המשפטית כמה חזקים בתי המשפט במדינה הזאת וכמה הם עצמאים. כשאני נכנס לעסקה גדולה אני צריך לדעת אם יהיה גוף שיגן עליי במקרה של עוולה, כמשקיע או כספק. החלשת העצמאות של בתי המשפט מורידה את התמריץ להשקיע במדינה וגם למכור כאן מוצרים".

אז מה אפשר לעשות?

"מה שצריך לעשות עכשיו הוא להסביר לאנשים את הסיכונים, ולמחות ככל האפשר. ב־2011 למדנו שלמחאה חברתית יש השפעה. אני מכיר רבים מחברי הממשלה הנוכחית, עבדתי איתם, הם אנשים הוגנים, וצריך להידבר גם איתם כדי שהשינויים הקיצוניים לא יקרו".

"פגיעה חמורה בסדרי השלטון"

רם כספי // עורך דין, ראש משרד כספי ושות'

"אינני מהמצטרפים לזועקים ולמודאגים מקץ הדמוקרטיה, מהטעם הפשוט שאינני מאמין שכל הרפורמות שהוכרזו גם יעברו. אבל אם כולן יעברו, אנו בהחלט ניצבים בפני פגיעה מהותית וחמורה בסדרי השלטון והמשפט בישראל.

"בפסקת ההתגברות לטעמי אין כלל צורך. לא ברוב רגיל, לא ברוב של 80 ואפילו לא ברוב של 100. צריך להסמיך את בית המשפט העליון לבטל חוק רק ברוב של שני שלישים מכלל הרכבו המלא, כלומר עשרה שופטים מתוך 15 כיום. זכות המילה האחרונה צריכה להיות של בג"ץ, ודאי כשמדובר בפגיעה בזכות אדם יסודית, בין שהיא מעוגנת בחוק יסוד ובין שלא. את עילת אי הסבירות אסור בשום אופן לבטל מפני שבלעדיה בג"ץ לא יוכל להגן על זכויות אדם מפני הרוב האוטומטי של הקואליציה והממשלה. עילת הסבירות תופעל רק נגד החלטות מינהליות, אבל לא מול חקיקה והחלטות הכנסת. כל עוד אין לנו חוקה שמבצרת את הדמוקרטיה ואת זכויות האדם, אסור ליטול את כלי הביקורת החשוב ביותר על השלטון.  

"לגבי הוועדה לבחירת שופטים — אני שותף לרעיון שיש להרחיבה, אבל מתנגד להוצאת נציגי הלשכה ממנה. בוועדה צריכים להיות שלושה חברי כנסת (אחד מהאופוזיציה), שלושה שופטים, שלושה שרים ושלושה עורכי דין, נציגי הלשכה. סך הכל 12, כאשר בחירה לעליון מותנית בשמונה תומכים, כך שזכות הווטו היחידה למניעת מינוי תהיה לקואליציה, שלה חמישה חברים בוועדה, שלושה שרים ושני חברי כנסת.

"את הרעיון להפוך את היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה למשרות אמון צריך לגנוז. לא יעלה על הדעת שיועץ יבוא עם השר ויילך עמו. כך לא מנהלים משרדי ממשלה. היועצים סרים למרות היועץ המשפטי לממשלה וחובות האמון שלהם הן כלפי הציבור ושלטון החוק. אבל יש מקום לביקורת על יועצים שממהרים להגיד לא להחלטות של השר בטענה שהן לא עומדות בסטנדרטים משפטיים ולא יעברו במבחן בג"ץ. במקום להגיד למה לא, על היועץ לסייע לשר להגשים את מדיניותו, גם אם יש מקום לתיקון חוק או תקנות משנה".

"חשש מנטישה של יזמי הייטק"

שרית פירון // שותפה מנהלת בקבוצת השקעות ההייטק Team8

"רק השבוע האנליסט הראשי שאחראי לדירוג האשראי של ישראל ב־S&P העריך שהחלשת המוסדות ומערכת המשפט מסכנת את דירוג האשראי שלנו. דבריו מהווים תמרור אזהרה בוהק, המדגיש לנו עד כמה הכלכלה הישראלית אינה מתקיימת בבועה. הדמוקרטיה שלנו, החופש וההגנה הנחושה על חירויות הפרט הם שמאפשרים את החדשנות הישראלית — חדשנות שהופכת את ישראל לאטרקטיבית בעיני קרנות וגופים זרים, מעניקה חוסן כלכלי לתעשייה ומשאירה פה חברות שכל מדינה אחרת היתה שמחה לקבל. כמי שמובילה גיוסי הון והשקעות בחברות ישראליות שמעסיקות אלפי עובדים, אני צופה בדאגה בהתפתחויות וסבורה שעוד תהיינה להן השלכות חמורות, לא רק כאלה הנוגעות לדירוג האשראי: אנחנו עלולים להתמודד עם התנערות של קרנות וגופים זרים ונטישה של יזמים ישראלים מוכשרים, שיבחרו לבנות את החברות שלהם במקומות אחרים ולהתנתק מהתעשייה הישראלית".

""שיווי המשקל זז"

יוסי ורדי // יזם הייטק

"אם עושים רפורמה במערכת המשפט, היא צריכה להיות רפורמה נאורה. החשש הוא ששיווי המשקל יזוז למקום שבו לאזרח הקטן לא יהיה איפה לשטוח את טענותיו נגד הממשלה, שלא יהיה פתרון למי שחושב שהרשויות נוהגות איתו שלא כדין, שלא יהיה גורם לא תלוי שיכול למנוע עוול או התעמרות. וזו המסורת האמיתית של הליכוד, מנחם בגין אמר כבר ב־1952 שצריך שופטים בלתי תלויים כדי שהאזרח הקטן לא יימחץ.

"מעבר לכך, אני מוטרד מהתקציב, כי חשוב לוודא שהכספים ישמשו לפיתוח המשק — למשל שהתקציבים הנוספים לחרדים יגדילו את תפוקות המגזר הזה. החרדים חיים ברמת חיים נמוכה, ואם לוקחים את הכסף ודואגים לעזור להם לייצר מקורות הכנסה ותעסוקה כדי להעלות את רמת החיים — זה נראה לי דבר ראוי. מנגד, לתת תקציב בלי שמולו מיוצרת איזושהי תרומה למשק, זה לא טוב לחרדים ולא למשק. יש שם אוכלוסייה שעובדת, וצריך לראות איך מגדילים אותה באופן שמקובל על דעתם".

"גוזרים עונש על האזרחים"

אברהם ביגר // איש עסקים, לשעבר יו"ר פז, מכתשים אגן ושופרסל

"המצב קטסטרופה. ראשית, כי משנים את השיטה באופן שלא תהיה יותר הפרדה בין הרשויות — מה שהממשלה תרצה זה מה שיקרה. שנית, בגלל האי־הגנה על מיעוטים, כשהמיעוטים יכולים להיות לפעמים גם בעלי עסקים מתחום המזון או חקלאים שמגדלים משהו שלשלטון לא נאה. מרגע שאתה מוציא את האזרחים מהגדרה כללית ומפסיק להתייחס לכל אדם מעצם היותו אדם — הכל הופך שרירותי. תהיה אפליה של קבוצות אוכלוסייה לפי מה שמתחשק לשלטון. אין לזה סוף, וזה ייגמר רע.

"בית המשפט העליון הוא האחרון שעוד יכול להגן על מיעוטים וקבוצות אוכלוסייה שונות ולמנוע את כפיית דעת הרוב על המיעוט. אם מחסלים את בג"ץ, ההגנה על החופש של קבוצות מסוימות תיעלם. גם כך ההתערבות של בית המשפט היא במיעוט של מקרים. וגם אם צריך למצוא מכניזם שקוף יותר למינוי שופטים, בטח לא צריך שפוליטיקאים ימנו שופטים.

"אני שומע אנשים שאומרים שאולי כל זה לא ייצא לפועל, אבל אני גם שומע מה האנשים בממשלה אומרים, ואני מאמין להם. עובדה שהם כבר מקדמים החלטות שיגעוניות. בסופו של דבר זה ישפיע גם על המערכת העסקית. לא מהיום למחר, אלה תהליכים ארוכים, אבל זה יקרה. כשאתה למשל משחרר את החרדים מלימודי ליבה, אתה גוזר עונש על יתר הציבור, שיצטרך לסחוב את המשק על גבו".

"נראה הגירה של צעירים משכילים ויזמים"

דוד חודק // עורך דין, ראש משרד גרוס ושות'

"תוכנית החקיקה תביא לשינוי המשטר בישראל — מדמוקרטיה ליברלית נהפוך לדיקטטורה קלריקלית. זהו שינוי רב־עוצמה, שיהיו לו השלכות רבות במישורים שונים.

"במישור החברתי והפוליטי, נחווה אי־שקט וחוסר יציבות. הגורמים המתנגדים לשינוי ימשיכו להפגין את התנגדותם, וייתכן שהדבר יגיע למרי אזרחי. כוחה הלא מרוסן של הממשלה יגרום לאי־ודאות ביחס לזכויות האדם או לזכות הקניין של כל אדם.

"מדינת ישראל תהיה חלשה יותר, ענייה יותר ומושחתת יותר"

"במישור הבינלאומי, ישראל תאבד תמיכה בקרב המדינות הדמוקרטיות. בארצות הברית הגורמים הרדיקליים במפלגה הדמוקרטית, המתנגדים לישראל, ינצלו את המצב ויערערו ביתר שאת את התמיכה בישראל. נהפוך לעוד מדינה מזרח תיכונית לא דמוקרטית.

"במישור הכלכלי, דרגת הסיכון של ישראל תעלה, השקעות החוץ יצטמצמו ונחווה בריחת הון. תדמיתה של ישראל כמדינה חזקה תיפגע ובהתאם יגדל תקציב הביטחון. חלוקת השלל בקרב עדר הזאבים הקואליציוני תשְחק את העושר הלאומי ותיצור ירידה ברצון לשלם מסים. והגרוע מכל — נחווה הגירה של צעירים משכילים ויזמים. אובדן המחויבות המוחלטת למדינה בקרב אזרחים רבים שנמנים עם ליבת הגורמים היצרניים ושנושאים גם בנטל הביטחון ותשלום המסים הוא פגיעה קשה ובלתי ניתנת למדידה.

"מדינת ישראל תהיה חלשה יותר, ענייה יותר ומושחתת יותר. תתקיים בנו נבואת ישעיהו: 'איכה היתה לזונה קריה נאמנה (...) שרייך סוררים וחברי גנבים, כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים'".

"כבר עכשיו ההייטקיסטים מוצאים את עצמם מתגוננים"

סיון שמרי דהן // שותפה מנהלת בקרן הון סיכון קומרה

"גם אם נדרשות רפורמות, זו לא הדרך. שינויים בסיסיים כל כך צריך לעשות תוך דיאלוג, ולא כשצד אחד מנצח בבחירות ומחליט לרסק את כל מערכת הכללים והחוקים שהחברה שלנו בנויה עליה.

״ממדינה שגולת הכותרת שלה היתה יצוא כותנה ותפוזים הפכנו למדינה שמייצאת טכנולוגיה מובילה לכל העולם. ישראל פרחה ב־30 השנה האחרונות, אבל כרגע אני מרגישה איום, סוג של עננה, ואני דואגת לעתיד ילדיי. הם נולדו למדינה דמוקרטית וליברלית שבימים אלה מאיימת להיהפך למדינה סגורה, מבודדת ונחשלת כלכלית. נראה כאילו ההסכמים החברתיים שכולנו חיינו לפיהם נרמסים. השוויון לנשים, להט"בים ומגזרים אחרים הושג בעמל רב, ועכשיו הוא מאוים.

"יזמים ישראלים בונים פה חברות לתפארת, מעסיקים מאות ואלפי עובדים כל אחד, משלמים מסים, ועכשיו לאן כל זה ילך? האם אנחנו רוצים שטובי המוחות יעזבו כי המדינה הולכת למקום לא טוב? למה שחברות ענק ישקיעו כסף ומשאבים במרכזי פיתוח במדינה שאין בה יציבות?

"הסטארט־אפים ואנשי הקרנות שמסתובבים בחו"ל הם הנציגים הטובים ביותר של ישראל היפה. התגאנו בכך שיש לנו מדינה משגשגת, דמוקרטיה מפותחת ומערכת משפטית חזקה שאיפשרה לכולנו לפרוח. עשינו זאת בראש מורם, אבל כעת השיחות התחלפו בשיחות דאגה. אנשים שואלים איך השינויים במערכת המשפט ישפיעו על העסקים, ואנחנו מוצאים את עצמנו מתגוננים".

"נזק חמור לכלכלה ולמאבק ביוקר המחיה"

נדב ויסמן // עורך דין

"תוכנית יריב לוין משמעותה ביטול זכויות היסוד של המגזר הכלכלי הפרטי, ובראשן זכות היסוד החוקתית לקניין. הזכות אמנם תמשיך להופיע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אך תרוקן מכל תוכן. כי לפי התוכנית, בית המשפט העליון יוכל לפסול חוק הפוגע בזכות הקניין רק ברוב הבלתי אפשרי של 12 מתוך 15 שופטים, אך הכנסת תוכל מיד 'להתגבר' על הפסילה ברוב המינימלי של 61 ח"כים. כלומר הכנסת תקבל 'כרטיס פתוח' לפגוע כרצונה בזכות הקניין הפרטי.

"גם עילת האי־סבירות לא תוכל להושיע את המגזר הפרטי, שהרי זו תבוטל לפי המתוכנן, ובכל מקרה בבית המשפט ישבו שופטים פוליטיים, חברי מרכז ומקורבים, כי הפוליטיקאים יקנו לעצמם רוב מוחלט בוועדת המינוי.

"כשאין זכויות יסוד מוגנות למגזר הפרטי, בתי המשפט מוחלשים, השופטים פוליטיים והמנהיגים נאשמים או מורשעים בשחיתות - זה לא מתכון טוב לעסקים"

"בכל אלה טמון נזק חמור לכלכלת ישראל ולמאבק על יוקר המחיה. הכלכלה כאן מובלת בידי קטר ההייטק. ביטויו המשפטי של הקטר הזה הוא רכישת מניות בחברות ישראליות בידי משקיעים זרים, שמזרימים לישראל מיליארדי דולרים. כאשר יזמים ישראלים מוכרים את מניותיהם ועושים אקזיט, המדינה נהנית מתשלומי מסים. מניות ישראליות רשומות ברשם החברות הישראלי וכפופות לדין הישראלי — אותו דין שלאחר תוכנית לוין לא תהא בו זכות יסוד מוגנת לקניין ושעל פיו בתי המשפט לא יגנו על המשקיעים. מי שסבור שהמשקיעים לא יבינו את הסיכון המשפטי ויחליטו לסכן את כספי השקעתם — שוגה באשליות.

"אך בכך לא מסתיים הנזק. פרויקטים של תשתיות מתבצעים לפי מכרזים, שמפוקחים בידי בתי משפט המינהליים ששומרים על הגינותם. עצמאותם וכוחם של בתי משפט הם תנאי יסוד למשיכת חברות בינלאומיות לביצוע פרויקטים לאומיים. באין הגינות במכרז, אין סיבה טובה להתחרות על הפרויקטים. היעדר התחרות יתבטא במחיר שנשלם כולנו.

"וגם בכך לא די. ביצוע פרויקטים לאומיים מחייב הסכמי מימון, שמחייבים הגנה משפטית על החוזה. באין הגנה, הריביות יעלו (אם בכלל יוענק מימון). וגם מבצעי הפרויקט ארוך הטווח, אם הם חשופים לסכנת הלאמה, סביר שידרשו בטוחות לכספם. כל העלויות הללו יושתו על המגזר הפרטי ועל האזרח הקטן.

"ומעל כל אלה מרחף חשש השחיתות. הממשלה החדשה לא חרטה על דגלה את המאבק בשחיתות. כמה מבכיריה מורשעים או נאשמים בעבירות שחיתות. גם המסר הזה מחלחל ועובר לעולם. מדינת ישראל מציבה עצמה בתחומן של מדינות שבהן אין זכויות יסוד מוגנות למגזר הפרטי, בתי המשפט מוחלשים, השופטים פוליטיים והמנהיגים נאשמים או מורשעים בשחיתות. למרבה הצער, זה לא מתכון טוב לעסקים".

"זה מעניק לממשלה כוח אינסופי"

אורן קניאל // ממייסדי אפספלייר ומנכ"ל החברה

"שנים רבות עברו מאז לימודי האזרחות שלי, ובתקופה האחרונה נפל לי האסימון ששכחתי מהי דמוקרטיה. זה הרבה מעבר ללשים פתק בקלפי. זה גם פלורליזם, סובלנות, לשמוע דעות שונות בכבוד — את זה אני חושש שאיבדנו כבר מזמן — וסוגיות כגון איך מגדירים את כללי המשחק במדינה, מי הם השחקנים ואם יש בכלל גבולות לכוח שלהם".

ממה בדיוק אתה מוטרד?

"הנרטיב כרגע נראה כמו תנועת נגד למה שהיה קודם. אז בואו נחליף גם את צבע התאורה ברמזורים כל שנה, אין גבול? זה בלתי נתפס. למה צריך לרכז כל כך הרבה כוח, שיכול להשחית ולגמור את המדינה הזאת?

"חייב להתעורר כאן דיון אמיתי על כללי המשחק, לא ללכת כצאן לטבח — תשאלו שאלות! בסוף זה די פשוט: אם גוף מסוים מבקש כוח אינסופי לבצע כל שינוי במדינה, אנחנו האזרחים חייבים לשאול למה הוא מבקשים כוח כזה ומה השינויים שהוא מתכנן. וברגע שיש גוף עם כוח כזה שיכול לשנות לחלוטין את צביון המדינה, את שיטת המשטר והבחירות, שביכולתו לרמוס את זכויות האזרח — אני חושב שזו סכנה קיומית למדינת ישראל, ולא משנה ימין או שמאל, זה כבר לגמרי א־פוליטי. כי כשיש אינסוף כוח, יש שחיתות, יש פגיעה אנושה בזכויות של כל אחד ואחת מאיתנו, יש פגיעה בחוסן הלאומי והחברתי שלנו.

"לכן כעת כולנו צריכים לנהל דיונים על משמעות הדמוקרטיה ועל איך מחזקים אותה; לשרטט, כחברה, את הקווים המשותפים שלנו; להבין, בשיח מכבד ומחבר, את הבסיס הקיומי שלנו טוב יותר".

"סכנה ממשית לאומת הסטארט־אפ"

גילי רענן // מייסד קרן ההשקעות Cyberstarts

"ישראל נמצאת כפסע מהפיכתה למדינה אנטי־ליברלית. למלחמה על שלטון החוק ודאי יש אינטרס דמוקרטי, אבל אי אפשר להקל ראש גם בתמריץ הכלכלי — ובהשלכות הדרמטיות שעלולות להיות למהלכים אלו על התעשייה הישראלית.

"הדמוקרטיה הישראלית התוססת נתנה עד היום את הרוח הגבית לאומת הסטארט־אפ המשגשגת שקמה כאן. העקרונות שביסוד שיטת המשטר הכשירו את הקרקע לצמיחתן של חברות פורצות דרך, והתמיכה הכלכלית מצד ממשלה מתפקדת היא שאפשרה לאקוסיסטם להגיע לפסגות חדשות. הרפורמות המדאיגות שמתהוות כעת מעמידות את המפעל הזה בסכנה ממשית; מדינה שבה שלטון החוק מוטל בספק היא מדינה שתתקשה לייצר ודאות עבור קרנות ויזמים. משקיעים זרים, שהיו לקטליזטור משמעותי בתעשייה המקומית, יתקשו להצדיק את הפעילות במדינה שבה מערכת החוקים לא מקדשת זכויות אזרח וערכים בסיסיים. חוסר היציבות הפוליטי יחלחל במהרה גם לפעילות השוטפת של המגזר העסקי — ללא מנגנוני חקיקה ואכיפה מתקבלים על הדעת, רבים יחשבו פעמיים אם לבנות ולהשקיע דווקא כאן בישראל.

"במשך שנים הצלחנו להפריד בין עסקים לפוליטיקה, אבל ההתפתחויות האחרונות מחייבות את כולנו לנקוט עמדה אל מול מה שמסתמן כפגיעה אנושה  הן באופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל, והן ביכולת של המשק הישראלי להמשיך לפרוח".

"עלול לפגוע בגישה של הציבור לבתי המשפט"

חיים פייגלין // מנכ"ל חברת הנדל"ן צמח המרמן

"יש מקום לשינויים במערכת המשפט, אבל אסור לרסק אותה. כל המשק עלול להיפגע מזה. מערכת המשפט חשובה לכולנו, וקבלנים ויזמים גם עושים בה שימוש תכוף, בעתירות וכיוצא באלה. אם אכן יינקטו הצעדים שעליהם מדברים כעת, למשל חיסול זכות העמידה או עילת הסבירות, זה עלול לחסום את הגישה של חלק מהציבור לבתי המשפט, את האפשרות לעתור על עוולות ועיוותים שקורים גם בפסקי דין בערכאות נמוכות. זה לא משהו שהיינו רוצים לראות".

"פגיעה במצבנו בעולם"

עמיר שאלתיאל // יו"ר קבוצת הנדל"ן אלדר

"כיום בית משפט יכול לבטל כל החלטת ממשלה או חוק שאינם סבירים בעיניו. יש בעיה במשילות, אי אפשר להגיד שהמצב הנוכחי הוא הרצוי, וצריך לאפשר לרשות המחוקקת לקדם דברים - אבל חייבת להישאר מערכת של איזונים ובלמים מול חקיקות כאלה ואחרות. אני סבור שמערכת בריאה תאפשר פסקת התגברות רק ברוב של 90 ח"כים, רוב משמעותי מאוד שמשקף את רוב העם וכולל לא רק את הקואליציה. ואז, אם 90 חושבים שצריך להתגבר על החלטה של בית המשפט, כנראה שהיא באמת לא סבירה.

"אבל מצב שבו 61 ח"כים יכולים לבטל החלטה שיפוטית הוא בלתי סביר, לא בריא, ורק ירע את מצבה של ישראל בעולם. ישראל היא חלון ראווה חיובי בהרבה מובנים והרבה משקיעים מגיעים לכאן, אבל החלטות כאלה יגרמו להם לחשוב פעמיים. הרי משקיעים רוצים לדעת שהכסף שלהם מושקע במדינה דמוקרטית ומתוקנת, ואם חלילה הם ייקלעו לסיטואציה שבה יגיעו לבית המשפט הם יזכו לצדק".

"כשנעלה במדד השחיתות, התנאים הפיננסיים שלנו בעולם ישתנו לגמרי"

ארז בלשה // מנכ"ל קרן ג'נריישן קפיטל

"בדמוקרטיה מתוקנת יש הגנות, אחרת זה סוג של אנרכיה של השלטון. ועכשיו ברור שהמהות של הרפורמה המשפטית היא לתת עוד כוח לפוליטיקאים ולקבוצות אינטרס, כוח רב מאוד, בלתי מוגבל, בלי פיקוח — מה שיוביל להחלטות שהן על בסיס פוליטי ולא על בסיס מקצועי. המשמעות היא פגיעה קשה בכלכלה וביעילות הכלכלית".

איפה אתה רואה את זה?

"למשל, לאחרונה ראש הממשלה אמר, בלי להתבייש, שמינויים פוליטיים זה מצוין. נעזוב רגע את חגיגת הג'ובים — כמנכ"ל שעוסק בתשתיות אני נתקל במנכ"לים לא קשורים, לא מנוסים, שגם לא בהכרח באים לשרת את האינטרס הציבורי. זה אירוע לא פשוט. כדי לקדם תהליכים בישראל אנחנו צריכים אנשים רציניים ורשות מבצעת ברמה גבוהה. צריך לדבר גם על הנושא של היועצים המשפטיים במשרדים, שהיו שומרי סף של השרים והמנכ"לים, וידאו שההחלטות סבירות, לטובת העניין, בלי שיקולים זרים. ועכשיו הרעיון הוא לצמצם את הכוח שלהם למינימום. גם כך מופעלים על האנשים האלה הרבה לחצים, הם מתמודדים עם לוביסטים ואנשי מרכז כאלו ואחרים עם שיכרון כוח".

ומה לגבי הרפורמה המשפטית עצמה?

"כל הנושא של עילת הסבירות מדאיג אותי מאוד. אנחנו מכירים את נושא הסבירות ממכרזים: יש מכרזי ענק, באה המדינה ובוחנת עם יועצים משפטיים את כל הדברים, ומקבלת החלטה עניינית. אם ההחלטה חרגה מהסבירות, הולכים לבית משפט. בתשעים ומשהו אחוז מהפעמים בית המשפט מגבה את החלטות המדינה, אבל כשיש חריגה ברורה מהסבירות פוסלים את ההחלטה. תחשוב שיש החלטות כאלה שאין עליהן פיקוח, זה אומר שאם קיבלת במכרז החלטה משיקולים לא ענייניים אז פגעת בציבור, או שתקבל זוכה פחות מקצועי או זוכה יותר יקר, ואלה דברים בלתי נסבלים.

"לכל הדבר הזה יהיו גם השלכות מקרו־כלכליות. אני כבר מרגיש את זה. אנחנו עכשיו עוסקים בכל מיני מימונים, והמממנים הזרים מאוד מאוד זהירים, רוצים לראות מה קורה פה. בנקים מעלים מרווחים. ככל שהמדינה הזו תעלה במדד השחיתות כך כל התנאים הפיננסיים יהיו אחרים לגמרי, לא כולם רוצים לבוא לפה מהסיבות האלה. היום ישראל פתוחה בצורה בלתי רגילה לשחקנים בינלאומיים, והנושא הזה יכול להפוך את הקערה על פיה. בהקשר הזה מתעורר חשש גדול מאוד".

"דמוקרטיה ושוק חופשי הולכים יחד"

אלון פילץ // בעלים משותף של דיזנגוף סנטר

"אלו זמנים קשים, ויהיו זמנים יותר קשים. דמוקרטיה ושוק חופשי הולכים יחד, ואם המדינה תהיה שונאת זרים ומיעוטים ובלי מערכת משפט עצמאית, אנשים טובים יעזבו אותה, משקיעים יירתעו, ובמערכת הבינלאומית יסור חיננו. השגשוג העסקי יושפע מזה, יהיה לזה מחיר כלכלי. ואם נשתוק עכשיו, אז תכף נשתוק לתמיד. אבל כשכמה שיותר ארגונים עסקיים יתנגדו לרפורמה, כמו גם לחוק האפליה — יוצב גבול".

מה בעייתי במיוחד בעיניך ברפורמה המתוכננת?

"בוועדה למינוי שופטים היה איזון, היגיון. אם הוא ייפגע והמינויים יהיו פוליטיים בעיקרם, זה יהיה הרסני למדינה ולחברה — והרסני גם לעולם העסקי, שחי על אמון והוגנות. כל אחד עלול למצוא את עצמו בסיטואציה שבה הוא נזקק לסעד של בית המשפט, ואם אתה מגיע לבית המשפט הוא צריך להחליט לגופו של עניין, לא על סמך הדעות שלך. זאת לא רפורמה שמטרתה לפתור בעיות אמיתיות של האזרחים, כמו העומס על מערכת המשפט, אלא נראית כמו דרך לפתור בעיה משפטית של אזרח אחד, והיא פוגעת באמון הציבור. קשה לדמיין חיים במדינה עם מערכת משפט שאיננה אוטונומית. זה לא מדרון חלקלק, זאת תהום. חוסר אמון במערכת המשפט פוגע כמובן גם בעסקים, זה עלול לפגוע בהשקעות הזרות. וכשאין הפרדת רשויות ועלולה להיות השתלטות על מערכת המשפט, זה כבר מצב שמסוכן לכולם, לא משנה מה הדעה הפוליטית שלהם".

ומה לגבי חוק האפליה?

"דמייני שבדיזנגוף סנטר אחת החנויות תגיד 'אני לא משרתת יותר את הקהילה הגאה', ואחרת תגיד 'אני לא נותנת יותר שירות למתנחלים ולנוער הגבעות'. לא יעלה על הדעת שאני אסכים לשתף פעולה עם דבר כזה, אני איאבק בזה בכל הכוח. לחשוב שתכף זה יהיה חוקי זה נורא. כולם צריכים להתנגד לזה".

"מייצרים טריגר לא להשקיע כאן"

רון עצמון // יזם הייטק, ממייסדי אותנטיקס ויו"ר החברה

"אני בא מבית בית"ריסטי, סבתא שלי תרמה כסף להקמת מצודת זאב, אבא שלי היה גזבר הליכוד, ואני גדלתי שם, זה בשר מבשרי. אבל כבר הרבה זמן זה לא הליכוד. ועכשיו זה כבר מגיע לכיס שלי, ונהפך לעוד יותר בעייתי.

"זרים שואלים אותי 'מה לעזאזל קורה אצלכם?', ואין לי תשובה טובה לתת. יש לנו בעיה"

"בממשלה הזאת יש יותר מדי חברים שלא עבדו יום בחייהם בעסק שפועל למטרת רווח, אלא חיו מכספי משלם המסים. לעומתם, ההייטק תורם בפועל יותר מרבע מהמסים במדינה, ישירים ועקיפים. וההייטק מביא השקעות זרות ונוכחות של חברות בינלאומיות, לא מציונות ואהבת ישראל אלא בשביל הכסף. הכסף שלהן מניע את התעשייה. אבל כעת, אחרי שישראל כבר התייקרה, והכלכלה העולמית לא במצב טוב וכולם חותכים בהכל — מתחילה להיעלם גם היציבות המשפטית והכלכלית. גופי הפנסיה והקרנות שמשקיעים מחויבים להשקיע רק במקומות שמתנהלים לפי עקרונות של שוויון, שמירה על איכות הסביבה וכו'. אם ישראל מתחילה עכשיו לעשות שינויים משמעותיים בסוגיות של כבוד האדם וחירותו, זה מייצר טריגר לא להשקיע כאן. כך שהתנהגות הממשלה כרגע היא פשוט חסרת אחריות. אלה לא הגזמות. זרים שואלים אותי 'מה לעזאזל קורה אצלכם?', ואין לי תשובה טובה לתת. יש לנו בעיה.

"אבל אני אופטימי, כי אנשים יודעים מה לעשות ויש כאלה שכבר עושים. ישראל תמיד ידעה לצאת ממשברים. מי הציל את מדינת ישראל במלחמת יום כיפור? זו לא היתה הממשלה, אלא החיילים הפשוטים".