ח

בל שלא באתם אז, אבל טוב שבאתם עכשיו". כך אמרה לאה רבין למי שבאו לביתו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין יום לאחר הירצחו, כדי לתמוך בה. "המשפט הזה עיצב אותי ומצמרר אותי גם היום, כשאתה רואה שדורכים על תמונות של נשיאת בית המשפט העליון והיועמ"שית, ומבין שעוד קו אדום נחצה", אומר עו"ד עמית בכר, אז חייל בצבא, וכיום ממלא מקום ראש לשכת עורכי הדין, שגם מתמודד כעת על התפקיד הקבוע. "אי אפשר לעמוד מהצד מול כאלה דברים. לכן יומיים אחרי הפגנת הימין עליתי לבמה בהפגנה בקפלן ואמרתי שהיכן שדורכים על תמונות של שופטים ועובדי ציבור — בעתיד גם ירצו לתלות אותם.

"לא מזמן פעיל פוליטי אמר במפגש רשת בטוויטר שצריך להעמיד את הפרקליטים בשורה מול הקיר, לעשות להם משפט ראווה ולהוציא אותם להורג על בגידה. זה האקלים הציבורי במדינה היום. זאת לא נבואה, אלא תמרור אזהרה, שראש לשכת עורכי הדין חייב להניף ולזעוק נגדו. כשדודי אמסלם קורא להעמיד את נשיאת העליון אסתר חיות לדין וכשיריב לוין טוען ששופטי העליון עוזרים לשכנים של טרוריסטים ולא לחיילי צה"ל, הדברים האלה חמורים ומחרידים ומחייבים תגובה נוקבת של ראש לשכת עורכי הדין, אחרת אחטא לתפקידי המוסרי, שגם יאפשר לנו אחר כך לדאוג לכבוד המקצוע ולשאר התפקידים היומיומיים של לשכת עורכי הדין".

רוב המועמדים נמנעים מלקחת צד ביחס לרפורמה, וטוענים שאתה הופך את הלשכה לפוליטית.

"לעסוק כיום במתקפה על שופטים, על היועמ"שית ועל אנשי ציבור ובהוצאת נציגי הלשכה מהוועדה לבחירת שופטים ובהפיכתה לוועדה פוליטית — זה לא עיסוק פוליטי מצד ראש הלשכה. דווקא הקריאה להימנע מכך, להרכין את הראש ולהתעסק בעניינים הפנימיים, הקטנים, של עורכי הדין, היא כשלעצמה פוליטית ומשרתת צד אחד. אם הלשכה לא תיאבק על עצמאות מערכת המשפט ולא תשמור על מקומה בוועדה לבחירת שופטים (החקיקה שקודמה כללה את הוצאת שני נציגי הלשכה מהוועדה, ע"ק), לא יהיה כוח ציבורי שישמור על הלשכה כגוף סטטוטורי ולא וולונטרי. עריכת דין היא לא רק מקצוע, אלא גם הפנים של שלטון החוק. מי שמתחמק מהדיאלוג הזה חוטא לתפקידה של הלשכה להיות גם בכנסת ולהישמע בדברי החקיקה. שאר המועמדים מלבדי נמנעים מהעיסוק הזה, וזו שגיאה.

"החקיקה שמוצעת כרגע אינה רפורמה, אלא הרס. היא תפגע אנושות בעצמאות מערכת המשפט ותחליש את הדמוקרטיה הישראלית עד כדי כך שאני לא יודע אם נישאר דמוקרטיה. כי הכל יהיה כפוף בדרך כזאת או אחרת למנהיג הנבחר או לקבוצת שרים. אני בעד הידברות ופשרות, אבל על בית משפט עצמאי, שהוא הפוסק האחרון ועם יכולת להציב גבולות לשלטון וכך גם לשמור על המיעוט הפוליטי ועל זכויות האזרח — לעולם אי אפשר להתפשר. זה עיקרון שחייב להישמר.

"הציבור המוחה, ואני ומשפחתי בתוכו, חש שאם השינויים האלה יתרחשו, מדינת ישראל לא תישאר עוד אותה המדינה, שעליה נלחמנו ובשבילה הלכנו לצבא ואיבדנו חברים, הורים וילדים. התחושה הזאת אותנטית אצל ציבור עצום וכשלוין, שמחה רוטמן ויתר המנהיגות יבינו את זה, אולי הם ייגשו אחרת לשיחות בבית הנשיא. מי שנמצא בהפגנות רואה שהן לא פוליטיות ולא מונעות בידי כוח פוליטי, אלא בידי ציבור דמוקרטי וליברלי שמתאגד סביב דגל ומאוד מוטרד מזהות המדינה. התחושה הפנימית של המוחים דומה לתחושה של אנשים שיצאו להילחם במלחמת השחרור".

בשבוע האחרון הופץ ברשת צילום של צ'ק בגובה 107 אלף שקל, שלשכת עורכי הדין שילמה עבור "פרסום ההשבתה של עורכי הדין וההפגנה בעיתונות", ביום שבו הושבת כלל המשק בסוף מרץ. זה שיחק לידיים של מי שמבקר אותך על מעורבות פוליטית ושימוש במשאבי הלשכה לקידום שלך.

"אנשים מפיצים חצאי אמיתות. לשכת עורכי הדין קיבלה החלטה מוצדקת במועצה הארצית ברוב גדול, עוד בתקופת קודמי בתפקיד, להתמקד בקמפיין ציבורי להשארת הלשכה בוועדה לבחירת שופטים. כשנבחרתי, החקיקה בכנסת, שכללה את הוצאת הלשכה מהוועדה, כבר עמדה להיות מושלמת, לכן קיבלנו החלטה מתבקשת ואקוטית להוציא לפועל מאבק ציבורי שממוקד אך ורק בעניין השארת עורכי הדין בוועדה, והמודעות שפורסמו בעיתונות במפורש עסקו בנושא הצר הזה, שהיה עליו קונצנזוס בלשכה. זה לא קמפיין אישי שלי. לו זה היה תלוי בי, הקמפיין היה עוסק בעניינים רחבים יותר".

מבקרי המחאה מדברים על קווי גבול לגיטימיים: כן להפגנות, למשל, אבל לא לסרבנות או לחסימת כבישים. מה דעתך?

"לא מתפקידי להתוות את מדיניות ראשי המחאה. יש לי גם אחריות למוסד ממלכתי ולעורכי דין שחושבים אחרת ממני. אבל רבים מחבריי פעילים במחאת המילואימניקים 'אחים לנשק' (בכר שירת ביחידת מורן־מיתר, שיוצאיה הם ממובילי המחאה, ע"ק). אלה אנשים שאני מכיר שנים מהמילואים — פטריוטים ואוהבי המולדת, שמגיעים מהימין ומהשמאל, דתיים וחילונים, לכן הטענה שהמחאה שלהם פוליטית היא פשוט פייק. אני גם מתנגד לקרוא להם אנרכיסטים. כשמחלישים את בית המשפט מסכנים את החיילים והטייסים האלה, שעלולים להיעצר בחו"ל מאחר שכבר לא יוכלו לזכות בהגנת השכפ"ץ הבינלאומי של בית המשפט בישראל, בשל הפגיעה במעמדו".

אתה חושב שהמחאה תצליח לעצור את ההפיכה?

"כן. העוצמה הישראלית שמתגלית בפנינו מדהימה. אתה רואה קבוצה של אנשים, שטענו נגדה בעבר שהיא עגלה ריקה, מתגלה כעת כעגלה מלאה על גדותיה, שיודעת על מה היא נלחמת ותוכל להוביל אותנו לעתיד טוב יותר. אבל צריך גם לחבר אליה ציבורים שמרגישים שמערכת המשפט לא בעדם ולא מספיק מגוונת. חלק מהסיבות לתחושות האלה אותנטיות, וחלק הן תוצאה של הלעטה והסתה של הציבור הזה. צריך להבין שלא יהיה כאן צד מנצח, אבל החיבור יכול לקרות סביב לב אחד — מערכת משפט עצמאית, שתדאג למיעוטים גם בצד השני".

"לעסוק כיום במתקפה על שופטים, ובהפיכת הוועדה לבחירת שופטים לפוליטית - זה לא עיסוק פוליטי מצד ראש הלשכה. דווקא הקריאה להרכין את הראש ולהתעסק בעניינים הפנימיים, הקטנים, של עורכי הדין, היא כשלעצמה פוליטית ומשרתת צד אחד. אני בעד הידברות ופשרות, אבל על בית משפט עצמאי, שהוא הפוסק האחרון ועם יכולת להציב גבולות לשלטון - לעולם אי אפשר להתפשר"

"אפי זכאי, אך לא ראוי"

בכר (47) מכהן כממלא מקום ראש לשכת עורכי הדין במקומו של אבי חימי, שהתפטר מתפקידו בפברואר לאחר שערוץ 13 חשף כי עורכת דין טוענת שהוא הטריד אותה מינית, כשהתערטל בפניה בשיחת וידיאו אחרי שביקשה ממנו המלצה לשיפוט — המלצה שאכן העניק לה בהמשך. חימי הכחיש וטען כי הדבר נעשה בהסכמה כחלק מקשר אינטימי ממושך עמה.

המועצה הארצית של עורכי הדין בחרה במרץ ברוב קולות בבכר כממלא מקומו של חימי. עד אז הוא כיהן כראש מחוז תל אביב בלשכה, מה שבאופן טבעי הפך אותו למועמד המוביל בבחירות שייערכו ב־20 ביוני. מאז הספיק בכר להכריז על השבתה של עורכי הדין במחאה על ההפיכה המשטרית, קרא להם לצאת להפגין נגד החקיקה ונאם בהפגנות.

בשבועות האחרונים מערכת הבחירות מתחממת. הסיבה הראשונה היא כניסתו למרוץ של ראש הלשכה החזק לשעבר אפי נוה, שהסתבך בפרשת "מין תמורת מינוי" ואולץ לפרוש תחילה מהוועדה לבחירת שופטים ולאחר מכן מראשות הלשכה. במסגרת הפרשה נוה נחשד בקבלת שוחד מיני בתמורה לפעילותו למינויה לשופטת של עו"ד אתי כרייף, שעמה הוא ניהל בעבר קשר אינטימי. התיק נסגר לבסוף בידי הפרקליטות בשל דרך השגת הראיות, בפריצה לא חוקית לטלפון של נוה, וגם בשל קשיים בהוכחת השוחד מעל לכל ספק סביר, אולם הפרקליטות ציינה כי בחקירה נמצאו "ממצאים עובדתיים קשים, העולים לכאורה עד לכדי מעשים פליליים".

נוה הורשע בשנה שעברה דווקא בפרשה החמורה פחות, עם זוגתו בר כץ, על כך שהעביר אותה בשער נתב"ג עם כרטיס הכניסה והיציאה שלו, כדי להסתיר את הרישום בביקורת הגבולות בזמן שהוא מצוי בהליך גירושים מאשתו דאז. השניים הורשעו בכניסה ויציאה מישראל שלא כחוק ובקבלת דבר במרמה ונידונו לחודשיים מאסר על תנאי ולקנס כספי, והם מערערים כיום לבית המשפט המחוזי בטענה לאכיפה בררנית. כל עוד ההליך מתנהל לא מדובר בהרשעה חלוטה, שתמנע אוטומטית את התמודדות נוה בבחירות. ועדת הבחירות של הלשכה — וייתכן שגם בית המשפט — יידרשו להכריע בקרוב בסוגיית מועמדותו.

"אני לא מתעסק בפסילת מועמדים אחרים אלא בניצחון דמוקרטי בבחירות", אומר בכר על התמודדותו של נוה. "אך ברמה הציבורית מאוד לא ראוי שאפי יתמודד. בהחלט יש בזה קושי משפטי, ואני גם חושב שאם הוא ייבחר, זה יחליש את יכולתה של הלשכה להיות ערכית ולהציג מנהיגות שתשמור על כבוד המקצוע ועל העיקרון הקדוש, שלפיו מה שבית משפט אומר — בסוף צריך לקיים. הרבה נאשמים או מורשעים מסתובבים בתחושות שהם זכאים, אבל מרגע שבית המשפט הרשיע אותם, הם עבריינים מורשעים, ולכן אפי לא ראוי בעיניי".

מעבר להרשעה הזו, גם פרשת המין שנסגרה ללא העמדה לדין מדיפה ריח רע במיוחד.

"ההתנהלות הציבורית שלו היא שערורייה שאין כדוגמתה. לא היה צריך אפילו להיכנס לנושא הפלילי. רק ממה שראינו עוד קודם לכן בתחקיר 'עובדה', שחשף כי הוא היה מעורב בצילום והקלטת שופטים ועורכי דין בכירים שהתרפסו בפניו בלי ידיעתם — רק זה מצדיק, מבחינה מנהיגותית, שהוא לא יתמודד שוב על ראשות הלשכה. לגבי פרשת 'מין תמורת מינוי' הפרקליטות קבעה בהחלטתה שאין ראיות לשוחד, ואז היא דנה בעבירה הפחותה יותר שיוחסה לו של מרמה והפרת אמונים, והחליטה לסגור את התיק מתוך דוקטרינת הגנה מן הצדק, היות שניתן יותר משקל לפריצה לטלפון שלו, שבאמצעותה הושגו הראיות. אומנם הוא זכאי כמו כל אדם, אבל בפן הציבורי די לנו בדו"חות האלה שפורסמו ובהתנהגות שראינו ב'עובדה' כדי להגיד שלא רצוי שאדם כזה יעמוד בראש לשכת עורכי הדין".

אף שנוה מכחיש שיתוף פעולה הדוק עם הליכוד, בממשלה, ודאי בסביבת שר המשפטים יריב לוין, רואים בו שותף נוח לסגירת דילים בכל הקשור לוועדה לבחירת שופטים במתכונתה הנוכחית, ללא צורך בשינוי החקיקה, בדומה לדילים שסגר בקדנציה הקודמת מול שרת המשפטים דאז איילת שקד, שהביאו למינוי שופטים שמרנים. בריאיון בערוץ 12 נוה אף הדגיש שלדעתו הלשכה לא צריכה לקחת צד ב"מגרש הפוליטי" ולעודד את ההפגנות נגד הרפורמה. "מקדמי הרפורמה אומרים מפורשות שהם רוצים את אפי", אומר בכר, "וגם אותו שמעתי אומר שהוא ינקז אליו את תומכי הרפורמה, זה לא מוסתר. גם פורסם בתקשורת שיש לו קשר יומיומי עם בכירי הליכוד".

בהפגנה שבה נאם בקפלן, התריע בכר מפני "מהלך כפול" של הממשלה, שבמקביל לרפורמה מנסה לטענתו למנות ראש פוליטי מטעמה ללשכת עורכי הדין, בדגש על נוה, כדי שיבחר נציגי ועדה לבחירת שופטים מטעמה וכך היא תוכל להשתלט על הוועדה.

אתה טוען שאם נוה ייבחר, הוא יגיש את הוועדה על מגש כסף לפוליטיקאים. הוא טוען שזה קשקוש.

"ראינו את התנהלותו בעבר ואת התבטאויותיו כיום, ושמענו את הדיווחים שלפיהם לוין ממתין לראות מי ייבחר בלשכה כדי לבחון איך הוא ממשיך הלאה. ברור לחלוטין שכרגע אני היחיד שעומד מולו עם עיקרון ברור, שהנציגים שלנו בוועדה לבחירת שופטים יהיו עצמאיים על מלא, וישרתו רק את האינטרס הציבורי של מערכת משפט עצמאית. לוין יעדיף כמובן נציגים מטעם, שישרתו את המטרה שלו לשנות באופן דרמטי את בית המשפט העליון, עם שופטים מפורום קהלת או אחרים שלא יהיו עצמאיים. זה לא עניין של גיוון, ימין־שמאל או חילונים־דתיים, אלא שאלה של הכפפה לשלטון — כן או לא. אני היחיד שמתנגד לכך באופן עקבי ונחרץ, וכל האנרגיות של נציגי השלטון מופנות נגדי".

"הרבה נאשמים או מורשעים מסתובבים בתחושות שהם זכאים, אבל מרגע שבית המשפט הרשיע אותם, הם עבריינים מורשעים, ולכן אפי לא מועמד ראוי בעיניי לראשות הלשכה. אם הוא ייבחר, זה יחליש את יכולתה של הלשכה להיות ערכית ולהציג מנהיגות שתשמור על כבוד המקצוע ועל העיקרון הקדוש, שלפיו מה שבית משפט אומר - בסוף צריך לקיים"

הסיבה השנייה להתחממות המרוץ לראשות הלשכה היא כניסתה המפתיעה של מתמודדת חדשה: רויטל סויד, לשעבר ח"כית ממפלגת העבודה. מלבד סויד ונוה, מתחרים בבכר עוד שלושה מועמדים, שנמנעים מלהזדהות בבירור עם מחנה פוליטי מסוים: אבי ללום, המכהן כחבר המועצה הארצית של הלשכה, דורון ברזילי, לשעבר ראש הלשכה, והמועמד הצעיר ביותר ארקדי אליגולאשוילי הפעיל במחוז ירושלים בלשכה. במחנה מתנגדי הרפורמה חוששים שההצטרפות של סויד תגרום לפיצול קולות פנימי, מה שיסייע דווקא לנוה.

"הפעילים בלשכה שהם תומכים מובהקים ברפורמה ותומכים בנוה, לצערי הרב גם תומכים ברויטל — אז את המסקנות שכל אחד יסיק בעצמו", אומר בכר. "האם יש תיאום בינה לבין נוה? אני חושב שכן. האם אני חושב שאת הרעיון להתמודדות של רויטל יזם עו"ד ציון אמיר, שתומך ברפורמה? כן. האם ההתמודדות הזאת נועדה להחליש את המועמדות שלי כדי לגרום לכך שלא איבחר? כן. אבל היא לא תצליח".

סויד מזוהה עם אג'נדה הפוכה מזו של הממשלה, והצהירה בפומבי שהיא נגד ההפיכה המשפטית.

"בינה לבין ציון, שהוא תומך נלהב בחקיקה הזו, יש חברות קרובה, וברשימה שלה נמצא ראש המטה שלו לשעבר. זה ניסיון להחליש אותי כמועמד העקבי והמוביל של הצד שרוצה לשמור על מערכת משפט עצמאית. הרי אין שום סיבה שאדם מהמחנה הדמוקרטי־ליברלי, שחרד לעצמאות בתי המשפט, יקרא תיגר שבוע לפני סגירת הרשימות על המועמד המוביל של המחנה. לכן המועמדות הזו תמוהה עד מאוד, ומובילה אותי לחשוב שיש שם מניעים נסתרים.

"אני לא יודע מה בדיוק הדיל, אבל יש אפשרות סבירה שאם תיבחר, ציון ימונה לוועדה לבחירת שופטים מטעמה. גם אם יש רק חשש שזה נכון, הוא מצדיק את הקריאות אליה להסיר את המועמדות ולתמוך במועמד המוביל של המחנה, כפי שתמי אולמן עשתה".

עו"ד סויד מסרה בתגובה: "מדובר באמירות שקריות ומופרכות, ומוטב היה שעו"ד בכר יחדל ממסעות השיסוי וההשמצות שהובילו כבר את הלשכה לשפל. מרגע כניסתי למערכת הפוליטית נלחמתי נגד המגמות האנטי־דמוקרטיות, ולמען שמירה על מערכת המשפט ושלטון החוק ואינני זקוקה לתעודת הכשר מעו"ד בכר או מאחרים שבוחרים להתכתב עם עולם הקונספירציה".

עו"ד אמיר מסר כי "מדובר בתאוריות קונספירציה בלתי ראויות לתגובה. לו הייתי מעוניין בפעילות כלשהי בלשכה, הייתי מתמודד על ראשותה".

"בכנסת עושים ציד מכשפות"

בכר גדל בפתח תקווה, שבה הוא מתגורר גם היום עם אשתו נועה גלזר־בכר ושלושת ילדיהם. נועה עובדת לצדו כשותפה במשרד ש.הורוביץ ושות', שאליו הצטרף כשותף בסוף 2019 ("שנינו אנשי קריירה ולא היינו מצליחים לנהל חיי קריירה ומשפחה בלי העזרה מההורים"). כבר בצעירותו נמשך לתחום המשפט, אולם היה זה משפט דמיאניוק שהותיר בו חותם עז. "אני זוכר את הזעם שלי כשהוא זוכה בעליון. אמרתי 'איזה חוסר צדק', אבל מיד הסתכלתי על הזווית החיובית: שבעצם ניצחנו את הנאצים בזיכוי שלו — כי זה הדגיש שהפכנו למדינה דמוקרטית עם בית משפט עצמאי לחלוטין שעושה משפט צדק, וזה נס ולקח היסטורי".

יש לו תואר במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדיניות ציבורית מהרווארד. פעילותו הציבורית החלה עוד בימיו כסטודנט, כשהיה פעיל באגודת הסטודנטים בתא שזוהה עם מפלגת העבודה, וכיהן כנשיא האגודה. בהמשך היה יועץ של הח"כ לשעבר אופיר פינס ולאחר מכן עבד במשרדי עורכי דין פרטיים בליטיגציה אזרחית.

ב־2006 הצטרף בכר למחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. יהודית תירוש גרוס, כיום מנהלת המחלקה והתובעת בתיק 4000, נמנתה עם המראיינים שלו. "ניהלנו תיקים משותפים ולכן אני מרגיש חופשי לומר שהיא וכל הצוות שם מקצוענים, ערכיים ומתנהלים בלי שום שיקולים פוליטיים", אומר בכר. "הם גם עושים טעויות, כמו כל אחד, גם אני, ולכן חשוב לפתוח את הגופים האלה לביקורת, אבל לא למסע צלב, כמו משה סעדה שקורא להעמיד אותם לדין".

כתובע בכיר ניהל בכר כמה מתיקי הדגל של הפשיעה הכלכלית, השחיתות הציבורית ועבירות שוק ההון, ובהם תיק הרצת האג"ח במליסרון, הונאת הנוסטרו בבית ההשקעות פסגות, מנהלי תיקים שרימו במיליוני שקלים לקוחות ידועי שם וכמובן תיק הרצת מניות אי.די.בי, שבו הורשע נוחי דנקנר.

בכר זוכר שקיבל לידיו את סרטוני החקירות של האיש שהיה אז כל־יכול בשוק ההון. "אתה רואה בהם איך אדם ממרומי השליטה במשק יושב מול חוקר צעיר, וצריך לבקש ממנו רשות לצאת לשירותים, לאכול או לשתות, משהו שמעורר בנחקר הרגשה של שבוי.

"תובע, במיוחד בתיקים כלכליים של צווארון לבן, הוא תפקיד מאתגר כי אתה דורש להעמיד לדין פלילי בתיקים שאין בהם איזה רוע טבעי, אלא אתה מבקש לגזור על אדם נורמטיבי להפוך ללא נורמטיבי. מה שעוד מאפיין תיקים כלכליים הוא שהרבה פעמים המחלוקת אינה על העובדות אלא על המצב הנפשי, הכוונות והתכנון, והתיק של דנקנר היה בהחלט תיק מורכב. אני משוכנע שהוא עצמו מאמין עד היום שהוא זכאי ושהוא לא עבר עבירה של הרצת מניות.

"למרות השכנוע העצמי שלו, עד היום נחרת בי רגע כניסתו של נוחי לכלא, כשהוא עמד מול המצלמות ואמר 'אני מרכין את הראש בפני מערכת המשפט ונותן את הדין'. בעיניי זה היה אקט מנהיגותי מהמעלה הראשונה, וזה מצרך נדיר היום. הלוואי שכל מי שמתעמת עם המערכת ובעיני עצמו הוא קורבן שלה — היה נוהג כך. כחברה אנו לא יכולים להתקיים אם אין הכרעה והכנעה בפני המוסדות".

אתה מתכוון לראש הממשלה בנימין נתניהו, שביום פתיחת משפטו נאם והסית מתוך אולם בית המשפט נגד מערכת אכיפת החוק כשמאחוריו ניצבים שרי הליכוד?

"זו היתה תמונה רעה מאוד, ואני מניח שהיום הוא לא היה חוזר עליה".

מה דעתך על פרשת "פגסוס", שנחשפה ב"כלכליסט", ובמסגרתה המשטרה פרצה לטלפונים של אזרחים וחשודים והשתילה בהם רוגלות בחריגה מצווי האזנות סתר? בשבוע שעבר הודתה המשנה ליועמ"שית עמית מררי כי היה כאן "כשל מערכתי".

"אני חושב שצריך לאפשר שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים במלחמה בפשיעה חמורה ובטרור. מנגד, ככל שמתגברת העוצמה הטכנולוגית, כך בית המשפט צריך לשמור יותר על זכויות הפרט. אסור בתכלית שכלים מהסוג הזה ישמשו בחקירות כלכליות, למשל, וגם לא בפשיעה קלאסית רגילה. אמון הציבור פה קריטי. אני לא רוצה לחרוץ דין איפה בדיוק הפרקליטות כשלה, אך ברור שהיו כשלים, ושקיפות וגילוי ופתיחות בעניין הזה יועילו לפרקליטות.

"יש תיקים שבהם התגלו מקרים, שבהחלט בעייתי ולא טוב שנעשה השימוש בכלים האלה, וכשהדברים יוגשו לבית משפט — צריך יהיה לבחון אם יש מקומות להפעיל את דוקטרינת ההגנה מהצדק. היחיד שיכול לשמור על האזרח הוא בית משפט עצמאי".

היה נכון לתת לפרקליטות ולמשנה ליועמ"שית לבדוק את עצמן?

"אין שום סיבה לפקפק ביושרה של עמית מררי או בחברי הצוות שלה, אם כי ייתכן שנדרש לבצע בדיקות נוספות של גופים עוד יותר אובייקטיביים. זה לא אומר שדו"ח מררי פסול או שקרי או שהסתירו משהו. אולם חוסר האמון שנוצר מחייב את גורמי האכיפה להיות יותר צדיקים מהאפיפיור, למען הנראות הציבורית. לכן הייתי מוסיף בדיקה של גורם שמחוץ לפרקליטות, אבל גם מחוץ לכנסת. אני לא סומך כיום על הכוחות בכנסת שיעשו בדיקה שאינה ציד מכשפות. זו בעיה כשאתה מחפש אנשים עם המטרות עליהם".

"הלשכה פגעה בשלטון החוק"

ב־2019 בכר פרש מהפרקליטות ושקל להיכנס לפוליטיקה לקראת הבחירות לכנסת. פורסם כי הוא ניהל מגעים להיכנס לרשימת אחת ממפלגות גוש השינוי, אך לבסוף הוא שינה כיוון והתמודד על ראשות מחוז תל אביב בלשכה — וזכה. "היו אז מתקפות פרועות על מערכת שלטון החוק, אבל בקדנציה של אפי, שבדיוק התפטר, במקום שהלשכה תילחם בשחיתות ותייצג את שלטון החוק, היא דווקא החלישה אותו. המקום שאני נמצא בו היום הרבה יותר נכון, כי אני יכול לעסוק גם במקצוע שאני מאוד אוהב ולנהל תיקים מורכבים כסנגור, וגם לטפל באופן אמיתי וישיר בנושאי הליבה הכי חשובים — שהם עצמאות מערכת המשפט והדיפת המתקפה הנוראה על המשטרה, הפרקליטים, עובדי הציבור, היועמ"ש והשופטים".

באותם ימים פורסם גם שבכר משתמש במשרדיו של איש העסקים והיזם קובי ריכטר, שבשנים האחרונות תורם רבות להתארגנויות ועמותות של מחנה השמאל־מרכז. על רקע זה אמר נוה בשבוע שעבר כי "לא יכול להיות מצב שמיליארדרים כמו קובי ריכטר מתערבים בבחירות בלשכת עורכי הדין, מממנים קמפיינים". בכר מגחך. "אפי נוה חושב בטעות שקובי ריכטר הוא שם קוד למילת גנאי. אבל הימים שבהם הקיטלוג וניסיון הביזוי של אדם בעל ערך במחנה הדמוקרטי־ליברלי תמו. ריכטר הוא טייס קרב, גיבור ישראל, שסיכן את חייו למען המדינה. בקמפיין הקודם הוא עזר בסכום צנוע, ואני קורא לכל מי ששותף לתחושה שלשכת עורכי הדין היא מקום חשוב שנמצא בלב המערכה על עצמאות המערכת המשפטית — גם כן לתמוך בי, אם בעצה או בכל דרך אחרת".

"יריב לוין ממתין לראות מי ייבחר לראשות לשכת עורכי הדין כדי לבחון איך הוא ממשיך הלאה. כרגע אני היחיד שעומד מולו עם עיקרון ברור, שהנציגים שלנו בוועדה לבחירת שופטים יהיו עצמאיים על מלא. הוא מעדיף ראש לשכה שיאפשר לו להכניס שופטים של קהלת או שופטים אחרים שלא יהיו עצמאיים. זה לא עניין של גיוון, ימין־שמאל או חילונים־דתיים, אלא שאלה של הכפפה לשלטון"

לשכת עורכי הדין נמצאת היום בשפל תדמיתי, עד כדי כך שיש קונצנזוס במערכת הפוליטית לגבי הוצאתכם מהוועדה לבחירת שופטים. אתם אפילו לא צד בשיחות בבית הנשיא, לא סופרים אתכם.

"הקונצנזוס הזה נבע משני טעמים: הראשון הוא שיריב לוין ושמחה רוטמן באמת מאמינים שהם צריכים לפרק את לשכת עורכי הדין מתוך תפיסה אידאולוגית של פירוק מוקדי כוח שהם מזהים בשלטון החוק. השני הוא שגם הציבור וגם המפלגות ראו תקלות לא ראויות בהנהגת לשכת עורכי הדין. התקלות העיקריות היו בתקופתו של אפי, אבל גם לאבי היתה תקלה מצערת — ואני שם את הדגש לא על העניינים האישיים שהיו שם, אלא על עניין ההמלצה שלו לשיפוט, שהיתה תקלה לא ראויה, כי מי שמתעסק בהמלצות לשיפוט צריך לעשות את זה בחרדת קודש עם אפס שיקולים אחרים, ואנחנו חייבים לדרוש מעצמנו את הרף הגבוה ביותר. לנוכח הכשל המנהיגותי הזה אבי הבין שטעה והתפטר. אבל התוצאה היתה יצירת ואקום מנהיגותי, שגרם לתפיסה בזירה הפוליטית ובבית הנשיא שלשכת עורכי הדין היא מחוץ לעניין.

"מאז שנבחרתי כראש לשכה זמני שוחחתי עם הנשיא ועם כמעט כל ראשי המפלגות, ואני חושב שהתמונה כיום שונה. מבינים שהלשכה היא גורם ראוי, רצוי ומקצועי בוועדה, ושחייבים לשמור על הוועדה מקצועית. עורכי הדין מכירים מהשטח את המועמדים לשיפוט טוב מכולם, הם יודעים מי הכי מתאים, בעיקר בנושא המזג השיפוטי ועמוד השדרה המקצועי, וגם מי מהשופטים נותן את השירות הכי טוב לציבור".

הנזק התדמיתי שנגרם ללשכה בעקבות הפרשות של שני קודמיך בר־תיקון?

"זה מאתגר מאוד. אין ספק שנגרמו נזקים משמעותיים, אבל אם הייתי חושב שזה בלתי הפיך לא הייתי מתמודד. בסוף יש משמעות רבה למנהיגות לגבי האופן שבו גוף נתפס בעיני הציבור, ולכן בעיניי זה הפיך".

את הדברים האלה אומר בכר כשמאחוריו בלשכה מתנוסס אותו דגל ישראל, שהופיע בשיחת הוידיאו שריסקה את הקריירה הציבורית של חימי: "אני לא מתעסק בזה, לא ראיתי את הסרטונים שהופצו".

אתה מאמין לחימי, שטוען שעשו לו "סיכול ממוקד" משום שהתייצב בראש מחנה מתנגדי המהפכה המשטרית?

"יכול להיות שבחירת העיתוי או הסיבות להוצאת הדברים לתקשורת נגעו לכך".

לך אין שלדים בארון שתרצה לאוורר?

"לא, ואם היו לי כאלה, בטח היית כותב עליהם ולא מראיין אותי כאן".

אם לא תיבחר, עדיין תמשיך בפעילות בלשכה?

"אני לא מסתכל על אפשרות של הפסד אלא רק של ניצחון. הבחירות כעת הן החשובות ביותר בהיסטוריה של לשכת עורכי הדין – גם עבור הלשכה וגם עבור הדמוקרטיה הישראלית. וההתמודדות בהן היא בין מי שנלחם לשמור על המערכת כעצמאית ועל כבוד מקצוע עריכת הדין לבין מישהו שיכול להחליש את יכולת הלשכה לעמוד באתגרים האלה".