חגורת הכסף

סופי שולמן

חגורת הכסף

//

סופי שולמן

כלבי שמירה בטריליון רובל

חיילי צעצוע או התקווה להפיכה? מוסף כלכליסט ממפה את שדרת האוליגרכים שמקיפה את נשיא רוסיה ומסביר למה כדאי למערב להנמיך ציפיות מהם

צילומים: אי.פי.אי, אי.אף.פי, אי.פי, אימג'בנק / Gettyimages, רויטרס

מוסף כלכליסט | 10.03.22

א

ם יש משהו שהמערב מנסה להשיג בסנקציות הכלכליות על רוסיה, זו התססה של האוליגרכים הרוסים נגד הנשיא הבלתי מעורער ולדימיר פוטין. אולם יותר משהאוליגרכים מהווים מוקדי כוח, הם סמל של השלטון המסואב והמושחת ברוסיה. סיפורי ההתעשרות שלהם מלאים בחורים, והתמונות שלהם לצידו של פוטין רבות — חלק מהם אף ממלאים תפקידים פעילים בממשל, הפרלמנט או החברות הממשלתיות. הכל קשור ומחובר ועוטף היטב את הנשיא, שלכאורה לא מחזיק שום נכס פרט לדירה במוסקבה וכלב, אך בפועל הוא כנראה האיש העשיר בעולם עם נכסים של 100 מיליארד דולר.

דרך "הארנקים של פוטין" שהולכים ומתרוקנים בעקבות הסנקציות, מקוות אמריקה ואירופה להגיע לפוטין ול"קול ההיגיון" שבו. אבל כאן הטעות הגדולה של המערב שתופס איום כלכלי כאיום קיומי לשלטון. "מבחינתו של פוטין אפשר להפשיט את האוליגרכים עד התחתונים ולהעמיד אותם בכיכר העיר, הוא לא יניד עפעף", אומר ל"מוסף כלכליסט" אחד מעשירי רוסיה, שמכיר באופן אישי חלק גדול מהאוליגרכים המפורסמים. "אפשר לומר שזה כבר קרה — כולם כבר מבינים שהכסף הלך. הכסף בבנקים ברוסיה כבר לא שווה כלום, והבנקים מחוץ לרוסיה סוגרים לאוליגרכים את החשבונות, וזה במקרה הטוב שבו הנכסים שלהם לא הוקפאו. אפילו הילדים שלהם נזרקים מפנימיות היוקרה ומהאוניברסיטאות הנחשבות. המעמד הזה הפסיק להתקיים בפועל, אבל לפוטין זה ממש לא מזיז. הוא בודד את עצמו לחלוטין בשנים האחרונות מכולם". הכמיהה לבודד את עצמו, שעליה דיבר לאורך העשור האחרון, קיבלה דלק בשנתיים של הקורונה, שבה התרחק מכולם והתבודד - לכאורה כדי לא להידבק במגפה לאור גיל הסיכון שהנשיא הרוסי נמצא בו.

הסברה ברוסיה היום היא שגם המעגל הפנימי כבר לא משפיע כמו פעם, בעיקר לא בסוגיות ביטחוניות. שלוש דמויות מקיפות היום באופן צמוד את פוטין. חברים ששירתו איתו בסניף הקג"ב של דרזדן, עד שלמגינת לבם נקראו הביתה עם נפילת חומת ברלין והתפרקות ברית המועצות. שמותיהם לא מככבים בשום סנקציות ואין להם מיליארדים, אלא הם ראשי זרועות הביטחון של רוסיה - ניקולאי פטרושב, אלכסנדר בורטניקוב וסרגיי נרישקין — המקבילים לראש המודיעין, ראש השב"כ וראש המוסד. אלה נחשפו לציבור הרחב מחוץ לרוסיה לראשונה בצילומי הישיבה המביכה בהשתתפותם ערב הפלישה הרוסית לאוקראינה, כאשר ישבו כמו ילדים נזופים סביב פוטין במרחק אי־נגיעה בו.

בקרב האוליגרכים, באופן אירוני, האנשים החשובים ביותר במארג עתיר המיליארדים (עד לא מזמן) והיאכטות הם האנשים שדווקא מחזיקים בהכי מעט כסף (על הנייר). מצד אחד אלה איגור סצ'ין והאחים רוטנברג, הכוורת הצמודה והצפופה ביותר של פוטין, ומהצד השני זהו מיכאיל חודורקובסקי. סצ'ין ורוטנברג לא מחזיקים בנכס אסטרטגי פיזי אחד, פרט לקרבה היסטורית לפוטין. אם ירצו ויהיו משכנעים מספיק, אולי יוכלו לגרום לו להסכים להפסקת אש. מנגד ניצב חודורקובסקי, שפעם היה במעמדם והיום הוא אסיר משוחרר שלא יכול לשוב למולדתו ומהמיליארדים שלו נותרו פירורים. דמותו הטראגית של האוליגרך שהעז רק להעלות על דעתו להתמודד מול פוטין והביע ביקורת על שלטונו כבר לפני כ־20 שנה, מרחפת מעל כל האירוע. הוא תזכורת חיה למה שיכול לקרות למי שיוצא נגד הצאר.

זו הסיבה לכך שפוטין עדיין יושב בקרמלין והאוליגרכים שותקים. כדי לקשור נגדו הם צריכים להודות אחד בפני השני בכך שזהו רצונם ולסכן את הונם ואת חייהם. במצב הדברים הנוכחי 10 השנים שבילה חודורקובסקי בכלא הסיבירי הם תסריט חלומי, כי התרחיש הסביר יותר הוא כדור מיידי בראש בשיטת סטאלין.

האוליגרכים אם כן שותקים, ובניתוק השגרתי שלהם מפנים את המתעניינים בשתיקתם דווקא לעם: "מה זה משנה אם חמישה עשירים, שפוטין בכל מקרה לא סובל, יגידו שהם נגדו?", אומר גורם המקורב לכמה אוליגרכים. "רק אם מיליון איש שאיבדו את עבודתם בעקבות יציאת החברות המערביות מרוסיה ורעבים ללחם לאחר קריסת הרובל ייצאו לרחובות, אפשר יהיה להדיח את הרודן".

"הארנקים" של פוטין

המעגל הפנימי

אם ישנם בעלי הון שיכולים להשפיע על פוטין הרי שאלה חברי המעגל הפנימי שלו. לא מדובר באוליגרכים המקוריים של רוסיה — אותם אנשי עסקים שהשתתפו בחגיגת ההפרטות המפורסמת בתקופתו של בוריס ילצין — אלא בחברי ילדות ומקורבים שפוטין דאג לרפד את חשבונות הבנק שלהם במיליארדי רובלים לאורך שנות שלטונו ולכן הם קרויים גם "הארנקים של פוטין".
000בניגוד לדור האוליגרכים "האורגינלי" שרובם היום בשנות החמישים לחייהם, המעגל הפנימי מבוגר יותר ונושק ל־70 בדומה לגילו של פוטין עצמו. אלה האנשים שמתאמנים איתו פוטין בג'ודו, מממנים את הארמון הסודי שלו לחופי הים השחור וחולשים על הקונגלומרטים הכי אימתניים ברוסיה: מרוסנפט דרך סוורסטאל עד נורניקל. אלה גם האוליגרכים שעומדים תחת הביקורת הכי חריפה, כשהרשתות החברתיות מוצפות בתמונות של ציוד צבאי פגום ומנות קרב פגות תוקף — עדות לעומק הביזה של האוליגרכים, שהשקיעו יותר ביאכטות מאשר באמל"ח, כפי שחשב פוטין.

אלכסיי מורדשוב (55)

אחזקות עיקריות: האיש העשיר ברוסיה; בעלי Severstal, מיצרניות המתכת הגדולות בעולם; בעל השליטה בענקית התיירות העולמית TUI; בעלי National Media Group שמחזיקה בכלי תקשורת רבים ברוסיה; בעלי רשת הקמעונאות Lenta ובעלי מפעילת הסלולר Tele2Russia.

איך התעשר: היה כלכלן צעיר במפעל הפלדה שבו עבדו גם הוריו, ולאחר התפרקות ברית המועצות מונה לאחראי על הפרטתו. לאחר שרכש בסתר ממנכ"ל המפעל חבילת מניות גדולה בו, הדיח אותו ועבר לעמוד בראשו. בהמשך התקרב לממשל בזכות קשריו עם מי שהיה מרצה שלו לכלכלה באוניברסיטה, אנטולי צ'ובייס, אדריכל ההפרטה בתקופת בוריס ילצין.

צעצועים: היאכטה Nord, אחת מעשר הארוכות בעולם — אורכה 142 מטר, ושווייה כ־300 מיליון דולר.

השפעת הסנקציות: נכלל ברשימה השחורה כבר בסבב הקודם; ערב סבב הסנקציות הנוכחי העביר על שם אשתו חלק מהנכסים. יתר הנכסים בחו"ל הוקפאו, ובהם היאכטה.

עוד משהו: תמונתו התנוססה על שער הגיליון הראשון של "פורבס" ברוסיה, שראה אור ב־2004, כסמל למעמד החדש של האוליגרכים.

גנאדי טימצ'נקו (69)

אחזקות עיקריות: הקים את חברת סחר הנפט Gunvor, שמתווכת בין ענקיות הנפט הרוסיות ללקוחות פוטנציאליים. מכר את עיקר האחזקה בה לשותפו המערבי יום לפני הסנקציות של 2014; בעלי נובהטק, יצרנית הגז השנייה בגודלה ברוסיה; מבעלי השליטה בבנק Rossiya, הנחשב למממן של פקידי הממשל הבכירים.

איך התעשר: טימצ'נקו לא היה מוכר לציבור הרחב עד לפני כעשור, אז "נחשף" וזכה לכינוי "אוליגרך הצללים", שנחשב החבר הקרוב ביותר של פוטין.

צעצועים: קאנטרי קלאב שהקים עם האחים רוטנברג (ע"ע) בסנט פטרבורג, שבו פוטין מתאמן בג'ודו. כך נבנה הקשר האישי בין השניים; מקים את היכל הקרח הגדול בעולם בהשקעה של יותר ממיליארד דולר; בגלל הסנקציות אין לו יאכטה, והוא מתנחם במטוס לטיסות פרטיות.

השפעת הסנקציות: נכלל בכל סבבי הסנקציות, ובגללן אין לו כרטיסי אשראי שעובדים והוא כמעט לא יכול לצאת מרוסיה.

עוד משהו: נולד בפינלנד ומחזיק באזרחות פינית. לא משתמש במחשב או בסמארטפון.

האחים בוריס (64) וארקדי (69) רוטנברג

אחזקות עיקריות: בנק SMP, שדה התעופה שרמטייבו במוסקבה ושורת חברות בנייה, בראשן SGM, ענקית תשתיות הנפט והגז ברוסיה.

איך התעשרו: השניים חברי ילדות של פוטין שגדלו לצדו ושימשו בין היתר כחבריו לאימוני ג'ודו. הם עדיין מתאמנים יחד במועדון שהקימו בהזמנת פוטין עם גנאדי טימצ'נקו (ע"ע). פוטין העניק לאחים שורה של מכרזים נדיבים לחברות הבנייה שלהם. אף צד לא טורח להסתיר את הקשר או להכחיש את הרצף המפתיע של זכיות במכרזים, בהם גשר קרים וכ־20 פרוייקטים של תשתיות לאולימפיאדה בסוצ'י בהיקף 5 מיליארד יורו. הארמון של פוטין לחופי הים השחור, שחשף האופוזיציונר אלכסיי נבלני, רשום על שמם של האחים.

צעצועים: בוריס החזיק במטוס בומברדייה שהוחרם ב־2019 בסנקציות.

השפעת הסנקציות: נכנסו לסנקציות של ארה"ב עוד ב־2014, אך המשיכו לעשות בה עסקים — בין היתר במסחר באמנות בסותבי'ס.

עוד משהו: ילדיו של ארקדי נכנסו לעסקים המשפחתיים וכבר מופיעים ברשימת עשירי רוסיה. ילדיו של בוריס התמקדו בספורט — האחד בכיר בקבוצת ההוקי של סנט פטרבורג והשני רכש קבוצת כדורגל רוסית.

ולדימיר פוטאנין (60)

אחזקות עיקריות: Nornickel, אחת מחברות המתכת הגדולות בעולם.

איך התעשר: פוטאנין הוא בשר מבשרה של המפלגה הקומוניסטית ואחד האוליגרכים האמיתיים האחרונים שעוד פעילים עסקית. בתקופה הסובייטית הוא היה מבני המזל הבודדים שהורשה לבוא במגע עם גורמים זרים כבכיר במשרד לסחר חוץ והבנק לשת"פ בינלאומי. שם הוא הכיר את מיכאיל פרוחורוב (ע"ע) ויחד הם הקימו בנק, שנטל חלק ב"הצלת" כהונתו של ילצין. באותו זמן פוטאנין אף כיהן בתפקיד בכיר בממשלת ילצין. כבונוס על הסיוע קיבלו פוטאנין ופרוחרוב את השליטה בשורת חברות שעל בסיסה הקימו את נורילסק ניקל (כיום נורניקל): אחת היצרניות הגדולות של פלאדיום, מתכת בעלת חשיבות אסטרטגית שמחירה גבוה לעתים מזהב משום שהיא מהווה חלק בלתי נפרד מתעשיית הרכב המודרנית; ושל וניקל שמחירו מרקיע שחקים בימים האחרונים בשל המצב - טון ניקל עולה יותר ממכונית יוקרה.

צעצועים: היאכטה "נירוונה" שאורכה 88 מטר, ואתר הסקי "רוזה חוטור" בסוצ'י, שבו התקיימו המשחקים האולימפיים.

השפעת הסנקציות: מניית נורניקל צנחה בחדות מאז הפלישה לאוקראינה ופוטאנין כבר איבד יותר מ־6 מיליארד דולר מהונו מתחילת השנה; נוסף על כך הוא הודח מחבר הנאמנים של מוזיאון גוגנהיים בניו יורק; והיאכטה שלו עוקלה בידי הרשויות בצרפת.

איגור סצ'ין (61)

אחזקות עיקריות: אין נכסים ידועים בשליטתו, והונו מוערך בטווח הרחב של 0.2–2.5 מיליארד דולר.

איך התעשר: בניגוד לרוב האוליגרכים שבאים מרקע הנדסי באנרגיה או מחצבים, סצ'ין היה בכלל מתורגמן, ויש הסבורים שהכיר את פוטין בקג"ב. מיד עם כניסתו של פוטין לקרמלין ב־2000 הוא מינה את סצ'ין לסגן ראש הסגל. ב־2004 הוא מונה ליו"ר ומנכ"ל רוסנפט, חברת הנפט הממשלתית הגדולה, שערב המלחמה נסחרה בשווי של כ־80 מיליארד דולר — והוא בתפקיד עד היום. ב־2008–2012 כיהן גם כסגן ראש הממשלה.

סצ'ין הוא כנראה האוליגרך הכי עני ברשימה, אבל גם העוצמתי מכולם, כמי שנחשב יד ימינו ויועצו הקרוב ביותר של פוטין עוד משנות התשעים, כשפוטין היה סגן ראש העיר סנט פטרבורג. ברוסיה מכנים אותו "דארת' ויידר".

סצ'ין הוא מי שהפך את רוסנפט למפלצת ענקית באמצעות השתלטות על מתחרותיה: יוקוס של חודורקובסקי, שהאשים את סצ'ין בכך שקשר נגדו כדי להכניסו לכלא ולהשתלט על החברה; ו־BP־TNK, המיזם המשותף של חבורת וקסלברג־פרידמן עם BP הבריטית, שעל בכיריה לחצה המדינה ממושכות שתמכור. כיום רוסנפט היא רוסיה ורוסיה היא רוסנפט. המיסים ששילמה החברה ב־2020 כיסו כמעט חצי מתקציב הבטחון הנדיב של המדינה, והיא גם מממנת חלק גדול מהוצאות הארמון הסודי של פוטין שלחופי הים השחור.

סצ'ין הוא גם סוכן הכאוס הראשי של הקרמלין: הוא עומד מאחורי ההתקרבות האנרגטית בין רוסיה לסין; והוא גם אדריכל התוכנית להקמת תחנות כוח גרעיניות בוונצואלה בתקופתו של הוגו צ'אבס.

צעצועים: היאכטה AMORE VERO ("אהבת אמת") שאורכה 85.5 מטר ושווייה 120 מיליון דולר

השפעת הסנקציות: מ־2014 נאסר עליו להיכנס לארצות הברית ולעשות עסקים עם אזרחיה; המסחר ברוסנפט הופסק לאחר ששווי השוק צנח בכ־90%; BP היתה הראשונה מבין החברות המערביות להודיע על חיסול אחזקתה בחברה; רשויות בצרפת דיווחו על עיקול יאכטה שככל הנראה שייכת לסצ'ין.

עוד משהו: במקור נקראה היאכטה של סצ'ין Princess Olga על שם אשתו השנייה שצעירה ממנו ב־30 שנה, אך לאחר שזו נטשה אותו לטובת נהג מירוצים איטלקי, הוא שינה את שם היאכטה.

האנשים עם היד על השאלטר

המוסלמים

קבוצת הכוח הזאת, שחולשת על משאבי הטבע האדירים של רוסיה, נולדה מהמבנה הגאוגרפי של ברית המועצות לשעבר: בעוד השלטון ישב בקצה המערבי של המדינה בין מוסקבה לסנט פטרבורג, הרי שדות הנפט, צינורות הגז ושלל מחצבים משתרעים בין סיביר שבצפון למזרח ולדרום שם נמצאות הרפובליקות המוסלמיות, כמו אוזבקיסטאן ואזרבייג'אן.
000פקידי השלטון המקומי ובעיקר ילדיהם ידעו למנף את הקרבה הגאוגרפית למכרות ואת ההיכרות האינטימית עמם לרכישת נתחים בחברות התשתיות בתהליך ההפרטה שהוביל ילצין בשנות התשעים. בעבר, כשבני המשפחות שלהם עוד שלטו באיזורים המרוחקים, היתה לקבוצה זו השפעה בקרמלין והם היו חלק ממעגל קרוב יחסית לפוטין, אבל ככל שהרפובליקות הפכו לעצמאיות יותר, הם נחלשו פוליטית.
000האוליגרכים המוסלמים קשובים לפוטין ומקפידים לא לעשות תנועות חדות, אך חשיבותם בעיני פוטין והמערב גבוהה כאלה עם היד על שאלטר של הנפט ומשאבים חשובים נוספים שרוסיה עוד מוכרת למערב למרות הסנקציות.

וגיט אלקפרוב (70)

אחזקות עיקריות: LUKOIL, יצרנית הנפט הגדולה ברוסיה.

איך התעשר: אלקפרוב הוא כנראה האוליגרך האולטימטיבי במלוא מובן המילה. הוא גדל במשפחה שעבדה בתעשיית הנפט הסובייטית בבאקו, בירת אזרבייג'אן, ובקלות התגלגל לתפקיד בכיר בתעשייה. בסוף שנות השבעים הוא כבר מונה לעמוד בראש אחת מחברות הנפט הסובייטיות. וכשברית המועצות התפרקה, הוא כיהן כסגן השר לענייני נפט וגז וניצח על הפרטת התעשייה. באותה ההפרטה נולדו רוסנפט, שהיום עומד בראשה "הצ'ילבה" של אלקפרוב איגור סצ'ין, "סיבנפט" שקיבלו לידיהם רומן אברמוביץ' (ע"ע) ושותפו דאז בוריס ברזובסקי המנוח, יוקוס שהלכה למיכאיל חודורקובסקי (ע"ע) ו־TNK שנרכשה בידי מיכאיל פרידמן ושותפיו (ע"ע). אבל את היהלום שבכתר שמר אלקפרוב לעצמו כשמיזג כמה חברות נפט קטנות לחברה אחת, לוקאויל, שהפכה לגדולה בתחומה. ב־2020 לבדה הוא משך ממנה דיבידנד של 1.1 מיליארד דולר.

צעצועים: יאכטה באורך 70 מטר, ששמה "גלקטיקה סופרנובה", ובה יש בריכה עם תחתית שקופה ומפל. מחזיק גם במספנה הולנדית, שבה נבנות חלק מהיאכטות של חבריו האוליגרכים.

השפעת הסנקציות: תחת מגבלות חלקיות מאז 2015. עם תחילת הפלישה לאוקראינה צללה מניית לוקאויל ב־63% בבורסת לונדון, ומאז אין בה מסחר והיא הוצאה מהמדדים המרכזיים. כך שאלקפרוב איבד כבר 13 מיליארד דולר מתחילת השנה.

עוד משהו: אחד מאספני המטבעות הגדולים בעולם, שב־2015 אף פתח מוזיאון מיוחד לנושא במוסקבה.

אלישר אוסמנוב (68)

אחזקות עיקריות: Metalloinvest, קונגלומרט הכרייה והמתכות הגדול ברוסיה; מגפון, מפעילת הסלולר השנייה בגדולה ברוסיה; אחד המשקיעים הגדולים בקרן ההשקעות DST של יורי מילנר (ע"ע) כך שבפועל מחזיק במניות טוויטר, זינגה, Airbnb ועוד.

איך התעשר: אוסמנוב נולד למשפחה מקושרת פוליטית, והיה בנו של הפרקליט הראשי של טשקנט, בירת אוזבקיסטן. ב־1980 הוא הורשע ונידון למאסר של שש שנים בגין נוכלות וגניבה, אך לאחר שחרורו הצליח לבנות מחדש את הונו הודות לקשריו ופתח מפעל לייצור שקיות פלסטיק. ב־1994 מונה לראשות הוועדה לגביית חובות מחברות גז, ובמסגרת תפקידו רכש באופן פרטי נתחים גדולים בחברות גז רבות, שאותם איחד לתאגיד מטלואינווסט. בשנת 2000, כשהוא כבר אחד האוליגרכים החזקים והעשירים במדינה, החליט באורח פלא גם בית המשפט העליון לזכות אותו בדיעבד מהתיק שבגינו ישב בכלא, והכריז כי התיק היה תפור.

צעצועים: היאכטה Dilbar שאורכה 156 מטר ושווייה 600 מיליון דולר; אחד מבעלי המניות הגדולים במועדון הכדורגל ארסנל; וילה בסרדיניה וכמה נכסים באנגליה, ובהם אחוזת "סאטון פלייס" של שושלת טיודור

השפעת הסנקציות: הווילה בסרדיניה והיאכטה עוקלו.

עוד משהו: אשתו זה 30 שנה היא אירינה וינר היהודיה, המאמנת המיתולוגית של נבחרת התעמלות הקרקע של רוסיה, שבה חברה אלינה קבאייבה, המאהבת המפורסמת ביותר של פוטין. על פי הערכות, מערכת היחסים הזאת, שהחלה עוד כשאוסמנוב ישב בכלא, אחראית לקרבתו לפוטין.

החברים של ילצין

הישראלים

חברי הקבוצה הם האוליגרכים המקוריים, הראשונים שהפכו את המושג לשם נרדף למערכת יחסים עמוקה ובלתי נפרדת בין הון לשלטון. ב־1996 הנשיא דאז בוריס ילצין חשש שלא ייבחר לנשיאות ונזקק לסיוע כספי דחוף. אז הוא פנה לשבעה אנשי עסקים, רובם יהודים, שסיפקו לו 200 מיליון דולר ואפשרו לו להיבחר נגד כל הסיכויים. התמורה שקיבלו ממנו היתה מניות שליטה בחברות המשאבים האסטרטגיות של רוסיה בעבור גרושים. הם הפכו את החברות למודרניות, הכניסו שותפים מחו"ל והקפיצו את השוויים שלהן למיליארדים.
000עם זאת, מרבית האוליגרכים הללו לא מחזיקים כיום נכסים ברוסיה בדיוק מחשש לאירועים שמתרחשים בשבועיים האחרונים. לאורך השנים הם הקפידו להתנהל בחוכמה ולעשות את מה שפוטין ציפה מהם כשלנגד עיניהם דמותו הטרגית של הקולגה מיכאל חודורקובסקי. הם יודעים כי פוטין רואה בהם נטע זר שמזוהה עם ילצין ויכול היה לגרום להם לוותר על כל נכסיהם לו רק רצה. את עצמת ההתרחקות ניתן לראות במסיבת העיתונאים שקיים פרידמן בלונדון, שבה יצא נגד רוסיה, ובהכרזתו של אברמוביץ' כי יתרום חלק מתקבולי המכירה של צ'לסי לאוקראינה. חלק מהסיבות לאומץ קשורות כמובן לא רק למגורים בלונדון, אלא גם לאזרחותם הישראלית.

רומן אמברמוביץ' (54)

אחזקות עיקריות: בעל השליטה בחברת כריית המתכות EVRAZ ומועדון הכדורגל צ'לסי.

איך התעשר: בגיל 23 בלבד, כשהוא בקושי מסיים את לימודיו בתחום הנפט והגז, אברמוביץ' פתח חנות צעצועים והחל למכור נפט. הוא הפך לבן טיפוחיו ובהמשך לשותפו העסקי של בוריס ברזובסקי, מי שכונה "הסנדק של הקרמלין" והיה אחד האנשים הקרובים ביותר לנשיא דאז בוריס ילצין. בזכות קשריו קיבל אברמוביץ' את השליטה בסיבנפט, אחת מחברות הנפט החדשות שנוצרו במסגרת ההפרטה.

כשפוטין עלה לשלטון הוא הסתכסך עם ברזובסקי, שנמלט מרוסיה ועל פי הערכות העביר לאברמוביץ' שורה ארוכה של נכסיו ברוסיה, שאת רובם הוא מימש לאורך השנים. ואולם לאברמוביץ' תמיד יש הנכס הנכון לשלוף כשהנשיא הרוסי זקוק לו. כך למשל, עם הקמת סקולקובו, עמק הסיליקון של רוסיה בפאתי מוסקבה, "התברר" כי חלק מהקרקע שייכת לאברמוביץ', שמיהר כמובן לתרום אותה למטרה הנעלה.

צעצועים: היאכטה הראוותנית במיוחד Eclipse, שאורכה 162.5 מטר, ומאכלסת צוללת ומנחת לשלושה מסוקים; אוסף אמנות שנאמד במיליארד דולר; אחוזות ברחבי העולם; וכמובן צ'לסי.

השפעת הסנקציות: לא נתון בשלב זה תחת סנקציות, אך בלית ברירה כבר הודיע על כוונתו למכור את הבעלות במועדון הכדורגל ומימוש של נדל"ן באנגליה. מניית EVRAZ שלו קרסה ב־90% מתחילת המלחמה.

עוד משהו: האוליגרך המזוהה ביותר עם ישראל נאלץ להגדיל את נוכחותו כאן לאחר ששלטונות בריטניה החליטו ב־2018 לא לחדש לו את הוויזה על רקע קשריו עם הקרמלין. בשנים האחרונות הוא תרם כחצי מיליארד דולר בישראל, בין היתר לבית החולים שיבא וליד ושם, ותרם קרקע להקמת מוזיאון היהדות והסובלנות במוסקבה — מה שעמד בבסיס המכתב ששלחה ישראל לשגרירות ארצות הברית לפני שבוע בבקשה לחוס על אברמוביץ' בסנקציות.

ויקטור וקסלברג (64)

אחזקות עיקריות: חברת ההשקעות Renova.

איך התעשר: הקים ב־1996 עם שותפו ללימודים לן בלווטניק את יצרנית האלומיניום SUAL, שמוזגה לתוך ROSAL, יצרנית האלומיניום הגדולה בעולם. בכספי "האקזיט" הם רכשו את המניות בחברת הנפט TNK, מינפו אותה למיזם משותף עם BP הבריטית, וב־2013 מכרו אותה לרוסנפט בעסקת ענק של 56 מיליארד דולר — מתוכם 5 מיליארד דולר הלכו לכיסו של וקסלברג שהפך לאיש העשיר ברוסיה באותה שנה. העסקה נחתמה באחוזתו של פוטין ובנוכחותו ונבעה מרצון הקרמלין להדק את האחיזה בתעשיית הנפט. בדרך אליה הפעיל הממשל הרוסי לחץ על BP למכור את החברה במשך שנים, בין היתר על ידי פשיטות תכופות על משרדיה וחקירות של מנהליה ברוסיה. בהמשך מונה וקסלברג לעמוד בראש פרויקט "סקולקובו", עמק הסיליקון המוסקבאי שהוקם בהחלטה ממשלתית.

צעצועים: כחובב מוזיאונים הוא הקים ב־2013 הקים בהשקעה של מיליוני דולרים מוזיאון לביצי פברז'ה. מחזיק בכמה בתים בארצות הברית ובשווייץ.

השפעת הסנקציות: נכנס תחת סנקציות אמריקאיות עוד ב־2018 בעקבות חשד להתערבותו בבחירות לנשיאות בארצות הברית, ומאז תנועתו למדינה הוגבלה, והוא הודח ממועצת המנהלים של אוניברסיטת MIT; נכסיו בבנקים בחו"ל בהיקף של יותר מ־2 מיליארד דולר הוקפאו.

עוד משהו: היה המשקיע המרכזי בסטארט־אפ הישראלי הכושל "המימד החמישי", שבני גנץ היה היו"ר שלו.

גרמן קהאן (60)

אחזקות עיקריות: שותף בקבוצות האחזקה אלפא ו־LetterOne.

איך התעשר: חברו הקרוב של מיכאיל פרידמן מאז לימודיהם בפקולטה למתכות באוניברסיטה במוסקבה, ושותפו להקמת חלק מהעסקים של קבוצת אלפא, שאחזקתה העיקרית היום היא אלפא בנק, הבנק הפרטי הגדול ברוסיה. שימש כסגן יו"ר של חברת הנפט TNK־BP עד שזו נמכרה לרוסנפט. אחר כך הקים עם פרידמן את קבוצת LetterOne, שרשומה בלוקסמבורג ומשקיעה בחברות שונות באירופה.

צעצועים: מספר אחוזות באנגליה, שם מתגורר דרך קבע, ובטוסקנה.

השפעת הסנקציות: אלפא בנק נכנס לרשימת הבנקים תחת סנקציות בסבב הנוכחי.

עוד משהו: קהאן, מתאגרף לשעבר, ידוע כחובב אקדחים וכלי נשק, וסופר כי נהג להביא כלי נשק גם לפגישות עסקיות כדי להדגים את פגמי האבטחה. הוא פעיל מאוד בקונגרס היהודי ברוסיה, ואת אשתו הנוכחית הכיר בטיסה לישראל, שבה עבדה כדיילת.

מיכאיל פרידמן (56)

אחזקות עיקריות: קבוצות האחזקה אלפא ו־LetterOne, שמחזיקות בחברת נפט גרמנית, מפעילת סלולר בטורקיה, מפעילת סלולר ברוסיה, אלפא־בנק, אחד הבנקים הפרטיים הגדולים ברוסיה, ורשת X5, הקמעונאית הגדולה ביותר ברוסיה

איך התעשר: העסק הראשון שהקים בשנות השמונים היה לשטיפת חלונות, כשהוא בשנות העשרים לחייו. אבל מהר מאוד הוא זיהה את ההזדמנויות שנוצרו אז מקריסת ברית המועצות והקים עם שותפים את אלפא בנק, אחד הבנקים הפרטיים הראשונים ברוסיה. ב־1996 קיבל בתמורה לסיוע לילצין את חברת הנפט TNK תמורת כמה מאות מיליוני דולרים, יחד עם שותפיו לן בלווטניק וויקטור וקלסברג, (ע"ע). כעבור 15 שנה מכרו השלושה את החברה לרוסנפט הממשלתית תמורת 56 מיליארד דולר, וכל אחד מהם יצא מהעסקה עם כ־5 מיליארד דולר.

כיום פרידמן הוא אחד הבודדים שנותרו מאותה אליטה אוליגרכית, ואף שהוא מנסה להרחיק את עצמו מהקרמלין, קשה להתעלם מהדלת המסתובבת של בכירי הממשל של פוטין שמוצאים תפקידים באלפא בנק ולהיפך.

צעצועים: אחוזה בלונדון שרכש ב־65 מיליון ליש"ט ובה הוא גר מ־2018.

השפעת הסנקציות: אלפא בנק נכלל לראשונה בסנקציות בסבב הנוכחי. פרידמן עצמו אינו תחת סנקציות והיה אחד הבודדים שיצאו בקריאה להפסיק את האלימות באוקראינה.

עוד משהו: פרידמן הוא אחד האוליגרכים הפעילים בהקשר היהודי כאחד המייסדים של הקונגרס היהודי ברוסיה. הוא נמנה גם עם יוזמי המסע הרגלי במדבר יהודה, שבו מיטב האוליגרכים היהודים מוותרים לארבעה ימים על סמארטפונים ורכבים לטובת גמלים, מים ואוהלים בסיסיים.

מיכאיל פרוחורוב (56)

אחזקות עיקריות: בנק Onexim

איך התעשר: כמו חודורקובסקי, גם פרוחורוב החל את דרכו עם עסק לבישול והלבנה של מכנסי ג'ינס. ב־1991 הוא הכיר את ולדימיר פוטאנין (ע") המקושר ויחד הם הקימו בנק קטן, שהשתתף בהמשך בחילוץ של בוריס ילצין, שתמורתו קיבלו ב־1995 את המניות בענקית המתכות נורילסק ניקל.

לאחר שמכר את חלקו בחברה לפוטאנין הוא היה בעלי קבוצת הכדורסל ברוקלין נטס, הבעלים הלא־אמריקאי הראשון בהיסטוריה של NBA. אבל אחרי הסנקציות האמריקאיות ב־2014 מכר אותה לאחד ממייסדי עליבאבא ב־3.5 מיליארד דולר, כנראה בלחץ פוטין.

ב־2012 הוא התמודד לנשיאות רוסיה והגיע למקום השלישי עם פחות מ־10% מהקולות. לאורך הקמפיין הקפיד פרוחורוב להדגיש כי הוא לא מתנגד לפוטין אלא מציע את עצמו כ"אלטרנטיבה". עם זאת, מתנגדי פוטין טענו כי מדובר בהתמודדות שמאושרת על ידי השליט שרק מנסה להבטיח עוד כוח לעצמו. מאז פרוחורוב מנסה להנמיך פרופיל ברוסיה ומ־2018 הוא שקוע במימוש רוב האחזקות שלו ברוסיה. על רקע זה הוא כנראה אחד האנשים הנזילים ביותר ברשימה ולכן גם קשה יחסית לאתר נכסים שלו שאפשר לעקל.

צעצועים: היאכטה פלאדיום, שאורכה 95.1 מטר ושווייה 155 מיליון דולר.

השפעת הסנקציות: לא נכלל בסבבי הסנקציות משום שלכאורה לא נמנה עם מקורבי פוטין.

עוד משהו: רווק "פלייבוי" המתנשא לגובה 2.03 מטר. ב־2007 נעצר באתר הסקי הצרפתי קורשבל בחשד ששכר נערות ליווי לאורחי המסיבה שלו. ב־2009 הוא זוכה לאחר שהוכיח כי אמנם שילם הוצאות נסיעה של כמה נשים לאתר, אך הן לא היו זונות מקצועיות.

מיכאיל חודורקובסקי (58)

אחזקות עיקריות: קרן קוואדרום (Quadrum) גלובל שמשקיעה בעיקר בנדל"ן באירופה ובארצות הברית. מממן מספר אתרי חדשות ברוסיה שמפרסמים חומרים נגד שלטון פוטין.

איך התעשר: בסוף שנות השמונים הקים ארגון סמי־מפלגתי בשיתוף המפלגה הקומוניסטית ליזמות מדעית טכנולוגית לצעירים. בהמשך, ככל שרוסיה החלה לאפשר יזמות, הפך המרכז לחברת פיתוח תוכנה. על הדרך היא עסקה גם במכירת אלכוהול ובעוד עסק אופנתי ברוסיה של תחילת שנות התשעים — בישול והלבנה של מכנסי ג'ינס. באופן מפתיע החברה הפכה בהמשך ל־Menatep, אחד הבנקים הגדולים ברוסיה בזמנו. איך זה קרה? לפי ההערכות, חברת הג'ינסים, האלכוהול ופיתוח התוכנה כנראה גם סחרה במטבעות באמצעות מימון שקיבלה מהמפלגה הקומוניסטית.

עם הרחבתו של הבנק יצר חודורקובסקי קשרים עם הדרג הפוליטי במוסקבה, כך שכשהחלה ההפרטה הגדולה של ילצין, חודורקובסקי כבר היה מוכן עם צ'ק מהבנק שלו, ותמורת כ־300 מיליון דולר בלבד הוא קנה את השליטה בחברת הנפט יוקוס, שבשיאה הקנתה לו את התואר האיש העשיר ברוסיה ואחד מ־20 עשירי העולם.

אבל הקרבה לפוליטיקה שהרימה את חודורקובסקי לגדולה היתה לבסוף גם בעוכריו. עם עלייתו של פוטין לשלטון ב־2000 הוא טעה לחשוב שיחד עם ההפרטה והקפיטליזם, הגיעה לרוסיה גם הדמוקרטיה. ב־2003 הוא הכריז כי יתרום לשתי מפלגות אופוזיציה לפוטין ובכך חרץ את גורלו — בסוף אותה השנה הוא נעצר ונדון ל־14 שנות מאסר. יוקוס הפסיקה להתקיים ומרבית נכסיה מוזגו לתוך רוסנפט. ב־2013 קיבל חודרקובסקי חנינה אישית מפוטין בתנאי שיעזוב את רוסיה. חי כיום בלונדון.

צעצועים: שומר על פרופיל נמוך מאז שחרורו מהכלא, אבל גם לפני המאסר ניסה להפוך לאוליגרך המערבי ביותר ברוסיה ולכן נמנע מסממנים חיצוניים של הפרזה. מוערך כיום על ידי פורבס הרוסי ב־600 מיליון דולר "בלבד".

השפעת הסנקציות: לא נכלל תחת סנקציות מערביות מכיוון שידוע כאופוזיציונר לפוטין.

לאוניד מיכלסון (66)

אחזקות עיקריות: מנכ"ל ומייסד נובהטק, יצרנית הגז השניה בגודלה של רוסיה שבבעלות גנאדי טימצ'נקו; בעל השליטה בחברת הכימיקלים Sibur, שאותה רכש מחתנו של פוטין.

איך התעשר: החל את דרכו הרחק ממרכזי הכוח של השלטון באיזור הרי אוראל. בתפקידיו הראשונים היה מנהל עבודה באתרי בנייה, התקדם לניהול פרוייקטים אסטרטגיים יותר ובראשם ניהול הקמת צינור גז גדול ברוסיה. לאחר התפרקות ברית המועצות רכש את חברת הבנייה שבה עבד כשכיר. בכאוס של אותה תקופה לגופים רבים, אפילו הממשלתיים, לא היה כסף, כך ששילמו לו על עבודות תשתית ותחזוקה במניות של חיפושי גז ונפט. כך הוא אסף מקבץ של קידוחי גז, שאותם איחד בהמשך לנובהטק.

צעצועים: מחזיק במטוס פרטי וביאכטה Pacific שאורכה 85 מטר והיא צבועה בשיטה ייחודית שמחליפה צבעים בשמש כמו זיקית.

השפעת הסנקציות: נכלל בסבב הקודם ועכשיו תחת סנקציות בריטיות כנגד נובהטק.

עוד משהו: זכאי חוק השבות, אך שומר על פרופיל נמוך מאוד לגבי יהדותו.

לא באמת אוליגרכים

ההייטקיסטים

אף שחלק גדול מהחברים בקבוצה הם יהודים, הגורם האמיתי שמאחד בין כל עשירי ההייטק הוא תסכולם העמוק מכך שהם מזוהים כאוליגרכים. ואכן הם לא יכולים להיקרא אוליגרכים, משום שהם לא השתתפו בתהליכי ההפרטה של משאבי המדינה ומעולם לא היו מקורבים לשלטון, אלא היו גיקים של מחשבים שהקימו חברות משלהם. אלה יזמים צעירים שבנו את "פייסבוק הרוסית" או "גוגל הרוסית" במקביל לקולגות במערב, שאף משתפים עמן פעולה.
000ולמרות זאת מחוץ לרוסיה היחס כלפי החברות שלהם הוא תמיד חשדני, ואילו בתוך רוסיה הם נתפסים כעופות מוזרים.  נוסף על כך, המציאות הרוסית ובעיקר צורת השלטון וזהות העומד בראשו בשני העשורים האחרונים אילצו אותם להתקרב לממסד מבלי שביקשו או רצו בכך.
000לצעירים הללו אין כל השפעה על פוטין, והם אפילו לא נתונים לסנקציות של המערב, אבל צילו הכבד של הנשיא בהחלט מרחף מעל החברות שלהם בין אם באמצעות מניית הזהב, דרישות מפתחות הצפנה בטלגרם או מסירת פרופילים ברשתות חברתיות של אזרחים "בעייתיים".

ארקדי וולוז' (58)

אחזקות עיקריות: מייסד יאנדקס, "גוגל הרוסית" שהחלה כמנוע חיפוש ותיבת דואר אלקטרוני, אבל התרחבה כמעט לכל תחומי החיים, ובהם חדשות, מוניות, שירותי סטרימינג, מסחר מקוון ובשנים האחרונות גם רכב אוטונומי, שאותו היא מפתחת בין היתר בישראל.

איך התעשר: הקים את יאנדקס ב־1997, כלומר כשנה לפני תחילת פעילותה של גוגל. במשך השנים הוא ניסה להרחיק את עצמו מפוטין ומקורביו, אך ככל שהחברה גדלה זה נעשה בלתי אפשרי לחסום את השפעת היד הארוכה של קרמלין. הדרמה הגדולה התרחשה ערב ההנפקה של יאנדקס בנאסד"ק ב־2011, כשהממשל הרוסי יצא למלחמה בכדי למנוע ממשקיעים זרים להחזיק מניות במנוע החיפוש הגדול ברוסיה. פוטין הכריח את בעלי יאנדקס למכור מניית זהב בחברה לסברבנק, בנק בבעלות ממשלתית רוסית שנתון כעת תחת סנקציות מחמירות. בנוסף, צורף לדירקטוריון גם ראש הסגל לשעבר של פוטין, ומניות עם זכויות הצבעה משמעותיות יותר לא הונפקו ונותרו רק בבעלות רוסית.

צעצועים: לא ידוע על אחזקות ביאכטות או אחוזות פאר מחוץ לרוסיה.

השפעת הסנקציות: המסחר ביאנדקס, שנסחרת בוול סטריט הופסק, בכירי אובר, שמחזיקה במניות יאנדקס, התפטרו מהדירקטוריון. שווי החברה התרסק מ־30 מיליארד דולר בנובמבר לפחות מ־5 מיליארד דולר ערב הסנקציות.

עוד משהו: וולוז' הוא יהודי עם משפחה בישראל, שמחזיק גם באזרחות ישראלית וגם באזרחות מלטזית.

יורי מילנר (59)

אחזקות עיקריות: בעלי DST, שהיתה מראשונות המשקיעות בפייסבוק, טוויטר, Airbnb, ספוטיפיי, שיאומי ועליבאבא.

איך התעשר: למד פיזיקה באוניברסיטת מוסקבה, המשיך בקריירה מדעית והיה מתלמידיו ומקורביו של אנדריי סחרוב, מדען גרעין זוכה פרס נובל ולוחם זכויות אדם בתקופת ברית המועצות. מילנר הפך לאזרח רוסיה הראשון שנסע ללמוד באוניברסיטה אמריקאית בלי להגר וכבר ב־1990 מימן את לימודיו מעסק למכירת מחשבים אישיים שפתח. אחרי הלימודים עבד בבנק העולמי בוושינגטון והתמקד בתהליכי הפרטה ברוסיה. ב־1995 חזר למוסקבה ומונה לעמוד בראש של בנק מנטפ, שהוקם בידי מיכאיל חודרוקובסקי (ע"ע). לאחר שעזב את הבנק, מילנר החל להקים שורה של חברות אינטרנט בסוף שנות התשעים, שאותן איגד תחת Mail.ru. השלב המסתורי יותר בבניית הונו של מילנר החל ב־2008, כשבנסיבות לא ברורות התחבר עם אלישר אוסמנוב (ע"ע), מקורב לפוטין שהפך לבעלי מניות גדול ב־Mail.ru. ב־2017 טען ה"ניו יורק טיימס" כי הקרמלין עומד מאחורי השקעות הענק של מילנר בחברות כמו פייסבוק וטוויטר, שהיו בסדר גודל חסר תקדים לתקופתן. מילנר הכחיש זאת.

צעצועים: רכש ב־2011 אחוזה בקליפורניה ב־100 מיליון דולר, שהיתה אז עסקת הנדל"ן הפרטי היקרה ביותר בתולדות ארצות הברית.

השפעת הסנקציות: לא נכלל בסנקציות.

עוד משהו: ייסד יחד עם מארק צוקרברג, סרגיי ברין ומשפחותיהם את Breakthrough Prize, פרס לפריצה המדעית הגדולה של השנה שגובהו 3 מיליון דולר — כלומר עוקף את פרס נובל במושגים כלכליים; שותף ביוזמה לתרום את כל נכסי במותו, שהוקמה בידי וורן באפט וביל גייטס; מחזיק באזרחות ישראלית; חברת ICQ, שהייתה האקזיט המפורסם הראשון של חברת טכנולוגיה ישראלית, התגלגלה בסופו של דבר לשליטת Mail.ru.

פאבל דורוב (36)

אחזקה עיקרית: אפליקציית טלגרם.

איך התעשר: בדומה למארק צוקרברג, רק אחריו, הקים ב־2006 פורום אונליין לסטודנטים בזמן שלמד באוניברסיטת סנט פטרבורג, שלימים תהפוך ל־VK, "פייסבוק הרוסית". את VK, שהקים עם יצחק מירילשווילי, הוא נאלץ למכור ל־Mail.ru של אלישר אוסמנוב (ע"ע) המקורב לפוטין ב־2014, לאחר שסירב למסור פרופילים ברשת החברתית של משתתפי המחאה באוקראינה ומקורבי האופוזיציונר אלכסיי נאבלני. ב־2018 ניסה דורוב להקים פלטפורמת בלוקצ'יין ששמה TON, ואף גייס עבורה 1.7 מיליארד דולר, בין היתר מרומן אברמוביץ' (ע"ע). לאחר שלא קיבל את אישור רשות ניירות הערך האמריקאית להנפקה, סגר את הפרויקט.

צעצועים: לא ידוע על נכסים כלשהם. דורוב מקפיד לשנות מיקום לעתים קרובות ולן בעיקר בדירות Airbnb מחשש להתנקשות על ידי שליחיו של פוטין.

השפעת הסנקציות: נתפס גם במערב כאופוזיציה לפוטין ולכן לא נכנס תחת סנקציות.

עוד משהו: טלגרם נאסרה לשימוש במשך תקופה ארוכה ברוסיה, לאחר שדורוב סירב למסור את מפתחות ההצפנה לתקשורת העוברת באפליקציה לגורמים ממשלתיים ובראשם ה־FSB, המקבילה הרוסית של המוסד. רבים באופוזיציה הרוסית רוצים לראות את דורוב מקים מפלגה ומתמודד נגד פוטין, אבל הוא בינתיים גולה מרצון ובאופן מוצהר ממולדתו יחד עם אחיו הגדול ניקולאי. האחים דורוב מחזיקים באזרחות צרפתית.