במשברים גדולים שמטלטלים את הציבור אחד הפחדים המשמעותיים הוא שנראה "ריצה אל הבנק", להוציא את הכסף. הפעם הפחד הוא מ"ריצה אל הרופא". החשש הוא מהצפת בתי החולים, המרפאות ובתי המרקחת במטופלים מידבקים, שלא יאפשרו לאנשי המקצוע לתת מענה מספק לכולם ובמקביל יפיצו את המחלה. זה מעורר חשש לא רק בקרב הצוותים הרפואיים, אלא גם בקרב הציבור — אנשים חוששים להגיע למרפאות ולבתי המרקחת, גם כשהם נזקקים לבדיקות, לטיפולים ולשירותים אחרים.
זו קרקע מצוינת לזינוק משמעותי של הטלה־רפואה, הרפואה מרחוק. זה תחום שמדברים בו כבר שנים, אבל עד היום איכשהו לא הצליח לפרוץ בגדול. סטארט־אפים, קרנות הון סיכון וגם חברות ביטוח מסבירים זה שנים שבעתיד האשפוזים יהיו מינימליים, ושהמענה במרפאות ובבתי החולים יהיה מצומצם, יתמקד רק במה שהכרחי לעשות פנים אל פנים, כדי לצמצם עומס, זיהומים והדבקות. התחום של רפואה דיגיטלית משך לא מעט כסף, כשליש מההשקעות בטכנולוגיות בריאות בשנים האחרונות, ובסך הכל כ־3-2.5 מיליארד דולר בכל שנה. אבל הציבור עוד לא התרגל; אנחנו כבר עושים כמעט הכל באמצעות אפליקציות במובייל, אבל רק 10% מהאמריקאים, למשל, נעזרים בשירותים של רפואה מרחוק. חברות הביטוח ואפילו רגולטורים ניסו לעודד שימוש בכלים כאלה באמצעות הקלות והטבות חינמיות, אבל המשתמשים לא הגיעו.
עכשיו זה מתחיל לקרות: בחסות הקורונה, הציבור מבין את הצורך ומחפש את הכלים האלה. ארגון הבריאות העולמי והמרכז האמריקאי למחלות (CDC) הוציאו המלצות רשמיות להיעזר יותר בשירותי רפואה מרחוק, המניה של Teladoc (שפיתחה אפליקציה לתקשורת מיידית עם רופאים, בצ'ט או בווידיאו) זינקה בניו יורק ביותר מ־20% בתוך חודש (וזה היה חודש שבו מניות אחרות צנחו), והסטארט־אפים בתחום מדווחים על שימוש גובר באפליקציות שלהם.
"התחום היה תקוע בהרבה היבטים, ממוכנות המטופלים עצמם ועד הרופאים, שהתקשו להתרגל לטכנולוגיה חדשה ולתהליכי עבודה אחרים. במקביל גם הרגולציה לא הזדרזה", אומרת רוית ורשה־דור, מי שניהלה את תחום החדשנות במשרד הבריאות וכיום שותפה בקרן הון סיכון Kamet של ענקית הביטוח הצרפתית AXA. "הכל דרש פיילוטים ארוכים, ואילו עכשיו יש תהליך מואץ ביותר, דברים נסגרים בתוך שבועיים ברמת הביורוקרטיה בגלל צו השעה". להערכתה, עם שוך המשבר חלק משיטות הטיפול מרחוק יוטמעו כהליכים שגרתיים, ולכן היא צופה עלייה בהשקות בתחום.
אחת השחקניות הגדולות בעולם הטלה־רפואה היא בבילון הבריטית, שפיתחה אפליקציה לתקשורת מהירה עם רופאים. כעת היא הוציאה מהדורה מיוחדת: המשתמשים יכולים להזין את הסימפטומים שיש להם כדי לראות אם הם עלולים להיות חולים בקורונה, ואלה שכבר אובחנו כחולים בווירוס זוכים דרך האפליקציה למעקב רפואי מרחוק וכך לא מחייבים אשפוז. בשנה שעברה החברה גייסה חצי מיליארד דולר לפי שווי של 2 מיליארד.
המקבילה הישראלית של בבילון היא K Health, שרק לפני חודש השלימה גיוס של 48 מיליון דולר. בול בזמן. בימי שגרה האפליקציה אמורה להחליף את "ד"ר גוגל", השנוא על רופאים, ולאפשר למשתמשים להזין את התסמינים שלהם ולקבל תשובות לגבי המחלות האפשריות בהתבסס על ביג דאטה — אבחנות שרופאי קופת החולים מכבי סיפקו למיליוני מבוטחים במשך 25 שנה. בימים אלה התווספה לה האפשרות להזין תסמינים ולקבל אבחון מבוסס הסתברות לגבי הסיכוי שמדובר בקורונה. והכל אמור להיות אנונימי לגמרי, לנוחות 3 מיליון משתמשי האפליקציה. בהמשך היא אמורה להציע את שירותיה גם בארצות הברית, על פי הסכם של החברה עם ענקית הביטוח האמריקאית Anthem.
שחקן ישראלי בולט נוסף הוא Healthy.io, שלוקח את הרפואה מרחוק צעד אחד קדימה ומבקש להפוך את הסמארטפון למכשיר בדיקות. למשל, לצלם את השתן כבסיס לבדיקת שתן — נשמע משונה, אבל ה־FDA כבר אישר את זה, והחברה גייסה בספטמבר 60 מיליון דולר מקרן אלף של מייקל אייזנברג. מתברר שאנחנו קרובים מתמיד לבדוק את השתן שלנו בבית לבד.
ימי הבידוד מובילים גם להתחזקות האפליקציות שמציעות סיוע נפשי. אחת מהן היא Ginger, מבית המסגרת היוקרתית של MIT Media Lab. היא קיימת כבר כעשור ועברה גלגולים שונים, עד שהחליטה לפנות דווקא למעסיקים, ועם לקוחותיה נמנים בין השאר נטפליקס ובאזפיד. החברות מעניקות לעובדים מנוי לשירות, שמאפשר להם לשלוח, בכל שעה, הודעה לאפליקציה ולקבל מענה טיפולי מיידי לכל מועקה נפשית. נכון לסוף פברואר רשמה ג'ינג'ר עלייה דרמטית בפניות שקשורות לקורונה וזינוק של 25% במפגשים וירטואליים עם מטפלים לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מאז, קרוב לוודאי, הזינוק גדול עוד יותר.