בין הישרדות כלכלית, מימוש עצמי ויציאת מצרים אחת

משבר הקורונה מכה כמעט בכולם, אבל נראה שהוא מכה יותר בעובדים עצמאים, שרבים מהם לא ייהנו מההטבה הקטנה שהמדינה מציעה להם, להבדיל משכירים שזוכים לרשת ביטחון טובה יותר. זה חלק מהסיכון שבלהיות עצמאי, אבל הסיכון הזה לא התחיל עם המגפה. למעשה, בשנים האחרונות, ובעיקר בחודשים האחרונים, העצמאים ניסו להיאבק למען שינוי חלק מהתקנות החלות עליהם, כדי להקל את ההשתכרות הפרטית ולעודד יזמות כללית. ויש כל כך הרבה תקנות, עד שחלק מהעצמאים היו דווקא משועבדים.
ובכל זאת, עוד ועוד אנשים יוצאים לעצמאות, זו מגמה שרק מתרחבת. לא רק בגלל השינויים הגדולים של מעסיקים, ולא רק בגלל הרצון לנהל את עצמך, וכנראה לא ממש מתוך מחשבה על רווחי ענק. אנשים יוצאים לעצמאות מתוך הכוח המניע שבבסיס המילה הזאת, עצמי. עצמאות עסקית היא מימוש מיטבי של העצמי. חרף הקשיים והסכנות, אולי גם בזכותם.
ספק אם כשמישהו חשב על קשיים בדרך למימוש העצמי, הוא דמיין ימי קורונה. אבל ההיסטוריה כבר הציגה לנו משברי עצמאות שאי אפשר לדמיין. הרי בני ישראל יצאו ממצרים כדי להיות עצמאים, ושילמו על זה ב־40 שנות נדודים במדבר. הם הצילו את עצמם משעבוד, אבל נקלעו למסע ארוך, קשה ואכזרי, שבמהלכו יכלו רק להיאחז בתקווה שהדור הבא יהיה עצמאי. הם הצליחו, ובזכות זה אנחנו מספרים את סיפור עצמאותם עד היום. אולי זה מעט מנחם. חג שמח.