ב

רחוב ירמיהו בירושלים, על אחד המגרשים היקרים בארץ, שוכן מבנה ענקי ששטחו כ־35 אלף מ"ר, כמו זה של קניון עירוני. זהו בית המדרש של חסידות גור, שנחשב בית הכנסת הגדול בעולם. שומרים ומחסומים מונעים מעבר אליו של מי שאינו מנאמני האדמו"ר מגור יעקב אריה אלתר. הכניסה הראשית לאולם המפואר, שתקרתו בגובה שתי קומות, פתוחה רק בימי חג ומועד. בימי חול היא נפתחת לקהל רק כדי להשתתף באירועים של משפחת האדמו"ר. את הדלת האחורית לאולם התפילה אפשר לפתוח רק באמצעות קוד, שידוע לנאמנים בלבד.

ההסתגרות הזו מתרחשת ללא הפרעה אף על פי שמדובר בשטח ציבורי, שניתן לחסידות גור במחיר סמלי, ורשום היום בספרים בשווי 200 מיליון שקל. המבנה עצמו אמור לשמש את הציבור הרחב, והיתר הבנייה חייב את החסידות להקים בו, בין היתר, מקווה ציבורי. המקווה הזה מעולם לא הוקם, מה שלא הפריע לחסידות לקבל בינואר 2022 אישור אכלוס באירוע מתוקשר, שבו העניק ראש העיר משה ליאון את טופס האישור ליעקב ליצמן, אז הפוליטיקאי הבכיר בגור. אבל את ההפרה הבוטה ביותר לכאורה מבצע האדמו"ר עצמו, שהפך שטח ענקי בבית המדרש לבית מגוריו הפרטי, בניגוד להיתר.

זה שיקוף ישיר של חיבת הנדל"ן הכמעט אובססיבית של החסידות, שהפכה השתלטות על נכסים ציבוריים לדרך להעשיר את קופתה. הנדל"ן והכסף מזינים כוח פוליטי, שבתורו מאפשר לצבור עוד מהם. העוצמה הזו גם מאפשרת לשלוט בחסידים. אלה מהם שמצייתים לאדמו"ר יוכלו לזכות במשרות באחת מעשרות העמותות שנשלטות על ידי החסידות או בסיוע לרכישת דירה. מי שאינם סרים למרותו, לעומת זאת, עלולים לשלם מחיר כבד, והמאבק בהם הגיע במקרים מסוימים לחרמות, מכות, נידוי ואף ניתוק מהמשפחה. כך בנה האדמו"ר לעצמו מעין "צבא" של אברכים־חיילים נאמנים שמבטיחים את שימור כוחו. קהילות מוותרות על נכסים בלחץ מאמיניו, פוליטיקאים מעדיפים לא להתעסק איתו ולהבטיח לעצמם כהונה שקטה — והאדמו"ר נהפך לאחד האנשים החזקים בפוליטיקה המוניציפלית והארצית, אף שקהילתו מונה, לפי ההערכות, רק כ־60 אלף איש מתוך כ־1.2 מיליון חרדים בישראל.

משנים, ממנים, מוכרים

תחקיר "מוסף כלכליסט" מצא כי חסידות גור שולטת כיום ב־50 עמותות לפחות, שהכנסותיהן מסתכמות בכ־400 מיליון שקל בשנה. העמותה המרכזית היא "איחוד למען מוסדות התורה של חסידות גור" (להלן: "איחוד למען גור"), שהכנסותיה כ־80 מיליון שקל בשנה. איחוד למען גור היא עמותת הגג של מוסדות החסידות ופועלת כמעין גוף פיננסי שמקצה כספים לעמותות ומוסדות לפי צורך. לצדה פועלת עמותת "המרכז העולמי של חסידי גור" (להלן: "המרכז העולמי גור"), עם הכנסות של כ־70 מיליון שקל בשנה, המשמשים בין היתר את בית המדרש של גור, שבו דירת האדמו"ר. מהתחקיר עולה כי בשנים האחרונות, אחד המקורות להזנת העמותות של גור בכסף הוא השתלטות של החסידות על נכסים, בעיקר בתי כנסת ותיקים ברחבי הארץ, ואז מכירה שלהם ליזמי נדל"ן. תמורת המכירה, או חלק ניכר ממנה, עוברת בהמשך כתרומה לעמותות הגג של החסידות.

למשל המקרה של נורדאו 65 בתל אביב: ב־2018 קיבלה עמותת "המרכז העולמי גור" תרומת ענק של 8.5 מיליון שקל מבית הכנסת של חסידי גור ברחוב נורדאו 65 בעיר. איך יכול בית כנסת תל־אביבי לתרום סכום כה גדול לעמותת הענק? מתברר שב־2009 הוקם ועד חדש לעמותה שמנהלת את בית הכנסת, ועם חבריו נמנה אברהם מנלה, מנכ"ל חברה קדישא תל אביב ואחד האנשים החזקים בחסידות גור. ב־2011 שונה תקנון עמותת בית הכנסת, ולפי התקנון החדש האספה הכללית של העמותה תהיה רשאית לקבל החלטות בכל הרכב, ללא תלות במספר החברים בדיון. בהמשך שונו מטרות העמותה, כך שבמקום החזקת בית כנסת בתל אביב היא תוכל לפעול להחזקת מוסדות מגוונים. זה סלל את הדרך החוקית להעברת התמורה ממכירה עתידית של בית הכנסת ל"המרכז העולמי גור".

כך זה נראה במספרים: בדו"ח כספי של עמותת בית הכנסת בנורדאו ל־2013 מצוין כי שווי הרכוש הקבוע, כלומר בית הכנסת, הוא שקל אחד. ב־2014, לעומת זאת, בית הכנסת נמכר תמורת 9 מיליון שקל לשותפות של חברת באוהאוס ובנייני העיר הלבנה (אחר כך, בשיא בועת הנדל"ן, הוא נמכר ליזמים אחרים תמורת 15 מיליון שקל, וב־2020 נמכר שוב, הפעם לאורנה ואיתן יוחננוב, בעלי רשת יוחננוף, ב־21.6 מיליון שקל. כעת מקודם שם בניין מגורים בעל 6 קומות). ומה לגבי הכסף שקיבלה העמותה שוויתרה על בית הכנסת? הוא עבר ב־2014 כהלוואה ל"המרכז העולמי גור", וב־2018 ההלוואה כבר נהפכה לתרומה של 8.5 מיליון שקל.

כך קורה בעוד ועוד מקומות בארץ, למשל בקריית אתא: אגודה עותמנית שהוקמה עוד ב־1909 החזיקה בכמה מגרשים בעיר. עד לפני עשור ניצב על המגרשים הללו מבנה ששימש בית כנסת, ולצדו שלד של מבנה עם 12 דירות שלא הושלם מאז שנות השמונים של המאה הקודמת. ב־2011 הפכה לפתע האגודה העותמנית לעמותה, שאחת ממטרותיה היא עזרה לנזקקים ותמיכה בחסידי גור. גם תקנון העמותה עודכן כך שהיא תהיה רשאית למכור את נכסיה. ואף שהיא פועלת בקריית אתא, לוועד העמותה וכמורשי חתימה בה מונו חסידי גור תושבי ירושלים ובני ברק.

לא חלף זמן רב, וב־2012 העמותה כבר מכרה את המגרשים בקריית אתא לחברה יזמית תמורת 5.24 מיליון שקל (בדו"חות הכספיים של האגודה העותמנית ל־2009 הוערך שווי הנכסים ב"אפס"). היזמים הקימו על המגרשים בנייני מגורים, שמכירת הדירות בהם הניבה להם, לפי רשות המסים, 39 מיליון שקל. ומה עלה בגורל 5.24 מיליון השקלים שקיבלה העמותה תמורת המגרשים? במסמכיה אין פירוט, אך לפי דו"חותיה ל־2012, באותה שנה זינקה התמיכה של העמותה בקריית אתא בנזקקים לכ־5 מיליון שקל — לעומת כ־90 אלף שקל שהיו סך פעילותה שנה קודם. ב־2020 העמותה כבר נמחקה.

וכך בעוד מקרים: בשנים 2021־2020, למשל, העבירה עמותת בית החסידים דגור נחמני 58 בתל אביב תרומה של 3.79 מיליון שקל למרכז העולמי גור. מאיפה לעמותה שהפעילה בית כנסת בדירה תל־אביבית סכום גדול כל כך? גם פה, התשתית למכירת הדירה הונחה שנה קודם, ב־2019, כשחסיד גור ששמו  יוסף יוסקוביץ' מונה לאחד משני חברי ועד העמותה. לפי אחד המקורות, יוסקוביץ' הוא האחראי מטעם האדמו"ר לענייני העמותות ברחבי הארץ, ובמסגרת פעולותיו הוא מנסח תקנוני עמותות כך שיאפשרו מכירת נכסים. שנה אחר כך, בספטמבר 2020, הדירה ברחוב נחמני 58 נמכרה תמורת 4.05 מיליון שקל.

הלאה. ב־2020 תרמה העמותה שהפעילה את בית הכנסת בית רא"ם ברחוב שילה ברמת גן 2.6 מיליון שקל לאיחוד למען גור. התהליך המקדים היה דומה: ביוני 2019 מונו יזמי הנדל"ן שלמה טייטל ושמואל נרקיס לחברי הוועד ומורשי החתימה של בית רא"ם. טייטל ונרקיס מקורבים לאדמו"ר ואף רשומים כמורשי חתימה באיחוד למען גור. במרץ 2020 הם שינו את תקנון בית רא"ם והרחיבו את הסעיף שמגדיר לאן מותר להעביר את נכסי העמותה עם פירוקה. במאי 2020 נמכר בית הכנסת ברחוב שילה ליזם נדל"ן בכ־9.6 מיליון שקל. 2.6 מיליון נתרמו לאיחוד למען גור. גורל 7 מיליון השקלים שנותרו מהמכירה לא פורט, אך בדו"ח הכספי של בית הכנסת ל־2020 מופיעה שורה עלומה: "השתתפות בהוצאות" — 7.4 מיליון שקל.

חסידי חיפה הרימו ראש

לרוב, המתפללים הוותיקים בבתי הכנסת מאפשרים לנאמני האדמו"ר להשתלט עליהם ללא מאבק, אולי בשל הפחד ממה שיאונה להם אם ינסו למחות. ובכל זאת, לא תמיד ההשתלטות עוברת באופן חלק ולעתים מתנהלים מאבקים על השליטה בנכסים. אחד כזה מתרחש בחודשים האחרונים על בית הכנסת כרמיה בחיפה, בין חסידי האדמו"ר לבין קהילת פני מנחם, שבראשה עומד בן דודו ויריבו המר, הרב שאול אלתר. בשל היריבות הזו, כבר כמה שנים האדמו"ר פועל לחסל את קהילת פני מנחם בחיפה ומעודד את אנשיו בה להגר ממנה.

המאבק על השליטה בבית הכנסת בכרמיה הפך אלים והגיע גם לערכאות משפטיות. נגד מוטי בבצ'יק, מקורבו של האדמו"ר וראש המטה של שר השיכון יצחק גולדקנופף, שפעל כדי להרחיק את אנשי פני מנחם מבית הכנסת, הוצא באוגוסט השנה צו למניעת הטרדה מאיימת לאחר שלא התייצב לדיון בעניין (הצו הוסר בהסכמה זמן קצר אחר כך). בבצ'יק מצדו פנה למשטרה והציג מסמכים שמוכחים לטענתו בעלות של החסידות על בית הכנסת. לפני כשבועיים נדחתה עתירה של נאמני האדמור לבג"צ להורות למשטרה לסייע בפינוי המתפללים שכונו "פולשים".

יוסף שפרן, אחר המתפללים, תיאר בעדותו כיצד צעירים נאמני האדמו"ר, חלקם מערים אחרות, מגיעים לבית הכנסת, רוקדים ושרים ומפריעים לתפילות. "הגעתי לבית הכנסת והם הפריעו לי לגשת לכיסא שלי", סיפר לבית המשפט. "אחד הצעירים... עמד וחסם, ביקשתי ממנו לזוז והוא נמנע. אחר דחף אותי באמצע התפילה... אחרים ניסו לתקוף אותי. הרגשתי מאוים והייתי צריך לעזוב". דברים דומים ראינו בעינינו כשביקרנו בבית הכנסת בכרמיה באוגוסט ופגשנו שם חסידי גור שסיפרו שהגיעו מדימונה ומאשדוד. אחד מהם הודה כי המטרה הסופית היא למכור את בית הכנסת.

בית הכנסת נרשם בטאבו ב־1936 בבעלות אגודת בית הכנסת כרמיה, אלא שלא ידוע מה עלה בגורל העמותה ואת הפרצה הזו חסידי האדמו"ר מנסים לנצל. התשתית שמאפשרת להם לטעון כיום לבעלות על הנכס הונחה בנובמבר 2011, אז כונסה אספה עם עשרות נאמנים, ובהם יהודה מורגנשטרן שמשמש היום מנכ"ל משרד השיכון, שהחליטה להחיות את האגודה. האספה ביטלה את תקנון העמותה וקבעה תקנון חדש, שלפי אחד הסעיפים שבו, במקרה שתפורק יהיה מותר להעביר את נכסיה למוסד אחר. מאז נעשים מאמצים למכור את בית הכנסת, והמאבק המשפטי נמשך.

במקרים נדירים מצליחים למנוע את ההשתלטות. דוגמה טרייה היא הדירה ברחוב פיארברג 17 בתל אביב, ששימשה גם היא כבית כנסת. ביולי השנה בלם בית הדין הרבני הגדול בירושלים ניסיון השתלטות עליה, לאחר שכבר הועברה ללא תמורה ל"אגודת בית הכנסת של חסידות גור". במקרה הזה, הבניין כולו, על 6 הדירות שבו, היה בבעלות בני זוג שחתמו ב־1984 על שטר שהקדיש את כל הדירות לצורכי דת. אלא שלפי בית הדין "במשך השנים 'התאדו' זכויות ההקדש בחמש יחידות דיור, ועקבותיהם אבדו". הדירה השישית והאחרונה משמשת כבית כנסת, וב־2020 התיר בית הדין המחוזי את העברתה לעמותה של גור. מאז, כאמור, קיבל בית הדין הגדול ערעור שהוגש ועצר את ההעברה.

כשהרב שאול אלתר תקף את חסידי גור על "דרכי טרור, אלימות והלבנת פנים המנוגדות לדין תורה", האדמו"ר יצא מכליו. חרם מיידי הוכרז על תומכי הרב, משפחות נקרעו, אנשים איבדו את מקום עבודתם, ובשיא אף חטפו מכות נמרצות

תגובות

תגובת יוסף יוסקוביץ', המטפל בעמותות: "החסידות אינה משתלטת על נכסים, אלה נכסים שלה שהיא מוכרת לאחר שעם הזמן מספר המתפללים הצטמצם. שינוי תקנוני העמותה לא נועד לאפשר את המכירה, אלא משיקולי מס. מותר לעמותה למכור את נכסיה ולהעביר את התמורה לעמותה אחרת אם זו עוסקת באותה פעילות. תיקון התקנונים נועד לסעיף 61 (פטור ממס שבח, א"ג) ולסעיף 46 (תרומה לצורכי מס, א"ג). אין דבר כזה שבית כנסת נמכר שלא בהסכמת המתפללים, ולעמותה מותר למכור נכסים".

עיריית ירושלים מסרה: "בניית המבנה של חסידות גור הסתיימה לפי היתר הבנייה. לאחר שהושלמו כל האישורים הנדרשים, נמסר למבנה טופס אישור אכלוס בינואר 2022. כחלק מהקמת המבנה נבנה מקווה, אך בנייתו לא הושלמה, ועל כן לא ניתן אישור להפעלתו.

"סוגיית מגורי הרב נבדקה מספר פעמים על ידי הפיקוח על הבנייה, ונמצא כי במבנה קיים משרד שמשמש אותו ונבנה בהיתר. לא נמצאו ראיות לכך שיש מגורים במבנה, ומשכך הנכס אינו מחויב בארנונה".

מחסידות גור נמסר: "העיתונאי אמיתי גזית כתב עד היום יותר מ־30 כתבות נגד חסידות גור — כולן השמצות ממוחזרות ללא אחיזה במציאות. גם כל הנושאים בכתבה הנוכחית הם איסוף ומיחזור מתוך שלל הכתבות שכתב גזית בשנה האחרונה נגד גור, שמונע על ידי קהילת הפורשים שמנסים להשחיר את החסידות ואנשיה.

"לנגד עינינו עומדת העובדה שמאז ומתמיד, ובעיקר בימי החגים שאנו בעיצומם, בית המדרש משמש מרכז התפילה והלימוד הגדול בעולם עבור כ־50 אלף נפש, והוא מהווה מקום השראה ואבן שואבת לציבור ענקי מהארץ ומהעולם.

"לגופם של דברים, בניגוד לנטען לבית המדרש יש היתר בנייה כדין, שכולל את דירת הרב וגם את המקווה הגדול בעולם היהודי שעבודתו תסתיים בימים אלו. בית המדרש פתוח לציבור 365 יום בשנה, ומטבעם של דברים, קיימת חובה לאבטחה מוקפדת ושמירה על ביטחונם של המתפללים. כמו כן קוד הכניסה נקבע אך ורק לצורכי ביטחון כנהוג בבתי כנסת רבים. בנוגע לטענות על מכירת נכסים או פיטורי עובדים, כלל הפעולות בנושאים אלו מלוות על ידי אנשי מקצוע ועורכי דין, ואלו נעשות על פי הוראות כל דין".

שלמה טייטל ושמואל נרקיס מסרו: "עמותת בית רא"ם פועלת בהתאם לייעוץ משפטי שקיבלה ממשרד הרצוג פוקס נאמן, ומסרה דיווח מלא לרשם העמותות על כל פעולותיה, בהתאם להוראות ודרישות החוק".