מה מיוחד בכוורת שלכם?

ערן: קודם כל זו כוורת עם דפנות עגולות, בדומה לחבית, ולא עם פינות ישרות. לדבורים קל יותר לנקות כוורת עגולה. גם מבחינת השמירה על הטמפרטורה — הדבורים שומרות על טמפרטורה קבועה של 35.5 מעלות בכוורת במשך כל השנה כדי לשמור על הביצים, וקל יותר לעשות את זה במבנה עגול, שבו היחס בין שטח פנים לנפח נמוך יותר. בחורף הן מפעילות את שרירי החזה במהירות גבוהה מאוד וזה מפיק חום. בקיץ הן מביאות טיפות מים, מנפנפות בכנפיים ומאדות אותן.

יובל: הכוורת שלנו מבודדת ויש לה דופן כפולה כדי להקל על הדבורים: היא מורכבת משתי שכבות של דיקט ליצירת בידוד. יש חלק פנימי וחלק חיצוני וביניהם יש ספוג פוליאוריתן בעובי ארבעה ס"מ ליצירת בידוד.  

ערן: ומי שרוצה כוורת אורגנית ביודינמית אקולוגית יכול לשים בתור בידוד קש, סמרטוטים או בוץ.

זו הכוורת היחידה שאפשר להסתכל בה גם ביום וגם בלילה. יש בה מכסה כפול — מרימים את מכסה העץ ומתחתיו יש עוד כיסוי שקוף. בגלל הפתיחה ההדרגתית המעבר מחושך לאור יותר עדין, ולא נוצרת אצל הדבורים טראומה כמו במקרה של כוורת מרובעת, שכדי להתבונן בה צריך להרים את המכסה ולשלוף חלת דבש החוצה. תחשבו על זה שגם בחורף, אם שולפים חלה החוצה נכנס לכוורת קור, ולוקח לדבורים שלושה ימים לחמם אותה בחזרה. אצלנו אפשר לפתוח ולוודא שהכל בסדר, בלי לשנות את הטמפרטורה.

איך מייצרים כוורת עגולה?

יובל: אנחנו בונים מודל בתוכנת מחשב, וחותכים בלייזר את כל החלקים בצורה מאוד מדויקת. החלקים החיצוניים שצריכים להתעגל עשויים מדיקט גמיש, החלקים האחרים עשויים מדיקט או סנדוויץ', והחלק השקוף מפרספקס. כשמקבלים את קיט ההרכבה של הכוורת הכל נמצא שם, כולל דבק. אין בורג אחד בכל הכוורת. ההרכבה היא מניפולציות של עץ. מכופפים את החלקים העגולים, בחלקי המבנה החיצוני יש בליטות וחריצים, ומחברים ביניהם.

ערן: הכוורת בנויה בצורת חבית שוכבת, ובתוכה אנחנו מכניסים 15 מסגרות עץ עם דפי דונג, ועליהן הדבורים מתחילות לבנות את חלות הדבש, להטיל ביצים ולייצר דבש. הדבורים לא צריכות אותנו, הן יודעות לבנות את זה מאפס, אנחנו רק רוצים לקצר את התהליך ולהקל עליהן.

איך מושכים דבורים להיכנס לכוורת חדשה?

אפשר לקנות נחיל דבורים באינטרנט, ואנחנו מוכרים גם בעצמנו.

מה בכלל גרם לכם להיכנס לעסקי הכוורות?

מגיל 14 אני משחק בדבורים בשביל הכיף. היתה לי כוורת, קראתי המון, עשיתי ניסויים ויצרתי מלכונים (התאים בחלת הדבש שבהם מתפתחת המלכה). לפני ארבע שנים הייתי בכנס דבוראים חובבים ושמעתי הרצאה על דבוראות עירונית שמאוד תפסה אותי.

יובל: ערן חזר מההרצאה ואמר לי 'בוא נבנה כוורת עגולה'. זה היה ממש שבוע לפני שהתחילו סגרי הקורונה ושנינו היינו פנויים. אז עשינו סקיצות ועברנו לניסורים.

היה לכם רקע מקצועי?

יובל: שנינו מעצבים תעשייתיים אבל לא עסקנו בזה. אני עבדתי בתור טייס מסוקים במשטרה ולפני שש שנים יצאתי לפנסיה.

ערן: אני עבדתי כנגר, והתעסקתי בפרויקטים גדולים כמו בניית יאכטות, מסעדות וברים.

איך הרצאה אחת הצליחה להשפיע כל כך על חייך?

ערן: אם אתה אדם יצירתי והראש שלך עובד, אתה רוצה לנסות. היצירתיות היא הכוח שלי.

"המטרה שלנו חינוכית ואקולוגית. אנחנו לא מוכרים דבש ולא רוצים לייצר כמויות מסחריות שלו, אלא שאנשים יזכו לחוויה של גידול דבורים. החלום שלנו הוא שבכל בית ספר תהיה כוורת שלנו"

מי הלקוחות שלכם?

יובל: בארץ שוק הדבוראים החובבים לא גדול, אבל בחו"ל הוא ענקי. בארצות הברית לבדה יש 300 אלף דבוראים חובבים. ובברלין, למשל, יש כבר יותר מדי כוורות בתוך העיר והם מנסים להגביל אותן.

ערן: אנחנו מוכרים כוורות בארץ ובחו"ל, עכשיו למשל שלחנו כוורות ליפן, ובארץ יש כוורות שלנו, בין היתר, בדיזנגוף סנטר ובבית ספר לילדים על הרצף האוטיסטי.

ילדים בבתי ספר לא מפחדים להיעקץ מהדבורים?

יובל: באים לכוורות שלנו גם ילדים בני שלוש־ארבע, והם לא מפחדים. מי שמפחד זה בדרך כלל הגננות. אני הכי נהנה לראות ילדים שבאו מראש מפוחדים, ולאט לאט הם מתקרבים. בהתחלה הם עומדים במרחק עשרה מטרים מהכוורת ופתאום בלי לשים לב הם צמודים אליה ומחזיקים את חלת הדבש עם הדבורים עליה.

אתם לא נעקצים?

ערן: נעקצתי אלפי פעמים, אבל אני בטוח שהדבורים כבר מזהות אותי. הרי הן מצליחות לזהות כל פרח אז למה שלא יזהו פרצופים? וככל שהן מכירות אותי יותר, כך אני מרגיש שהן ידידותיות יותר. אני לא מסתובב עם חליפה כמו של כוורנים, כי כוורנים לא מתעניינים בדבורים, אלא בדבש. ולי לא אכפת מהדבש — רק מהדבורים.