ה

חודשיים האחרונים היו תקופה קשה לכדורגל הנשים. ויוויאן מידֵמה, אחת החלוצות הטובות בעולם ומי שהיתה אמורה לככב בנבחרת הולנד במונדיאל הנשים בקיץ 2023, קרעה את הרצועה הצולבת הקדמית (ACL) ותפספס את האירוע. גם עמיתתה לארסנל בת' מיד, כוכבת נבחרת אנגליה ביורו וזוכת תואר "אדם השנה בספורט" בבריטניה, קרעה את אותה רצועה ותפספס את המונדיאל.

נשים כדורגלניות מצויות בסכנה מוגברת לקריעה של ה־ACL, בשיעור פי שניים עד שמונה מכדורגלנים גברים, בגלל מבנה גופן ובגלל אימונים שאינם מותאמים להן. ב־2022, לא פחות מ־57 שחקניות בשש הליגות הבכירות בעולם סבלו מקריעה ב־ACL. חמש מתוכן היו מועמדות לפרס "כדור הזהב", ובהן גם מי שזכתה בו בשנתיים האחרונות, אלכסיה פוטיאס הספרדייה. ב־2021 חזרה לשחק אָדה הֵגֶרברג הנורבגית, אחת הכובשות הגדולות בכל הזמנים, לאחר שקרעה את ה־ACL והושבתה ממשחק פעיל ל־21 חודשים.

אבל באותו דצמבר קשוח לכדורגל הנשים, נשיא פיפ"א ג'יאני אינפנטינו הכריז על קיום "מונדיאל מועדונים" לנשים, בלי להתייעץ עם איגודי הכדורגלנים והכדורגלניות. אינפנטינו גם ממשיך לדחוף ולקדם את הפיכתו של מונדיאל הגברים לאירוע של פעם בשלוש שנים, וגם הקמת עוד ועוד טורנירי גברים.

בשנים האחרונות כדורגל הנשים נהנה מצמיחה מדהימה: ב־2022 הכנסותיו נסקו ב־33%, מה שהפך אותו לענף הספורט הצומח בעולם. ב־2022 נרשמו כ־325 מיליון שעות של צפייה בספורט נשים, שיא כל הזמנים, כשעיקר הזמן הזה מוקדש לכדורגל נשים (בבריטניה, למשל, הוא היווה 77% מזמן הצפייה בספורט נשים). הצמיחה הזו אורגנית, ומתרחשת בזכות הפופולריות הגואה של המשחק בקרב נשים. זה קורה אף שפיפ"א אינה ממצה את הפוטנציאל המסחרי של מונדיאל הנשים — עדיין אין הסכמי חסות וזכויות שידור ייעודיים למונדיאל הנשים, וכספי הזכייה של הנשים לא שווים אפילו 10% מפרסי הזכייה של הגברים.

אבל הצמיחה גם מגיעה על חשבון השחקניות, שרבות מהן משחקות יותר מאי פעם. "מדברים על הרחבת הפעילות של כדורגל הנשים, אבל איפה הדיון על רווחת השחקניות?" תהתה מגדה אריקסון, שחקנית צ'לסי, בטור שלה באתר ה־BBC. עומס המשחקים מוביל לכך שהכדורגלניות נפצעות קשה יותר ולעתים תכופות יותר, כפי שקורה בשנים האחרונות לכדורגלנים — אלא שהטיפול בהן לוקה בחסר, מפני שכמעט שלא נערכו מחקרים על פציעות נשים בכדורגל. פיפ"א אינה מקדמת מחקר של התחום, ונשענת על מחקרים שנעשו ברובם הגורף על גברים.

בארגוני הספורט עדיין חושבים שיותר משחקים שווים יותר כסף לכל המעורבים, אבל זוהי תפיסה מוטעית שמונעת מחמדנות. המציאות מוכיחה שכשמגדילים טורנירים וליגות נכנס יותר כסף, אבל ההכנסות פר משחק ופר קבוצה יורדות — וכמובן, שחקניות ושחקנים נפצעים יותר ונפגעים כלכלית ונפשית.

הסיפור של כדורגל הנשים הוא סיפור על מיזוגיניה ושוביניזם במסדרונות פיפ"א ובארגונים שמממנים אותה. קטאר, למשל, מעבירה כסף רב לפיפ"א, אבל נבחרת הנשים שלה לא שיחקה מחוץ לאימון כבר שמונה שנים: קטאר הקימה אותה רק כי נדרשה לכך כדי לארח את המונדיאל. סעודיה, שמעבירה כ־25 מיליארד דולר לפיפ"א ושואפת לארח את המונדיאל ב־2030, קיימה את משחק הנשים הראשון שלה ב־2022, נגד נבחרת איי סיישל.

המתנגדים לכדורגל נשים, ויש לא מעט כאלה, טוענים שהענף מכניס פחות מכדורגל הגברים, ולכן אין אינטרס להשקיע בו. הם טוענים גם שכדורגלנים צריכים להרוויח יותר מכדורגלניות, מפני שהם משחקים יותר. לכן חשוב להזכיר: נשים מעולם לא קיבלו הזדמנות שווה בכדורגל. הענף לא הוסדר עד שנות השבעים, ועד לאחרונה לא הושקעו בו כספים ציבוריים, בעוד כדורגל הגברים זכה להשקעה ציבורית מסיבית בכל העולם. ובנוגע לטענה על מספר המשחקים, הוא אינו מעיד על פוטנציאל ההכנסה של הענף — יותר ממספר המשחקים חשובות איכות התחרות וההשקעה בספורטאים. העובדה היא שמונדיאל הנשים, שפיפ"א לא השקיעה בו שבריר מהמאמץ שהשקיעה במונדיאל הגברים, הביא יותר ממיליארד איש למרקעים.

זה מוביל לדיון במיזוגיניה שזוכה לתמיכה מוסדית. ד"ר גדי טאוב, שבשנים האחרונות מייבא תפיסות שמרניות אמריקאיות, התארח בשבוע שעבר בכנס בנושא ניכור הורי, שנערך בכנסת ביוזמת ח"כ טלי גוטליב (ליכוד), עורכת דין עם רקורד עשיר של ייצוג אנסים. "הפמיניזם המודרני הוא הדבר הכי קרוב לגזענות", רשף טאוב, וטען שגברים גרושים מתאבדים יותר בגלל "ניתוק מילדיהם", אף שאין לכך כל סימוכין: דווקא גרושים חסרי ילדים מתאבדים יותר. גם הטענות האחרות של טאוב מצוצות מהאצבע: הנתונים מוכיחים שנשים הן הסובלות העיקריות מאלימות במשפחה ומאפליה במקומות עבודה. אפילו בגופים ממשלתיים הן לא זוכות לשוויון.

מה יכול לעמוד מאחורי עמדות מיזוגיניות שכאלה? אפשרות משכנעת מאוד היא מה שמכונה בפסיכולוגיה "השילוש האפל", השילוב בין מקיאווליזם (שבבסיסו מניפולטיביות והתפיסה שהמטרה מקדשת הכל), נרקיסיזם (שעיקרו הערכה עצמית מוגזמת) ופסיכופתיה (המאופיינת בקהות רגשית והיעדר חרטה), שעל פי מחקרים רבים אחראי להתנהגות אנטי־חברתית. והנה, לאחרונה פרסמו חוקרים מאוניברסיטת יורק סנט ג'ון מחקר שמזהה קשר מובהק בין "השילוש האפל" ובין תפיסות מיזוגיניות.

כשאנחנו נותנים במה, בכנסת או בפיפ"א, לעמדות מיזוגיניות, אנחנו מכניסים את "השילוש האפל" למקומות שבהם נקבעים הנורמות, סדר היום והמדיניות שמכתיבה את החיים שלנו. וממש בקרוב תוכלו לראות איך זה הורס את החיים של כדורגלניות, ושל כדורגלנים, ושלכם.