בעיטה במוח

//

אוריאל דסקל

איך הפך הכדורגל לכלי בקמפיין להשכחת משבר האקלים?

שליט קטאר, האמיר אל־ת'אני, פורש את חסותו על המוניטין של ליאו מסי. דלק מאובנים הוא נושא חשוב, אבל משעמם; המונדיאל מעניין. צילום: אי.אף.פי

בעיטה במוח

אוריאל דסקל

מוסף כלכליסט | 29.12.22

ב

שבוע שעבר, קהילות בפוארטו ריקו, שקרסו כלכלית וחברתית בגלל הוריקן מריה ב־2017, הגישו תביעה נגד חברות נפט בינלאומיות על "עשורים של הטעיה" בעניין מצב האקלים בעולם. פוארטו ריקו סובלת קשות מתוצאות שינויי האקלים — הוריקנים, הלבנת אלמוגים, חום קיצוני וכן הלאה. כעת אנשיה תובעים את חברות הנפט והפחם, את האיגודים שלהן, וגם רשת של "צוותי חשיבה", מדענים, חברות יח"צ ופעילים, שמטרתם היתה להונות את הציבור בפוארטו ריקו בנוגע לקשר שבין גזי חממה להתחממות גלובלית.

לפי התביעה, ישנן ראיות לשיתוף פעולה בין חברות, איגודים ומדענים כבר מ־1989, אז הוקם Global Climate Coalition — מוסד ללא מטרות רווח שלפי התביעה נועד "להשפיע, לפרסם ולקדם את האינטרסים של חברות הנפט, על ידי הצגת אינפורמציה מוטעית ללקוחותיהן ולכל הציבור". התובעים טוענים כי החברות ידעו שפוארטו ריקו פגיעה במיוחד לשינויי אקלים, והשקיעו משאבים עצומים כדי למנוע כל מהלך — ממשלתי או גלובלי — להתמודדות איתם. בין השאר הן נעזרו במדענים כדי להפיץ נרטיב שלפיו אין התחממות גלובלית. 99% ממדעני האקלים מסכימים על העובדות המדעיות ומקדמים התערבות ממשלתית וגלובלית בנושא. ה־1% שנותר מקבל מחברות הנפט כספים, וגם לא מעט זמן מסך.

דבר דומה מתרחש גם בכדורגל. למשל, במונדיאל בקטאר, דנמרק היתה הנבחרת היחידה שהביעה מחאה ברורה בזמן המשחקים. חברת ביגוד הספורט שעובדת עם נבחרת דנמרק, Hummel, אף הצטרפה למחאה בייצור "בגדי מחאה". בשבועות שלפני המונדיאל הוקם "ארגון" שנקרא "דנמרק ללא צנזורה", שטען שהוקם ב־2020 על ידי "פעילים דנים לזכויות אדם" ש"נמאס להם מהגזענות של ממשלת דנמרק, שפוגעת בבני מיעוטים". לארגון היה אתר שפרסם חדשות וסיפורים על פגיעה במהגרים בדנמרק, וגם על מקרי אלימות בתוך המשפחה במדינה. הארגון אף שיגר "מכתב לפיפ"א", שהגיע לכל כלי התקשורת, ובו דרישה שהשחקנים במונדיאל ישחקו עם סרטי קפטן עם הכיתוב "שימו סוף לגזענות הדנית", כמסר של תמיכה "באנשים הפגיעים שסבלו מהתעללות בדנמרק".

אלא שלפי ארגוני חדשות נורבגיים ודניים, איש מארגוני זכויות אדם בסקנדינביה לא יודע מי עומד מאחורי "דנמרק ללא צנזורה". כנראה מדובר במתחזים לארגוני זכויות אדם, שמטרתם להשחיר מדינות, שחקנים ונבחרות שמחו נגד קיום המונדיאל בקטאר.

חברות הנפט נתבעות כעת בפוארטו ריקו בטענה שהפיצו מידע מוטעה על הנזקים שהסבו לאקלים. לצד זריעת השקרים, זרוע אחרת של הקמפיין שלהן מנסה להחריש את הדיון במשבר האקלים בעזרת הכדורגל

אם קטאר עומדת מאחורי הקמפיין הזה — וככל שהדבר נראה מובן מאליו, לפי שעה אין לכך כל הוכחה — לא תהיה זו הפעם הראשונה שבה הנסיכות העשירה הזו מממנת קמפיין מתוזמר שמתחזה למחאה עממית. לפי תחקיר של ערוץ 4 הבריטי, הקטארים מימנו קמפיינים כאלה לפחות מאז 2014, ואלו נוהלו על ידי מומחי תקשורת בריטים. זה היה רק חלק מהמאמץ הקטארי המקיף לשלוט בנרטיב: הממשל הקטארי השקיע ממון רב במהלכים הללו, מ"רכישת" אוהדים לבנונים שיעודדו את הנבחרת הקטארית (לפי תחקיר של "ניו יורק טיימס") ועד עשרות קמפיינים בתקשורת המערבית. וצריך להודות שזה הצליח להם: במקום שייזכר כמונדיאל המושחת בכל הזמנים, שהכנתו גבתה את חייהם של 6,500 פועלים, האירוע ייזכר כ"מונדיאל של העולם הערבי".

משפחות המלוכה של סעודיה, קטאר ואבו דאבי הן שלוש מחמש המשפחות העשירות בעולם, וכולן עשו את הונן מדלק מאובנים: סעודיה היא מפיקת הנפט השנייה בגודלה בעולם, אבו דאבי היא השמינית בגודלה, וקטאר נמצאת במקום ה־14. דלק מאובנים הוא הסיבה העיקרית למשבר האקלים: השימוש בו מייצר 75% מגזי החממה ואחראי ליותר מ־90% מפליטות הפחמן הדו־חמצני. דלק מאובנים הוא הסיבה העיקרית לקטסטרופת האקלים הסופנית שמתרגשת עלינו.

אבל כיוון שהמשפחות הללו רוצות לשמר את עושרן וכוחן, הן מנסות לייצר ספין תקשורתי שיסיח את הדעת מכל זה. ובשביל לייצר ספין הן זקוקות לתופעה התרבותית הגדולה בעולם.

לכן בשנים האחרונות הכדורגל הפך לערוץ מרכזי בקמפיין הלבנת התדמית הגדול בהיסטוריה. פריז סן ז'רמן (בבעלות קטארית), מנצ'סטר סיטי (בבעלות אבו דאבי) וניוקאסל יונייטד (בבעלות סעודיה) מייצרות מחזור חדשות בלתי נגמר. מנצ'סטר יונייטד וליברפול כבר נמצאות על הכוונת לרכישה. ההוצאה שווה את הכסף, כי כל העולם ידבר על רכישת ניימאר ב־222 מיליון יורו, החתמת פפ גווארדיולה והשערים של אמבפה. כי בואו נודה באמת, על מה דיברו יותר במשרד שלכם בשבוע האחרון: על ליאו מסי מניף את הגביע, או על העובדה שבשבוע של משחקי חצי הגמר התפוצצה פרשת שחיתות ענקית באיחוד האירופי, שבמרכזה קטאר? במה צפו יותר אנשים: בתחקירים שפורסמו בשבוע שעבר על התביעה של פוארטו ריקו, או בשלושער של אמבפה בגמר? על מה דיברו יותר, על הכסף שקטאר השקיעה בבניית האצטדיונים, או על חצי מיליארד הדולר שהיא העבירה כתרומה לאו"ם, ברגע שהוא החל לגלות עניין בזכויות העובדים בשטחיה?

כדורגל — התופעה התרבותית הגדולה במאה ה־20, "דת" שיש לה 5 מיליארד מאמינים, יותר מאשר נוצרים ומוסלמים יחד — הוא יצרן הספינים הטוב בהיסטוריה. קטאר וסעודיה משקיעות בו סכומי עתק כאלה כי הן צריכות את המלבין הטוב ביותר, את הסחת הדעת המרתקת ביותר, כדי להלבין את הפשע הגדול בהיסטוריה: משבר האקלים.