מ

כבי תל אביב שוב הודחה בשלב מוקדם ביורוליג, ושוב עולות השאלות הרגילות על ניהול הקבוצה ובעיקר איכות צוותי האימון והשחקנים, אם הם יכולים בכלל להתמודד עם הרמה הגבוהה ביורוליג. אבל השאלה המרכזית שבה צריך לעסוק נוגעת למעשה לתרבות של המועדון ולזהות של הקבוצה.

ב־1996 חוקרים מאוניברסיטת מלבורן, אוסטרליה, בדקו מסד נתונים אדיר על מאמני פוטבול אוסטרלי, כזה שהקיף את עבודתם מ־1931 עד 1994. המטרה: לגלות מה הופך מאמן ל"מתאים" לקבוצה אחת ול"לא מתאים" לאחרת.

פוטבול אוסטרלי הוא משחק אידאלי למחקר כזה, כי יש עליו המון מידע של עשרות שנים, מהתוצאות, כמובן, ועד שכר השחקנים והמאמנים. כך אפשר לבדוק איך מאמן שמקבל שכר מסוים משפיע על היכולות של הקבוצה שלו ולהשוות זאת להשפעה של מאמן אחר שמקבל סכום אחר. שתי המסקנות העיקריות של המחקר היו שהניסיון — מספר השנים שלו כמאמן לפני שהגיע לקבוצה — אינו פקטור בשיעור הניצחונות שלה. קורות חיים עתירי תארים ומשרות הם לא ממש רלבנטיים, ולעתים אפילו מוערכים יתר על המידה בשלב בחירת המאמנים. המסקנה השנייה היתה שבפירוש יש עניין של "המאמן הנכון לקבוצה הנכונה בזמן הנכון". זה מה שקובע את הצלחת הקבוצה.

אבל מאמן זה לא מספיק. צריך גם שחקנים. לפי מחקרים של אוניברסיטאות בנורבגיה, אנגליה ואוסטרליה, כל קבוצה זקוקה ללפחות ארבעה "אדריכלי תרבות" — דמויות חזקות, לוחמים, מנהיגים, שיהיו חלק מהדנ"א של המועדון. הם אלו שיחדירו את ערכי הקבוצה לשאר השחקנים ולמשחקים, כשעיקר העבודה המשמעותית שלהם מתרחשת בכלל מחוץ למגרש. "אדריכלי תרבות הם אלה שיכולים לשנות את התפיסה של אחרים", הסביר ווילי ראילו, פסיכולוג ספורט נורבגי שעסק בנושא, ושעבד במשך שנים עם סוון־יוראן אריקסון, מאמן נבחרת אנגליה לשעבר. "אדריכל התרבות יהיה זה שהצוות מאמין שהוא מסוגל להעביר את המסר והמתודות לשאר הקבוצה. הוא יכול לשבור מחסומים בזכות יכולות תקשורת גבוהות. השחקנים האלה בטוחים בעצמם, ובעלי השפעה". החוקרים ציינו גם כי "אדריכלי תרבות נתפסים כבוני תרבות עם תשוקה חזקה לשפר את הקבוצה ולייצר קבוצה מתפקדת ברמה גבוהה. לכן צריך לפחות כמה כאלה בכל מועדון".

קרלס פויול, הקפטן האגדי של ברצלונה, הוא דוגמה מושלמת לאדריכל תרבות. ד"ר ארז מורג, שעבד עם ברצלונה כביומכניסט של נייקי במשך 14 שנה, סיפר לי בעבר על ההתרשמות שלו מהאופן שבו פויול שינה את הקבוצה. "הכרנו אותו כשהוא היה צעיר מאוד, אבל התרשמתי ממנו מאוד ועקבתי אחריו מאז", אמר מורג. "הוא היה 1.78 מטר, כלומר נמוך לבלם, וללא יתרונות פיזיולוגיים מיוחדים. ובכל זאת הוא תמיד הצליח לשמור על שחקנים גבוהים ממנו, מהירים ממנו, חזקים ממנו. ויכולות העל שלו היו המנהיגות והשאפתנות שלו. הוא שם את עצמו במרכז ההגנה, והנהיג. הוא היה אחראי לתזמון של הסגירות, היציאות לנבדל וכל עבודת הצוות. הכל בזכות הכריזמה והכישרון שלו בתקשורת בינאישית. היכולת שלך לעשות יותר ממה שמצופה ממך תלויה ביכולת שלך להוביל צוות, לעבוד בצוות, לתקשר עם הצוות ושאר האנשים סביבך. גם אם אין לך המהירות והכוח — צוות תמיד יהיה טוב יותר מאדם אחד".

דמויות כאלה, אדריכלי תרבות כמו פויול, הן המפתח גם להצלחה של מכבי תל אביב, שחייבת להתבסס על הזהות של הקבוצה. בעבר היו לה שחקנים כאלה — מיקי ברקוביץ', ג'ים בוטרייט, נדב הנפלד, מוטי דניאל, גור שלף, דריק שארפ, אפילו גיא פניני או טל בורשטיין. אלה היו ספורטאים ספוגים בערכים המכביסטיים הטובים, גילום שלהם, אנשים שיכלו להסביר או להדגים לכל האחרים מהי התרבות הרצויה בקבוצה, וידעו להגיב "כמו שצריך" גם על המגרש וגם בחדר ההלבשה, בעיקר אחרי הפסדים.

תרבות של ארגון היא משהו שקל להרגיש אבל קשה להגדיר, וקשה עוד יותר למדוד כדי להוכיח את ההשפעה שלה. בארגונים שאינם קבוצות ספורט קצת יותר קל לעשות זאת; ב־2020 חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד ואוניברסיטת ברקלי ניתחו את כל התכתובות (מיילים ומסרים באפליקציות צ'אטים ארגוניות) של עובדים בכמה חברות כדי לבחון את ההתאמה הארגונית של עובדים לקולגות שלהם. הם אפיינו את סגנון הכתיבה, את מגוון הרעיונות והמחשבות ואת משמעות הדברים, אפילו את הקללות והבדיחות הפנימיות. אחרי ניתוח של יותר מ־10 מיליון מיילים ואינספור הודעות של יותר מ־600 עובדים, התגבשה תמונה ברורה: "התאמה תרבותית" גבוהה של עובד הובילה במובהק ליותר הצלחות מקצועיות, יותר פידבקים חיוביים, בונוסים גבוהים יותר ופחות התפטרויות. במקרה של עובדים חדשים, היכולת שלהם להתאים את עצמם לארגון היתה חשובה יותר מכל פרמטר אחר, והם גם היו צריכים לעשות זאת מהר: העובדים שהתאימו את עצמם לנורמות במהירות גבוהה יותר הצליחו בעבודתם יותר מעובדים שהתאמתם הכללית לארגון היתה גבוהה יותר אבל נקלטו לאט יותר. ומי שנקלט מהר גם הצליח לשמור על ההתאמה התרבותית שלו במשך זמן ממושך יותר.

לכן יותר מהכל מכבי של היום, אחרי שנים של ביצועים נמוכים מהמצופה ביורוליג, חייבת להתמקד בזה — בשילוב שחקנים שמתאימים לא רק מקצועית אלא בעיקר תרבותית, ובבניית צוות כזה. היא צריכה לזהות את אדריכלי התרבות שלה או לבנות אותם, והיא צריכה לבחור את המאמן שהכי מתאים תרבותית למועדון הספורט הישראלי הגדול ביותר.