36,088,155 דולר. זה הסכום שגייס (נכון ליום שלישי) סופר הפנטזיה ברנדון סנדרסון עבור קמפיין מימון ההמונים שלו, ששבר את כל שיאי קיקסטארטר — גם לסכום הכולל שגויס, גם לפער הגדול ביותר בין היעד לסכום שגויס בפועל (פי 36), וגם ליעד שהושג במהירות הרבה ביותר (תוך 35 דקות). וזו לא שבירת השיאים הראשונה של סנדרסון. לפני כשנתיים הוא השיק קמפיין קיקסטארטר למהדורה מהודרת של ספרו "דרך המלכים", שהפך לממומן ביותר בקטגוריית ההוצאה לאור (6.8 מיליון דולר, פי 27 מהיעד). עכשיו הוא כבר שובר שיאים חוצי כל קטגוריה.

איך הצליח סופר פנטזיה מורמוני בן 46, שאינו מוכר מחוץ לגבולות הז'אנר, לגייס בכוחות עצמו סכומים שמקרבים אותו לעסקאות ענק כמו זו שעליה חתמו בני הזוג אובמה לפרסום זיכרונותיהם (65 מיליון דולר)? האם זו שירת הברבור של המו"לות המסורתית?

כמו בני הזוג אובמה, גם סנדרסון חב את הצלחתו לשיטה הדמוקרטית, וליתר דיוק לתפיסה כי יש לאפשר לקוראים חופש בחירה של האופנים שבהם הם יכולים לרכוש ולצרוך ספרות, ובייחוד למי שמבקש להתקומם נגד ההגמוניה של אמזון והשליטה הכמעט מוחלטת שלה בקמעונאות הספרים בארצות הברית. סנדרסון הציב את עצמו בחזית המאבק הזה מתוך מודעות לסיכון שהוא לוקח על עצמו: בפוסט באתר שלו הוא מזכיר את המאבק של אמזון בהוצאת מקמילן ב־2012, שבמהלכו הוסרו ספריה של ההוצאה מהמדפים הווירטואליים והמכירות שלה כמעט נמחקו. זה היה רגע מפתח עבורו, שבו הבין שאין אלטרנטיבה לאמזון, והחליט לשווק את ספריו בעצמו. הוא הרגיש שאמזון "מכוונת אקדח לראשי. לעזאזל, הרי יכול להיות שמישהו שם יקרא את הפוסט הזה או יראה את הקיקסטארטר שלי ויחליט שהוא מוריד את הספרים שלי מהאתר למען יראו וייראו. ופוף! 85% מהמכירות שלי ייעלמו".

סנדרסון מכיר היטב את הקהילה שלו, כמי שיוצא תדיר לסיבובי חתימות והופעות פומביות (ב־2019 הוא בילה 111 יום בדרכים, כולל בישראל, לקידום ספריו), ולכן הוא גם יודע היטב מה מפעיל אותה. מסיבה זו הקמפיין החדש שלו מציע למעריציו לא סתם לממן ספר, אלא להשתתף במשחק: הקמפיין הוא למימון מהדורות מהודרות לארבעה ספרים "סודיים" שתוכנם אינו ידוע, ועוד שמונה חבילות של פריטי אספנות כמו סימניות ופריטי לבוש ממותגים.

סיבה נוספת להצלחת הקמפיין של סנדרסון היא מה שבעולם של מארוול מכנים "יקום". כשם שכל סרטי מארוול (כמעט) מתרחשים כבר 14 שנה באותו יקום, עם דמויות ועלילות מצטלבות, גם ספריו של סנדרסון מתרחשים באותו יקום ספרותי, שמכונה "קוסמיר", כך שגם אם התכנים של ספריו החדשים סודיים, העולם הבדוי שבו הם פועלים מוכר היטב ומצליח מאוד.

וסנדרסון יודע איך לגרות את קוראיו. ממש כמו אינסוף הטיזרים והטריילרים של סרטי הקומיקס, הוא שחרר עמודים אחדים מתוך הספר הראשון שיראה אור וסיפק מעט מידע שולי באשר לתכולת החבילות שיסופקו. המעריצים התנפלו כמובן בחדווה על כל פיסת מידע חדשה, שאותה אפשר לנתח במשך שעות על גבי שעות בפורומים של רדיט ובסרטוני יוטיוב כדי להרכיב עוד פיסה בפאזל הגדול שהוא יקום קוסמיר.  

סנדרסון כתב 13 ספרים, שנדחו בידי הוצאות לאור, לפני שטור פרסמה את ספרו הראשון, "אלנטריס", ב־2005. מאז ועד היום ביסס את מעמדו כאחד מסופרי הפנטזיה המצליחים בעולם, שכל אחד מספריו מכרו 250–800 אלף עותקים. הוא משתעשע כבר שנים בהוצאה לאור עצמאית והיברידית של ספריו — מוציא חלק מהם רק במהדורות אודיו או מפרסם אחרים בחינם בהמשכים בבלוג שלו — אבל בלי לנטוש את בסיס האם, שהוא ההוצאה לאור הממוסדת. "אני אוהב את המוציאים לאור שלי", כתב באתר שלו עם השקת הקמפיין, "אני לא רוצה לעזוב אותם והם עשו בשבילי הרבה דברים קשים שביקשתי במשך השנים, אבל רציתי להראות להם שיש גם דרכים אחרות".

אחת מאותן דרכים, כך נראה, מגולמת בסולידריות עם יוצרים אחרים, המתנהלת גם היא מעל ראשם של המו"לים המסורתיים והקמעונאיות. "הדבר הטוב ביותר שאני יכול לעשות עבור סופרים אחרים כרגע הוא לשכנע יותר קוראים להשיג ספרים ישירות מהסופרים", כתב סנדרסון באתר שלו, ובעקבות הצלחת הקמפיין, גם מימש. ב־25 במרץ הוא הודיע שיתמוך בכל 316 הקמפיינים המופיעים כרגע בקטגוריית ההוצאה לאור בקיקסטארטר.

אז האם ההצלחה המטאורית של סנדרסון היא תמרור אזהרה אמיתי למו"לות המסורתית? לא באמת, כי בכל זאת מדובר בחריג סטטיסטי שסופרים מעטים כיום בעולם יכולים ללכת בעקבותיו. אבל סנדרסון בהחלט מספק שיעור חשוב לסופרים ולהוצאות לאור: הסופרים צריכים ללמוד ממנו כמה חשוב הדיאלוג האינטנסיבי הבלתי אמצעי עם קהל הקוראים שלהם, שיחזיק אותם מעל המים גם אם פתאום תבעט בהם ההוצאה לאור. ואילו המו"לים צריכים לראות בהצלחה הזאת קריאת השכמה לגוון משמעותית את השירותים שהם מעניקים לסופרים שלהם ולהפוך אותם לשותפים מעורבים לא רק ביצירה, אלא גם בתהליכי השיווק, הפרסום וההפצה. אחרת המו"לים עצמם ייהפכו ללא רלבנטיים.