דבריו של דנינו נאמרים בתגובה להקלטות שפורסמו השבוע בכאן 11, ובהן נשמע השר לביטחון פנים אמיר אוחנה משוחח עם מפקד מחוז ירושלים במשטרה ניצב דורון ידיד, תוהה מדוע המשטרה לא אוסרת את ההפגנות ההמוניות ברחוב בלפור מול מעון ראש הממשלה ולוחץ עליו להנהיג מדיניות של יד קשה יותר כלפי המפגינים. אוחנה גם נשמע בהקלטה מנסה ללחוץ על המשטרה למנוע את ההפגנות בבלפור ולהזיזן לאתר אחר: "אני מבקש לאתגר את אותה הפסיקה של בית המשפט. מי שרוצה להפגין יכול להפגין. בסדר גמור. לא למרר את חיי התושבים. משתלטים על המדרכות בשקי שינה, במזרונים, בדוכנים שלמים, אני לא יודע להסביר לציבור מדוע אנו אוסרים על תפילה ועל מופעי תרבות ואומנות וכו' ולא אוסרים על הדבר הזה. פשוט תחזירו את החיים לתושבים".

"אני לא יודע מה קרה שם עם השכנים בבלפור", אומר דנינו, "אבל אני לא מוכן לקבל אמירות על זה שהשכנים צריכים לישון. מעבר לכך שבג"ץ החריג מפורשות את בית ראש הממשלה כבית שמולו מותר להפגין, כי זה לא בית פרטי, זה בית ממלכתי, זה סמל שלטון. במחאה החברתית של 2011 כיהנתי כמפכ"ל וסגרנו את העיר במשך חודשים, ולא רק ברוטשילד. מה, לא נאפשר מחאות בגלל שכנים? היו שם עשרות אלפי מפגינים, והיו גם תופעות לא קלות של אלימות בתוך ההפגנות, ובכל זאת מעולם לא השתמשנו במכת"זית נגד מפגינים. טיפלנו נקודתית במי שהפר את הסדר וזהו".

מה קצין משטרה בכיר יכול לעשות כשהשר הממונה עליו מרים טלפון ואומר לו דבר כזה?

"צריך לייצר חיץ בין הדרג המדיני לבין המשטרה. אני מעריך שאם היה מפכ"ל במינוי קבוע היה לו יותר קל לייצר חיץ כזה. כואב לי על המפקדים, על השוטרים שמוצאים את עצמם במצב הזה. למשטרה יש זכות להגביל ולאסור הפגנות רק במקרים נדירים, כשאי אפשר להבטיח את שלום הציבור. גם כשאתה מטפל בגורמים קיצוניים, צריך לעשות את זה בלי לפגוע בהמון ובזכות שלו להפגין — זה מסובך, מורכב ודורש כוחות משטרתיים רבים, אבל זו חובת המשטרה".

התדמית של המשטרה הולכת ומידרדרת בשנים האחרונות. איך זה מרגיש לך כצופה מהצד?

"לבי נחמץ, בעיקר בתקופת הקורונה. בימים כאלה המשטרה היתה צריכה לחבק את האזרחים, לתת להם את התמיכה שהם צריכים. האיום הגדול על האזרח זה לא 1,000 שקל קנס, אלא הקורונה. במקום לחלק דו"חות על מסכות, היה צריך לתת לשוטרים מסכות ולהורות להם לשכנע אנשים לחבוש אותן. אי אפשר לקחת כלים פליליים ולהפיל אותם על המסכן שנקרעה לו הגומייה. הרי בסופו של דבר מטרת המשטרה היא לשמור על הציבור. היא צריכה לטפל בבעייתיים, במי שפועל באלימות, לא בציבור הנורמטיבי שכן רוצה לשמור על בריאותו. אבל המשטרה לא בחרה בזה, הטילו זאת עליה כהנחיה של הדרג המדיני".

הבעיה טמונה בהיעדר מפכ"ל קבוע?

"זה לא לב הבעיה, אבל זה חלק ממנה. למפכ"ל במינוי קבוע יש יותר יכולת לעמוד על שלו. זה לא אומר שאתה לא מקבל הנחיות אם הממשלה החליטה זה מה שיהיה, אבל אפשר לנסות לשכנע".

אחד הדברים שמחזקים את התדמית הגרועה של המשטרה הוא ההתבטאויות הקשות מאוד נגדה מצד ראש הממשלה ופוליטיקאים אחרים מהמחנה הפוליטי שלו, בעיקר סביב חקירות נתניהו והגשת כתב האישום נגדו.

"אני חייב לומר שבחלק מהמקרים הרימו לו להנחתה. היו אמירות מיותרות, דיבורים מיותרים מכל מיני גורמים שאמורים להיות אובייקטיביים וממלכתיים. גם הדלפות תמיד היו, אבל המינונים לא היו כאלה. מצד אחר, כראש ממשלה אתה לא יכול להרשות לעצמך להגיד דברים כאלה על המשטרה. צריך להבין שהכל פה שברירי, כדי לשמור על הצביון הדמוקרטי צריך לכבד את הפרדת הרשויות".

המשטרה הפכה לשק חבטות של הפוליטיקאים?

"כבר תקופה ארוכה שכל גורמי האכיפה הם שקי חבטות — המשטרה, הפרקליטות, היועץ המשפטי ובג"ץ. כואב לי לראות את זה כמי שכל חייו היה חלק ממערכת שלטון החוק".

נתניהו אמר בעבר: "אינני יודע מי יהיה המפכ"ל הבא אבל אני יודע דבר אחד: תהיה לו עבודת שיקום גדולה מאוד". נשמע קצת כמו איום. מי ירצה להיות מפכ"ל אחרי אמירה כזאת?

"יש מספיק מועמדים שירצו, אבל זו בהחלט תקופה קשה ומאתגרת לשלטון החוק ולרשויות האכיפה, כי אתה נמצא תחת ניסיונות דה־לגיטימציה מכל מיני גופים ואי אפשר לעבוד באווירה כזאת. המשטרה פשוט מאבדת את הסמכות שלה מול הציבור".

תהליך מינוי המפכ"ל צריך להשתנות? ראש הממשלה שהוגשו נגדו כתבי אישום לא צריך לעסוק בזה?

"הייתי מרגיש יותר בנוח אם היתה ועדה ציבורית ברשות שופט או גוף ממלכתי אחר".

מאז שסיים את תפקידו כמפכ"ל המשטרה ב־2015, דנינו (61) פועל בזירה העסקית בווליום גבוה. תחילה שימש כיו"ר חברת הביטוח מגדל עד אפריל 2018, ואחר כך בנה לעצמו פורטפוליו של תפקידים ואחזקות, ובהם יו"ר חברת הסייבר Cyberd, יועץ לחברת מקנזי ויועץ לחברת המודיעין העסקי בלאק־קיוב.

בלאק־קיוב עלתה לכותרות בשנים האחרונות בהקשרים שליליים ופליליים לכאורה, בין היתר נטען שסייעה למפיק ההוליוודי הרווי וויינשטיין להכפיש את הנשים שהתלוננו כי הטריד אותן מינית, ושסייעה לכאורה לעידן עופר להשיג מידע מכפיש על אנשי ועדת ששינסקי - הוועדה שהמליצה על שיעור המס על משאבי טבע שחברות כמו כיל צריכות לשלם למדינה.

איך מי שחרד לגורל הדמוקרטיה חובר לחברה כמו בלאק קיוב?

"כל הפרסומים השליליים נגעו לתקופה שלפני הצטרפותי לבלאק קיוב כיועץ בסוף 2018. אחד מהתנאים שהצבתי להצטרפותי, יחד עם חברים כמו אפרים הלוי ראש המוסד לשעבר וגיורא איילנד ראש המל"ל לשעבר, זה שאנחנו נהיה הבאפר, שאנחנו נדאג שהחברה פועלת רק על פי החוק ולפי נורמות ואמות מידה שקבענו כמחייבים. צוות הייעוץ שלנו, שמונה אנשים שאני מאוד סומך עליהם, קבע נוהל קבלת לקוח חדש, שאומר שיש לקוחות שנפסלים על הסף מיד ושיש לקוחות שאם לא ברור לגמרי אם הם נגועים בהקשר כזה או אחר — תתנהל ישיבה מיוחדת עם נציג מאיתנו שבה נחליט אם מקבלים אותו או לא. מאז שהצטרפתי כיועץ לא נתקלתי באירוע בעייתי בבלאק קיוב".

בחירה מקצועית מפתיעה נוספת עשה דנינו בשנה שעברה, כשנכנס לעסקי הקנאביס כיו"ר של טוגדר פארמה, המפעילה חממות גידול קנאביס.

שנים ארוכות, גם בתקופתך כמפכ"ל, המשטרה רדפה צרכני קנאביס. אתה מכה על חטא כיום?

"גם כמפכ"ל דעתי היתה שלא צריך להשתמש בכלים פליליים נגד אזרחים נורמטיביים שמשתמשים בגראס. אני הובלתי מטעם המשטרה קו של להתיר קנאביס רפואי ולאפשר לגדל אותו תחת פיקוח".

אתה בעד לגליזציה?

"לגליזציה זו כותרת גדולה מדי שתחתיה מכניסים המון. אני בעד שזה יהיה חוקי שאזרחים נורמטיביים יוכלו להשתמש בגראס בכמויות לא־מסחריות. יש דברים שהם טאבו כמו קטינים. אני לא רוצה שהנוער יהיה חשוף לזה, ואנחנו רואים שחוקי האיסור על מכירת אלכוהול לקטינים לא עוזרים".

אז למה לא להפוך את כל התעשייה לחוקית, כזאת שמכניסה מסים למדינה? לתת תו תקן לגידולים?

"אני בעד הדברים האלה ומעריך שכתוצאה מתהליכי חקיקה שקורים עכשיו, יוכלו לצמוח חברות שמגדלות קנאביס לצורכי פנאי תחת פיקוח. בעיניי מי שרוצה לעשן ג'וינט במקום לשתות בקבוק וודקה — אהלן וסהלן, שיעשה את זה".

לך יצא להתנסות?

"לא, זה לא מדבר אליי. אני בן אדם של יין אדום".

גם אחרי שעזב את מגדל, העיסוק העיקרי של דנינו נותר בתחום הביטוח. הוא הקים יחד עם אמיל ויינשל וניצן צעיר־הרים את חברת הביטוח הדיגיטלית WeSure. "המפקחת על הביטוח דאז, דורית סלינגר, רצתה להגביר את התחרות בשוק שנשלט ללא עוררין בידי חמש חברות גדולות: מעל80%  ממנו נמצא בידי מגדל, הראל, הפניקס, כלל ומנורה. אז התחילה התנועה לכיוון חברות ביטוח דיגיטליות, ובהפרש של כמה חודשים אנחנו וליברה קיבלנו רישיון".

בתוך כשנה וחצי של פעילות הספיקה WeSure לצבור מעל 100 אלף פוליסות וכ־50 אלף לקוחות, שמהווים כ־2% משוק ביטוחי רכב חובה וכאחוז מביטוחי רכב רכוש.

למה להקים חברת ביטוח חדשה?

"העולם הדיגיטלי מאפשר לנו להיות מאוד ידידותי למשתמש. אנחנו יכולים באופן הרבה יותר פשוט לייצר מוצר פרסונלי ולאפשר לאנשים לקנות רק את הביטוח שהם צריכים. אם אני נוסע לאט, נהג זהיר או שהבן שלי נוהג רק בסופ"שים – אני רוצה שכל זה יבוא לידי ביטוי במחיר שאני משלם".

את הדברים האלה אנחנו רואים כיום גם בחברות הביטוח המסורתיות. איפה החידוש?

"נכון, אבל ההבדל בין חברה דיגיטלית מקצה לקצה לחברה מסורתית הוא שאצלנו קל מאוד להכניס שינויים. מעבר לממשק דיגיטלי מלא אינו ישים בחברה כמו מגדל, כי זה אומר לפטר 3,000 עובדים ולעבור לתוכנות הרבה יותר מתקדמות. בסוף כל החברות הגדולות יושבות על מערכות ישנות וכל הדיגיטל שאנחנו רואים אצלן זה טלאים. המעבר הרבה יותר מסובך ויקר מלהקים משהו חדש.

"קחי למשל את תחום ביטוחי הדירה, שאנחנו נכנסים אליו עכשיו. ביטוח דירה מסורתי דורש לשלוח סוקר הביתה שיבדוק את התכולה וכו', אבל לנו יש מערכת מבוססת בינה מלאכותית שעולה עלייך מהר מאוד אם תפריזי בערך התכולה, ורק במקרה כזה תנחה לשלוח סוקר. זו מערכת שלומדת מאגרים ויודעת לזהות זיופי הצהרות לפי יחס ממוצע בין תכולה לשווי, למשל, וכך חוסכת לנו עלויות.

"חוץ מזה שכחברה דיגיטלית לגמרי קל לי מאוד להתחרות בחברה של 5,000 עובדים, פשוט כי איך שלא תהפכי את זה, ההוצאות על משכורות מגולמות במחיר הפוליסה. ככל שנדע לצמצם אותן, נהיה הרבה יותר תחרותיים".

זה ענף שמרן למדי. אנשים נוטים לפחד לעזוב את החברות המסורתיות.

"לכן האסטרטגיה שלנו היתה לפנות לקולקטיבים גדולים, כמו אגד, אלדן, אלבר ומד"א, והצלחנו לשכנע אותם לעבור אלינו. המחשבה היתה שהציבור יבין שאם אגד מעבירה תיק ביטוחי של מעל 100 מיליון שקל פרמיות בשנה מהראל אלינו, זה אומר משהו עלינו".

הקורונה לא פגעה בכם?

"דווקא הקורונה ייצרה עבורנו הרבה הזדמנויות, כל החברות הדיגיטליות פרחו בזמן הזה. אנחנו רואים את עצמנו כחברה גלובלית, והצעד הבא שלנו זה לפתוח נציגויות באירופה, בארצות הברית ובאפריקה, כשהראשונות שבהן כבר ב־2021. והמדינות שהכי נפגעו בקורונה מסתמנות כבעלות הפוטנציאל הכי גדול להתחיל בהן, כי שם הבינו שהעולם הדיגיטלי הוא הכרחי. ווישור יושבת על ענן באופן מלא, כך שאנחנו רק צריכים לתרגם את התוכנה לשפה המקומית ולדאוג לרישיון ומיד אפשר להתחיל למכור ביטוח".