הקיצוץ הזה צורם במיוחד לאור הזינוק בתמיכה של המדינה בארגוני נוער חרדיים, בזכות הכללתם בכספים הקואליציוניים שלא קוצצו — אלה ייהנו מתוספת של 63 מיליון שקל השנה. ובעיקר הקיצוץ צורם לאור ההתגייסות המהירה של תנועות הנוער לאחר 7 באוקטובר. סמזכ"לית מועצת תנועות הנוער טל מדר מספרת ש"כבר משעות הצהריים של 7 באוקטובר החלו תנועות הנוער להיערך במענים לאירועים, ובתוך שעות אחדות הוקם מערך סיוע רגשי לחניכים עם חברי שנות שירות וצוות חינוכי שפועל עד היום. יום למחרת כבר יצאו נציגי התנועות לאתרי הפינוי הראשונים בים המלח ואילת, ומאז הם נוכחים במלונות המפונים. נוסף על כך הדרכנו חניכים במקלטים, נתנו מענה לצוותים רפואיים בשמרטפיות, סייענו בגיוס מזון וציוד לכוחות צה"ל, התנדבנו בחקלאות ועוד ועוד".

"תנועות הנוער היו הראשונות להגיע לשדרות ולאופקים", מדגישה שפר. "את משרד החינוך פגשתי שם רק בנובמבר. ב־8 באוקטובר, יום לאחר הטבח הנורא, כשכולם עוד ישבו המומים על הטלגרם, תנועות הנוער התחילו להעביר שינשינים למלונות המפונים. פגשתי לא מעט חבר'ה, בוגרי תנועות נוער, שבאו למלונות מיוזמתם הפרטית, בני 20 ו־30 שעזבו הכול. נתקלתי בעשרות יוזמות כאלה. זו תופעה ישראלית מטורפת. אין לה אח ורע בעולם.

"בים המלח יש מתחם ענק על החוף שפתוח לבני נוער. שינשינים מגיעים לשם ומדברים עם מאות בני נוער מדי ערב. יש מתחמי מפונים שבהם השינשינים הם המבוגרים היחידים שבני הנוער פוגשים מלבד ההורים שלהם. במלונות בטבריה אתה יכול גם למצוא בני נוער שנמצאים לגמרי לבד, כי ההורים בעבודה בשלומי, למשל, וחוזרים רק בסופי שבוע. המבוגרים היחידים ששוהים איתם הם שינשינים. אם תוציא את השינשינים, הסיכון לילדים יגבר מאוד.

"אין למתנדבים האלה תחליף. היום דיברתי עם בת שירות שעובדת בפנימייה לבני נוער אחרי אשפוז פסיכיאטרי. בפנימייה יש כרגע כשמונה מתנדבים, ארבעה מתוכם עומדים להתגייס. אף אחד לא יבוא במקומם".

אם תנועות הנוער כה חיוניות, אז למה, לדעתך, מקצצים להן בתקציב?

"המדינה לא סופרת את החינוך הבלתי פורמלי כבר עשרות שנים. תקציב החינוך השנה יעמוד על כ־90 מיליארד שקל, ומתוכו 100 מיליון שקל מוקצים לתנועות הנוער. זה אומר הכול. המדינה פשוט יודעת שכמו במקרה של העובדות הסוציאליות - התנועות ימשיכו לעשות את העבודה בכל מקרה. ולראיה, הפופולריות של שנת השירות חסרת תקדים: יש כיום כ־4,000 שינשינים, והביקוש גובר ב־40% על מספר התקנים שאותם מאפשר משרד הביטחון, שמחליט כמה בני נוער יוכלו לדחות את השירות הצבאי".

מה גורם לפופולריות של גופים שנחשבים מיושנים בקרב דור המסכים?

"קודם כל יש כאן עניין היסטורי: מי שהוריו היו בנוער העובד ישלח את ילדיו לנוער העובד. הפרויקט הישראלי הבלתי־פורמלי הוא ייחודי. בעולם הוא נתפס כמסגרת משלימה לנוער בסיכון. כאן, מכיוון שהתנועות הוקמו כמעוז האליטות, יש להן סטיגמה חיובית של מקפצה והסללה לנקודות כוח בחברה".

גם כיום, אחרי כל כך הרבה שנים?

"בני ובנות תנועות הנוער עדיין משתייכים למשפחות בשכבה הסוציו־אקונומית הבינונית ומעלה. אפשר לתהות למה זהו עדיין המצב, אחרי שנעשו מאמצים מאוד גדולים לעבוד גם בפריפריה, אבל בסופו של דבר האליטות הישראליות נמצאות בתנועות הנוער וממשיכות מהן לצבא".

ואכן, לפי סקרים של משרד החינוך, 43% מילדי היסודי בעשירוני ההכנסה העליונים חברים בתנועות נוער, לעומת 32% במעמד הבינוני ו־17% בעשירוני ההכנסה הנמוכים. בחטיבת הביניים השיעורים עומדים על 36% בעשירונים העליונים לעומת 35% במעמד הבינוני ו־14% בנמוכים. ובתיכון: כ־37% מהעשירונים הגבוהים, 26% ממעמדות הביניים ו־21% מהעשירונים הנמוכים.

"היסטורית, תנועות הנוער מעניקות תגמולים ומצמיחות את הבוגרים שלהן לתפקידים פיקודיים", אומרת שפר. "אם הדרכת בתנועות נוער, מקומך בקורס נחשב בצבא כנראה מובטח. היית ראש שבט בצופים? מן הסתם תצליח בקורס קצינים. אלה תגמולים שנשענים עליהם כבר שנים רבות".

ועדיין, זו המוטיבציה של ההורים, לא של הילד בן התשע שהולך לצופים. אותו לא מעסיקות קריירה צבאית והתברגנות.

"יש שם משהו שונה. תנועות הנוער נותנות לנערים להתנסות בתפקידים של מבוגרים, וזה גורם להם להרגיש מועצמים, שיש להם מסוגלות גבוהה. תחשבו על נער או נערה בגיל 16 שמוטל עליהם להפיק טיול פסח ל־300 ילדים בתקציב של 100 אלף שקל — זה אומר להיות אחראי למשאיות, ציוד, הזמנות, לתקשורת עם 600 הורים. מי בגיל 16 זוכה לעשות דבר כזה? זה להיות אדוני העולם. זה מיני־צבא בגיל מוקדם. וזה וואו גדול עבורם — זה מה שהתנועה נותנת למי שבתוכה".

יש הבדל בין המוטביציה של נערים לעומת נערות?

"ישנה מגמה בינלאומית, שרווחת בארץ לא פחות משהיא רווחת בארצות הברית ובאירופה — המעורבות של נערות בתנועות נוער גוברת והן תופסות את תפקידי המפתח מגיל צעיר, ולעומת זאת המעורבות של נערים רק פוחתת. בארצות הברית לנתון זו השלכות על שוק העבודה, והוא הביא ליצירת פערי שכר לטובת נשים צעירות. פרופ' ריצ'רד ריבס, נשיא המכון האמריקאי לגברים ונערים, הוציא ב־2022 את הספר 'על בנים ועל גברים — מדוע הזכר האמריקאי מתקשה, למה זה חשוב, ומה נוכל לעשות בקשר לזה', רב־מכר שהציג עשרות מחקרים המציגים את הנסיגה הכלכלית והחברתית של גברים לבנים צעירים וההשלכות ההרסניות של זה: חוסר מעש, תסכול ואלימות. המרירות של גברים שנדחקו לצד היא בין הגורמים לעלייתו של דונלד טראמפ ושל מנהיגים פופוליסטיים מסוגו בכל העולם".

למה יש יותר נערות בתנועות הנוער?

"משעה שנפתחו לנשים יותר ויותר תפקידים בצבא, כולל קרביים, נהייתה לנערות יותר מוטיבציה לתכנן באופן מיטבי את צעדיהן בתנועות ובארגוני הנוער. ויש דבר שאי־אפשר להתעלם ממנו: הן נהדרות, אחראיות, מקצועיות, רציניות ואפשר לדרוש מהן בגיל 16 רמת מחויבות גבוהה שקשה לדרוש מנערים בגיל הזה. אותו תהליך קרה גם בארצות הברית וקשור לירידת קרנם של נערים. פעם הם היו וואו, והיום קצת פחות. תנועות הנוער מחקות מגדרית את המבנה החברתי".

אבל עדיין החברה הישראלית פטריארכלית ונשלטת בידי גברים.

"נכון, גם בתנועות, בסופו של דבר, לא היתה מזכ"לית אחת. אבל אנחנו רואים שינוי משמעותי בהיקפי ההשתתפות של נערות מול נערים בתנועות, כשהממוצע עומד על 75% נערות. הן לוקחות את התפקידים המרכזיים כבר בגיל 16 ו־17, כמו מנהלות פרויקטים קטנות. קוסמת להן האפשרות להיבחר לתפקיד, לעמוד מול כולם ולנאום. יש בזה עוצמה. אבל הבנים מוותרים. בגיל הזה הם פחות מפותחים, וזקוקים ליחס אחר, לכן הם גם לא נבחרים לתפקידים".

מה גורם בכל זאת לבנים להגיע לתנועות נוער, גם אחרי שתפקידם הצטמצם?

"השייכות לקבוצה חברתית. בסופו של דבר כשאתה שואל בני נוער מה הכי גורם להם להתמיד, הם יאמרו שזה החברים, אפילו שהם לא קיבלו תפקיד. כמו שחניך אחד אמר לי, 'כשאני עוזב את השומר הצעיר, אני צריך לבנות את עצמי מחדש חברתית'".

תנועות הנוער מזוהות עם השמאל. איך זה מסתדר עם טענתך שהן משקפות את החברה?

"צעירים ברחבי העולם כיום נוטים להיות מעורבים יותר חברתית, וזה אומר שגם בתנועות שלהם ישולבו נושאים אקטואליים כמו קיימות, שמירה על כדור הארץ, הגנה על בעלי חיים וטבעונות. אבל יש פה גמישות, והתנועות מחזיקות בערכים מאוד מגוונים ומתאימות את עצמן ואת התכנים שלהן לחניכים - זה בא כאנטי־תזה למשרד החינוך שלא יודע להתאים את עצמו. זה סוד ההצלחה של התנועות במשך השנים".