מ

יכל צור פוגשת אותי אחרי עוד לילה ללא שינה, אחד מני רבים בתקופה האחרונה. יש הפוגה קלה בימי הגשם הארוכים, אנחנו יושבות בשמש, מסביב הכל נראה כמעט נורמלי, מדשאות, מסעדות, עוברי אורח, וצור לא מפסיקה לבדוק את הטלפון הנייד שלה. כותרות הבוקר מדווחות על מבצע מורכב לחילוץ שני חטופים, וגם על מותם של שני לוחמי מגלן, עדי אלדור ואלון קליינמן. בנה של צור לוחם במגלן; בלילה, בקבוצות של הורי החיילים, כבר נפוצו דיווחים ראשונים על נפגעים, וכמו בשאר המשפחות, גם בבית צור ההורים, האחות, חיילת במודיעין, והבן הצעיר, תלמיד ביסודי, התקשו להירדם. עכשיו, בבוקר שאחרי, היא חושבת על הבן, ועל ההלוויות שיצא אליהן, ועל כל ההלוויות האחרות שהיה בהן מאז השבת השחורה.

הקושי לישון הוא לא רק ממשי, אלא גם מטפורי. בשנה החולפת מיכל צור (50) התעוררה, ומאז היא שומעת רק עוד ועוד צלצולי השכמה. בעולם העסקים והטכנולוגיה היא דמות מוכרת זה שנים, היזמת הסדרתית הבולטת בישראל, אבל הציבור הרחב נחשף אליה בעיקר כשהחלה לבלוט במאבק בהפיכה המשטרית והיתה ממובילי מחאת ההייטק. ביולי היא אפילו נשאה נאום מרגש על הבמה בהפגנה בקפלן. גם אז היא דאגה לבן שלה, סיפרה שהיא לא ישנה כי הוא נלחם בג'נין, דיברה על הכאב עם מותם של לוחמים שמחריף לנוכח צעדי הממשלה, ועל הצורך הבוער להילחם על דמותה של המדינה. עכשיו, יותר מחצי שנה אחרי, הכל הרבה יותר חד. החרדות, הכאבים, וגם התובנות והנחישות להיאבק.

"עד שלא יהיו פה אחדות ושוויון אין לנו סיכוי, אין למדינה הזאת סיכוי", היא אומרת כעת. "אם החרדים יכולים לשבת לידי בטיסות בביזנס ולקבל שירות מדיילות, הם יכולים גם לשרת בצה"ל. למה רק הבן שלי צריך להסתכן?".

"במלחמה המדינה התגלתה כלא כל כך בטוחה וחזקה, ההפיכה הבהירה שהיסודות הדמוקרטיים שלנו מעורערים, ואם לא די בכך, עד לאחרונה חשבנו שלפחות יש לנו כלכלה איתנה, והנה יש שר אוצר שלא מבין כלום ומאמין בכוח עליון"

היא רהוטה ומאופקת, לא נסחפת לכעס או האשמות, אבל העצב והדאגה ניכרים היטב, ואיתם הניסיון לנתב את נקודת המבט האישית לניתוח כללי, לאומי, שיכול לשנות את המציאות. רוח היזמת שלה מחפשת כל הזמן את המעשים.

"מה יחזיק את המדינה הזאת בעתיד? הדוקטורט שלי עוסק בתורת המשחקים האבולוציונית. אני לא מומחית גדולה, אבל זה ברור שאם כל המדינה תתנהג כפי שמתנהגת האוכלוסייה החרדית לא יישאר פה כלום. אם להמשיל את המדינה לחברה עסקית, הרי שיושב פה דירקטוריון שנציגיו לוקחים כסף מהקופה ונותנים אותו רק לחלק מהעובדים. הדירקטוריון הזה בניגוד עניינים ברור, אבל כולם יושבים מסביב לשולחן ומסתכלים בלי לעשות דבר. ההתנהלות הזאת מחלישה את ישראל כמדינה, ואפילו המגזר החרדי עצמו כבר מבין את זה. מתי כבר נעשה את המהפך?".

מתי באמת?

"לפי תורת המשחקים זה היה צריך לקרות מזמן".

למה זה לא קורה? החרדים הם לא שחקן רציונלי?

"הם דווקא כן, אבל יש כאן בעיית נציג. יצא לי בחודשים האחרונים לפגוש הרבה חרדים ואנשי הציונות הדתית, ונוכחתי לדעת שהאנשים עצמם ברובם לא קיצוניים, אלה רק המנהיגים. ההנהגה החרדית היא הדבר הכי לא צנוע שיש. הציבור רוצה אחדות, רוצה לשרת בצבא ורוצה לעבוד. הרי ילדים בני 18 לא רוצים לשבת ללמוד, אלא לצאת החוצה. אני חושבת שהכוחות החרדיים יקומו מהשטח הרבה יותר חזק ממה שחושבים".

ודווקא במציאות הזאת את מקימה עכשיו עוד סטארט־אפ, את השלישי שלך, ובישראל, לא בחו"ל.

"אני עושה את זה כי אני אופטימית, תמיד אופטימית. כי אם אתה לא אופטימי אתה מוותר. בתפיסה שלי אנשים פסימיים הם לוזרים, הם רגילים להפסיד".

"המדינה מתנהלת כמו סטארט־אפ, לא כמו חברה בוגרת"

בחודשים האחרונים היו מי שתהו אם צור תעשה את דרכה לפוליטיקה, אחרי שהיה ברור שהיא מתחילה להיפרד מהחברה המצליחה האחרונה שלה, קלטורה. היו אפילו מי שסברו שהיא תחבור לשותפה המוצלח להקמת סאיוטה, נפתלי בנט. בשבוע שעבר התברר שהכיוון דווקא הפוך: ראש הממשלה לשעבר הצטרף כדירקטור לסטארט־אפ החדש של צור, Remepy, שמתמקד בתרופות היברידיות. זה הדירקטוריון השלישי שבנט מצטרף אליו באחרונה, וניכר שהוא מכוון לתחומים מתקדמים: הוא כבר יושב בקוונטום סורס, שעוסקת במחשוב קוונטי, וב־Lasso Security, שמכוונת לסייבר מבוסס בינה מלאכותית.

הקמת את רמפי כאן, אבל רשמת אותה בארצות הברית. עשית את זה גם עם סאיוטה וקלטורה, אבל נדמה שהפעם יש להחלטה משמעויות נוספות.

"כן, זה קשור גם למצב הנוכחי בישראל. תמיד היה קל יותר לגייס כסף לחברה שלא רשומה בישראל, וזה נכון עוד יותר לחברה שפועלת בתחום השמרני של תרופות ופונה למשקיעים שמרניים יותר — הם אף פעם לא ששים להשקיע בחברות ישראליות, גם בתקופות עם סנטימנט חיובי לישראל. ועכשיו באופן כללי זו לא תקופה טובה לגייס כסף, לא רק לסטארט־אפים, גם לקרנות ישראליות יהיה קשה לגייס".

בגלל המלחמה?

"אם היית לוקחת רק את המלחמה בנפרד, היא פוגעת בסנטימנט, כי המדינה מתבררת כלא כל כך בטוחה וחזקה, וגם מתברר שהיכולות של המודיעין שלנו לא כאלה מדהימות. אבל עוד לפני כן היתה ההפיכה המשטרית, ומי שחשב שישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון גילה שהיסודות הדמוקרטיים שלה מעורערים. ואם לא די בכך, עד לאחרונה חשבנו שלפחות יש לנו כלכלה איתנה, והנה יש שר אוצר שלא מבין כלום ומאמין בכוח עליון".

ואת זה העולם גילה בהורדת הדירוג של מודי'ס.

"אנשים ברחוב לא מבינים את עניין הדירוג, זה עובר לידם ולא מעניין אותם, ובטווח הקצר זה לא ישפיע על החיים שלהם, אבל ברור שזו תעודת עניות לממשלה. בטווח הקצר הכלכלה והמדינה ישרדו, אבל כדי שתהיה תקומה להרבה שנים קדימה — חייבים לטפל בתשתיות שעליהן קמה ומבוססת המדינה".

ובתשתיות את מתכוונת ל...?

"בהייטק טובים בלזהות גם את הבעיות אבל גם את ההזדמנויות. עכשיו יש הזדמנות אדירה, ומה שהתגלה מאז 7 באוקטובר הוא שיש כאן חברה אזרחית מדהימה, ורוב חלקי הציבור מסתדרים זה עם זה, הבעיה היא המנהיגים. יש נתק בין הציבור למנהיגות. אני נשואה להיסטוריון של ארצות הברית (פרופ' ערן שלו), שמדבר הרבה על כך שהמדינה אימצה חוקה בשלב מוקדם ופה זה חסר — התשתית החוקתית שתגדיר את החובות של האזרחים למדינה ואת מערכת היחסים בין המוסדות".

הציבור רואה את הבעיות האלה, לדעתך?

"הסקרים לא משקרים, יש רמה גבוהה מאוד של חוסר שביעות רצון מההנהגה. זה לא משנה אם המנדטים חונים כרגע אצל בני גנץ או אצל מישהו אחר, מה שברור הוא שאנשים לא מרוצים מהמנהיגות הנוכחית. בצלאל סמוטריץ', למשל, לא עובר את אחוז החסימה. רוב האנשים בהנהגה היום הם לא ממלכתיים, הם תאבי שררה, שלטון ומנעמים. אני בתחילת הדרך הייתי תמימה, חשבתי שרוב האנשים טובים, אבל הם לא".

מה זה אומר?

"חשבתי לתומי שאפשר לדבר אל לבם של הפוליטיקאים, שבאמת אכפת להם מכל אזרחי המדינה. המסע האישי שלי, האלמנט המהותי ביותר שלו היה מי היו השותפים שלי — במשפחה, בעשייה העסקית והיזמית, וברמת המדינה אני מסתכלת הרבה על מה גורם לתעשיית ההייטק להצליח, וזו המטרה המשותפת שכולם ממוקדים בהשגתה. זה מה שחסר בהנהגה".

הפוליטיקה הלא ממלכתית משמשת להישרדות של ממשלה. ממשלת בנט לא שרדה בלעדיה.

"בנט הוא בסוף מהיחידים שהיו ממלכתיים, והיום אנשים מבינים את זה, רואים את זה בסקרים. בנט הוא לא שאלה של ימין או שמאל, אלא עניין של ערכים. לי למשל תמיד היו מחלוקות אידאולוגיות איתו, אבל מעולם לא היו בינינו הבדלים ערכיים".

בנט עצמו מסר ל"מוסף כלכליסט": "ישראל נמצאת באחת התקופות הקשות שידעה. אחרי האסון של 7 באוקטובר והשנה הקשה שקדמה לו אנחנו חייבים חזון מדיני־כלכלי־חברתי חדש. אני בטוח שלהייטק יהיה חלק גדול בו, והוא יסייע בבנייה מחדש של המותג ישראל בעולם". בתוך ההקשר הזה הוא מציין גם את החיבור שלו לרמפי: "אין לי ספק שחדשנות ישראלית בתחום הבריאות הדיגיטלית יכולה וצריכה להיות דגל של מצוינות. רמפי יכולה לעשות לעולם התרופות את מה שעשתה סאיוטה לעולם הבנקאות, שגם הוא בעל מאפיינים דומים של חשש משינוי. תעשיית הבריאות שמרנית וסבוכה, ונמצאת תחת רגולציה כבדה".

"אם הייתי אמזון, זה היה התחום שהייתי נכנסת אליו"

גם החיבור לשותף החדש מבוסס על היכרות מימי התיכון; גם הוא למד איתה בכיתה. פרופ' עמדי (בן דוד של הזמר והשחקן עידן עמדי) הוא חוקר מוח וראש מכון איבצ'ר לחקר מוח, קוגניציה וטכנולוגיה באוניברסיטת רייכמן. אל שני המייסדים האלה הצטרף אור שובל, בחור בן 28, יוצא סיירת מטכ"ל, שצור אומרת שהוא מזכיר לה מאוד את בנט הצעיר. המיזם התגבש מתחת לרדאר במשך שנה, גייס קצת מהקרנות אינסייט וסמסונג נקסט, ומעסיק כרגע 15 עובדים, רובם מדענים. "הלוואי שהממשלה היתה עוטפת את עצמה בכמות כזו של מומחים ומדענים כמו שאנחנו עטפנו את עצמנו", מעירה צור. בין השאר מעורבים בו פרופ' מיכל שוורץ, מומחית לנוירואימונולוגיה וכלת פרס ישראל למדע; הניורולוג ד"ר שחר שלי; רופא העיניים הבכיר פרופ' איתי חוברס; המשפטן ד"ר עופר טור סיני; והפסיכולוגית ד"ר נירה ספורטא, שעבדה עם צור הן בסאיוטה והן בקלטורה. "מיזמים צריכים להתחיל בפתרון בעיות, אבל אצלי המיזמים תמיד מתחילים באנשים", אומרת צור. "חברות תמיד עוברות הרבה שינויים בדרך והמוצר ההתחלתי הוא לא המוצר שמגיעים איתו לשוק בסופו של דבר, אבל האנשים נשארים".

והסיפור של רמפי התחיל לא רק מהאנשים, אלא גם ממקום אישי מאוד. בעוד עמדי הגיע לרעיון של תרופות היברידיות — תכף נסביר — כמדען בעל שם עולמי שמרבה לעסוק באופן שבו פגיעה בחוש אחד משפיעה על החושים האחרים, צור הגיעה לשם בגלל אבא שלה. הוא התעוור בגיל צעיר עקב מחלה גנטית, והיא הכירה מקרוב את האופן שבו המוח "מפצה" אדם על פגיעה כלשהי. "ועל הרקע הזה התחברתי עם עמדי, המחקרים שלו עניינו אותי. במחקרים האלה אנשים עיוורים קיבלו ציונים גבוהים יותר בתרגילי זיכרון, כשההנחה היא שהם זקוקים לחיזוק ה'שריר' הזה כדי לנווט בסביבה", היא אומרת. "בתחילת הדרך הסתכלנו על אלצהיימר ורצינו לבדוק איך אפשר לחזק את פעילות המוח. משם הגענו לרעיון לייצר קפיצת דרך בטיפול באמצעות תרופות היברידיות".

תרופה היברידית, לפי צור, בעצם מבוססת על מעין "מולקולה דיגיטלית". לצד שימוש בתרופה מסורתית, המטופל נדרש להשתמש מדי יום גם באפליקציה, להקפיד על תרגול מסוים שיכול להקפיץ משמעותית את יעילות התרופה שהוא נוטל. זה תחום שרק מתחיל להתפתח, ועוד לא ממש התחילו להשתמש בו, אבל הפוטנציאל שלו, ודאי בעולם שעסוק יותר ויותר בשימור, שיפור ושיקום כישורי חשיבה, הוא אדיר.

"המון תעשיות עברו מהפכה בעקבות שילוב של תוכנות ואפליקציות, אבל בתרופות זה כלל לא קרה. לגבי לא מעט מחלות, בעיקר מחלות נוירולוגיות, קיים ידע שמעיד על כך ששילוב תרופות עם עזרים מגביר את האפקט שלהן, או מאפשר להקטין את המינון, אבל העולם הזה לא נגיש לרוב האנשים", מסבירה צור.

בניסיון להנגיש אותו, ברמפי — כמו בהרבה חברות בתחילת דרכן בתחום מדעי החיים — יורים כרגע לכמה כיוונים. לצד עיסוק במחלות שקשורות במוח, החברה כבר הציגה הוכחות ראשונות לכך שאפליקציה שפיתחה יכולה להפחית את רמת החרדה והדיכאון בקרב חולי סרטן שמקבלים טיפול אימונותרפי, ועברה לשלב השני בניסוי הקליני, מתוך הבנה שרמת הסטרס אצל חולים פוגעת במערכת החיסון ולכן גם באפקטיביות הטיפול שמתבסס על המערכת. במקביל היא בודקת יישומים אפשריים גם ל־ADHD ומחלות עיניים דגנרטיביות.

האתגר הגדול של החברה יהיה להצליח להשתחל לשוק הוותיק, הענקי ורווי התחרות של חברות הפארמה. מראש מכוונים ברמפי ליצרניות התרופות הגנריות ולא ליצרניות תרופות המקור, שמוגנות בפטנטים ונהנות מתמחור גבוה — מה שיכול להקטין את המוטיבציה שלהן לשפר את יעילות התרופות או להקטין את המינון שלהן. במקרה של תרופות גנריות התחרות ערנית יותר, והשימוש באפליקציה שמשפרת את התרופה עשוי להיות אטרקטיבי יותר. בכל מקרה, צור סבורה שלשם כל השוק ילך, בסופו של דבר. "זה אולי נשמע עתידני, אבל זה בדיוק כמו בשוק הרכב: היום לא קונים רכבים שאין להם רכיב תוכנה כמו זה של מובילאיי, שמשפר את הבטיחות בנהיגה. זה גם העתיד של שוק התרופות — לא יהיו תרופות בלי אפליקציה. כשחברות הטכנולוגיה המבוססות ייכנסו לתחום התרופות, כפי שהן מתכננות, זה ייתן דחיפה אדירה לשוק הזה. אם הייתי אמזון, הייתי נכנסת לשוק דרך התרופות ההיברידיות".