ממשלת ישראל

שקט, מפוררים

הממשלה עדיין לא הצליחה לפורר את חמאס, אבל כבר הצליחה לפורר את מטה החטופים, לפורר את שאריות האחדות בעם, לפורר את היחסים עם ארצות הברית ולפורר את הכלכלה, עם תקציב משולח רסן, פוליטי ולא אחראי. מיותר להזכיר שהמכנה המשותף לכל הפירורים הללו הוא הצורך לשמור את בנימין נתניהו בתפקידו.

אלא שבאופן מוזר, גם בקרב המתנגדים לו מזמן וגם בקרב אלה שנטשו אותו בחודשים האחרונים, יש כאלה שסבורים שלא הולכים לבחירות בזמן מלחמה. צריך להתמקד באויב, יש משימות שחייבים לסיים, זו הפגנת חולשה וכן הלאה הסברים. אלא שדה־פקטו, אנחנו בבחירות מהרגע שבו יצאנו למלחמה. נתניהו ושותפיו מנהלים קמפיינים על גבם של החטופים, על גבו של הרמטכ"ל ועל גב היחסים עם אמריקה, והכל כדי לגרוף את קולות הבוחרים כאילו מחר נפתחות הקלפיות.

הבעיה היא שרק את הציבור לא משתפים בבחירות האלה. הוא מוזמן לסבול, לא להפיל את הממשלה ובטח לא לבחור. אילו הציבור היה יוצא בהמוניו לרחובות ודורש בחירות, אולי היום כבר היינו עם ממשלה אחרת, קבינט בהרכב אחר שמקדם את החזרת החטופים, ומערך דיפלומטי אחר שמצליח לשמור על יחסים טובים תקינים עם העולם. אולי אפילו היו מובילים אותנו אנשים שמתכננים את היום שאחרי. זו לא היתה הפגנת חולשה, להפך.

כל יום שעובר בלי שהציבור יוצא לרחובות ודורש הנהגה אחרת מרחיק אותנו מהסיכוי להיחלץ מהפלונטר המסתבך. כל יום שעובר מדרדר את מצבם של החטופים, מעמיק את ייסורי קרוביהם, מגדיל את הייאוש של המפונים מבתיהם, ומשאיר אותנו מתבוננים מהצד במדינה שמתפוררת מנכסיה הערכיים, האסטרטגיים, הביטחוניים והכלכליים, אלה שנבנו פה במשך יותר משבעה עשורים.

/// גלית חמי

אלטשולר שחם

שאלות של גודל

השבוע התברר שבית ההשקעות אלטשולר שחם הוא כבר לא הגדול בישראל, בהיקף הכסף שהוא מנהל. הלקוחות שלו העבירו עשרות מיליארדי שקלים למתחרים, בגלל תשואות נמוכות יחסית לענף. גילעד אלטשולר ביסס את הביזנס שלו על תשואות פנטסטיות ממושכות, אבל השחיקה החלה אחרי שקנה את המתחרה פסגות, והתחיל לנהל היקף נכסים אדיר (רק בקופות הגמל היא ניהלה בשיאה 215 מיליארד שקל). על כל כך הרבה כסף של כל כך הרבה לקוחות קשה לייצר אותן תשואות. ועוד יותר קשה לעשות זאת כשהשוק נוטה להשקעות פסיביות, גישה שמתרחבת בעולם ובארץ בשנים האחרונות: כשיותר לקוחות מעדיפים תעודות סל ומוצרים מחקי מדד אחרים, הכסף זורם למניות הגדולות ומייצר מעגל קסמים. כשכך נראה השוק, קשה לנצח את המדד.

אבל סיכומי 2023 הזכירו שוב שיש שווקים שבהם הגודל לא שוחק, להפך. חמשת הבנקים הגדולים בישראל סיימו את השנה עם רווחי שיא של כמעט 26 מיליארד שקל. שוב ושוב המדינה מגלה שהבנקים גדולים וחזקים מדי ומכריחה אותם להיפרד מקופות הגמל, מכרטיסי האשראי, ושוב ושוב הם מוכיחים שהם עדיין מספיק גדולים וחזקים כדי לפצות על הכל. הגודל תמיד קובע, רק בדרכים שונות.

/// ירדן רוז'נסקי