דו"ח הצוללות

המסורת תישמר?

בישראל אין דרך משפטית לסלק ראש ממשלה מתפקידו. האקסיומה הזאת התקבעה בכל ועדות החקירה שנגעו לתפקודם של ראשי ממשלה, כמו גם בעתירות לבג"ץ שטענו שהמנהיג לא יכול להחזיק עוד במשרה החשובה ביותר במדינה. רק הבוחרים יכולים לסמן לראש הממשלה את הדרך החוצה. השופט יצחק עמית כבר התייחס לעניין בדיוני הבג"ץ שהכשיר את בנימין נתניהו להקמת הממשלה, בציטוט המפורסם על אדם עם כתב אישום שלא יכול לכהן כעוזר הגזבר של נווה חמציצים — ויכול להיות ראש ממשלה. הלכת דרעי־פנחסי נשענת על צו שמחייב ראש ממשלה לפטר שר נאשם, אבל היא מחדדת את הבעיה, לא פותרת אותה: כדי לפטר, צריך מישהו שיפטר. ראש הממשלה יכול לפטר שר, אבל מי יכול לפטר ראש ממשלה?

רק לפני כשלושה חודשים ועדת החקירה לאסון מירון הטילה אחריות אישית על נתניהו, אבל לא יכלה לצרף לה המלצה שיתפטר, כלומר שיפטר את עצמו. השבוע ועדת החקירה לפרשת הצוללות סימנה שינוי אפשרי שעשוי לערער את האקסיומה המקובלת, כשהניפה מול ראש ממשלה את המסקנות החמורות ביותר שאפשר להטיח באדם בתפקיד זה — הוא סיכן את ביטחון המדינה, את יחסי החוץ שלה ואת הכלכלה שלה. כל החבילה. ומה הלאה? האם הוועדה תיצמד שוב לחוסר האונים המשפטי שלפיו רק הבוחרים יחרצו את גורלו של ראש הממשלה, או שהטון החמור בדו"ח הביניים יוביל לשינוי גישה בשלב הסיום? ייתכן שדווקא היו"ר השמרן אשר גרוניס ינפץ קיבעון רב־שנים? ואם לא, האם הציבור ימשיך להכשיר ראש ממשלה שמסכן את ביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה וכלכלתה?

/// משה גורלי

אזהרה ליוסי כהן

לא חוזרים על טעות

זה היה שבוע שהדגיש כמה תקוות הציבור תולה ביוסי כהן, ולמה צריך להיגמל מהתקוות האלה.

יוסי כהן מסומן כבר מזמן. ראש המוסד היוצא, "הדוגמן", מוזכר בתקשורת כבר שנים כיורש אפשרי לראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא מתראיין כבר שנים עם ארשת כזאת של בדרך לראשות הממשלה, גם אם ברוב הראיונות הוא לא אישר שזה הכיוון, ובסקרים הוא מזנק, ודאי בחודשים האחרונים. בין כמועמד הליכוד לראשות הממשלה ובין כמי שחובר לאנשי ימין אחרים — השבוע תפרו לו מפלגה עם נפתלי בנט, אביגדור ליברמן וגדעון סער — כהן נראה כמו העתיד המבטיח. אפילו אנשי שמאל מודים שקשה לעמוד בקסמו. שאולי הוא זה שיכול לגאול את המערכת הפוליטית ואת הבוחרים מייסורינו הנוכחיים.

אבל השבוע, לצד סקר ה־34 מנדטים לליברמן־בנט־סער־כהן, ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות שלחה מכתב אזהרה גם לכוכב הפוליטי העולה. הוועדה מייחסת לכהן חוסר מקצועיות, חוסר זהירות וחוסר שקיפות, וכתבה כי "התנהלותו הובילה לשיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים הכלכליים של ישראל".

זה צריך להטריד אותנו מאוד. לכהן עוד נותרה זכות השימוע בפני הוועדה לפני שזו תפרסם את מסקנותיה הסופיות, אבל אם אלה יהיו ברוח מכתב האזהרה, צריך להראות לו את הדרך החוצה מהזירה הציבורית. הוא לא יכול להתמנות לראשות הממשלה, ולא לשום תפקיד בכיר אחר. לישראלים אסור להיקסם שוב מפוליטיקאי עם כריזמה שבועט במקצועיות, בזהירות, בשקיפות ובאמת, וכך מסכן את המדינה, יחסי החוץ שלה וכלכלתה. כבר עשינו את זה, וראינו לאן זה הוביל אותנו.

/// רועי ברגמן

אינטל

הגיע הזמן להתרענן

השבוע האחרון, והשבועות האחרונים בכלל, הדגימו את הפוקוס השגוי בדיון על ההייטק בישראל. יש לנו נטייה היסטורית להיאחז באינטל — היא בכל זאת המעסיק הפרטי הגדול במדינה, עם 12 אלף עובדים, והיא תורמת לא מעט ליצוא. לכן היא זוכה בתמיכה ותמריצים, ואם היא מקפיאה פתאום הרחבה של מפעל, כפי שקורה כעת, העניין נתפס כדרמה גדולה. הפנמנו עמוק את התפיסה של אינטל כשם נרדף לטכנולוגיה וקידמה, כזאת ששום מחשב, ובעצם כל ענף ההייטק, לא שלם בלעדיה. אבל אולי צריך להתחיל לחשוב עליה כעל העבר, לא העתיד. המתחרות כבר פתחו פער שיהיה לה קשה לסגור, ובזמן שאנחנו ממשיכים לשאת אליה עיניים, אנחנו מפספסים את מה שאנחנו צריכים להתמקד בו. למשל, אנבידיה, שמבססת כאן מרכז גדול וצומח, שאמור למלא תפקיד מפתח במהפכה הנוכחית, זו של ה־AI. אנבידיה קונה חברות ישראליות, הקימה כאן את מחשב העל שלה, מעסיקה כבר5,000  עובדים, ויש לה עוד הרבה לאן לגדול. או פאלו אלטו, חברת הסייבר הגדולה בעולם שכבר נסחרת ביותר מ־100 מיליארד דולר בוול סטריט, ומתרחבת בישראל כל הזמן. או החברה החדשה שאיליה סוצקבר, ממייסדי OpenAI, מקים כעת בתל אביב ובפאלו אלטו. בקיצור, הגיע הזמן להיפרד מהסגידה האוטומטית לאינטל, ולהתחיל לדחוף חזק יותר את כל השאר.

/// סופי שולמן