איפה זה עומד היום?

"המקומות האלה לא מתאימים לי בגלל השחיתות והשוחד. אני אוהב לישון טוב בלילה, ואני גם בן של עורך דין ושופטת. בעיקרון הם הוציאו 13 רישיונות לגידול קנאביס, והרישיון תלוי אצלי עד היום במסגרת בסלון. לא פתחתי חברה בזימבבואה, כי יש בעיה להוציא כסף משם. בכל מקרה פתחתי במקביל משהו קטן בזמביה, וגם חווה לגידול קנאביס בשוויץ של CBD שלא ממסטל. ואז הגיע אדם שהציע לי לקנות את השלד הבורסאי של שפע ימים. התחלתי לברר והתלהבתי מאוד".

שפע ימים כשלעצמה היא סיפור עם היסטוריה פרועה, אפילו בסטנדרטים של לקסר. החברה הוקמה אחרי שראש עיריית חיפה המנוח, אריה גוראל, פגש את הרבי מלובביץ', וזה השמיע אמירה על הימצאותן של אבנים יקרות באדמת העיר. המילים ההן עוררו את תקוותיהם של חסידיו, ובשנות התשעים הקימו כמה מהם את שפע ימים, שהחלה לחפש אבנים בשפך הקישון — המקום שגרם לתחלואת סרטן בקרב לוחמי הקומנדו הימי שצללו בו. קידוחי הניסיון העלו רק קומץ דל של יהלומים, אבל די היה בכך כדי להצית את דמיונם של עוד ועוד משקיעים, בייחוד אחרי שהחברה נכנסה לבורסה ב־2012: אלו, ובראשם חסידי הרבי, נקבצו ובאו עם כל הודעה של החברה על עוד אבן חן שנמצאה, רק כדי לגלות שוב ושוב מחדש שהחיפוש עוד לא הצליח, אבל או־טו־טו זה קורה.

לקסר, בניגוד למשקיעיה הרבים של שפע ימים, לא נסחף אחרי הבטחת אבני החן של הרבי, אבל הוא זיהה בשפע ימים הזדמנות מצוינת לספק מסגרת שוק־הונית לפעילות הקנאביס שלו. אלא שבינתיים הלכה והתעצבה בראשו פעילות אחרת לחלוטין — לה, כך האמין, יש פוטנציאל גדול פי כמה, וגם היא תצא נשכרת מכניסה לבורסה. "הבנתי שכל העניין הזה של הקנאביס קטן עליי ואני שואף ליותר. נפטרתי מהקנאביס, ופניתי לערי סטימצקי בעניין קניית השלד הבורסאי".

"כשבעלי מניות לא רצו לפגוש אותי, חיכיתי להם מתחת לבית"

את סטימצקי לקסר מכיר עוד מילדותו. "הוא יושב במגדל שקל בארלוזורוב, ובאותו בניין, בקומה הרביעית, נמצא המשרד של אבא שלי. מעולם לא עשינו עסקים יחד, אבל תמיד דיברנו, ולאט לאט התהדק הקשר. כשסיפרתי לו על השלד הבורסאי הוא התלהב".

"אני מכיר את קובי הרבה שנים, וראיתי את היכולות הגבוהות שלו", אומר לי סטימצקי. "אני נולדתי וגדלתי באלף הקודם; קובי שייך לאלף הנוכחי, ואתה עוד לא יודע מה הוא הולך לעשות. אני תולה בו המון תקוות — You ain’t seen nothing yet, כמו שאומרים באנגלית. הפרויקט שלנו הולך להיות משהו ענק. פיתחנו את התוכניות העסקיות יחד, תוך כדי תנועה".

"ערי הוא איש הריטייל הכי טוב של המאה שעברה", לקסר משיב מחמאה. "הוא המציא את עניין הרשתות לפני כולם, והוא התחבר לחזון שלי של קמעונאות העתיד. אין היום בבורסה עוד חברת ריטייל כמו שלנו".

מה עם פוקס של הראל ויזל?

"ויזל הוא הדור הישן של חנויות הרשת. אני מדבר על הדור החדש, זה של המסחר המקוון".

אחרי שלקסר וסטימצקי החליטו להשתלט על שפע ימים, האדם שהציע ללקסר את העסקה בחר להתחרות מולו על השליטה, עם משקיעים מחברה אחרת. "אני לא מאלה שנכנעים", אומר לקסר, "אני מאלה שנאבקים עד הסוף. נפגשתי יום־יום עם בעלי המניות, אנשים פרטיים, וסיפרתי להם על החזון שלי ושל סטימצקי. אם מישהו לא רצה לפגוש אותי, חיכיתי לו בכניסה לבית והתעקשתי".

ביולי 2020 העיקשות השתלמה, ולקסר וסטימצקי, באמצעות חברת אגרופרומיס, רכשו 51% משפע ימים לפי שווי של 6 מיליון שקל (ביום הרכישה), ומיתגו אותה מחדש תחת השם נָלָה דיגיטל. "כשקנינו את השליטה בשפע ימים לחצו עליי לבחור שם. באתי לבת שלי אמילי, שהיתה בת שש, ואמרתי לה שאני צריך שם לחברה. היא אמרה או יסמין, כמו הנסיכה מ'אלדין', או נלה, כמו אשתו של סימבה ב'מלך האריות'. בחרתי בנלה".

אחרי שהכניסו לחברה את קרן הגידור ארביטראז' ואליו (11%) וגופים מוסדיים כמו אי.בי.אי ופסגות, אגרופרומיס של לקסר וסטימצקי מחזיקה בכ־31% מנלה. את פעילות החברה מנהל לקסר, שנועד לדבריו עם סטימצקי שלוש פעמים בשבוע לפגישת התייעצות.

לחברה, הוא מסביר, יש שלוש זרועות: "זרוע אחת ששולטת במותגים, שאותם אנחנו קונים או מפתחים. באותה זרוע יש גם חברה בשם BuyBox, שמסייעת לסוחרים באמזון לפתוח חנויות באתר", הליך שמצריך תשתית פיננסית ומשפטית, הקמת מחסן ייעודי, ניהול המלאי והשילוח, התמודדות עם מכסים וכן הלאה. בימים אלה נלה צפויה להשלים גם את רכישת Rpgecom, שפועלת באותו תחום. "זה אומר שרוב מי שירצו לפתוח חנות באמזון, ולעשות את זה באופן מקצועי, יעברו דרכנו.

נוסף על כך, BuyBox גם מנהלת כ־50 מותגים: יש לנו מוצרי תינוקות, מוצרי טיפוח לגבר, מוצרי היגיינה לנשים, ערכות היגיינה כללית, עזרה ראשונה. בשנה וחצי האחרונות פיתחנו 30 מותגים פרטיים. לאחרונה קנינו מותג למכירת כתרים של מלכים ומלכות ונסיכים, שנקרא 'טיארות'". כל אחד והאקססוריז שלו.

"זרוע שנייה שלנו היא חברת מימון שנקראת קיארה, על שם הבת של סימבה ונלה. היא עוסקת בהקדמת תשלומים באמזון: נאמר שמכרת ב־30 אלף דולר, אבל את הכסף תקבל מאמזון רק בעוד חודשיים. אז מה שאנחנו עושים זה הקדמת תשלומים. לפני חודש כבר התחלנו לתת הלוואות".

"אין לנו פריבילגיה להפסיד"

הזרוע השלישית היא ספוטנגו, שמפעילה פופ־אפים ונקודות מכירה. החברה שוכרת חנויות רחוב ל־3–5 שנים, ואז משכירה אותן הלאה לתקופות קצרות, מיום ועד חצי שנה, בתעריף יומי גבוה יותר — פי שלושה מהשכירות המקורית, ולעתים אף יותר.

"נגיד שיש מישהי מנס ציונה שיש לה מותג לבגדי ים, ויש לה, נאמר, 200 אלף עוקבים באינסטגרם", הוא מסביר. "היא צריכה למכור את בגדי הים שלה בחודשי הקיץ, יוני־יולי־אוגוסט, אבל בינואר־פברואר היא לא תרצה לשכור את המקום. אז עכשיו נגמרו הימים שבהם מישהי כזו נאלצה לשכור חנות לחמש שנים: במקום זה היא פונה אלינו, ופותחת בקיץ חנות פופ־אפ בדיזנגוף, שינקין, שבזי, נחלת בנימין, אפילו בודפשט. בעתיד היא תוכל גם לעבור בחודשי החורף לדובאי או לאוסטרליה, כך שכשאתה מגיע אלינו אתה מתחיל בעצם את המסע שלך בכל העולם. ומי שמתקשר איתנו לא רק מקבל את השטח של הפופ־אפ: אנחנו מספקים גם מעצב ומוכרנים".

זה מודל דומה לזה של WeWork: שוכרים לטווח ארוך בזול, משכירים לטווח קצר ביוקר, ומספקים אקסטרות.

"רק שמכפיל הרווח שלנו הוא פי שלושה. נוסף על כך, WeWork עוצרת בשלב שכר הדירה. אנחנו, כשהמכירות מצליחות, מתחברים גם לקופות, ואז צריך להתחלק איתנו גם ברווחים".

לא המצאתם את הפופ־אפ. יש הרבה פופ־אפים.

"נכון, אבל אין אף מותג פופ־אפ".

הקורונה, הוא מספר, הזניקה את הפעילות. "אנשים לא יודעים מה יילד יום, לכן הם מעדיפים לשכור חנות לשבוע, שבועיים, חודש. היום יש בקהילת הלקוחות שלנו כבר 800 חברים, ואנשים מזמינים פופ־אפ חצי שנה מראש, לפעמים אפילו שנה. 50% מהאנשים שעבדו איתנו חוזרים אלינו".

גדלתם מהר מאז שרכשתם את שפע ימים.

"קנינו את השלד לפי שווי של 3 מיליון שקל. היום החברה שווה 92 מיליון. אני לא מזלזל בכסף, אבל מה שקורה כרגע לא מעניין אותי. אני יכול להגיד לך שסטימצקי לא היה נשאר בחברה שהשווי שלה הוא 100 מיליון; זה קטן עליו. אנחנו רוצים לגדול הרבה יותר. אנחנו רצים על ספידים, כמו חברות הייטק. שוק ההון לא מכיר חברות על ספידים. אם תבוא עם הצעה למנכ"ל של חברה בורסאית הוא יגיד לך 'תן לי לחשוב על זה, בוא ניפגש עוד שבוע־שבועיים, תן לי לחשוב'. אנחנו עושים דברים במיידי, קונים חברות כל יום, בתוך שעה. אין לנו זמן לדבר, להתלבט".

לאיזו ענקית טכנולוגיה אפשר להשוות אתכם?

"אנחנו לא דומים לחברות טכנולוגיה, כי אנחנו חברה ציבורית. אנחנו לא עובדים על הפסדי ענק כדי להשתלט על השוק. רוב החברות הציבוריות מפסידות הרבה כסף בתחילת דרכן. לנו אין את הפריבילגיה הזו".

ולמה סטימצקי השקיע בך כל כך הרבה כסף?

"תראה, אני לא באתי מבית שאין בו עוף בשישי. כסף יש לי מהבית. אבל ערי ראה בנאדם רעב, שחושב רק על להצליח, אדם שהוא גם גולנצ'יק וגם מדרשיסט. במדרשייה נצרבו לי כמה דפֵקות, ואחת מהן היא שאני חייב להצליח. אני לא רואה בעיניים".