ד

ונלד טראמפ ישב במכונית המשוריינת שלקחה אותו לאולם בית המשפט במנהטן שבו הפך לנשיא ארצות הברית הראשון בהיסטוריה שעומד לדין פלילי, הביט החוצה ולבו נשבר. במשך חודשים הוא הציג את התיקים הפליליים שנפתחו נגדו ואת הדיונים המשפטיים המצפים לו כאיום קיומי על אמריקה כולה, וביקש מהמוני תומכיו לצאת להפגין כי "הם לא שונאים אותי, הם שונאים אתכם, הם עושים לי את מה שהם רוצים לעשות לכם". אבל ברגע האמת, כשהמשפט הראשון יצא לדרך ב־15 באפריל, התברר שהרחובות סביב בית המשפט בדאון טאון מנהטן שקטים מאוד. מול הבניין, בפארק קטן שהוקצה למפגינים, התאסף מספר מצומצם של כמאה תומכים, וככל שהימים חלפו, גם אלה הלכו והידלדלו.

באותו יום, טראמפ התעשת מהר וכתב ברשת החברתית שלו, Truth Social, כי "יש לאפשר למפגינים שאוהבים את אמריקה לעמוד על מדרגות בית המשפט". בניו יורק חל איסור להפגין על מדרגות בית המשפט, אך גם אם היו מאפשרים למפגינים גישה אליהן, ספק אם הן היו מתמלאות. כשלא נותרה לו ברירה, עבר טראמפ לטריק שתמיד עובד עבורו: זה לא שתומכיו לא הגיעו לבית המשפט, אלא שיש קנוניה נגדו. "באוניברסיטת קולומביה", כתב טראמפ באותיות גדולות, "ישבו מפגיני השמאל הרדיקלי הפלסטיני על המדשאה, השתלטו על בית הספר וצעקו 'מוות ליהודים, מוות לישראל, מוות לאמריקה'. לא קרה להם כלום. אבל מסביב לבית המשפט הכל סגור. זה ממש מחנה צבאי. כל כך לא הוגן!".

העובדה שהאזור לא נסגר, שמאות השוטרים שהוצבו בו נשארו חסרי מעש, שבית המשפט נותר פתוח לציבור ושאפילו המדרכה ממול פנויה לתנועת הולכי רגל, לא משנה. עבור טראמפ, לעובדות אין כל חשיבות.

אבל הנשיא לשעבר באמת עומד למשפט פלילי, והוא עשוי להיות מורשע בו בשבוע או השבועיים הקרובים וייתכן שיקבל עונש מאסר של ארבע שנים. וכל זה קורה פחות מחצי שנה לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית (שלפי הסקרים, טראמפ היה מנצח בהן אילו היו נערכות היום).

פרק ההגנה, שנמשך פחות מ־24 שעות, הסתיים שלשום בלי שטראמפ יעיד וינסה להפריך את דברי עדי התביעה. ועדיין, הוא לא נראה מוטרד מתוצאות המשפט. שום דבר שקרה לו ב־77 שנות חייו לא גורם לו לחשוב שיש סיבה לדאגה

על פניו, הדמוקרטיה האמריקאית התגוננה היטב בפני המלחמה שטראמפ הכריז עליה: נגד הנשיא לשעבר תלויים ועומדים כרגע ארבעה תיקים פליליים, שניים מהם פדרליים ושניים נוספים הוגשו במדינת ג'ורג'יה ובמדינת ניו יורק. אלא שבפועל, ספק אם התיקים האלה יעצרו את טראמפ. שלושה מהארבעה נמצאים בשלבים מאוד מוקדמים. המשפט הפדרלי החשוב מכולם מתנהל בוושינגטון, ונוגע לאירועים שהובילו למתקפה של תומכיו על הקפיטול ב־6 בינואר 2021. טראמפ מואשם בו בארבע עבירות, שלאחת מהן השם האימתני "קשירת קשר להונאת ארצות הברית". המשפט היה אמור להיפתח ב־4 במרץ, אבל טראמפ ערער לבית המשפט העליון על עצם הגשת כתב האישום וטרם התקבלה הכרעה.

תיק פדרלי אחר עוסק במסמכים המסווגים שטראמפ לקח מהבית הלבן. כתב האישום הזה כולל 32 עבירות, מהחזקה לא חוקית של מידע מסווג הנוגע לביטחון הלאומי ועד שיבוש הליכי משפט. לפתיחת המשפט הזה טרם נקבע תאריך. תיק שלישי מתנהל במדינת ג'ורג'יה, שם מואשם טראמפ, לצד 18 ממקורביו, בשורה ארוכה של עבירות בעקבות ניסיונו להשפיע על תוצאות הבחירות במדינה. גם לתחילת המשפט הזה עדיין לא נקבע תאריך.

וכך, המשפט היחיד שבו יעמוד טראמפ לדין לפני שהאמריקאים יחליטו אם להחזיר אותו לבית הלבן, לא יעסוק בשאלה אם הנשיא לשעבר ניסה לבטל את תוצאות הבחירות ב־2020, שלח אלפי בני אדם להסתער על גבעת הקפיטול, או לקח מסמכים סודיים ביותר ופיזר אותם בחדר האמבטיה הנטוש במאר־א־לאגו. המשפט היחיד שיתנהל יעסוק בשאלה אם הנשיא לשעבר שילם 130 אלף דולר לשחקנית הפורנו לשעבר סטורמי דניאלס, כדי שלא תספר לעולם על הלילה שבילתה איתו ובכך תשפיע על סיכוייו לנצח בבחירות - ואז רשם את ההוצאה במסמכי המס כתשלום לעורך דין.

אם לא יהיו הפתעות, המשפט הזה יסתיים כבר בשבוע הבא, ו־12 המושבעים שנבחרו מתוך מאות מועמדים מבוהלים ייכנסו לחדר ויצטרכו להחליט אם להרשיע נשיא לשעבר. אחר כך, עד סוף יוני, יחליט גם בית המשפט העליון אם להיענות לבקשת טראמפ לקבוע כי יש לו חסינות מוחלטת לגבי כל דבר שעשה בבית הלבן — כולל מפני כתב האישום החמור בנוגע לחלקו במתקפה על הקפיטול וניסיונותיו לבטל את תוצאות הבחירות. אף אחד לא לגמרי בטוח כי בית המשפט העליון הימני ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית ידחה את הבקשה.  

תיאורטית, בתוך שבועות ספורים יכול טראמפ גם לצאת זכאי במשפט היחיד שלו לפני הבחירות, ואולי גם חסין מפני האישומים האחרים, הקשים הרבה יותר. אם יורשע באותו משפט יחיד, הוא כמובן יערער. כך או אחרת, הוא יגיע לבחירות בנובמבר כאדם חופשי, כמעט בלי לאבד שום תמיכה ביחס לזו שהיתה לו ב־2016 או ב־2020. כשטראמפ אמר לפני שמונה שנים כי הוא יכול לירות במישהו באמצע השדרה החמישית ולא לאבד מצביעים — זה היה כנראה הדבר הנכון ביותר שאמר בחייו. וכך, כמעט ארבע שנים אחרי המתקפה על הקפיטול, נראה שמערכת המשפט האמריקאית כשלה בהענשת האנשים שהובילו אליה ושניסו להפוך את תוצאות הבחירות.

כמו אל קפונה

חואן מרצ'אן נולד בקולומביה והגיע לארצות הברית כשהיה בן שש, להגשים את החלום האמריקאי ולהיות השופט במשפט של נשיא לשעבר המואשם כי שילם דמי שתיקה לשחקנית פורנו, שאיתה בגד באשתו זמן קצר אחרי הולדת בנם. יש לו מוניטין של שופט קשוח וישר שלא פוחד מאיש. כמי שזוכר היטב את משפט או.ג'יי סימפסון, מרצ'אן לא היה מוכן אפילו לשמוע על הכנסת מצלמות לבית המשפט שלו. זו שעתם הגדולה — ואולי האחרונה לפני השתלטות הבינה המלאכותית — של ציירי הפורטרטים.

מאז החל משפטו מגיע טראמפ לאולם בכל יום, מתיישב מאחורי שולחן ההגנה, משלב ידיים וחולם בהקיץ. הוא מדבר הרבה לפני הדיונים ואחריהם, אבל לא אומר כמעט כלום במהלכם. בדרך כלל הוא אפילו לא מביט בעדים או המושבעים. מגי האברמן, כתבת הניו יורק טיימס ומומחית לאינטריגות בעולמו של טראמפ, צייצה כמה פעמים בטוויטר כי "נראה שהוא נרדם, פיו רפה וראשו צנח על חזהו". באופן כללי, כל מה שידוע על מה שקורה בתוך האולם מגיע מפוסטים והודעות טקסט של עיתונאים. למשל, הבחנות דקות כמו "למרות שטראמפ בדרך כלל עונב עניבה אדומה, בארבעת הימים האחרונים בבית המשפט הוא ענב עניבה כחולה".

העובדות במשפט די ברורות, והן לא הופרכו על ידי ההגנה. דניאלס, באופן לא מפתיע, התגלתה כעדה מצוינת. היא ביססה היטב את טענת התביעה שלפיה טראמפ שילם את דמי השתיקה כדרך להשפיע על הבחירות: ב־7 באוקטובר 2016 התפרסמה הקלטת של תוכנית הטלוויזיה "Access Hollywood", שבה אמר טראמפ למגיש בילי בוש, "כשאתה כוכב, אתה יכול לעשות הכל, You can grab them by the pussy". למחרת, הודיע נציג של דניאלס לעורכי הצהובון "נשיונל אינקוויירר" שהיא מוכנה לדבר על הרומן שלה עם טראמפ ולאשר את כל מה שנאמר בקלטת. מנכ"ל "נשונל אינקוויירר", דיוויד פקר, היה ביחסים קרובים עם טראמפ ודיווח לו על כך. זה היה הרגע הכי מסוכן עבור טראמפ בקמפיין של 2016, שכן ריאיון כזה היה מחסל אותו סופית. הוא שלח את מייקל כהן, עורך הדין ששימש פיקסר שלו, לשלם לדניאלס 130 אלף דולר. פקר וכהן אישרו את כל זה בשבועה על דוכן העדים.

דניאלס סיפרה בעדותה כי טראמפ הזמין אותה לחדר המלון שלו, היא הלכה לשירותים וכשיצאה מצאה אותו על המיטה, לבוש רק תחתוני בוקסר וחולצת טריקו. היא לא טענה שהוא כפה את עצמו עליה, אבל אמרה שיצאה רועדת מהחדר. העדות שלה היתה כל כך מפורטת שהשופט נזף באנשי התביעה על שאלותיהם ("לא צריך לדעת כל פרט").

דניאלס גם עזרה להסביר את התמונה הגדולה שהתביעה ניסתה לצייר: שיטת ה־Catch and Kill ("לתפוס ולחסל") שנקט טראמפ כמה פעמים כדי להשתיק מקרים שהיו עשויים להזיק לו בקמפיין: טענותיה של הדוגמנית קארן מקדוגל על כך שניהלה מערכת יחסים ארוכה עם טראמפ, ושמועה שהפיץ שוער במגדל טראמפ כי לאיש מהפנטהאוז המוזהב יש ילד מחוץ לנישואים. גם מקדוגל וגם השוער קיבלו כסף, אבל עיתוי הסיפור של דניאלס, ממש בשיא הסערה שעורר פרסום הקלטת של "Access Hollywood", הוא שהפך אותו מזיק במיוחד.

השבוע הסתיים פרק התביעה והחל פרק ההגנה, שנמשך פחות מ־24 שעות והסתיים שלשום בלי שטראמפ יעיד וינסה להפריך את דברי עדי התביעה. ביום שלישי יישמעו נאומי הסיכום של התביעה וההגנה, ויום לאחר מכן יתחילו המושבעים לדון. ועדיין, טראמפ לא נראה מוטרד מתוצאות המשפט. שום דבר שקרה לו בכמעט 78 שנות חייו לא גורם לו לחשוב שיש סיבה לדאוג.

טראמפ יודע מעט מאוד — הוא בור מוחלט, ספק אם הוא יכול לעבור את המבחן שאזרחים אמריקאים חדשים נדרשים לעבור — אבל הוא רחוק מלהיות טיפש. הוא הבין מגיל צעיר כי הוא מחזיק בשלושת הקלפים החשובים ביותר בחברה האמריקאית: גבר, לבן, עשיר. כל חייו עשה צחוק ממערכת המשפט. כל בעיה נפתרה כי היה לו מספיק כסף כדי למשוך את המשפט במשך שנים, או סתם להכריז על פשיטות רגל, או כי היו לו חברים בכל עמדות ההשפעה, או כי תובעים פשוט העדיפו לא להסתבך איתו. זו הפעם הראשונה שבה הוא אולי יידרש לשלם מחיר על דברים שעשה. ועדיין, זה התיק החלש ביותר שעומד נגדו, כמו היה אל קפונה שהדרך היחידה לתפוס אותו היא על עבירות מס.

רוב הציבור לא מקשיב

ב־2016 ניהל טראמפ את הקמפיין שלו מהקומה החמישית של מגדל טראמפ, שבה צולמה פעם סדרת הריאליטי "המתמחה". ב־2020 מטה הבחירות שלו מוקם בבניין שמשקיף על נהר הפוטומק בוושינגטון. עכשיו עבר המטה שלו, לפחות זמנית, לחדר בקומה ה־15 של אולם בית המשפט במנהטן, שבו הוא ממתין לפני הדיון ובהפסקות. למרות שמחוץ לבית המשפט לא מתחולל הקרקס שטראמפ כל כך רצה, הוא עדיין מצליח להוציא מהדיונים את מרב התועלת הפוליטית האפשרית.

טראמפ העביר את החודשים האחרונים בהסתה פרועה נגד השופט מרצ'אן ובני משפחתו, ובסופו של דבר הטיל השופט צו שאסר עליו לתקוף אותו ואת התובעים, העדים והמושבעים. השירות החשאי כבר הכין תוכניות מגירה: אם טראמפ יצטרך לבלות כמה לילות בכלא בשל ביזוי צו בית משפט, יהיה איתו שם לפחות סוכן אחד. זה לא יקרה. טראמפ לא הפסיק את ההתקפות על המעורבים במשפט, אבל הוא מיתן אותן מעט. הוא גם מצא דרך לעקוף את הצו, תוך ניצול עוצמת אחיזתו במפלגה הרפובליקאית, על ידי זימון שורה ארוכה של חברי קונגרס, שהתייצבו בבית המשפט כדי לתמוך בו ולהגיד לתקשורת את מה שהוא לא יכול לומר.

חלקם חושבים שיש להם סיכוי להיות הסגנים שלו (למשל, הסנטור טים סקוט מדרום קרוליינה והסנטור ג'יי.די ואנס מאוהיו); אחרים החליטו מזמן לחבר את הקולר שעל צווארם לרצועה של טראמפ (למשל, הסנטורים טומי טוברוויל מאלבמה וריק סקוט מפלורידה); אבל המשמעותית ביותר היתה התייצבותו של יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון, אחד האוונגליסטים הקיצונים בפוליטיקה האמריקאית, שבא לתמוך במי ששילם דמי שתיקה לכוכבת פורנו שאיתה בגד באשתו הטרייה ואם בנו התינוק. לעומתם, אריק טראמפ הוא בן המשפחה היחיד שהגיע לבית המשפט.

הנמנומים התכופים של טראמפ במהלך הדיונים מזכירים את חוסר הסימטריה שבו מסקרת התקשורת האמריקאית את נושא גילם של שני המועמדים המבוגרים בהיסטוריה של קמפיינים נשיאותיים. גילו של ג'ו ביידן הוא נושא מרכזי. גילו של טראמפ — רק ארבע שנים צעיר מביידן, במצב פיזי ירוד בהרבה וכמעט שלא מסוגל לחבר שני משפטים קוהרנטיים — כלל אינו נושא שנידון. אולי כי רואים על ביידן את הגיל, ואולי כי גם ב־2016 טראמפ לא היה מסוגל לחבר שני משפטים ברורים, והתברר שזה לא מכשול עבורו. לא כשיש לו נשק אחד יעיל מאוד: ראייה צינית לחלוטין של אמריקה.

בזמן שהמפלגה הדמוקרטית בטוחה שארצות הברית שואפת להיות שילוב של ברק אובמה ורונלד רייגן (אובמה: "אנחנו לא רק אוסף של מדינות כחולות ואדומות, אנחנו ארצות הברית של אמריקה"; רייגן: "אמריקה היא העיר הנוצצת על הגבעה, אנחנו מגדלור לעולם"), טראמפ מסתכל במראה ורואה את אמריקה שנבנתה על כוח, אכזריות, תאוות בצע ועליונות לבנה, שעבור חלקים גדולים ממנה מלחמת האזרחים מעולם לא הסתיימה. הוא הבין את זה ב־2016, ושום דבר שקרה מאז לא שינה את התמונה. להפך. הוא עומד עכשיו מול יותר מ־90 סעיפי אישום, והתמיכה בו, לפחות אם מאמינים לסקרים, נותרה זהה.

זה קורה למרות שההמונים לא צובאים על דלתות בית המשפט כדי לשחרר אותו, ולמרות שבפעם הראשונה זה עשור הוא נאלץ להיאבק על תשומת הלב. יכול להיות שביידן דווקא היה מעדיף לרוץ נגד טראמפ של 2020, זה שהופיע מדי יום בטלוויזיה ואמר לאנשים לשתות אקונומיקה כדי לנצח את הקורונה, ואיים שוב ושוב שלא לקבל את תוצאות הבחירות אם יפסיד. עכשיו זה כבר לא משנה אם טראמפ מצטט את היטלר בנאומים. רוב הציבור לא מקשיב יותר. חלק שכח את 6 בינואר, חלק אחר היה שמח לחזור על 6 בינואר, וטראמפ מבחינתו יודע שהוא מנצח בכל מקרה. אם ייצא זכאי במשפט הנוכחי, אולי יצליח להשיג עוד קולות של מצביעים עצמאיים. אם יימצא אשם, יהיה זה כמובן כי יש נגדו ציד מכשפות של הדיפ סטייט. אם יישלח לכלא, יהפוך לקדוש מעונה. כך או אחרת, המשפט יסתיים בניצחון של הנשיא לשעבר, שיקרב אותו לתואר הנשיא לעתיד.