ל

פני כשנתיים החליטה הילה צאירי (45), עורכת דין משוהם, להשקיע סכום כסף בחיסכון לילדיה. מכל אפיקי ההשקעה האפשריים, היא בחרה להשקיע כ־60 אלף שקל בארבע חביות וויסקי, שלמיטב ידיעתה מתיישנות במרתף מסוים בסקוטלנד. צאירי לא ראתה את החביות הללו או בחנה אותן לפני הקנייה, אך היא לא מפקפקת בסיכוייה להרוויח. "אני חושבת שזו השקעה לטווח ארוך, והיא טובה יותר ממניות או מניירות ערך. הילדים שלי יודו לי על כך", היא אומרת בביטחון.

"זה היה נראה לי משהו מאוד מדליק, שונה, חדש", היא מסבירה. "הצלחתי להבין את היתרונות מיד. זה מאוד דומה להשקעה בנדל"ן, רק שבנדל"ן אי אפשר להשקיע סכומים קטנים כמו 100 אלף שקל. בוויסקי את יכולה להשקיע בצורה מאוד ידידותית. השקעתי בארבע חביות — חבית לכל ילד. מעין קרן חיסכון עבורם, שאותה יפדו כשיגדלו. השקעתי 60 אלף שקל כדי לנסות להבין כיצד פועל השוק".

צאירי מספרת כי הובטח לה שתוכל לבקר את החביות שרכשה אם תרצה בכך, בתיאום מראש, אך אין לה עניין בכך. במקום זה, היא מתכננת לרכוש עוד חביות, מפני שנמסר לה כי ערכה של אחת מאלו שרכשה עלה בתוך שנתיים בכ־40% וערכן של שתיים נוספות עלה ב־10%. ערכה של החבית הרביעית לא השתנה. את המידע על מצב השקעתה סיפקה לה החברה הישראלית MyWhisky, שהיתה הגורם המתווך בעסקה בין צאירי לבין Cask Trade, חברה בריטית לבקבוק ומסחר בוויסקי.

חשבת למכור חבית אחת כדי לבדוק אם הרווח הוא לא על הנייר בלבד ושלא מדובר בהונאה?

"לא, אבדוק את זה בעוד 20 שנה. ככל שהחבית מתיישנת, ערכה עולה. יש מדרגות של התיישנות: חמש שנים, 12 שנה, 15 שנה ו־18 שנה. את החבית שהשווי שלה קפץ קניתי כשהיא לא היתה צעירה לגמרי, ולכן ערכה עלה ב־40%".

את עורכת דין ועושה רושם של אדם שמבין דבר או שניים, מה שכנע אותך שאת לא קונה חתול בשק?

"התרשמתי ש־MyWhisky היא חברה רצינית, וגם אמרתי לעצמי שייתכן שיעקצו אותי, אז ניהלתי סיכון: לא שמתי חצי מיליון שקל על קרקע בארצות הברית כדי לגלות שזה פייק — כאן אני יכולה להפסיד מקסימום 60 אלף, 100 אלף שקל. בזמנו הציעו לי להשקיע בביטקוין והייתי סקפטית ולא השקעתי. אחותי השקיעה והרוויחה בגדול. הפעם לא רציתי לפספס".

"הם נשמעו לי אמינים"

גלעד עוזיאל (40), מנהל מערכות מידע בבנק מנס ציונה, השקיע גם הוא 60 אלף שקל בחביות וויסקי. "התחלתי להתעניין בוויסקי ב־2018", הוא מספר. "חבר הכניס אותי לקבוצות פייסבוק של חובבי וויסקי, ומהר מאוד מצאתי את עצמי שוקע בעולם הזה, שכולל הרבה מפגשים חברתיים סביב וויסקי, עם סיגרים ובשר מעושן משובח". עוזיאל מספר כי המפגשים הרחיבו את מעגל חבריו ויצרו עבורו רשת חברתית: "אלו אנשים איכותיים, עורכי דין ורופאים, שהפכו לחברים בגלל התחביב המשותף".

בעקבות המפגשים החברתיים החל להתעניין גם בייצור המשקה במזקקות ובמכירתו. הוא קנה בקבוקים, שמר אותם וקיווה שערכם יעלה. "קניתי למשל בקבוק וויסקי ב־2,500 שקל, ואחרי חמש או שש שנים בלבד הוא יכול להימכר במכירות פומביות ב־10,000 שקל. שלא כמו בקבוקי יין, את הוויסקי לא צריך לאחסן במקרר או לחשוש שיקרה לו משהו. וויסקי מתיישן גם ללא תנאים, לא צריך להשקיע במקררים יקרים או במרתפים".

אחרי רכישת בקבוקים, הצעד הבא של עוזיאל היה השקעה בחביות. "שמעתי מאנשים על חוויית ההשקעה שלהם", הוא מספר. "חבר סיפר לי על תשואות מדהימות שהוא קיבל מהחביות, עם קפיצה של 30%־40% בשנתיים".

איך זה קרה?

"העלייה בביקוש לאלכוהול בתקופת הקורונה הגבירה את ההתעניינות בתחום. ב־2020 הצריכה העולמית של אלכוהול גברה, והביקוש גרם לעליית מחירים משמעותית".

עוזיאל מספר שהתחיל לחקור את הנושא, יצר קשר עם חברות בקבוק בחו"ל ואלו הפנו אותו לחברה המתווכת. "יצרתי קשר עם הברוקרים, וכשהם שמעו שאני מישראל, הם אמרו לי שהמסחר עם ישראל נעשה רק דרך MyWhisky, אז יצרתי איתם קשר. לא רציתי להתעסק בחיפוש ובהשוואת מחירים. הם נשמעו לי אמינים וגם השוויתי את ההצעות עם חברות בחו"ל. הבנתי שהם עובדים בבלעדיות עם ברוקרים סקוטים".

עוזיאל מחזיק בחמש חביות ממוספרות, שככל הידוע לו ממוקמות בסקוטלנד. לראיה, הוא מציג שטר קנייה ממוסמך, עם מספר סידורי, שאותו הנפיקה לו חברת Spiritfilled, שלה רישיונות לבקבוק ולמסחר בוויסקי. "אני יודע איפה החביות שלי מאוחסנות ויש לי אישורים על כך. ביקשתי דגימות מהחביות פעמיים וקיבלתי אותן, כך אני יכול לוודא שההשקעה אמיתית. אני יודע שזה הימור כי אין ערבויות, אבל בשנתיים האחרונות ראיתי עלייה של 20% בשווי הכולל של החביות.

"בסופו של דבר, אין לי יכולת לבדוק. כלומר, יש לי שטר ערבות, אבל לא ראיתי פיזית את החביות, ואפילו כשביקרתי בסקוטלנד לא היה לי זמן ללכת לבדוק את העניין. אני מודע לכך שזו עלולה להיות הונאה, אף על פי שייצור הוויסקי ממוספר וממוסמך בידי גוף ממשלתי. לא בדקתי את הנושא כי זה מסובך ודורש השקעה. אמרו לי שהדרך הכי טובה (לוודא שזו לא הונאה) היא להעביר את החביות בין בתי אחסון". בינתיים, עוזיאל לא עשה זאת.

"אנשים שמעו וויסקי וגיחכו"

ב־2023 הגיע היקף היצוא של תעשיית הוויסקי הסקוטי לכ־5.6 מיליארד פאונד, המייצג שווי של 1.35 מיליארד בקבוקים בנפח של 70 סמ"ק, שנשלחו ל־168 שווקים ברחבי העולם. שוק הוויסקי העולמי כולו שווה כ־60 מיליארד דולר, כאשר בין השנים 2018 ל־2020 הפיק הענף רווחים גבוהים יותר מענף הזהב, ועבר גם את מדדי המניות והנפט. למעשה, בעשור האחרון חלה עלייה של כ־500% במדד הוויסקי, בעקבות התגברות הביקוש למשקה בשוק האסייתי, שהתרחב במקביל להתרחבות מעמד הביניים.

הסחר בחביות וויסקי החל כבר במאה ה־18, והיה ברובו בלתי חוקי בשל המיסוי הכבד שהוטל על ייצור אלכוהול בסקוטלנד. ב־1823 חל מפנה, כשהפרלמנט הסקוטי חוקק חוק שאיפשר למזקקות לפעול באופן חוקי תמורת תשלום אגרה, הפחית את המיסוי על ייצור המשקה והסדיר את התעשייה — דבר שהפך את הסחר בו לרווחי יותר. עם התמסדות הייצור התרחב המסחר בחביות הוויסקי, והמזקקות מכרו את המשקה לסוחרים ובעלי חנויות שהיו מיישנים ומעבירים אותו לבקבוקים בעצמם.

כיום, הסחר מתקיים בין המזקקות, שבהן מייצרים את המשקה ולעתים גם מניחים לו להתיישן, לבין חברות הבקבוק, שאחראיות להעברת המשקה לבקבוקים והפצתו, ולעתים קרובות גם ליישון נוסף, לערבוב סוגי וויסקי ויצירת שילובים ייחודיים. במרבית המקרים, הוויסקי שמחזיקות חברות הבקבוק נחשב איכותי יותר מזה של המזקקות, מכיוון שבאחרונות נהוג למהול את המשקה במים כדי להפחית את אחוזי האלכוהול, בעוד חברות הבקבוק אינן עושות זאת.

בשני העשורים האחרונים, חברות בקבוק רבות זנחו את ייעודן המקורי, והן מתמקדות בתיווך ובמכירת חביות. בישראל, היחיד שמתווך בעסקאות כאלה הוא ערן לוין, הבעלים של MyWhisky. הוא רק בן 26 ויש לו מראה מצודד שמזכיר דוגמן סיגרים ושעוני יוקרה יותר מאשר בעל חברת תיווך חביות. כבר בגיל 21 הבין את הפוטנציאל הטמון בוויסקי, כשהשווה בין שני בקבוקים מאותה חברה ומותג, שההבדל ביניהם היה כמה שנים, אבל הפער במחיריהם היה מאות אחוזים.

הוא התחיל לחקור את הנושא, התלהב, נסע לסקוטלנד ורכש חבית וויסקי, וגם שכנע חברים ובני משפחה להשקיע כחצי מיליון שקל ברכישת חביות נוספות. לדבריו, "אחרי חצי שנה ועליית ערך ממוצעת יפה מאוד, הבנתי שיש פה פוטנציאל עסקי ואפיק השקעה לכל דבר, לא רק תחביב לחובבי וויסקי. החלטתי להפוך את זה לביזנס. ההתחלה לא היתה פשוטה, לקח לדברים זמן, בייחוד כשמדברים פה על תחום המשקאות. זה לא משהו שהיה מוכר מאוד בארץ. אנשים ששמעו 'וויסקי' גיחכו ועשו אחורה פנה. כיום אנחנו מנהלים יותר מ־300 תיקי לקוחות בארץ ובעולם".

MyWhisky עובדת בשיתוף עם ברוקרים וכמה חברות בקבוק ומסחר, וכדי להשקיע באמצעותה נדרש סכום מינימום של 30 אלף שקל. ההשקעה כוללת דמי ניהול שנתיים של אחוז אחד מהסכום המושקע, וצריך לשלם גם דמי אחזקה למחסנים. לוין אומר כי לחבית וויסקי יש שלושה גדלים סטנדרטיים — 200, 250 ו־500 ליטר, ומחירה נקבע לפי המזקקה, סוג החבית וגודלה, וגילו של הוויסקי. חבית וויסקי בתחילת חייה נמכרת בסכום שנע בין 15 ל־30 אלף שקל, בעוד מחירה של חבית שהתיישנה נע בין 50 ל־100 אלף שקל.

הוא מציג את האינטרס של החברה שלו כזהה לזה של הלקוח: "המטרה שלנו היא שתרוויח כמה שיותר כי אנחנו גובים אחוזים. אנחנו מתחילים לגבות את העמלות אחרי שהלקוח מרוויח 5% ומעלה. על רווחים גדולים נגבה כ־20% עמלה ואפילו יותר". הוא מספר כי יש לו לקוחות שכבר הרוויחו יותר מ־40% על ההשקעה, אך לדבריו עדיין לא מימשו אותה כי זוהי השקעה לטווח ארוך. "בדרך כלל מומלץ לממש אחרי עשר או 20 שנה".

מישהו מפקח על השוק הזה?

"שוק הוויסקי אינו מפוקח כמו שוק המניות, הוא מזכיר יותר את שוקי הנדל"ן והאמנות".

יש כבר ישראלים שהשקיעו בחביות וויסקי, מכרו אותן וראו את הכסף?

"כמה בודדים. יש טווח ארוך של מינימום שלוש שנים, שאנחנו ממליצים עליו. כמובן, כל אחד מחליט מתי הוא מוכר בסוף, אבל ההמלצה שלנו היא טווח של שלוש שנים, השאיפה היא אפילו יותר. התחלנו את הפעילות העסקית ביוני 2021, והרוב המוחלט של הלקוחות לא מימש את הנכסים. שלחתי לך לקוח אחד שמימש".

כן, אבל הוא לא קנה ממך את החבית, הוא רק נעזר בך כדי למכור אותה. אתה אומר שיש לך 300 לקוחות ורק אחדים מהם מימשו?

"כן, זה המצב כרגע".

"הברוקר מעריך את השווי"

איש מהמרואיינים לכתבה זו לא ראה את חביות הוויסקי שקנה — אך גם בביקור בסקוטלנד לא ניתן לוודא כי יש קשר בין כל חבית שתוצג בפני המבקרים לבין הכספים שהעבירו. משקיעים נוספים שעמם שוחחתי הגדירו את ההשקעה בחביות וויסקי כמעין השלמה לתיק השקעות. רובם לא חקרו את העסקאות הללו לעומק או ביקרו בסקוטלנד ובדקו את החביות שרכשו. לאחר ההשקעה, הם קיבלו תעודות רכישה מחברות בקבוק סקוטיות, חיפשו את שמן בגוגל וראו שהן קיימות — וזה הספיק. או כמו שאמר אחד המשקיעים: "צריך לקחת סיכון".

כשלוין נשאל אילו בטוחות הוא מעניק למשקיעים בחביות וויסקי, הוא משיב כי "הבטוחה של הלקוח היא הנכס, החבית. כשאתה קונה דירה — גם בארץ וגם בחו"ל — הבטוחה שלך זו ההשקעה. אותו דבר כאן, זו לא דירה, אתה לא יכול לגור בפנים, אבל זה נכס פיזי לחלוטין. ברמה העקרונית, הלקוח יכול להחליט שהוא רוצה לקחת את החבית שלו ולשים אותה בבית".

כן, אבל בפועל זה לא קורה.

"כן, זה לא קורה כי אנחנו מדברים על חבית של 250 ליטר, וזה בלגן להטיס אותה".

איפה החבית מאוחסנת?

"היא יושבת במחסן של המזקקה או אצל צד ג'. זה מחסן מורשה לפי תקן סקוטי".

יש ביטוח לחביות?

"כן, וזה נותן לך המון ביטחון בנוגע להשקעה. הביטוח הוא נגד נזק פיזי שעלול להיגרם כמו שרפה או אם חלילה החבית נסדקת ונשברת. אם קנית חבית ב־10,000 פאונד, והשווי שלה עלה ל־20 אלף פאונד, הביטוח מכסה לפי השווי הנוכחי, כלומר, לפי הערך של החבית היום, לאחר שהוא עלה. הביטוח ניתן כחלק ממסמכי הרכישה. כלומר, הברוקר שמכר לך את החבית הוא גם זה שמבטח אותך".

למי מעבירים את הכסף בעת הרכישה?

"אחרי שבחרנו את החבית, יש את הצד של הטופסולוגיה והביורוקרטיה, ואני מעביר את הכסף ישירות לברוקרים בבריטניה, שאיתם אני עובד באופן ישיר. כמובן כל זה נעשה בליווי שלנו, ואותו ברוקר מנפיק מספר בעלות לפי מספר סידורי, ומאותו רגע נדאג לספק למשקיע דו"חות שנתיים".

מי מכין את הדו"חות השנתיים?

"את הערכות השווי מספקים לנו הברוקרים שקניתי מהם את החבית. זה לא שאני קם בבוקר ומחליט על השווי".

כלומר, האדם שנתת לו את הכסף והוא מחזיק בחבית, הוא גם זה שמעריך את שווייה. איך אתה יכול לבדוק שהערכת השווי של הברוקר אמינה?

"הערכת השווי היא לפי שווי השוק. כלומר, משווים חביות מהסוג שיש לך לחביות שנמכרות היום בשוק או שיימכרו בעתיד".

עברו עשר שנים, ואני רוצה למכור את החבית שקניתי. אני יכול למכור את החבית לברוקר?

"בעיקרון אני יכול למכור גם לברוקר, אבל יש לחביות שוק".

היו אנשים שאמרו שהסיפור שלך לא משכנע אותם? שאמרו "אני מקבל פה עסקה רק על הנייר, זה נראה לי לא רציני ומסוכן"?

"כן. מן הסתם, דיברנו עם הרבה מאוד אנשים. אבל יש לנו לקוחות שטסו וביקרו במבשלות, יש לי תמונות של לקוחות מחובקים עם חביות. יש לקוחות שאני מתאם להם ביקורים במחסן. זה קרה רק בהתחלה, כשהיינו בחיתולים. היום יש לי מאגר לקוחות שאני יכול לתת לאנשים לדבר איתם".

"נחמד שיש לך חבית"

יוני ישי (45) הוא הבעלים של מועדון הוויסקי, חברה המארגנת מפגשים חברתיים, הרצאות וטעימות לחובבי וויסקי, וכן ליבואני הוויסקי המובילים והחזקים בענף. "ב־2005, כשהייתי שנתיים בביזנס של הוויסקי, עלה הרעיון לקנות חבית, ליישן אותה ולבקבק אותה, ואיכשהו לעשות את זה בשיתוף כל חברי המועדון", הוא מספר. "אפילו לא ידעתי בדיוק מה אני רוצה, אבל אמרתי 'בואו נקנה חבית'. זו לא הוצאה גדולה. אז היא עלתה לי בסביבות 1,800 פאונד. עכשיו, מה זה לקנות? אתה בסך הכל מקבל פתק, והחבית שוכבת בסקוטלנד.

"זו היתה חבית צעירה שעוד לא התיישנה. אמרתי 'טוב, נחכה ונראה מה קורה', חיכיתי ועבר זמן. איכשהו לא הגעתי לזה, ועברו 19 שנה, אז אמרתי שאולי הגיע הזמן להעביר הלאה לבעלים של חברת בקבוק. בעיקרון הייתי יכול לבקבק בעצמי ולהרוויח יותר כסף, אבל זה כרוך בפרוצדורה ובעמלות וזה לא המקצוע שלי למכור בקבוקים. אז בדקתי את האופציה למכור, שמישהו אחר ייהנה מהוויסקי וייתן לו את תשומת הלב. הגעתי לחברת MyWhisky, והם מכרו את החבית ב־15 אלף פאונד. האמת היא שזה נחמד, וגם נחמד לדעת שיש לך חבית וויסקי איפשהו בעולם".