אולגה, למה חתולים בכלל צריכים מתקני גירוד?

הגירוד נועד לחידוד וחידוש הציפורניים. בעצם זה מוצר שקונים במיוחד כדי שיפרקו אותו, כדי שכל האנרגיה של החתול תצא על המתקן ולא על הספה, הילדים או בעל הבית. כי אם לא נותנים לחתול משהו להרוס, הוא ימצא בעצמו משהו כזה. אבל המתקנים גם יכולים לסייע בבעיות התנהגות של חתולים.

אילו בעיות התנהגות, למשל?

הם מאפשרים לשחרר אנרגיות, וזה עוזר בייחוד עם חתולים תוקפניים. המתקנים גם מסייעים במקרים של חתולים שעושים פיפי בכל מיני מקומות. יש גם אנשים שחושבים שזה יעזור לבעיית ההשמנה של החתול שלהם, אבל אנחנו מסבירים שזה כמו עם בני אדם - אם מישהו רוצה לשכב על הספה ולאכול עוגות, הוא יעשה את זה גם אם יקנו לו מכשירי כושר. אנחנו יכולים לעזור, אבל לא לעשות נס.

לאחרונה מישהי סיפרה לנו שיש לה כלב גדול ושני חתולים, שלא מסתדרים ביניהם. ומאז שהיא עשתה מתקנים על הקיר, החתולים למעלה והכלב למטה והם לא רבים. היא מאוד הודתה לנו.

אלכס: "כשאתה מצליח לעצב וליצור משהו שימושי, זה מקפיץ לך את הביטחון. אני לא מפחד משום דבר עכשיו. אתה גם עושה משהו טוב עבור מישהו, ולא סתם מישהו אלא חתול. והחיים יותר מצחיקים ומשמחים עם חתולים"

אילו סוגי מתקני גירוד יש?

המתקן הבסיסי מורכב מעמודים ומדפים, שמאפשרים לחתולים גירוד וטיפוס. אפשר גם להוסיף לזה ערסלים. המבנה עצמו נעשה בהתאמה אישית, אין לנו שום דבר מוכן מראש. אנחנו בונים את המתקן בהתאם לגיל החתול, משקלו, גודלו וההעדפות שלו. כך למשל, חתולים מבוגרים יותר מעדיפים יותר לנוח ופחות להתרוצץ.

אלכס: יש גישה שאומרת שחתול צריך להיות מעל גובה העיניים של בני האדם כדי לקבל תחושת ביטחון. לשם כך הוא צריך לטפס על עמוד או מדרגות. גודל החתול מבהיר לאילו מרחקים הוא יכול לקפוץ, ולפי זה אנחנו מתכננים את המדרגות.

איך מכינים מתקן?

השלב הראשון הוא רכישה של חומרי הגלם — פלטות עץ בירץ' למדפים, בדים לערסלים ולכריות, חבלים, שאותם החתולים אוהבים לגרד, וגלילי קרטון עבים, שמיועדים במקור לבדים, ואותנו ישמשו לעמודים. בשלב הבא אני משרטט את הצורות הרצויות של המדפים על הפלטה, ואז חותך אותה בעזרת מסורים שונים, ומלטש את הצדדים עם מכונת ליטוש. מכאן זה עובר לידיים של אולגה.

אולגה: אני מלטשת את העץ, אחרי שאלכס ליטש רק את הצדדים, ואז צובעת אותו עם לכה לא רעילה, שגם שומרת על הצבע הטבעי של העץ. אחרי שכבה אחת של לכה הסיבים של העץ מתנפחים ופני השטח נעשים לא חלקים, אז אני מלטשת ביד וצובעת שוב בלכה את כל החלקים. בין השיוף לצבע אני מלפפת חבל על הגלילים ומדביקה אותו בדבק חם.

אלכס: לאחר מכן אנחנו מרכיבים את המדפים לקרש המרכזי בעזרת ברגים, ואז אני תופר את הערסלים או הכריות במכונת תפירה, הכריות עשויות מבד שנקרא פלוק. שמשמש לריפוד ספות, וממולאות בספוג בעובי סנטימטר. הכריות נשלפות בעזרת טיקטקים מיוחדים שאני מחבר להן ולפלטות העץ.

איך התחלתם להכין מתקני גירוד לחתולים?

היו לנו שלושה חתולים וקנינו להם מתקני גירוד בחנויות החיות, והאיכות שלהם לא היתה מספיק טובה, כך שהם נהרסו די מהר. קנינו אחד, שניים, שלושה, ואז קנינו את המתקן הכי יקר שהיה בחנות וגם הוא נהרס. אז לפני שבע שנים קיבלנו החלטה לקנות כלי עבודה ולהכין מתקן גירוד בעצמנו. מבחינתנו זה היה תחביב חדש. במקום להרכיב פאזלים — בונים מתקן גירוד.

היה לכם ניסיון בנגרות ומלאכת יד?

אני עובד בטבחות כל החיים, לא הייתי קשור לנגרות מאז בית הספר, אבל תמיד הייתי טוב בשרטוט, וזכרתי את כל טכניקות השרטוט שלמדתי לפני 40 שנה. תפירה אני לימדתי את עצמי בגיל 19, כשהייתי טבח בספינה צבאית והייתי חייב להקטין את המדים שקיבלתי, כי הייתי נורא נורא רזה.

אולגה: לי היה רקע בסריגה, אבל לא בתפירה או ביתר המלאכות שאנחנו מתעסקים בהן.

אז איך ידעתם מה לעשות?

הסתכלנו על המתקן הקנוי ועשינו הכל בשביל שהוא לא יתפרק בקלות: בנינו מדפים יותר גדולים, הכנו בסיס יותר כבד, השתמשנו בחומרי גלם יותר איכותיים וכו'. עם הזמן למדנו לבד איך להשתפר ולהתמקצע, רק מהטעויות שעשינו. לא עברנו שום קורסים, ונגרים מקצועיים כנראה יצחקו אם יראו איך אנחנו עובדים. פשוט קנינו הרבה חומרים מכל מיני סוגים ו־90% מהם הלכו לפח. אבל זה גם כיף. יש זוג שפעם בחודש יוצא למסעדה או לאופרה, אנחנו יוצאים למדרחוב של נחלת בנימין בתל אביב.

אלכס: בפעם הראשונה שהכנתי מדף, העמדתי את אחד החתולים שלי על הדיקט בתנוחת כרבול והקפתי סביבו בעיפרון כדי לשרטט את הצורה המתאימה. אחר כך שיניתי לו את התנוחה כך שהראש והזנב יהיו בקצוות וסימנתי עד איפה הם מגיעים. כך הגעתי לצורה אליפטית דמוית עין, שהיא המיטבית לשימוש ללא סנטימטר מיותר.

תכננתם שזה יהפוך לעסק?

לא. היו לנו חברים עם חתולים וכשהם היו מבקרים אצלנו בבית ורואים את המתקן, הם היו שואלים מאיפה הוא, ולמה אנחנו לא מכינים גם להם. אז בהתחלה עשינו בשביל חברים ובהמשך קיבלנו טלפונים גם מאנשים שאנחנו לא מכירים, עד שהבנו שכדאי שנפתח דף בפייסבוק.

יש משהו שאתם לא מוכנים להכין?

אולגה: גשר לחתולים. זה מתקן גמיש שמורכב מהרבה שלבי עץ קטנים, שמחוברים ביניהם בחוטים. וזה בעיקר בזבוז כסף. החתולים בקושי משתמשים בו: אם תולים אותו בשיפוע מלמטה למעלה, אין סיכוי שהחתול באמת יטפס על כל השלבים, הוא פשוט יקפוץ ישר מהשלב התחתון לשלב העליון. ואם תולים את הגשר מאוזן, יש סיכוי שהחתול ילך עליו, אבל רק אם לא תהיה לו ברירה.

אלכס: זה גם לא מספיק בטיחותי, ואנו לא עושים דברים כאלה. היה לקוח שביקש מתקן שבו יש רק מדף אחד גבוה. שאלתי איך החתול יטפס אליו והוא ענה לי 'מה אכפת לך?'. שם נגמרה השיחה. כי המתקן בנוי קודם כל בשביל החתול, ולו אני דואג.

מה גרם לכם להתאהב כל כך בבנייה של מתקני גירוד?

זה שינה לי את החיים, ונתן לי מלא ביטחון. בעבר רק בשביל לתלות תמונה על הקיר הייתי מזמין איש מקצוע, ולא היה לי אפילו פטיש בבית. אבל עכשיו אין שום מכשיר שירתיע אותי מללמוד איך לעבוד איתו. כשאתה מצליח לעצב וליצור משהו שימושי, אי אפשר להסביר כמה זה מגדיל את הביטחון. אני לא מפחד משום דבר עכשיו. מלבד זאת, אתה גם מרגיש שעשית משהו טוב ושווה עבור מישהו, ולא סתם מישהו אלא חתול. והחיים יותר מצחיקים ומשמחים ומאושרים עם חתולים. הם משנים חיים.

אולגה: אני אוהבת שזו עבודה עם ערך, שנותנת לי להרגיש שהחיים לא עברו דרכי סתם.