"

כילדה אהבתי לפתור חידות. בתיכון למדתי בכיתת מתמטיקה־פיזיקה שהיו בה שתי בנות. לתכנת למדתי בקורס לנוער שוחר מדע בבר־אילן. כשרוב הבנים נרשמו לעתודה רציתי לבדוק במה מדובר, וכשראיתי בדף המקצועות 'לימודי מתמטיקה ומדעי המחשב' אמרתי: 'וואו, זה כאילו מישהו שאל מה הדבר שאני הכי רוצה ללמוד'. ב־1987, כשהתגייסתי ל־8200, עולם הסייבר היה רק ליודעי ח"ן, בכלל עוד לא קראו לזה סייבר, אבל כבר הסתובבתי עם סט הכישורים הרלבנטי".

על מה קיבלת את פרס ביטחון ישראל כבר בגיל 25?

"אפילו הוריי, שהיו בטקס, לא יודעים".

הכישרון שלך הגיע מהם?

"אבא שלי, שעיה דולינסקי, היה ראש אגף סטטיסטיקה ברשות הנמלים, ובחופשות הייתי עוברת איתו על מספרים של פריקת אוניות. אמא שלי, לאה דולינסקי, היא אדריכלית שתכננה פעם עיר באיראן ואת מעברי הגבול עם מצרים, לא אדריכלית של וילות בפרברים. היא הצד היצירתי במשפחה, ולימים נהפכה לאמנית — ומזה לא ירשתי כלום. אני עניינית מאוד, מפשטת בעיות ומציעה פתרונות ארציים בלי להתאהב בסופרלטיבים ובשפה שיווקית — זה קצת הפוך מאמנות".

לצ'ק פוינט הצטרפת ב־1995, שנתיים אחרי שהוקמה. מאז את מספר 2 נצחית של גיל שויד.

"אני לא מרגישה מספר 2. אני חושבת על עצמי כמספר 1 בעולם שלי, במוצרים, ומה שאני מובילה שם הוא ממלכה. הטכנולוגיה והמוצרים הם דבר בפני עצמו, ובהרבה חברות הייטק יש למי שעושה את מה שאני עושה טייטל של מנכ"ל".

ומה התפקיד של שויד בטריטוריה שלך?

"לגיל יש דעות ורעיונות והוא תורם, כי האתגר שלנו בצ'ק פוינט הוא להביא הכנסות של יותר מ־2 מיליארד דולר. נטיית לבי היא יותר טכנולוגית ומוצרית מאשר מכירתית, אבל אני לא עושה לעצמי הנחה וזה לא שלא שאפתי מספיק רחוק. פשוט לא היתה לי שאיפה להיות מנכ"לית צ'ק פוינט".

מה למדת מהשנים הרבות בסביבה גברית?

"שנשים יותר עסוקות במה שיגידו ויחשבו עליהן, ואילו גברים רצים קדימה. וגם שנשים מכוונות למה שהן כבר טובות בו, ואילו אצל גברים הגישה היא: 'אני רוצה להיות מנכ"ל, מה התפקיד שאני צריך לעשות בשביל זה עכשיו?'. אלה שתי תכונות שלמדתי לנער מעליי".

ומה התפקיד של ארגונים בקידום נשים?

"להציע להן דברים באופן אקטיבי, כי גברים פשוט יבואו לבקש. יש גם פלוס בלהיות אשה בסביבה גברית, לפעמים זה נהדר כי כולם יזכרו אותך בין כל הגברים עם החליפות והעניבות. אני חלילה לא ממליצה שלא יהיו נשים בהייטק, אבל היכולת לבלוט היא יתרון במקומות עם מיעוט נשי. אפשר לנצל את זה".

את לא מודאגת מהמהפכה המשטרית שמחוללת הממשלה?

"אני אזרחית מודאגת. ההייטק בנוי על אנשים מיוחדים, שעל הקצה, לא על אנשים בנורמה. מעבר לשאלה אם האנשים האלה או ילדיהם יישארו פה, ואם הם יוציאו מכאן את כספם — אין לישראל הרבה יתרונות יחסיים, והיתרון האנושי הזה הוא יתרון יחסי שאפשר מאוד בקלות לפגוע בו. אני וחבריי עבדנו קשה כדי להקים את התעשייה, אנחנו תורמים לכל שכבות האוכלוסייה במגוון דרכים — לכן חשוב שיראו בנו שותפים לשיח. שינוי עומק צריך להיעשות תוך דיאלוג והסכמה".

יש לך תחביבים?

"אני עושה סאפ, זה מאוד כיף. זה נשמע ספורטיבי נטו, חתירה בים, אבל זה מאוד קבוצתי וחברתי. חצי מהחוויה הוא הסמול טוק כשיושבים על הסאפ באמצע הים, והקפה שאחרי. פשוט יש קצת סאפ באמצע...".

מי בקבוצה?

"אנשי הייטק מסביבות שונות. יש משהו מהנה בחוויה חברתית לא שיפוטית ומחוץ למסגרת העבודה, עם אנשים שאתה מכיר הרבה שנים. מבחינתי זו פשוט דרך לשנות הקשר, כמו לחשוב על בעיות במקלחת.

"תחביב אחר שלי הוא לפתור חידות. תני לי חידה ואני נהיית אובססיבית לגביה, כי ביני לביני חשוב לי להיות מסוגלת לפצח אותה, להגיע ל'אהה מומנט'".

זה כנראה עבר לבנים שלך, שניהם היו בתוכניות של מחונני־על של משרד החינוך. את זה הם קיבלו בבית או שזה גנטיקה?

"אף פעם לא ניתחתי ואין לי מתכון לזה. יש נטייה של כל בני הבית להיסחף לשיח על טכנולוגיה ופתרון בעיות. בצבא היה לי ניסיון עם אנשים חכמים מאוד, שחשבתי שהם כל כך חכמים עד שקשה להם לפעמים לחבור לסביבה, לכן נזהרתי שהילדים שלי לא ילמדו מהר מדי".

וזה עזר לך?

"נטיית לבם היתה ללמוד מהר, אז הם למדו בכוחות עצמם. בינתיים יש לנו בבית 11 תארים על ארבע נפשות: יש שני דוקטורים, אני במדעי המחשב והבן הגדול גל, שהוא בן 28 וד"ר למתמטיקה; לבעלי תומר יש ארבעה תארים, עם שני תארים שניים במדעי המחשב וניהול; ולצעיר, עידן בן ה־25, יש תואר ראשון במחשבים, והשני, במתמטיקה, בדרך, אז בקרוב יהיו לנו 12 תארים. שניהם עדיין בצבא, אגב".

מה אחים גיקים עושים בבית במקום ללכת מכות?

"כשהגדול היה בכיתה ה' הוא פיצח את הקוד לטלוויזיה בכבלים והחליף אותו, כדי למנוע מאחיו הצעיר, שהיה בכיתה א', לראות את ערוץ הילדים".

רצית שיהיו האקרים?

"לא, אבל אהבתי את העניין של לחשוב אחרת. יש במשפחה שיחות ערות, כשמתגלה התקפת סייבר מעניינת למשל, והרבה שיחות על בינה מלאכותית והמשמעויות שלה".

למה מוח קרימינלי כל כך מוערך בתחום שלכם?

"כל טכנולוגיה חדשה שמכוונת להביא תועלת ניתנת לניצול רע. אנשי סייבר טובים יודעים לחשוב גם כתוקפים, למצוא איך אפשר לנצל משהו לרעה ואז מה לעשות כדי למנוע את זה". במפגשי זום את מרשה לעצמך לפעמים להופיע בשיער סגול או עם רקע של מאסטר יודה. "זו תחפושת לגיטימית בעיניי, שעוזרת לי לחבור לקהל שמולי".

ומצד שני את לא מתאפרת בעיקרון.

"אני WYSIWYG — What You See is What You Get. זה מונח במחשבים, וזאת הפילוסופיה שלי: מה שאתה רואה על המסך זה מה שתקבל. כשביל גייטס הגיע לישראל התפרסמה בעיתון תמונה שלו איתי, ומה שהיה לאמא שלי להגיד זה 'למה התלבשת עם הבגדים האלה?!'. לא גדלתי בבית ביקורתי, אבל מצחיק שאני מצולמת עם ביל גייטס וזו האינטואיציה הראשונה של אמא שלי".