חתיכת שבוע
חתיכת שבוע
/// אינטל חושפת את סמוטריץ' /// הקבלנים עקשנים ומתבכיינים /// האקלים צריך לשלוח מזהמים לבית הדין /// רדיט מאבדת את זה
אינטל מגדילה השקעה
מהר, לפני שייגמר
גם הפעם, למרות ניסיונות נואשים להסתרה, התברר שהתחייבות אינטל להשקיע בקריית גת עוד 15 מיליארד דולר תעלה לנו ביוקר: מענק עתק שתשלם לה המדינה, של יותר מ־12% מהסכום הכולל (כ־3.2 מיליארד דולר), ועוד הטבה מופלגת של מס חברות בשיעור 7.5% בלבד במקום 23%. ואלה המספרים הגלויים, כי את המספרים המדויקים של העלויות המדינה מתעקשת להמשיך להסתיר.
המהירות המופלאה שבה משרד האוצר פרסם את חתימת ההסכם עם אינטל — כה מהר עד שדובר החברה אפילו לא הספיק לדעת על ההסכם — מלמדת עד כמה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' היה להוט להציג הישג כלשהו, ועד כמה פקידיו, שניהלו את המגעים, הזדרזו לסגור עסקה. המהירות הזו גם מעידה על כך שסמוטריץ' אולי ממשיך להסביר ש"הרפורמה טובה לכלכלה", אבל גם רץ לחתוך הפסדים. הוא ופקידיו יודעים שככל שניסיונות ההפיכה יתקדמו כך פרמיית הסיכון של ישראל תמשיך לטפס, והמחיר שהיא תצטרך לשלם כדי "לזכות בהשקעה" רק יעלה. אם גם סמוטריץ' הפנים את זה, יש בכך לפחות מידה של נחמה.
/// אדריאן פילוט
נהי הקבלנים
אז תורידו מחירים
קבלני ישראל התכנסו בסוף השבוע שעבר באילת כדי לבכות יחד על מר גורלם ולזעוק יחד למדינה שתציל אותם. נשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו, למשל, אמר שהוא "חושש" שהמשבר בענף הבנייה יוביל ל"אובדן הכנסות של 32 מיליארד שקל לקופת המדינה". הרי רק למדינה הוא דואג. ואם זה כל כך מסוכן לקופה הציבורית, הרי ברור שהקבלנים היו חייבים "לדרוש רשת ביטחון של המדינה, שתבטיח שהממשלה תרכוש דירות שיזמים לא יצליחו למכור". לא רק ציונות צינית, גם עזות מצח.
המדינה צריכה, ויכולה, להתערב במשבר הדיור. נכון שיש האטה בשוק, אבל יש התחלות בנייה, המערכת הפיננסית יציבה, שיווק הדירות נמשך. כל האלמנטים האלה על הלוח במצב טוב. מי שלא במצב טוב הם הקבלנים. אבל לא מתפקידה של המדינה לספק רשת ביטחון למי שלקחו סיכונים מיותרים, ולא מתפקידה לחבק קבלנים עקשנים. הם יכולים פשוט - זה באמת לא כל כך מסובך - להוריד מחירים.
/// שלמה טייטלבאום
צילום: ראובן קסטרו
קיץ בוער
בואו להאג
דברים שקרו בתחילת השבוע, סתם שלושה ימים ביוני: בהודו גל חום קיצוני הרג 96 בני אדם. בטקסס הטמפרטורות התקרבו ל־50 מעלות. במי הים מול חופי בריטניה נרשמה טמפרטורה גבוהה ב־5 מעלות מהממוצע. בקנדה הכבאים עדיין נאבקו בשרפות שהחלו שבועיים קודם לכן. כל אלה לא נחתו משום מקום. כבר בשנות השבעים חברות הנפט ידעו שהמוצרים שלהן מחוללים שינויי אקלים חריפים, אבל מאז הן המשיכו למכור אותם, לשקר, להילחם במדענים ובפעילים הסביבתיים, לשכנע פוליטיקאים לאפשר להם להמשיך להרוס, ולרשום רווחי עתק (בשנה שעברה חמש החברות הגדולות הרוויחו יחד יותר מ־200 מיליארד דולר).
וכל הזמן הן חמקו מאחריות. עד עכשיו. לפני כשלושה חודשים חוקרי משפט ואקלים הציעו להתחיל לפעול משפטית נגד חברות האנרגיה, ולהאשים אותן ב"רצח אקלים". זו נראית מחשבה רדיקלית, אבל למעשה יש בה הרבה היגיון, והיא מתגלגלת כבר לא מעט זמן. אם כבר יש בית דין בינלאומי שדן בפשעים נגד האנושות, מדוע שזיהום העולם במשך עשרות שנים, באופן שמחסל בעלי חיים ובני אדם, גורם נזקים כלכליים אדירים ומשנה חברות ומדינות, לא ייחשב פשע נגד האנושות? אפילו יש לזה שם, "אקוסייד", על משקל ג'נוסייד — "פעולות לא חוקיות או רשלניות שבוצעו ביודעין, אף שיש סיכוי גבוה שיגרמו נזק חמור, נרחב וארוך טווח לסביבה". פעולה משפטית חריפה נגד האחראים לאסונות שאנחנו רואים כעת היא לא רק עניין של צדק מספק; היא גם תוכל, סוף סוף, להתחיל להרתיע את כל אלה שממשיכים להרוס.
/// שני אשכנזי
המשבר ברדיט
בלעדינו אתה בעצם כלום
גולשי Reddit איבדו השבוע את הסבלנות. אימפריית הפורומים הזו — האתר ה־20 בגודלו בעולם מבחינת מספר גולשים, עם 1.7 מיליארד כניסות בחודש — מתכוננת להנפקה כבר חודשים, אבל בדרך לשם יכול להיות שהיא שורפת את עצמה. בניסיון להגדיל את הרווחים המנכ"ל סטיב האפמן העלה את המחיר לשילוב אפליקציות חיצוניות. מכיוון שהאפליקציה של רדיט גרועה ממש, אלה שמתחברות אליה מציעות ממשק ידידותי ומספקות למנהלי הפורומים שלל כלים לניהול שלהם. כעת, כשהן התפוגגו בגלל ההתייקרות, עוד ועוד פורומים ברדיט נסגרו "עד להודעה חדשה", ומנהליהם — מתנדבים שמספקים לחברה שירות ששווה מיליוני דולרים — פרשו. לא מעט משתמשים קבועים מתכננים ללכת בעקבותיהם. המנכ"ל, מצדו, האשים את מפתחי האפליקציות וטען שהם מנסים לסחוט אותו, עד שאחד מהם פרסם תכתובות ושיחות ביניהם והפריך הכל. כל הסיפור הזה מצער יותר ממיליארד משתמשים קבועים, והוא גם אירוני, כי רדיט נבנתה על חורבות Digg, אתר דומה שקרס ב־2010 בגלל שינויים שעצבנו את המשתמשים. והנה אנחנו שוב באותה נקודה. ואם לא די בכך, בתחילת השבוע קבוצת האקרים הודיעה כי פרצה למחשבי רדיט, שאבה 80 גיגהבייט של מידע חסוי ותשחרר אותו רק תמורת 4.5 מיליון דולר — וביטול השינויים מול האפליקציות. הנפקה? קודם רדיט צריכה לשרוד את השבוע הבא. כנראה גם ענקי אינטרנט נוטים לשכוח את כלל הזהב של הרשת: אתה שווה רק כמה שמשתמשים בך. בלי גולשים, אתה כלום.
/// ליעד ליבנה
צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קריאייטיב
מילת השבוע
//
דור סער־מן
זה התחיל מאלוהים, והיום כל אחד מאיתנו הוא עורך דין
מי היה מאמין שהבחירות לראשות לשכת עורכי הדין יעוררו כל כך הרבה אמוציות. אבל ככה זה כשחיים עם עננת הפיכה משטרית, גם היבש ביותר נהיה לח. ונדמה שלאף אחד לא ממש אכפת מה ראש הלשכה יעשה למען עורכי הדין, רק מה הוא יעשה בוועדה לבחירת שופטים, מהחזיתות המדממות במלחמה הנוכחית. אי אפשר להתייחס ללשכה כאל עוד גילדה; לעומד בראשה יש כוח אדיר.
והאמת היא שהצירוף "עורך דין" כבר מעיד על הכוח הנסתר הזה. עורך הוא מי שפועל מאחורי הקלעים, עם השפעה גדולה ממה שמשערים, בין שהוא עורך ספרים או עורך סרטים או עורך דין, שהשפעתו על העסקאות או על המשפטים, על אופיים והקצב שלהם, גדולה מאוד. ואפשר להעלות טענות לכולם; הראשון שקם "לערוך משפט" היה איוב, והוא ביקש להעלות את כל טענותיו על מר גורלו, טענות שיש להן כתובת אחת, האל.
גם המילה דין מקשרת ישירות אליו. הדין הוא הצדק העליון שמושת על החוטאים והרשעים, אבל גם על כל השאר, על כולנו. לא בכדי עורכי דין נוטים לחשיבות עצמית, ויש בהם מי שחושבים שהם מינימום אלוהים. ובעבר הם אכן היו מעטים ונדירים. היום הם רבים, רבים מדי, ובוחשים, בוחשים מדי. לא נשאר דבר ממעמדם הייחודי, הם מעורבבים בסחלה כמו כולם, ולעתים קרובות יותר מאחרים. וממילא כל ישראלי לא באמת נותן דין על שום דבר שהוא עושה לאף אחד אחר, וכל אחד עורך את הדין שלו לעצמו. כולנו עורכי דין, לא רק השבוע.
