ט

לי שם טוב היא המייסדת, המנכ"לית והבעלים (משותפת) של ספידווליו, המסייעת להעביר עסקים לענן ולדיגיטל — והיא האשה היחידה שעומדת בראש חברת טכנולוגיה שנסחרת בבורסה בתל אביב. ספידווליו (יחד עם החברות־הבנות CodeValue ו־Well Done) הונפקה ביולי האחרון לפי שווי של 130 מיליון שקל וכיום נסחרת ב־98 מיליון שקל. לפני כן, שם טוב בת ה־50 שימשה מנכ"לית חברת בדיקות התוכנה קווליטסט בישראל ובמזרח אירופה, וב־2019 אף הובילה אותה לאקזיט של 420 מיליון דולר. הבוטקאמפ למקצועות ההייטק שהקימה, TechBoost, הכשיר עד כה יותר מ־200 עובדים שהשתלבו בתעשייה.

טלי, בתור האשה היחידה בראש חברת הייטק ציבורית, את מרגישה את כובד האחריות?

"זה בהחלט משהו שיושב על כתפיי — להצליח ולהוביל ולהראות שאין לנשים תקרת זכוכית. אני רואה את כל הסקרים על נשים בעמדות מפתח, ואמנם יש שיפור, אבל לא מספיק. הלוואי שיבואו עוד כמוני, אני מאוד מפרגנת לנשים שמצליחות, ומרגישה שאנחנו צריכות לתת השראה לדור הבא".

את אומרת שאין תקרת זכוכית, אבל עובדה שאת היחידה מסוגך.‍

"תמיד עבדתי בסביבה מאוד גברית ואף פעם לא חשתי תקרת זכוכית. נכון, היו פגישות שבהן בכירים הסתכלו עליי ואמרו: 'הנה נכנסה הבלונדינית לחדר', אבל מהר מאוד הבינו. היה גם מנכ"ל חברה שאמר לי: 'כשנכנסת לחדר אמרתי טוב, אוקיי... אבל כשישבתי איתך זה השתנה לוואו, היא לא פראיירית'. אני מודה שקצת עצבנה אותי התפיסה הזאת, אבל היא מעולם לא איימה עליי. אני יודעת להעמיד אנשים במקום בצורה מאוד נעימה, לדבר נחרצות בחיוך, ולגרום לצד השני להרגיש מאוד לא נעים".

את לא מתארת סביבה שוויונית, אלא עולם של עקיצות, הקטנות, זלזול ושאלות לא במקום. עוד בלי שנזכיר גם הטרדות מיניות. את בני הזוג שלנו, למשל, אף אחד לא ישאל אם הם צריכים לצאת לקחת את הילדים.

"אני מסכימה איתך. גם אצלנו אין סיכוי שנשאל אשה את זה בראיונות עבודה. יתרה מזאת, לפני שנה הגיעה להתראיין אצלנו בחורה מדהימה. לקראת סוף התהליך היא שיתפה אותנו שהיא בהיריון ואמורה ללדת בתוך ארבעה חודשים, ואמרה: 'אני אבין אם תחליטו שלא'. ושכרנו אותה. לא אגיד לך שזה לא היה קשה — כי עד שהיא נכנסה היא יצאה לחופשת לידה — אבל היו בה כל כך הרבה איכויות שרצינו, וידענו שהיא תחזור עם המון מוטיבציה, וזה לבסוף מה שקרה. אז את צודקת, יש הטרדות מיניות, ויש לפעמים זלזול במקומות מסוימים, אבל אם את מאוד מאמינה בעצמך כבן אדם, עזבי גבר או אשה, ובמה שאת מביאה לשולחן, אז כל השאר לא מעניין".

ובכל זאת, עם הנתונים אי אפשר להתווכח. לפי הדו"ח האחרון של רשות החדשנות נשים מהוות רק 33% מהעובדים בהייטק, רק 9% ממנכ"לי הסטארט־אפ, ורק 16% מהשותפים בקרנות הון סיכון. איך לדעתך אפשר לשנות את זה?

"צריך להביא יותר נשים לעמדות ניהוליות בארגונים ולעשות המון הסברה בבתי ספר. בטקבוסטים של ספידווליו אני משתדלת מאוד לתת הזדמנויות לנשים, ולעודד דווקא אותן לבוא וללמוד את המקצוע, אבל לצערי, נשים מהוות רק כ־15%–20% מהנרשמים. וזה קריטי שהן יבואו, משום שנתוני ההשמה הנמוכים לא נגרמים רק מגברים שלא מאפשרים לנשים, אלא תלויים גם בנשים עצמן. באמת, סליחה שאני אומרת את זה, אבל אני מראיינת נשים ואני משתגעת מזה שהן אומרות, 'לא, זו בעיה, אנחנו לא נוכל, יש לנו שעות, הילדים'. הרי אפשר לג'נגל, ואפשר לצאת מוקדם בימים מסוימים, ובטח כיום, בעקבות הקורונה, אפשר לעבוד היברידית, ובסוף יש לך אחריות אישית לעמוד במשימות, לא בשעות".

כשהתמנית למנכ"לית קווליטסט היו לך שתי בנות קטנות, בת 10 ובת 5. איך הג'נגול נראה אצלך בבית?

"קרעתי את התחת. זה לא קל, אבל בהחלט אפשרי לעשות מה שעשיתי — גם לעבוד מאוד קשה וגם להיות נוכחת בחיים של הבנות שלי. הכלל שהיה לי בזמנו היה שכשהבנות מתקשרות אני תמיד עונה, ואני תמיד יודעת איפה הן נמצאות ומה הן עושות".

מה הערך המוסף של מנהיגות נשית בתעשייה גברית?

"מנהיגות נשית ניגשת לדברים אחרת. היא לא באה ממקומות אימפולסיביים, אלא מחשיבה עמוקה ואינטליגנציה רגשית גבוהה יותר. גם היכולת שלנו להסתכל על התמונה הגדולה ולעשות כמה דברים בעת ובעונה אחת היא הרבה יותר גבוהה. אני רואה את זה אצל המון מנהיגות, לא יעזור כלום.

"אנחנו גם טובות יותר בשיתוף של צוות ההנהלה — לגברים, גם המתייעצים שבהם, יש נטייה לקבל החלטות לבד. "זה לא שאני לא יכולה לקבל החלטות לבד, אבל אני קודם כל מקשיבה לדרג הניהולי שתחתיי, כי חשוב לי לפתוח את הראש שלי ולשמוע מה יש לאחרים להגיד. מנהל צריך להיות מסוגל לשנות את דעתו בלי שהאגו שלו ייפגע ובלי שירגיש שזה מערער על הסמכות שלו. זה גם עושה לאנשים טוב לדעת שהם שותפים לתהליך קבלת ההחלטות".

אחת הסיבות לכך שגברים שולטים בדרגי הניהול היא כי הם חונכו להיות מלאי ביטחון, גם כשאין לזה כיסוי, בעוד שנשים מרגישות שהן לא ראויות לתפקיד, גם כשהן מוכשרות מעל ומעבר.

"יש לי סיפור אישי בהקשר הזה. כשאיל זילברמן, מייסד קווליטסט ולימים השותף שלי בספידווליו, נסע להקים את הסניף של קווליטסט בהולנד והציע לי להחליף אותו כמנכ"לית, הסתייגתי. אמרתי לו: 'תקשיב, יש פה בכיר אחר שהיה פה לפניי, והוא גם מגיע מהעולם הטכנולוגי'. והוא אמר לי: 'כל אחד מנהל מכיוון אחר. את מכירה את החומר, את יודעת לבחון דברים, את יודעת להסתכל לאנשים בעיניים, את יודעת לפתח, לנהל משא ומתן, וכל הדברים האלה הם לא פחות חשובים'. לימים התברר לי שזה כל כך נכון, וראיתי גם מנכ"לים שמגיעים מהעולמות הטכנולוגיים שפחות הצליחו בביזנס. אז זה לא שלא הכרתי את החומר, פשוט לא הכרתי את העומק הטכני שלו כמו יוצא 8200, ולכן כשאני נפגשת עם לקוחות בעולם הטכנולוגי, אני מביאה איתי טכנולוג. בסופו של דבר הנוסחה היא שילוב של ראייה עסקית ויכולת למנות לצדך אנשים שמשלימים אותך במקומות שאת פחות חזקה בהם".

המינוי שלך עבר חלק בקווליטסט?

"לא. השנה הראשונה שלי כמנכ"לית הייתה הקשה בחיי, בין היתר כי לאותו בכיר ולקולגות נוספים שהיו בחברה והגיעו מרקע טכנולוגי היה מאוד קשה עם המינוי שלי, אפילו שאהבו אותי. גבר בסיטואציה כזאת היה אומר 'תקשיב, אני בתפקיד — או שתקבל את זה או שתלך הביתה', ו'אני המנכ"ל ואני מחליט'. אני לא. בחצי השנה הראשונה הייתי מגיעה הביתה ונטרפת, אבל נשמתי עמוק, וקיבלתי החלטה לספוג הרבה דברים, כולל כאלה שהבכיר ההוא עשה מאחורי הגב שלי.

"אחרי חצי שנה החלטתי להוציא משהו מתחום האחריות שלו למנהל אחר, והוא מאוד לא אהב את זה בלשון המעטה, ואיים לעזוב. אבל הלכתי עם זה עד הסוף. והוא נשאר, והכל היה בסדר, ובסוף עבדנו מעולה יחד".

יש לך טיפ לאשה שרוצה לפלס את דרכה ולהנהיג בהייטק?

"להיות מוכוונת מטרה, לא לוותר לעצמה, ולא להקשיב לכל מי שמדבר מסביב. שידברו, so what. ומצד שני, לא ללכלך על מתחרים. יש מקום לכולם".

את רואה את הבנות שלך ממשיכות את דרכך בהייטק?

"יובל, הבכורה שלי, כבר לומדת עכשיו מדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, ולפני חודשיים התחילה לעבוד במיקרוסופט כמפתחת בתחום הסייבר. אני כל כך גאה בה על זה. היא עשתה את זה לגמרי בעשר אצבעות, ניגשה לריאיון לבד ועשתה שמיניות באוויר כדי להתקבל. זה היה השיעור שלי עבורה. זה לא שאני לא רוצה לעזור, אבל אני רוצה שהן יתנסו ויחוו".

והיום, עם הניסיון שלך, היית מייעצת לה להתמודד אחרת ממך עם גברים שלא מסוגלים להכיל אשה שמנהלת אותם?

"לא. לו הייתי מתחילה עכשיו מהתחלה, הייתי נוהגת כיום בדיוק כמו שנהגתי אז - ברגישות ובסבלנות".