שיער סינתטי מחזיק מעמד כמה חודשים, ואחר כך הוא כבר מרגיש כמו קש ונראה לא טוב. שיער סינתטי גם לא גולש כמו שיער טבעי, ואי אפשר לבצע בו צביעה או החלקה. אפשר לקנות פאות משיער טבעי גם באתרים סיניים, אבל בגלל שהם עובדים במפעלים גדולים הם מעבדים את השיער בחומרים כימיים חזקים, שבפועל גורמים לו להרגיש כמו חצי סינתטי.

קודם כל העובדה שהיא עשויה משיער טבעי של בן אדם, ולא מעובד. במגע וגם בעין מבחינים שלשיער שעבר עיבוד יש ברק אחר, מוגזם ביחס לשיער רגיל, שהוא קצת מט. הוא מרגיש כמו קש, יבש. שיער לא מעובד הוא רך כמו השיער על הראש.
הדבר החשוב השני הוא לשים כמות שיער מדויקת. במפעלים הסיניים תופרים לכל פאה המון טרסים (שורות שיער), לכן יוצאת להם פאה כבדה, שלא נראית אמיתית. אני תופרת פחות טרסים כדי שהפאה תיראה כמו שיער אנושי, דלילה במידה.

אחד הדברים העיקריים שגורמים לשיער להתנפח הוא שיש בו אורכים שונים, כי השיער כל הזמן צומח. בפאה אני מורידה את כל השערות הקצרות, כך שהשיער תמיד נופל יפה. עוזר גם שאני מעדיפה להשתמש בשיער של צעירות, נגיד בנות 10, שהוא רך, עדין ומבריק, ולא עבר שנים של החלקות, צביעות ומחלות שהזיקו לו.
כמו כן, פאה לא חופפים כל יום אלא בערך פעם בחודש, אז הקרמים והסיליקונים נשארים, והשיער לא נהיה שומני כי הוא לא מחובר לקרקפת.

אני עובדת רק עם שיער שאני קונה וגוזרת בעצמי. אני משלמת 2,500 שקל לקילו ומפרסמת מודעות דרושים בעיתונים חרדיים וגם ברשתות החברתיות, ברוסית ובעברית.

פאה משיער אדם

"אני אוספת לפחות שלושה קוקואים כדי לייצר פאה אחת, ואז חופפת אותם כדי לראות איך השערות נראות אחרי ייבוש טבעי, ומסדרת אותן כך שהשורשים למעלה והקצוות למטה. חשוב מאוד שלא תהיה אף שערה הפוכה. השערה בנויה כמו קשקשים של דג, ואם יש אפילו שערה אחת הפוכה בפאה — נוצרים קשרים בשיער".

לפחות שלושה. לכן כשאני גוזרת שיער, אני שומרת אותו ומחכה שיצטבר לי עוד שיער בעובי ובמרקם דומים. רואים את זה בעין, שלשיער יש את אותה תנועה. פחות חשוב לי לדייק בצבע, כי אם יש צבעים לא זהים אבל דומים, אני יכולה לערבב אותם ליצירת מראה של גוונים.

אני חופפת את השיער כדי לראות איך הוא נראה אחרי ייבוש טבעי וכדי לוודא שהוא מסודר כך שהשורשים למעלה והקצוות למטה. חשוב מאוד שלא תהיה אף שערה הפוכה. אם מסתכלים במיקרוסקופ רואים שהשערה בנויה כמו קשקשים של דג, ואם יש אפילו שערה אחת הפוכה בפאה — נוצרים קשרים בשיער.
אחרי שהצטברו לי מספיק קוקואים מאותו סוג, אני מחלקת את השערות לקבוצות לפי אורך, ואז עושה מיזוג שיער בעזרת מכשיר שהוא כמו מסרק גדול, כדי שהשיער משלוש הנשים יהיה מעורבב.

אני עובדת בכמה שיטות, שהנפוצה שבהן היא טרסים — אני תופרת שיער בשורות ארוכות לסרט דק מפליזלין, במכונת תפירה רגילה. אחר כך אני לוקחת כובע בסיס מבד רשת נמתח, שמגיע בצבעים שונים לפי צבעי העור, ותופרת על הכובע טרס טרס, כלומר שורה שורה, במכונת תפירה מיוחדת לפאות, שבה התפירה מכוונת למוצר בצורה עגולה. בחלק הקדמי העליון, שם חשוב לטשטש את בסיס הפאה (סקין) כדי שלא יבלוט במצח, אני שוזרת את השערות בעזרת מסרגה מיוחדת ודקה, שערה שערה.
אני עושה את הכל באופן מחושב כך שנפילת השיער תהיה יפה. כך למשל, אם אני רוצה שתצא תספורת ישרה אני דואגת שהטרסים התחתונים יהיו קצרים יותר מהעליונים.
אחרי שסיימתי לשזור ולתפור את כל השיער אני מחברת סיכה לצד הפנימי של הפאה כדי שהיא תוכל להתחבר לראש, ועושה תספורת, פאן או גוונים לפי בקשת הלקוחה. התהליך הזה נמשך כשבועיים.

זה קצת יותר מאתגר. קודם כל קשה יותר למצוא מספיק שיער לפאות מתולתלות, כי בניגוד לשיער חלק או גלי, שהוא פחות או יותר דומה, בתלתלים יש הרבה סוגי תלתלים וצריך למצוא שיער שיהיה בדיוק בדיוק באותו גודל וצורה של תלתל. וגם העבודה עצמה מורכבת יותר — אני חייבת להחליק כ־10 ס"מ מקצה השערה כדי שאוכל לעבוד איתה.

משבועיים עד שלושה חודשים, תלוי במורכבות.

לא, בערך 60%–70% מהלקוחות שלי הן חרדיות. אבל מלבדן יש גם נשים חולות סרטן או אלופציה, שזו מחלה שגורמת לדלילות בשיער. הן בדרך כלל רוצות פאה שתיראה בדיוק כמו השיער שלהן, שלא ירגישו שזו פאה. כשאני נותנת לאשה כזאת פאה שנראית כמו שיער זה נותן לה ביטחון, היא פתאום מרגישה נשית יותר וטוב יותר. יש גם לקוחות גברים, שעבורם אני לא מייצרת פאות שלמות אלא תוספות שיער שמניחים רק על החלק המקריח בראש.
פנו אליי גם בלשים שרצו פאות שישנו את המראה שלהם, כולל זקן, גבות ושפם. באים אליי הרבה עובדי תיאטרון, שרוצים תספורת מסוימת בשביל השחקנים. ויש גברים שמבקשים פאה רגילה של אשה, הכי הרבה לפני מצעד הגאווה.

גם בפאות יש אופנות. לפני שש שנים, למשל, כולן רצו פאות "שפרה", כמו שפרה מ"האח הגדול" — קצר מאחורה וארוך יותר מקדימה. עכשיו מה שבאופנה זה שיער חלק לא מדורג, לא קצר אבל לא ממש ארוך.
ויש גם אופנות לפי זרמים דתיים. יש כאלה שלא רוצות שיראו שיש להן פאה. אבל אצל החסידים האשכנזים, לעומת זאת, ממש מקפידים שיראו שזו פאה. יש גם שלטים בלב בני ברק שאומרים שאסור לחבוש פאה שנראית כמו שיער טבעי. לכן, למשל, הם יעדיפו שהסקין של הפאה יהיה לבן, ולא בצבע גוף.

עליתי לארץ בגיל 26 מליטא, שבה עבדתי כאחות ומיילדת. רציתי להמשיך בתחום, אבל היו לי ילדים קטנים ולא יכולתי לעבוד במשמרות. אז למדתי ספרות וקוסמטיקה ופתחתי סלון בגבעתיים. כשהייתי בת 29 חזרנו בתשובה, והלקוחות החרדיות שלי ביקשו שאמכור להן פאות. ככה זה לאט לאט נהיה העסק. ב־2002 הלכתי ללמוד קורס פאנות בבני ברק.

כי רציתי ללמוד ליצור משהו יפה מכלום וכי לעבוד רק בעבודה אחת זה משעמם. כשאשה שאיבדה את השיער שלה חובשת פאה שדומה למה שהיה לה, היא כל כך שמחה. כי היא רק רצתה להרגיש שהיא עדיין עצמה — אותה אשה שהיתה לפני שקרה מה שקרה — ואני הצלחתי לעזור לה בזה. וכשהלקוחה שמחה, גם אני שמחה.