ב

גיל 3, במהלך ביקור משפחתי בעיר ההודית ולסאד (Valsad) קרה לגיטנג'לי ראו (Gitanjali Rao) דבר מה לא צפוי. סבתה שלחה אותה להביא מים מהבאר, והיא, ברוב סקרנותה, שתתה מהם בטרם הורתחו. "חליתי, והחוויה הזו שינתה את חיי לנצח", היא מספרת ל"מוסף כלכליסט" ממרומי גיל 15 בשיחת זום מביתה שבדנבר, קולורדו, ארצות הברית, "כל כך כעסתי אז על עצמי כי חשבתי: 'למה עשיתי את זה?', אבל במחשבה לאחור אני מבינה שזה ממש לא הוגן. למה יש עדיין בעולם אנשים שצריכים להרתיח את מי השתייה שלהם? מים נקיים הם זכות בסיסית של כל אדם. אבל בכל פעם שאני נוסעת להודו, אני לא יכולה לשתות מים בלי להרתיח אותם שוב ושוב, ואז לחכות עד שיצטננו ואז להרתיח אותם שוב. מדובר בתהליך שלם שצריך לעשות רק כדי לשתות מים. זה כל כך מתסכל אותי".

בעוד רוב הילדים מתייחסים לעולם שסביבם כדבר קבוע ונתון, ראו הבינה כבר בגיל צעיר מאוד שבידיה הקטנות מצוי הכוח לחולל מהפכות גדולות. ב־2015, כשהיתה בת 10 בלבד, היא נתקלה בכתבה בטלוויזיה על משבר המים בפלינט, מישיגן, שחשף כ־30 אלף ילדים לרעלן עצבי, והחליטה כי היא האדם שימצא פתרון לבעיה. היא אמרה להוריה כי ברצונה לחקור את הנושא במעבדות של חברת המים של דנבר. הם אמנם היו זקוקים להסבר פשוט על מה לעזאזל בתם מדברת, אך לבסוף נעתרו לבקשתה. "המשימה הזאת הולכת ליפול לידי בני הדור שלנו בקרוב ממילא", אמרה ראו השנה בריאיון ל"טיים", "ואם אף אחד לא מתכוון לבצע אותה, אני אעשה זאת".

ראו גילתה שהעיר פלינט החליפה שנה קודם לכן את מקור המים שלה מימת יורון לנהר פלינט עתיר העופרת, ותושביה משלמים את המחיר עד עצם היום הזה — כ־28% מילדי פלינט זקוקים לחינוך מיוחד בעקבות בעיות נוירולוגיות והתנהגותיות, גידול של כמעט פי 2 מבעבר. הפתרון שהיא פיתחה היה טתיס — כשמה של אלת המים הזכים מהמיתולוגיה היוונית — מכשיר נייד לגילוי עופרת במים, שגדולתו היא במהירותו ובעלותו הנמוכה בהשוואה למכשירים הקיימים בשוק.

הפיתוח המבריק הכה גלים בכל העולם, זיכה את ראו בשורה של תארים ופרסים, כולל פרס הנשיא לנוער של המשרד להגנת הסביבה האמריקאי (PEYA). על הדרך הוא גם הפך אותה למרצת TED מבוקשת, כוכבת סרט דוקומנטרי קצר של גוגל, שצבר עד כה 7 מיליון צפיות, אורחת בלייט נייט המצליח של ג'ימי פאלון וחברה ברשימת "30 מתחת ל־30" היוקרתית של "פורבס" לשנת 2019 לצד מדענים שמבוגרים ממנה בלא מעט שנים. בתחילת דצמבר ראו עשתה היסטוריה נוספת כשהביסה 5,000 מועמדים ונבחרה ל"ילדת השנה" הראשונה של מגזין "טיים". "הכל קצת כאוטי מאז", מודה ראו בחיוך בתחילת שיחתנו. "אבל סך הכל זה מאוד כיף".

קשה להפריז בחן ובחיוביות שעולים מהנערה הזאת, ובמקביל אי אפשר שלא לשמוט את הלסת מההספק שלה ומדמותה מעוררת ההשראה כבר בגיל כה צעיר. ראו מלאת ביטחון עצמי, רהוטה, זריזת דיבור ומחשבה, וללא ספק חרוצה. לדבריה, רק בשבוע שחלף מאז ההכרזה העניקה יותר מ־100 ראיונות לכלי תקשורת בכל רחבי העולם. זהו הריאיון הראשון שלה לכלי תקשורת ישראלי.

"זה כל כך מרגש בעיניי שמכירים בדור שלנו בזכות העבודה שאנחנו עושים", היא אומרת, "וזה מה שהופך את 'ילד השנה' של מגזין 'טיים' וניקלודיאון למיוחד מבחינתי, הם באמת שמו אותנו בקדמת הבמה והראו שילדים יכולים להשפיע, ושהעתיד בידינו. אני ממש נרגשת להיות הפנים של דור ה־Z ושל העתיד שלנו. זו המוטיבציה הכי גדולה שלי, לדעת שאנשים נושאים את עיניהם אליי ושבכוחי לעזור לילדים אחרים שגם רוצים להיות מדענים. מעולם לא אמרתי 'לא' לאף ילד, כי יש משהו כל כך מלהיב במישהו שמבין אותך ואת התהליך שלך. אני רוצה להמשיך במסע ולהוות מודל לחיקוי עבורם — ההווה הוא לחלוטין לא השיא שלי".

אל תשוו אותה לגרטה

גילה הצעיר של ראו, זינוקה המטאורי לקדמת הבמה ועיסוקה בסוגיות סביבתיות מעורר השוואות רבות ובלתי נמנעות לאקטיביסטית האקלים השבדית גרטה תונברג, שבשנה שעברה נבחרה לאשת השנה של מגזין "טיים". "אני מודעת להשוואה בינינו, אבל היא לא כל כך במקומה כי כל אחת מאיתנו מבטאת את התשוקה שלה לשנות את העולם בדרכה", היא אומרת, אבל גם ממהרת להדגיש כי "גרטה מעניקה לי השראה מדי יום, היא מודל ענקי לחיקוי עבורי, וגורמת לי להמשיך לעשות את מה שאני עושה. עצם העובדה שגם היא צעירה כמוני נתנה לי את הכוח ואת הדחיפה לרדוף אחרי המטרות והחלומות שלי. אז לכבוד הוא לי להיות מושווית לגרטה, לכבוד הוא לי שאנשים אומרים לנו שהעבודה שלנו דומה כי העבודה שלה מדהימה, ואני חושבת שהיא מחוללת שינוי עצום".

הבדל משמעותי אחד בין השתיים הוא שראו לא מגבילה את עצמה לסוגיות סביבתיות בלבד. מאז טתיס, היא התקבלה לשורה של מסגרות כמו Technovation ו־Girlpreneur, שמעודדות יזמות צעירות, וסייעו לה לקדם שני פיתוחים נוספים. הפיתוח הראשון הוא Epione, התקן מבוסס הנדסה גנטית לזיהוי מוקדם של התמכרות למשככי כאבים (אופיואידים), בעיה שממנה סובלים כ־26 מיליון איש ברחבי העולם. גם אפיון קרויה על שם אלה יוונית, שבכוחה לשכך כאבים. היוזמה של ראו באה, בין היתר, בעקבות חברת משפחה שהתמכרה לתרופות מרשם בעקבות תאונת דרכים שעברה, והיא נמצאת בשלב האבטיפוס.

הפיתוח השני שעליו חתומה ראו הוא אפליקציה ששמה Kindly, שנועדה למניעת בריונות רשת, ואותה פיתחה בהנחיית מיקרוסופט. מחקרים מצאו כי אחד מכל שלושה תלמידים בארצות הברית סובל מהתופעה, ובקולורדו, מקום מגוריה, נרשם בשנים האחרונות גידול חד של 58% בשיעור ההתאבדויות בקרב בני נוער. הפיתוח, שהושק במאי האחרון, מזהה מילים וביטויים שנחשבים בריוניים ומתריע בפני מי שמקליד אותם כדי שיחליט אם ברצונו להשמיט אותם מהטקסט שהוא עומד לשלוח.

"כל הרעיון בקיינדלי הוא לשנות את האופן שבו אתה חושב, ולגרום לך להיות מודע למה שאתה מקליד", אומרת ראו. "השירות מבוסס טכנולוגיית למידת מכונה כך שהוא מתפתח באופן תמידי, ויודע להתאים את עצמו למינוחים, סלנג ואימוג'יז שמתעדכנים כל הזמן".

איך משכנעים בני נוער להשתמש בשירות כזה?

"אנחנו שואפים להטמיע אותו במערכות הקיימות בבתי ספר, כשהתלמידים מצ'וטטים בהן או עובדים על משהו, רק כדי לשמור על אווירה חיובית. ברור שאף אחד לא הולך להוריד משהו כזה על הטלפון שלו, שעוקב אחרי כל פעולה שלו. המטרה של קיינדלי היא לא להעניש, אלא לאפשר לבני נוער לחשוב על מה שהם אומרים ולתת להם ניתוח של הסנטימנטים שלהם. זה בעצם מחשב שמבין אותך. שירות שנוצר בידי בני נוער עבור בני נוער".

סדנאות ל־33 אלף ילדים

2020 היתה שנה מיוחדת עבור ראו — משבר הקורונה עזר לה, לדבריה, להיות יותר ילדה. ילדה במונחי גיטנג'לי, כמובן. "התחביב הכי גדול שלי כרגע הוא אפייה. אני אוהבת כל דבר שקשור בזה. אני גם עובדת על רישיון הטיס שלי, מנגנת בגיטרה בס ובפסנתר, משחקת סיף וירטואלי, ומתעניינת בקליגרפיה".

במקביל היא ממשיכה להעביר סדנאות מדעים לילדים. לדבריה, עד כה השתתפו בסדנאות הפרונטליות והמקוונות שלה יותר מ־33 אלף ילדים ברחבי העולם. "אני מתחילה כל סדנה בשאלה: 'מה אתם אוהבים?'", היא מספרת. "כל משתתף חושב על משהו אחד, ואז מוצא בעיה אחת בדבר הזה שהוא רוצה לפתור. אני חושבת שכל אחד מאיתנו צריך לעשות את זה, כי כל דבר קטן עושה שינוי. אתם לא צריכים לפתור את כל בעיות העולם — תמצאו אחת ותתחייבו אליה".

בריאיון ל"טיים" סיפרת שקשה לאנשים לעכל אותך כי את "לא נראית כמו המדען הטיפוסי".

"הרבה אנשים לא התייחסו אליי ברצינות או הקטינו אותי מכיוון שאני עדיין תלמידת תיכון. אני מבינה את נקודת המבט שלהם, אבל רוצה שזה ישתנה. אני חושבת לעצמי כמה מגניב זה יהיה אם במקום שתלמידים יפנו לחברות גדולות, החברות הגדולות יפנו לתלמידים כדי לקבל את הפרספקטיבה הייחודית שלהם על דברים".

בימים אלה מבקשת ראו למנף את ההייפ סביבה כדי להקים "קואליציית נוער", תנועה שתשמש "צבא" של תלמידים שרוצים לעשות שינוי חברתי, "שתחזר אחרי ממציאים חדשים כדי שיחד נגביר את את הקול שלנו. כי אם בן אדם אחד יכול לעשות כל כך הרבה, תחשבי כמה אנחנו יכולים להשיג אם נתאחד סביב מטרה משותפת ונרתום את המדע כזרז לשינוי חברתי. הגיע הזמן להפסיק להתעסק בעבר ולהתמקד בעתיד. מה ניתן לעשות עכשיו כדי לשנות את העולם לטובה?".

ואם כבר הזכרת את העתיד, אי אפשר שלא לסיים בשאלה המתבקשת לנערה בת 15: מה תרצי לעשות כשתהיי גדולה?

"אני עדיין לא בטוחה ומשנה את דעתי בכל יום", היא אומרת בחיוך נבוך. "אני מקווה לשלב בין האהבה שלי לטכנולוגיה לבין יזמות. מה שזה לא יהיה, אני יודעת שאעשה שינוי חיובי".