תקציר מנהלים

ארי ליבסקר

צילום: יובל חן

תקציר מנהלים

//

ארי ליבסקר

//

צילום: יובל חן

"סמוטריץ' ופורום קהלת יובילו למדינה של קליינטים מועדפים, כמו בסוריה ובירדן"

אביעד הומינר־רוזנבלום, חוקר בקרן ברל כצנלסון, ממפה את הנדוניה הכלכלית שסמוטריץ' מביא לממשלה החדשה, עם שוק חופשי פרוץ לחילונים ומדינת רווחה נוחה לדתיים

אביעד הומינר־רוזנבלום, השבוע. "הפרטת החינוך תאפשר לסמוטריץ' להשתלט על יותר מוקדי כוח"

מוסף כלכליסט | 17.11.22

ה

ממשלה החדשה אמורה להביא לשיא את החיבור של מקבלי ההחלטות בישראל עם פורום קהלת, מכון מחקר שפועל בשנים האחרונות לקידום מדיניות ימנית ושמרנית בכל שדרות החברה בישראל, בנושאים הנוגעים לכלכלה, משפט ואף תרבות.

הפורום, שזוכה למימון מיהודים אמריקאים ליברטריאנים, תומך בסיפוח השטחים ומתנגד להעלאת שכר מינימום, ובין השאר מלווה פוליטיקאים מהימין כבר כמה שנים, מייעץ וממש מתווה צעדים קונקרטיים. בממשלת הימין הקרובה הפורום צפוי להיות ממכתיבי המדיניות המשפיעים עליה. כדי להבין את רוחו הכללית כדאי להזכיר כמה מניירות העמדה שלו, שעסקו בהגבלת סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, בהוספת משרות אמון לשם "הגברת המשילות", בצמצום התמיכה במסלולים אקדמיים שלא תורמים ליתרון בשכר, בהוספת קשיים על התאגדויות עובדים ובהתנגדות להפגנות בקורונה.

אביעד הומינר־רוזנבלום עוקב אחר פעילות הפורום מקרוב בשנים האחרונות. הוא עצמו בוגר ישיבה, דתי שחי בין תומכי קהלת, לשעבר איש משרד ראש הממשלה ויועץ לשר הרווחה, וכיום חוקר ומנהל מדיניות בקרן ברל כצנלסון. בעבודתו הוא מנתח את הכיוון שאליו פורום קהלת מוביל את הימין הישראלי ואת אופני השפעתו הקונקרטיים על הנעשה בישראל. וכדי להבין זאת, הומינר־רוזנבלום ממליץ להתבונן בבצלאל סמוטריץ'.

מה פורום קהלת הספיק לעשות עד היום?

"חוק הלאום, הרפורמה בחקלאות, צעדים להרחקת מבקשי מקלט, חוק ההסדרה, מינוי שופטים שמרנים ועוד — לא הכל הם יזמו, או יזמו לבד, אבל הם לקחו חלק משמעותי בקידום של הנושאים האלה, בהשפעה על דעת הקהל, בשכנוע פוליטיקאים ואנשי ממשלה, בדיונים בכנסת ועוד. הם גם אלה שמקדמים את הפיצול של תפקיד היועמ"ש, שינוי בדרך בחירת השופטים, פסקת ההתגברות ועוד ועוד צעדים שכנראה יתרחשו בממשלה הקרובה".

וסמוטריץ' הוא שער הכניסה של קהלת לממשלה?

"הפורום, שכולל כיום כבר כ־150 עובדים, רובם דתיים, היה מחובר עוד קודם לנפתלי בנט ולאיילת שקד, ומעיון בתוכנית הכלכלית במצע של סמוטריץ' בבחירות האחרונות, נראה שהוא עבד איתם. אנשי קהלת מקורבים אליו ולוחשים על אוזנו. בעבר הציונות הדתית היתה חברתית, הונהגה על ידי דמויות שהאמינו במדינת רווחה, שאול יהלום וזבולון אורלב למשל, המפד"ל היתה מפלגה סוציאליסטית מתונה ונשארה בעלת אג'נדה חברתית גם אחרי שכרתה ברית עם הליכוד. אורי אורבך וזבולון המר עוד העבירו חוקים חברתיים.

"אבל הרבה תהליכים עברו על הציבור הדתי, והוא נהפך בשנים האחרונות לאולטרה־קפיטליסטי. בסופו של דבר החיבור עם הימין המדיני הוביל גם לאימוץ הימין הכלכלי, והיתה השפעה גדולה מאוד של עולים מארצות הברית שהגיעו עם השקפות כאלה. לא בכדי מי שחולל את השינוי במפד"ל הוא בנט, בעצמו בן לעולים כאלה".

וסמוטריץ', שעוד עשוי להיות בכל זאת שר אוצר, ייקח את הדברים רחוק  יותר מבנט ושקד?

"בניגוד לבנט ושקד, אני לא חושב שסמוטריץ' קם בבוקר כדי להילחם בוועדי העובדים, אבל הוא מבין שהכיוון של קהלת יעשה לו טוב אלקטורלית, ושלימין הכלכלי יש יתרונות שיכולים לסייע גם לימין המדיני. יש כאן גם עניין פרסונלי — אביגדור ליברמן למשל היה שר האוצר הכי ימני בישראל, אבל הוא מקורב מאוד ליו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד, שבעצמו קרוב גם להמון פעילי ליכוד. לסמוטריץ' אין קשר כזה, והסביבה שמקיפה אותו מגיעה מפורום קהלת. לכן בסופו של דבר המצע שהוא פרסם הרבה יותר רדיקלי מאלה שפרסמו שקד או בנט".

סמוטריץ'. "יקדם דברים גם אם לא יהיה באוצר". צילום: קובי קואנקס

נתניהו. "מצ'פר את המגזרים שחפץ ביקרם". צילום: אלכס קולומויסקי

דרעי. "יעשה באוצר מה שנתניהו יגיד לו". צילום: אלכס קולומויסקי

במה המצע שלו היה רדיקלי?
"בעוד בנט התמקד יותר במיסוי, סמוטריץ' בחר להתמקד במגזר הציבורי ובוועדי העובדים. הוא רוצה לוותר לגמרי על קביעות לעובדים בשירות המדינה, והוא הציע למסות עובדי מדינה בדיעבד על כך שלא הוצאו לחל"ת בימי הקורונה.

"בכל הנוגע לשביתות הוא רוצה לקדם חוק לאיסור שביתה בשירותים חיוניים — חברת חשמל, מקורות, רשויות מקומיות ועוד — וזה נחשב קו אדום אצל ארגוני העובדים, כי למעשה זה לוקח מהם את היכולת הבסיסית להיאבק. סמוטריץ' גם ביקש להעביר חוק שאוסר שביתות פוליטיות, כלומר, שביתות שאינן עוסקות באופן ישיר במקום עבודתם של העובדים. אם חושבים על שביתה של ההסתדרות כמחאה על תאונות עבודה, חוק כזה ימנע כל אפשרות לשביתה בנושא כללי".

הוא לא מתמקד רק בעבודה המאורגנת.

"לא, הוא גם מעוניין בהפחתת מסים, ובהפרטה נרחבת ככל האפשר. והוא רוצה להנהיג את שיטת השוברים בחינוך, שמאפשרת לכל תלמיד לבחור איזה בית ספר שהוא רוצה. המשמעות של השיטה הזאת היא שכל אדם יכול לפתוח בית ספר, ושהפערים בחינוך יגדלו מאוד, כי יצוצו בתי ספר פרטיים שיגבו סכום גבוה בהרבה מזה שהמדינה תממן. בתחום הבריאות סמוטריץ' גם רוצה להכניס שירותי רפואה פרטית (שר"פ) בבתי החולים".

בקיצור, ימין כלכלי על מלא. אבל במקביל הוא כן תומך בהגדלת הקצבאות לאברכים, והוא בהחלט מקדם שירותי מדינה נרחבים, מסובסדים היטב, לאוכלוסיות נוספות.

"גם בנימין נתניהו תמיד עבד כך, בשיטת הנאמנות — הוא לא בעד מדיניות רווחה, אבל הוא יודע לצ'פר את המגזרים שהוא חפץ ביקרם, החרדים והציבור הדתי־לאומי, או הערבים - כשרצה את תמיכת רע"ם ועשה תוכנית למענם. זה מה שגם סמוטריץ' עושה, מדבר נגד התאגדויות אבל רוצה תקציבים ללומדי תורה, רוצה להפריט את החינוך אבל לתעדף בתי ספר ממלכתיים־דתיים. לקהל שלו הוא רוצה לתת הטבות".

כלומר שוק חופשי פרוץ ואכזרי לחילונים — ולצדו מדינת רווחה מרופדת לדתיים ולחרדים.

"בפורום קהלת לא אוהבים את הניסוח הזה, אבל זה ממש כך. סמוטריץ' צריך את קהלת כדי לקרוץ למצביעים ליברלים, והפרטת החינוך תאפשר לו להשתלט על יותר מוקדי כוח. החינוך הדתי־לאומי הוא כבר חצי מופרט, וכל האליטות בחברה הזאת לומדות בישיבות פרטיות, בחינוך 'מוכר שאינו רשמי', שהמדינה עדיין מתקצבת אבל שיש להן בו יותר שליטה על התכנים".

מה המשמעות של כל זה למדינה?

"זה בעצם מודל של מדינה קליינטיסטית — של קליינטים מועדפים. אנחנו אוהבים להשוות את ישראל למדינות אירופאיות, מנסים לחקות את המודל שלהן, אבל למעשה אנחנו דומים למדינות במזרח התיכון — כמו שבסוריה נותנים יותר לעלווים ובירדן נותנים יותר לשבט שמקורב למלך, השיטה היא לתת למי שמקורב ושאתה מעוניין שיתמוך בך. אתה נותן למי שנאמן.

"פרופ' דני גוטווין מצביע על התופעה הזאת כבר כמה שנים, ובשנים האחרונות, בקורונה, היא כבר היתה עוד יותר ברורה, כשבמגזר החרדי לא אכפו את ההגבלות על התקהלויות וכן הלאה. נתניהו לא רצה לריב איתם, אז הוא לא שלח פקחים. הוא צריך אותם אצלו. יש חוק אחד לחרדים, ואחר לכל השאר".

זה יוביל את נתניהו למדיניות קיצונית כמו זו שמציע פורום קהלת?
"אידאולוגית הוא מאוד רוצה להפריט, אבל זה לא טוב לו אלקטורלית, כי בתוך הליכוד כאמור יש נוכחות חזקה מאוד להסתדרות, ויש במפלגה הרבה אנשים שלא רוצים לפרק את מדינת הרווחה".

אכן, הקמפיין של הליכוד היה רחוק מזה של סמוטריץ'. נתניהו דיבר על חינוך חינם, על "הקפאת משכנתאות".

"ובסוף אני מעריך שנראה שוב את שלטון הנאמנות, בעיקר בחינוך, עם תקציבים גדולים יותר לחרדים ולדתיים. היום לאדם דתי יש יותר אפשרויות בחירה במסגרות חינוכיות מלחילוני".

אז סמוטריץ' היה יכול להיות טוב לנתניהו כשר אוצר.

"אריה דרעי עדיף לו, כי יעשה מה שנתניהו יגיד. אבל סמוטריץ' וקהלת עדיין יוכלו לקדם את שיטת השוברים בחינוך ואת התקצוב הנוסף לבתי הספר שלהם, את השר"פ בבתי החולים, הפרטות והחלשת ועדים. זה יכול לקרות גם בלי סמוטריץ' באוצר".

מפורום קהלת נמסר בתגובה: "שמחנו לשמוע שמכון המחקר של מפלגת העבודה איננו מרוצה מעבודתנו לקידום ריבונות לאומית וחירות לפרט. נקווה שבתחומי מחקרם, בניגוד להבלים הפזורים בכתבה ללא כל ביקורת, הם מבינים יותר".