להציל את המצילים

עמיר קורץ

צילום: גדי קבלו

להציל את המצילים

//

עמיר קורץ

//

צילום: גדי קבלו

"הפוליטיזציה של המשטרה תביא לקריסתה. כך נאבד את הדמוקרטיה"

"חוק בן גביר יהפוך את המפכ"ל לבובה משטרה פוליטית תפגע אנושות בזכויות הפרט אם השר ירצה שהמשטרה תפעל בענייני צניעות, היא תידרש לבצע אם ירצה לעלות להר הבית ולהדליק את המזרח התיכון, לא יהיה אפשר לעצור בעדו אם קבוצה שתומכת בו נוהגת לבצע עבירות מסוג מסוים, הוא יוכל להכשירן באמצעות קביעת מדיניות ההעמדה לדין והשליטה בתקציב תאפשר לו גם שליטה בחקירות"

מפכ"ל המשטרה לשעבר משה קראדי נחרד מחוק המשטרה החדש ומסביר בדיוק מה מסוכן בו

קראדי. "עוד לא נגמלתי מהמשטרה, כמו נרקומן, ולוקח ללב ביקורת עליה. אני יודע כמה קשה השוטרים עובדים ולכן רץ ומגן עליהם בכל מקום"

מוסף כלכליסט | 15.12.22

"

הלבנים שנופלות עכשיו יביאו אותנו בסוף לחורבן בית שלישי", אומר מפכ"ל המשטרה לשעבר משה קראדי. הריאיון עמו נערך מיד אחרי שההסכם הקואליציוני שנחתם בין ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו לבין איתמר בן גביר תורגם להצעת חוק יוצאת דופן בתעוזתה שהונחה על שולחן הכנסת, המפקידה בידיו של השר המיועד לביטחון לאומי סמכויות רדיקליות בשליטתו במשטרה ובמפכ"ל. קראדי רואה את כל אלה — ונחרד. "המשטרה והצבא הם שני הגופים היחידים שעוד נותרו ממלכתיים במדינת ישראל", הוא מסביר. "חייבים להרחיק את המשטרה מכל מעורבות פוליטית. המשטרה חייבת להיות עצמאית, והעברת הסמכויות מהמפכ"ל לשר לביטחון פנים תהפוך את המפכ"ל לחניך תורן או בובה. הגבולות בין החלטות מקצועיות להחלטות בעלות אופי פוליטי יטושטשו, וזה יביא לקריסתה של המשטרה, לפגיעה אנושה בזכויות הפרט ופשוט יהפוך את המשטרה בישראל למשטרה פוליטית שתשרת רק את צד האוכלוסייה שנמצא בשלטון — וזו תחילת אובדן הדמוקרטיה".

הצעת החוק נועדה לעגן את ההסכם בין הליכוד לעוצמה יהודית, שקובע כי בן גביר יכהן כ"שר לביטחון לאומי" — הרחבת סמכויות של השר לביטחון פנים, שבמסגרתה יבוצעו "שינויים בפקודת המשטרה כך שהיחס בין השר לביטחון לאומי לבין מפכ"ל המשטרה יהיה כיחס שבין שר הביטחון לרמטכ"ל, בהתאמות המתחייבות". המשמעות היא שהמפכ"ל והמשטרה יהיו נתונים למרות הממשלה וכפופים לשר.

"זה הופך למעשה את המשטרה לגוף המממש את מטרות השר בלבד והיא לא תהיה יותר עצמאית", מסביר קראדי. "כך למשל, ירצה השר שהמשטרה תפעל בענייני צניעות — המשטרה תידרש לבצע. ירצה השר שלא יתקיימו הפגנות של מתנגדיו הפוליטיים נגד הממשלה שהוא חבר בה — המשטרה תהיה מחויבת לבצע. בתסריט כזה, השר יוכל להחליט לא לאשר קיום הפגנה מסוימת ולהכריז שהיא בלתי חוקית, ונקבל פה משטרה פוליטית. אמון הציבור בה עלול להיפגע מכך אנושות".

לדבריו, "טיוטת החוק אפילו יותר חמורה ממה שצפיתי, וגם לראות את זה, שחור על גבי לבן, זה מפחיד. יש בה סעיף שלפיו השר אמנם לא יתערב בחקירות, אבל הוא יקבע את מדיניות ההעמדה לדין, וזה שינוי רדיקלי, הכי קיצוני שיש".

במה זה בא לידי ביטוי?

"המשמעות היא שהשר לא יהיה רק מפכ"ל־על, אלא גם ראש אגף חקירות, שיתערב במדיניות האכיפה. הוא למשל יכול להחליט כמדיניות שלא יחקרו ולא יאכפו את הענישה על כריתת עצי זית ביהודה ושומרון. ואם לא מעמידים לדין על העבירה הזו, אז בשביל מה שהמשטרה תחקור אותה?"

ואז מה המשמעות?

"שתופקע הסמכות שנמצאת היום בידי היועמ"ש לקבוע מדיניות בתחומי טיפול בתיקים והעמדה לדין, וזה יאפשר לשר לקבוע מדיניות בהתאם לנטיותיו הפוליטיות. יש פה סכנה למעורבות פוליטית בקביעת סדרי העדיפויות של עולם החקירות. אם אוכלוסייה שתומכת בשר נוהגת לבצע עבירות מסוג מסוים — אז הוא יכול להשפיע על כך שהיא תמשיך לבצע את מה שהיא רוצה דרך קביעת מדיניות ההעמדה לדין, ואין לה ממה לחשוש יותר".

בהצעת החוק יש סעיף שקובע שלא ייפגעו סמכויות השוטרים בפתיחת תיק פלילי מסוים, ניהולו או סגירתו.

"נכון, כביכול מתוך הנחה שהחקירות הפליליות הן תחום רגיש ולכן כביכול השר יימנע מלהיכנס אליו. אבל יש נושאים רבים שבהם המשטרה מפעילה סמכויות והם רגישים לא פחות: עיכובים, מעצרים, הפגנות, צווי הריסה וסדר ציבורי. הסעיף הזה נותן סמכות לשר להנחות את כל הפעילות הזאת בהתאם לאג'נדה הפוליטית שלו. כך למשל, הוא יוכל להורות על אכיפת יתר בקרב קבוצות מיעוט".

"טיוטת החוק של בן גביר חמורה אפילו יותר משצפיתי. יש בה סעיף שלפיו השר יקבע את מדיניות ההעמדה לדין. זה שינוי קיצוני שאומר שהשר לא יהיה רק מפכ"ל־על, אלא גם ישמש ראש אגף חקירות. הוא למשל יכול להחליט כמדיניות שלא יאכפו ענישה על כריתת עצי זית ביהודה ושומרון. ואז, אם לא מעמידים לדין על העבירה הזו, אז בשביל מה שהמשטרה תחקור?"

שבתאי (מימין) ובן גביר בבת המצווה של בתו. "אם אתה מתרפס בפני שרים, לא רק שהם לא יעריכו אותך, הם גם ידרסו אותך". צילום: עמית שאבי

נתניהו. "המשטרה תשרת רק את צד האוכלוסייה שנמצא בשלטון". צילום: מרים אלסטר פלאש90

"המפכ"ל ישונמך למנהל תפעולי"

קראדי (62) היה המפכ"ל הצעיר ביותר אי פעם, כשהתמנה לתפקיד ב־2004, כשהוא רק בן 44. הוא שירת תחת שלושה שרי ביטחון פנים שונים עד פרישתו ב־2007. מאז עבר כמה תפקידים בקבוצת דלק של יצחק תשובה, עד שמונה ליו"ר דלק ישראל, ולאחר שזו נמכרה ללהב אל.אר, קראדי המשיך לכהן תחת הבעלות החדשה כמשנה ליו"ר. בשנה וחצי האחרונות הוא מכהן כיו"ר ארי נדל"ן הציבורית שבשליטת צחי אבו, והפרויקט הגדול שהיא מקדמת כרגע הוא בניית מרכז מסחרי של 80 אלף מטר באשדוד, ועסקה לפתיחת סניף של איקאה במקום כבר נחתמה. "גם רשת קארפור תיכנס לשם", אומר קראדי, "ואנחנו בדרך לסגור עם עוד חברות בינלאומיות גדולות". במקביל הוא מכהן כמנכ"ל חברת תזקיקי הנפט הפרטית פי גלילות, שבבעלות גדות מיכליות.

אף על פי שקראדי כבר 15 שנה במגזר הפרטי, חיידק המשטרה ממשיך לקנן בו, והוא משמש כיום יו"ר פורום הניצבים והרבי־ניצבים בדימוס. בשנים האחרונות הפורום שבראשותו פעיל מאוד ציבורית ותקשורתית, בעיקר בתקופות שבהן המשטרה בכותרות. "אז אני כמו חמ"ל", הוא אומר, "עוד לא נגמלתי מהמשטרה, כמו נרקומן, ולוקח ללב ביקורת על המשטרה. אני יודע כמה קשה השוטרים עובדים ולכן רץ ומגן עליהם בכל עמדה שאני יכול להשפיע".

מה הבעיה בכך שהסמכות לתקציב המשטרה, למשל, תהיה באחריות השר לביטחון לאומי?

"אסביר לך בדוגמה: יום אחד, כשהייתי המפכ"ל, הגיע אליי השר דאז ואמר לי 'אדוני המפכ"ל, ביקרתי עכשיו בעיר מסוימת והגעתי למסקנה שיש שם עלייה בפשיעה. אני מבקש ממך לחזק אותה בשתי ניידות ובשישה שוטרים'. אמרתי לו: 'יתכבד השר, ילך לאגף תקציבים באוצר ויביא עוד כסף'. הוא אמר לי: 'לא, בדרך עברתי גם ליד עיר סמוכה ושם התרשמתי שיש ירידה בפשיעה, אז פשוט תעביר כוחות ממקום למקום'. עניתי לו: 'זה לא יבוצע משלוש סיבות: אחת, לפי החוק, אני אחראי לחלוקת המשאבים במשטרה, ולא אתה. שתיים, אני אחראי לניתוח מגמות הפשיעה, ואין נתונים שתומכים בדברים שלך. ושלוש, נדמה לי שראש העירייה המדוברת הוא במקרה מהמפלגה שלך וראש העירייה השני הוא ממפלגה אחרת'".

ועכשיו עם החוק שבן גביר מעביר, המפכ"ל כבר לא יוכל לסרב?

"נכון, זה מה שיקרה. בן גביר כשר יוכל לקבוע למשל שיהיו יותר שוטרים במחוז ש"י (יהודה ושומרון) מאשר במחוז תל אביב רק מטעמים פוליטיים, ולא כי זה ניתוח הפשיעה הנכון. השינוי שמנסים כעת להעביר יביא להתערבות של השר עד לרמות הנמוכות ביותר, לא רק בכסף אלא גם בכוח אדם וסדרי עדיפויות, באופן שעשוי לפגוע ביכולת המפכ"ל להפעיל כוחות ולקדם נושאים מקצועיים. לכן אסור שזה יהיה בידי שר כי דרך התקציב אפשר להשפיע על הכל, גם על חקירות. השר יכול לווסת את התקציב באופן שייבש את יחידת להב 433, למשל. הוא יכול להחליט שאף אחד מהשוטרים החדשים שיגויסו לא יוקצה אליה".

"מעבר לכך", ממשיך קראדי, "המפכ"ל הוא כבר לא באמת מפכ"ל, אפשר לבטל את המושג הזה. כי הוא כבר לא יפקח על משטרת ישראל, אלא יהיה מופקד על ניהול המשטרה בהתאם למדיניות השר ויהפוך לקצין ניהול ולוגיסטיקה של המשטרה. התקציב הוא כלי ניהולי ואם המפכ"ל מאבד אותו הוא לא יוכל לנהל באמת, והשר יהפוך למפכ"ל בפועל. התפקיד שלו יהיה לוודא שמה שהשר אמר לו — ייעשה. אני חשבתי עד היום שלמפכ"ל לא יהיה מורא זולת מוראו של החוק. אבל ברגע שאומרים שהמפכ"ל סר למרותו של השר, אז השר גובר על החוק. זו פגיעה אנושה במשטרה, שתפקידה הוא להביא לידי ביטוי את מימוש הדמוקרטיה ולשמור עליה. ברגע שאתה פוגע בזרוע הזו — הדמוקרטיה פשוט תחדל להתקיים.

"לזכותו של בן גביר ייאמר שהוא מבצע את מה שהוא ובצלאל סמוטריץ' הבטיחו לבוחריהם. סמוטריץ' דיבר על חקיקה לביטול עבירת הפרת אמונים. אבל הצעת החוק של בן גביר מייתרת את זה, כי השר יכול פשוט לקבוע מדיניות ולהגיד — אל תחקרו את העבירה הזו, ובזה נגמר הסיפור".

נתניהו גם הסכים לתת לבן גביר אחריות לפלוגות מג"ב הפועלות בשטחי יהודה ושומרון.

"נראה שזה נעשה בלי חשיבה. יש 17 פלוגות מג"ב בשטחים, שאנשיה אינם באמת שוטרים, אלא מקבלים פקודות מצה"ל. ברמה המבצעית, יש פה סכנה של מפגש בין כוחות צבא ומשטרה. עקרון אחידות הפיקוד הוא שבתא שטח אחד לעולם יהיה מפקד אחד, ופה יהיו שניים — זה חמור ומסכן חיי אדם. נוסף על כך, צה"ל הוא זה שמזין למג"ב את כוח האדם וקובע את הכמות והאיכות, אז הוא יכול מחר לבוא ולהגיד — 'לקחת לי את הכוחות, במחזור הבא אני לא מגייס לשם, אלא למקומות אחרים, והפלוגות האלה ילכו ויתייבשו".

קראדי גם מבקר את העיקוף שעשה בן גביר מעל שרשרת הפיקוד במשטרה ובצבא כשהתקשר בתחילת החודש לקצין מג"ב שנטרל מחבל בחווארה, והבטיח לתת לו צל"ש. "בכך הוא עקף את כל שרשרת הפיקוד, זו התעלמות מנוכחות המפקדים", אומר קראדי. "אני מאמין לבן גביר שהוא רצה לחזק את הקצין ושהוא רוצה להביא למשטרה עוד תקציבים ולהחזיר את המשילות, אבל הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. בהתנהלות שלו הוא יכול לגרום לתוצאה הפוכה. אובדן הסמכויות, הפגיעה בדמוקרטיה, בעצמאות המשטרה, הדה־מורליזציה בתוך הארגון — כל אלה חמורים יותר מהשאלה כמה שוטרים וכמה כסף תביא לארגון".

עימות בהפגנה נגד נתניהו, ירושלים, 2020. "לפי הצעת החוק, אם השר ירצה לאסור הפגנות של מתנגדיו הפוליטיים, המשטרה תהיה מחוייבת לבצע". צילום: שלו שלום

"שבתאי איבד את אמון השוטרים"

המינוי של בן גביר מעורר מחלוקת רבה. אחרי הכל מדובר באיש שמוכר כפעיל הימין הקיצוני שהצטלם בצעירותו עם סמל הקאדילק של ראש הממשלה דאז יצחק רבין והזהיר שכמו שהם הגיעו לסמל, כך הם יגיעו גם אליו. הוא היה פעיל בתנועת כ"ך של הרב כהנא, שהוצאה מחוץ לחוק, ובמהלך השנים הורשע בעבירות (בן גביר דואג לציין שהן התיישנו), כמו הסתה לגזענות, תמיכה בארגון טרור, החזקת חומר תעמולה לטובת ארגון טרור, השחתת מקרקעין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

"אי אפשר להתעלם מכך שבן גביר נבחר בדרך דמוקרטית וממונה על ידי ראש הממשלה, בין שאני אוהב את זה או לא", אומר קראדי. "אז תגיד שהוגשו נגדו 53 כתבי אישום והיו לו שמונה הרשעות, ומי היה מעלה על דעתו לפני כמה שנים שהשר הממונה על אכיפת החוק יהיה עבריין מורשע. אבל זו הדמוקרטיה ואלה חלק מהמחירים שלה".

גם אם המחיר הוא שהשר יעלה להר הבית וידליק את כל המזרח התיכון?

"הר הבית הוא חבית חומר נפץ שיכולה להדליק את כל המזרח התיכון, ושנתו של מפכ"ל נודדת מהחשש מה יקרה שם. ליהודים מותר לעלות להר, אבל אסור להתפלל, להתחתן או לתקוע בשופר. כשבן גביר יהיה שר וייקח את סמכויות המפכ"ל, לא יהיה אפשר לעצור אותו מלעלות להר, ולחתן שם זוג או לתקוע בשופר. הבלגן שיצרה הלשכה שהוא הקים בשייח' ג'ראח זה כלום לעומת מה שיהיה בהר הבית. מהלך כזה יביא לניתוק היחסים עם ירדן ומצרים וידליק את כל העולם המוסלמי".

לו היית היום המפכ"ל, היית מתפטר?

"אסור שהחלטה של ראש ארגון להתפטר תהיה אמוציונלית, אלא רק מתוך מחשבה על טובתו של הארגון. בשלב הראשון הייתי מנסה למנוע את זה בהידברות — נפגש עם ראש הממשלה ועם השר כדי לשכנע אותם שזה בעייתי. אם לא הצלחתי, טובתה של המשטרה נותרת בסכנת פגיעה והתפקיד שלי מרוקן מסמכויות, אני חד־משמעית מתפטר. לא הייתי מסכים להיות בובה".

בינתיים לא נראה שזה התכנון של המפכ"ל הנוכחי קובי שבתאי. מיד אחרי הבחירות נחשף כי מקורביו מקדמים פגישת פיוס עם בן גביר, שבעבר קרא להדיח את שבתאי מתפקידו. "קובי אמנם הכחיש את זה, אבל יש גרסאות שונות, ואם זה נכון שהוא שלח אליו שליחים, זו התנהלות לא נכונה", אומר קראדי. "מניסיוני עם שרים, אם אתה מתרפס בפניהם, לא רק שהם לא יעריכו אותך, מחר הם גם ידרסו אותך".

ביום חמישי האחרון כבר לא היה צורך להכחיש. שבתאי הודיע במפתיע שייעדר מטקס הענקת דרגות לקצינים בכירים, שהוא עצמו המליץ על קידומם — מהלך שאושר בידי השר לביטחון פנים הנוכחי עמר בר לב חרף התנגדותו של בן גביר ערב החלפת השלטון. שבתאי תירץ זאת ב"בדיקה רפואית", אולם בשעות הערב הוא דאג להגיע לבת המצווה של בתו של בן גביר והצטלם איתו ועם ילדיו בשולחן הכבוד. השניים נראו קרובים מאי פעם. הבדיחה שרצה למחרת בקבוצת הווטסאפ של הלשעברים היתה ש"טוב שבן גביר לא שם לו כיסא נמוך כמו לשגריר הטורקי".

מה דעתך על התנהלותו של שבתאי?

"אין ספק שמדובר באחת הסיטואציות המורכבות ביותר שבהן נתקל מפכ"ל: מצד אחד הוא מרגיש מחויבות לשר היוצא שעדיין מכהן, ומצד שני הוא מחויב גם לשר הנכנס, שאיתו הוא אמור לעבוד. אולם בכל נקודת זמן יש רק שר אחד, והסיטואציה שבה המפכ"ל המליץ על מינוי מפקדים ובסופו של דבר לא הגיע לטקס הענקת הדרגות, כשבאותו ערב הוא כיבד את השר הנכנס בנוכחותו באירוע פרטי — היא מצב מביך מאוד, אירוע שילווה את המפכ"ל עד סוף הקדנציה מול פקודיו. הוא איבד בכך את אמון השוטרים, לא יכול להיות שכמפכ"ל לא תגיע לכבד את הקצינים שלך והמשפחות שלהם. למיטב זיכרוני דבר כזה לא היה מעולם במשטרה, וזה הוסיף לפגיעה באמון הציבור בה".

"המשטרה נמצאת היום בקריסה. איבדנו את סמכות המפקדים ואת כושר ההרתעה. כשאנשים רואים את המנהיגים שלהם מתנהגים באלימות זה משפיע. תזכור, למשל, את בן גביר צועק על בר־לב כמה סנטימטרים מהפנים שלו אחרי הפיגוע בחדרה השנה או שליפת האקדח שלו בחניון. כשהילדים רואים את המנהיגים שלהם כאלה אלימים הם מאמצים את זה כדרך חיים"
שוטרים מעכבים אזרח בזמן הגבלות הקורונה, ירושלים, 2020. "הקורונה עשתה נזק אדיר למשטרה, כי השוטרים התעסקו בשטויות ולא בפשיעה". צילום: שאול גולן

"השוטרים פעלו כאדוני הציבור"

כשמדברים על פגיעה באמון המשטרה, קראדי מכריז כי "המשטרה נמצאת היום במצב הכי גרוע שלה אי פעם, היא בקריסה. למשטרה יש זכות קיום בשני נדבכים — אמון הציבור וכושר ההרתעה — ושניהם קרסו". ואכן לפי סקר שפרסם בתחילת השנה המכון הישראלי לדמוקרטיה רק 29% מהישראלים נותנים אמון במשטרה — שפל של כל הזמנים.

"גם כושר ההרתעה לא היה מעולם כה רעוע", הוא ממשיך. "אני זוכר את הימים שבהם ג'יפ היה עובר ברחוב יפת ביפו וכל העבריינים היו בורחים. היום הם ברחובות, והניידת מפחדת להיכנס בכלל, השוטרים רק רוצים לסיים את המשמרת בשקט, בלי מגע שעוד עלול להביא עליהם תיק במח"ש — אז המשטרה נהיתה חלשה. אתה רואה את זה גם בסרטונים בטיקטוק של ילדים שמגדפים שוטרים, זורקים עליהם דברים. אנשים לא סופרים את המשטרה שאיבדה את כושר ההרתעה, היא כאילו לא קיימת, והמשטרה היא זו שאשמה בזה".

באיזה אופן?

"התפקיד שלך כמשטרה הוא לא להרתיע את ה־5% של העבריינים וארגוני הפשיעה, אלא להביא לכך ש־95% האחרים, שומרי החוק, יירתעו ממך כדי שלא יעברו לצד השני. אבל זה צריך להיעשות בחוכמה. כמפקד צעיר אמרתי לשוטרים: 'אם אתם עוצרים אזרח נורמטיבי על מהירות מופרזת והמפגש הסתיים בשימוש בכוח — אתם צריכים למצוא עבודה אחרת, כי יש לכם מספיק כוח שמקנה החוק בלי להשתמש בידיים. מצד שני אם עבריינים מרימים עליכם יד, והם לא סיימו את המפגש בטיפול נמרץ נשימתי, גם לכו לחפש מקום עבודה חדש'. שוטרים צריכים לדעת לעשות את ההבחנה בין יד קשה כלפי עבריינים לבין הכלה של האזרח שומר החוק, שאליו אסור להתנהג כמו לעבריין".

חוסר האבחנה הזה בלט בעיקר בימי הקורונה, כשהמשטרה נהגה באלימות נגד גולשים בים או סתם אזרחים שישבו בפארק.

"הקורונה עשתה נזק אדיר למשטרה, כי השוטרים התעסקו בשטויות האלה ולא בפשיעה, ומשום שהמפגשים האלה מול האזרח נועדו מראש לכישלון. בזמן הקורונה התקשר אליי השר לביטחון פנים דאז אמיר אוחנה והציג רעיון לגייס גמלאים לאכוף את חובת עטיית המסכות. אמרתי לו: 'יש לך מזל שאני לא מפכ"ל כי לא הייתי מבצע אכיפה כזאת. את הנזק הזה אתם תגררו שנים'. ככה זה כשאתה לוקח שוטרים למפגש עם זקנה בת 84 שלא שמה מסכה או עם גולשים בחוף הים — אתה רק יוצר תדמית קשה למשטרה. זה אחד הדברים שפגעו הכי הרבה באמון הציבור בה.

"לצערי, עוד לא נולדו משרד היח"צ והדובר שיצליחו לשפר את תדמית המשטרה. קודם כל הבעיה מובנית: בעוד כלפי הצבא אנחנו יותר סלחנים, כי הוא 'אנחנו' — שירתנו שם, הילדים שלנו שם — המשטרה זה 'הם', אלה שרשמו לי דו"ח על דיבור בנייד בנהיגה, או שלקח להם שעות להגיע כשפרצו אליי הביתה. לכן מראש מתקבע בתודעת האזרח כעס על המשטרה. וכשהיא עושה טעות אז כולם יורדים עליה כמו 'ילד כאפות'. כשיש תקלה בצבא זה לא מלחך את קצה הגלימה של הרמטכ"ל, אבל כל אזרח ששוטר הרביץ לו — המפכ"ל עצמו מגיע לכותרות".

עם כל הכבוד לשר ולאזרחים, לשוטרים עצמם יש חלק לא מבוטל בתדמית הבעייתית שלהם.

"יש בארגון בעיה בתפיסה העצמית. כשמוניתי למפכ"ל, אחד היעדים שלי היה שיפור השירות לאזרח, וחבריי לסגל הפיקודי הסתכלו עליי ואמרו: 'מה, אנחנו סלקום? פלאפון? מה פתאום שירות?'. אמרתי להם: 'זו הבעיה שלנו, שאנחנו מונופול. אם לאזרחים היתה אופציה אחרת, כולם היו נוטשים אותנו, ולכן אנו חייבים לעבור לעבוד בקודים עסקיים, אחרת לא נשתפר. היו הרבה שוטרים שחשבו שהם הפטרונים, אדוני הציבור, וככה הם גם התנהגו. בשנים האחרונות דווקא חל מפנה דרמטי כשהשוטרים הוותיקים עזבו ונכנסו צעירים, יותר מכילים ומבינים, והשירות השתפר, אבל עדיין לא הצלחנו לרכוש את אמון הציבור".

אחת הבעיות שעליהן מצביע קראדי היא חוסר מקצועיות של שוטרים. "בישראל יש מעט מדי שוטרים, והמציאות מצריכה אותם להתעסק בהמון דברים. אנחנו מכשירים שוטר להיות בלש או חוקר ובסוף משתמשים בו להכוונת תנועה או להילחם בטרור, וכך מייצרים שוטרים שאולי טובים בוורסטיליות אבל חלשים במקצועיות שלהם. לדעתי, ללא תוספת כוח אדם המשטרה לא תשתפר בזה. מצד שני, עכשיו המשטרה עושה טעות כשהיא מורידה את רף הגיוס כדי למלא ניידות. זו תהיה בכייה לדורות. גם קיצור קורסי ההכשרה משבעה חודשים לשבועות בודדים — זו טעות לא נורמלית. אסור למשטרה להתפשר באיכות כוח האדם שלה".

בינתיים נראה שהאלימות גואה בכל מקום: בכבישים, בנגב, בתוך המשפחה.

"תראה, המשטרה לא יכולה להיות בכל מקום, והיא לא יכולה לנבא מודיעינית שמחר בחולון רוכב אופנוע ידקור הולך רגל במעבר חצייה, ושרוכב אחר יכה בקסדה נהג בנתיבי איילון. כשהמשטרה הקימה עכשיו צוות לטיפול באלימות בכבישים גיחכתי, כי זה לא יעזור. המשטרה היא חדר המיון של החוליים בחברה הישראלית, וגם אם היא בסוף מטפלת בסימפטום, זה לא פותר את הבעיה, שמתחילה באובדן הסמכויות במדינת ישראל. איבדנו את הסמכות ההורית, את הסמכות של המורים, שהיום הילדים וההורים לא סופרים אותם והשיעור הפך לשדה קרב. כך גם איבדנו את סמכות המפקדים בצבא ואת כושר ההרתעה של המשטרה. אלימות היא לא תכונה מולדת, וכשאנשים רואים את המנהיגים שלהם מתנהגים באלימות — גם מילולית, בשפה שהם למשל מדברים בכנסת — זה משפיע. תזכור, למשל, את בן גביר צועק על בר לב כמה סנטימטרים מהפנים שלו אחרי הפיגוע בחדרה השנה או שליפת האקדח שלו בחניון. כשהילדים רואים את המנהיגים כאלה אלימים הם מאמצים את זה כדרך חיים".

מה אתה חושב על פרשת פגסוס שנחשפה ב"כלכליסט"? דו"ח ועדת מררי אישר את מה שהמשטרה הכחישה: שהיה שימוש ברוגלות בחריגה מצווים, שמידע נשאב ממכשירים ניידים בניגוד לחוק ושהיכולות הללו הוסתרו ממשרד המשפטים.

"כמפכ"ל כלי כזה היה מבחינתי חלום רטוב. הכלי כשלעצמו מבורך ורצוי שיהיו למשטרה עוד יותר כלים כאלה. אבל השימוש בו שלא כלשון החוק הוא תקלה שאסור שתקרה, וצריך לטפל בה. צריך לבחון מי, למשל, קיבל את ההחלטה להשתמש בכלים בכל תיק. גם אם הושגו חומרים שלא בדרך חוקית, אם הם לא עברו לצוותי החקירה — זה עדיין לא פוסל את התיק. השאלה היא מי לקח את היוזמה? מישהו בתוך אותו חדר בסייבר? האם זה עלה לקצין חקירות מרחבי? ואיפה היה מעורב היועמ"ש? ופרקליטות המדינה? הבעיה היתה בפרשנות של המשטרה, שהתייחסה לרוגלה כמו להאזנת סתר".

למשטרה היה נוח לפרש כך את החוק.

"יכול להיות. מהתקופה שלי במשטרה אני יכול להגיד שהמקרים שבהם שוטרים פעלו בניגוד לחוק בתחום האזנות הסתר היו המעט שבמעט. אנשים פחדו, והכלל היה שזה קודש הקודשים. אבל הארגון הזה, כמו כל ארגון, לא יכול להיות חף מטעויות".

"הר הבית הוא חבית חומר נפץ, ושנתו של מפכ"ל נודדת מהחשש מה יקרה שם. כשבן גביר יהיה שר וייקח את סמכויות המפכ"ל, לא יהיה אפשר לעצור אותו מלעלות להר, לחתן שם זוג או לתקוע בשופר, בניגוד לחוק כיום. הבלגן שיצרה הלשכה שהקים בשייח' ג'ראח זה כלום מהלך כזה, שיביא לניתוק היחסים עם ירדן ומצרים וידליק את כל העולם המוסלמי"
פינוי מאחז תפוח, 2018. "הכפפת מג"ב לשר לביטחון לאומי חמורה ומסכנת חיי אדם. בתא שטח אחד לעולם יהיה מפקד אחד, ופה בעצם יהיו שניים: הצבא והמשטרה". צילום: TPS

"כבר לא מקובל לקחת אחריות"

את המדים פשט קראדי בשנת 2007, בעקבות מסקנות דו"ח ועדת זיילר, שחקרה חשדות לקשרים פסולים בין מפקדים בכירים במשטרה לבין עבריינים וביקרה את קראדי, בין השאר, על כך שלימים קידם קצין שהיה מעורב בכך. אף שהוועדה לבסוף לא המליצה להפסיק את כהונתו, אלא רק לא להאריך אותה לשנה רביעית, קראדי החליט להתפטר. "לנגד עיניי עמדו טובת המשטרה והערכים שהנחלתי לשוטרים שלי, שהיו דוגמה אישית ולקיחת אחריות", הוא אומר — ומיד מחבר את זה לימינו, לאסון מירון, שנחקר כיום בוועדת חקירה ממלכתית, ששלחה מכתבי אזהרה לשורה של קציני משטרה ובראשם שבתאי, כמו גם לנתניהו ולאוחנה. עד כה, רק מפקד מחוז צפון שמעון לביא, שלקח אחריות פומבית עוד בבוקר האסון, התפטר.

"התפטרות היא משהו שנמצא בשלושה רבדים — משפטי, ערכי ומוסרי", אומר קראדי. "לצערי, אנחנו חיים במדינה שבה אנשים לא לוקחים אחריות, בטח לא הפוליטיקאים. ברמה הערכית והמוסרית שבתאי אולי היה צריך להתפטר, אבל חוקית הוא לא חייב, וצריך לאפשר לו הליך הוגן כדי להוכיח שאולי האחריות היא לא באמת שלו. זה מאבק נפשי שמצריך חוזק מנטלי, כי אתה לא חש אשם, אבל עם תוצאה של 45 הרוגים, זה כבר לא משנה מה תגיד".

שבתאי מונה לתפקיד רק ארבעה חודשים קודם, ואז נקלע לשתי סערות – אסון מירון ושומר חומות.

"הוא בחור עלא כיפאק אבל הוא הגיע עם חוסר בשני תפקידים — מפקד מחוז ותפקיד מטה, ולא היה לו זמן ללמוד בגלל האירועים האלה. וזה עוד אחרי שנתיים בלי מפכ"ל קבוע, שגרמו להרס המשטרה ולנזק רב. המצב שבו מוטי כהן מונה כממלא מקום זמני בכל פעם לשלושה חודשים הביא לכך שלא היתה חשיבה לטווח הארוך. אתה מתאר לעצמך את הצבא שנתיים בלי רמטכ"ל? ברור שזה היה ממניעים פוליטיים, ויש כאלה שטוענים שהיתה כאן כוונת מכוון כדי להחליש את המשטרה. ייקח הרבה שנים לתקן את הוואקום הזה".

וגם היום יש מפכ"ל שמכהן על כרעי תרנגולת.

"בדיוק, זה מפכ"ל עם מכתב אזהרה, שהנוצות שלו כבר מרוטות, כמו שמשון שהורידו לו את השערות. בתוך הארגון אנשים מזהים אותך כאחד שכבר מתנדנד, אז פחות מחשיבים אותו, ועכשיו גם השר בא מעליו ולוקח לו סמכויות — אז אני לא מקנא בקובי, הוא מסכן במה שהוא עובר. זו מציאות בלתי אפשרית. מפכ"ל הוא תפקיד כפוי טובה עם הבדידות הגדולה ביותר".