מהגוב לאריות
דיאנה בחור ניר ועדיאל איתן מוסטקי
צילום: ריאן פרויס
מהגוב לאריות
//
דיאנה בחור ניר ועדיאל איתן מוסטקי
//
צילום: ריאן פרויס
"בסרטי טבע כולם בצד של האנטילופה. אני בצד של האריה"
ניר דוד החל את דרכו בבזק כטכנאי לפני 31 שנה, והשנה מונה למנכ"ל - הראשון שצמח בחברה ממש מלמטה. בריאיון למוסף כלכליסט הוא מסביר מדוע הוא לא פחות כריש ממנכ"לים שהוצנחו מלמעלה, למה לא הביאו אותו כדי להיות יס־מן של היו"ר הדומיננטי, איך רותמים עובדים לתקן תשתיות תחת אש, וכיצד מנהלים חברת ענק כשתקועים בכבישים שלוש וחצי שעות בכל יום
דוד במשרדו שבחולון. "תמיד הזדהיתי עם הטורף. ההצלחה שלו נתפסת כאכזריות, אבל אם הוא לא יצליח — הוא ימות ברעב. לכן מפריע לי כשהוא מפספס"
א
ת פני הבאים למשרדו של מנכ"ל בזק החדש ניר דוד מקבל צילום מרהיב של כריש עמלץ לבן מגיח מהים וחושף שיניים מאיימות. "אני אוהב לצלם, בעיקר צילומי טבע", הוא מספר, אם כי את התמונה המסוימת הזו צילמה אשתו בטיול משפחתי בדרום אפריקה, כשדוד ירד למים עם שני בניהם בתוך כלוב כדי לצפות בלהקת כרישים. "אני מאוד אוהב את העמלץ הלבן. זו חיה מאוד שקטה, אבל כשהיא תוקפת — זה בכוח, באגרסיביות. השחיין הכי מהיר שוחה בקצב 7–8 קמ"ש, אבל עמלץ יכול להגיע ל־50 קמ"ש. הוא מגיח מהמצולות בשקט, תוקף את הטרף שלו ומשמיד אותו בשנייה".
אז למה אתה אוהב אותו בעצם?
"כי הוא מאוד חזק והוא שקט. הוא לא עושה רוח וצלצולים, והאויב שלו בינתים בורח. הוא מגיע בשקט, עושה את העבודה נקי ופוגע בדיוק. לכן גם אין לו יותר מידי יריבים במים".
זו לא חיבה שגרתית, לכרישים טורפים דווקא.
"רוב האנשים שצופים בסרטי טבע מזדהים עם החיות החלשות וחושבים: 'הלוואי שהאריה לא יתפוס את האנטילופה'. אבל אני ההיפך. אני רוצה לראות את האריה מצליח לטרוף אותה".
למה?
"כי בעלי חיים מלחכי עשב יש באלפים, ואילו הטורפים הם מעטים, ולכן החיים שלהם הרבה יותר קשים. ההצלחה של הטורף נתפסת בעינינו כאכזריות, אבל על זה מבוסס הקיום שלו. אם הוא לא יצליח — הוא ימות ברעב. זה ישפיע על הצאצאים שלו, על השבט שלו ועל הכוח שלו. לכן כשאני רואה את הטורף מפספס, זה מפריע לי".
זו אהדה שאימצת מאז שאתה מנכ"ל?
"לא. תמיד הזדהיתי עם הטורף, הרבה לפני שנהייתי מנכ"ל".
אז בוא נמשיך עם המשל, באפריל התמנית למנכ"ל בזק, שבה אתה עובד יותר מ־30 שנה. בסיפור הזה אתה האריה שצד בסוף את האנטילופה?
"אני מזדהה יותר עם העמלץ", הוא מחייך. "האריה הוא טיפוס דומיננטי, וכשהוא תוקף הוא עושה הרבה רעש, כל האנטילופות רואות את זה. הוא גם עצלן מאוד, לרוב הלביאה יוצאת לטרוף. לכן האריה הוא אובר־רייטד בעיני. העמלץ הלבן, לעומתו, שקט, אלגנטי ולא מפספס. תמיד רואה את הזירה השלמה".
"אני מסביר איפה נמצאים ולאן יש להגיע, ותומר נותן לי לעבוד"
את ה"זירה השלמה" דוד רואה באופן מילולי ממש, לאורך 31 שנותיו בבזק ועד שנהפך למנכ"ל הראשון שצמח מתוך החברה. היה מי שטען שהיו"ר הדומיננטי, תומר ראב"ד, בחר בדוד משום שרצה לשמור את השליטה לעצמו.
"תומר רוצה להיות מעורב, לא להתערב", משיב דוד, "ועבורי זה האזור הקלאסי. הוא רוצה לדעת, להיות מעודכן, לראות תוכניות — אבל לא להתערב או להגיד 'זו הדרך הנכונה'. יש לו ראש מבריק, חשיבה מהירה והיכרות מאוד טובה עם השוק".
אלה מילים יפות שעשויות לתאר יו"ר שמתערב בניהול של המנכ"ל.
"בשיח הבסיסי שלנו אני מסביר איפה נמצאים ולאן צריך להגיע, והוא נותן לי לעבוד. חובת ההוכחה היא עליי".
רן גוראון, קודמך בתפקיד, התפטר קצת אחרי המינוי של ראב"ד, כנראה משום שלא הסתדר איתו.
"רן אמר רשמית שהיוזמה לפרישה שלו היא מיצוי אישי. כשהוכרז המינוי שלי הוא בירך וחיבק אותי, ואז עשה איתי הליך חפיפה מדהים עם פתיחות מלאה, הרבה טיפים ושיתוף. זה חיזק אצלי את ההבנה שההחלטה היא באמת שלו. באשר לטיב היחסים האישיים בינו לבין תומר — זה אזור שאני לא נכנס אליו, כי לא דיברתי על זה עם איש מהם וגם לא שאלתי יותר מדי".
אז בכל זאת, מדוע ראב"ד בחר בך למנכ"ל?
"הוא מינה אותי כי הוא מזהה בי מישהו יצירתי שיודע לנהל, להציב יעדים ולספק את הסחורה. בארבע שנות הקדנציה שלי כסמנכ"ל החטיבה העסקית, ההכנסות שלה זינקו ב־81%. זה אחרי שכל השנים המנכ"לים הקודמים הסתכלו על החטיבה העסקית ואמרו: 'יש ענפים שהיא טובה בהם, שתמשיך לעשות את זה', ואילו אני אמרתי: 'אוקי. מה שטוב ועובד זו מתנה שכבר קיבלנו, עכשיו צריך לחפש את המקומות שבהם אנחנו יכולים לפרוץ קדימה'. כך נכנסנו לתחומים חדשים כמו אבטחת מידע ושירותי ענן".
אתה הרבה יותר אחד מהחבר'ה לעומת סגנון הניהול הקשוח של גוראון.
"הוא טיפוס אחר ממני — הוא בא מלמעלה ואני באתי מלמטה, ואנחנו שונים בגישה של איך מניעים את המשאב האנושי. ואולי זה מה שטוב לבזק, שבתקופות שונות מגיעים מנכ"לים מאסכולות שונות של ניהול. רן הגיע בנקודה שהסיבים האופטיים התחילו להיפרס, והוא היה צריך לדחוף את העגלה הזו כדי להוביל את השוק. אני מגיע בנקודה שבה יותר מ80% מהפריסה כבר בוצעה, והמשימה שלי היא לנצל נכון את המשאב הזה ולייצר רווחים".
גוראון הגיע לתפקיד אחרי שניהל את yes. לך עוד אין ניסיון ניהול תאגידי.
"תמיד כשממנים מנכ"ל לקדנציה הראשונה — חסר לו משהו. במקרה שלי חסרים לי מעט דברים. להיות סמנכ"ל החטיבה העסקית של בזק, שמכניסה שני מיליארד שקל בשנה ומעסיקה מאות עובדים, זה כמו להיות מנכ"ל חברה. חוץ מזה יש גם יתרון בהכנסת רוח חדשה לתפקיד".
"ניסיון ניהולי? הייתי סמנכ"ל החטיבה העסקית של בזק, שמכניסה 2 מיליארד שקל בשנה ומעסיקה מאות עובדים, זה כמו להיות מנכ"ל חברה. חוץ מזה יש גם יתרון בהכנסת רוח חדשה לתפקיד"
"המצב הקשה במדינה לא פסח על המשפחה שלי"
כשאומרים שדוד (55) גדל בבזק, מתכוונים בדיוק לזה. אביו היה מנהל מדור בחברה, והוא עצמו החל לעבוד בה כבר בגיל 24 כטכנאי פריסת תשתיות. משם התקדם במעלה התפקידים, ובהם מנהל מחלקת תכנון מערכות, מנהל מוקד שירות הלקוחות הטכני, ומנהל אגף קשרי לקוחות. יש לו תואר הנדסאי חשמל ותואר ראשון בכלכלה וניהול.
"רציתי בכלל ללמוד פסיכולוגיה, אבל בסוף הטכנולוגיה משכה אותי יותר", אומר דוד. "ומהיום הראשון שלי בחברה חלמתי על תפקיד המנכ"ל. אני זוכר איך הגעתי לעבודה בחולצה לבנה מכופתרת. הביאו אותי לבחור גדול בחולצה כחולה מיוזעת, שעבד בתשתיות, בפריסה של הכבלים, ואמרו לי 'תיצמד אליו'. ככה התחלתי. אני מכיר את בזק מהכבלים שעוברים בתעלות שבהן עוברים סיבים ועד התוכניות האסטרטגיות של ההנהלה".
קיבלת את ההגה לחברה באמצע מלחמה. זה מציב אתגרי ניהול מורכבים במיוחד.
"נכון, הוצאנו עובדים למקומות הכי קשים במלחמה, 100 מטר מהגבול, לפעמים ממש תחת ירי, כשאפילו לא יודעים אילו אנשי מקצוע נחוצים בדיוק כי עוד לא יודעים מה הנזק. לילה לפני הכניסה הקרקעית לעזה צוות שלנו שמרתך סיבים נשלח לפעילות בתוך נמ"ר (נגמ"ש מרכבה) לתיקון משמעותי מאוד שהשפיע על פעילות צה"ל בגדר עצמה, כשמסבירים לנו שאנחנו עלולים לשמש מטרה נייחת. יש טורים שלמים של עמודי תקשורת בצפון שנשרפו מההפגזות של חזבאללה, והיינו צריכים לפתח דרכים להניח עמודים חדשים כשהאדמה רותחת. וכשהיו תקלות בתשתיות שעל הגבול, הצוותים שלנו נכנסו רגלית באמצע הלילה בהחשכה מלאה, כמו יחידת קומנדו, ובנו תשתית של שמיכות ורשתות הסוואה מסביב לארון התקשורת שהיה צריך לתקן. בימים כאלה אני לא ישן בלילה עד שאחרון העובדים חוזר".
איך בכלל מצליחים לגייס עובדים למשימות כאלה?
"זה קשור לדנ"א של עובדי בזק. התנינו את ביצוע העבודות בכך שעובדים יתנדבו אליהן. והם עושים זאת. הם מקבלים תמורה סמלית ומתנה, אבל הם לא באים בגללן, אלא כי הם מבינים שאם הם לא יעשו זאת הצבא בסכנה, ושהצבא זה הם. אין לנו אף תקלת תשתית בצפון שלא טופלה, ולרוב בתוך 24–48 שעות".
ואם הלחץ בימי העבודה אינו מספיק, הרי שאת השבתות שלו מעביר דוד במחלקת השיקום של בית החולים שיבא, לצד אחיו הצעיר רונן, איש מז"פ וספורטאי מצטיין, שנפצע קשה בתאונת דרכים כשרכב על אופנוע לפני שנה, ומאז מאושפז כשהוא משותק מהצוואר ומטה. "אחי הפך ממישהו שבולע את החיים למישהו שרק הראש שלו עובד", הוא מספר וכובש את דמעותיו. "אבל הבחור נלחם. ממי שהיה מורדם ומונשם במשך חודש, הוא עוד יהפוך למרצה לשיקום. זה החינוך למצוינות שקיבלנו בבית — יש לך יעד, אתה נלחם וכובש אותו. עכשיו היעד של אחי זה להשתקם וכולו מושקע בזה.
"וזה קרה בתקופה שבה כל המדינה נמצאת במצב מאוד קשה, שלא פוסח על המשפחה שלי. לא מעט חברים שלי שכלו ילדים, אני רואה במחלקת השיקום בשיבא חברים של הבנים שלי. והם גם שכלו חברים, כולל סרן טל גרושקה, חבר קרוב של הבן שלי מסיירת נח”ל, שנהרג בקרב על העוטף ב־7 באוקטובר. הכל זה חלק מאיתנו".
"לילה לפני הכניסה הקרקעית לעזה צוות שלנו נשלח לפעילות בנמ"ר, כשמוסבר לו שהוא עלול לשמש מטרה נייחת. בגבול הצפון נכנסנו רגלית באמצע הלילה, כמו יחידת קומנדו. בלילות כאלה אני לא ישן עד שאחרון העובדים חוזר"
"בלי בזק לא תהיה מהפכה בענף החשמל"
בימים אלה בזק עושה את צעדיה הראשונים כספקית חשמל למשקי בית, שמתחרה ישירות במונופול של חברת החשמל (לצד חברות הגז וחברות התקשורת האחרות שנכנסו גם לתחום), ומציעה עד 20% הנחה על התעריפים הקיימים. הכניסה של בזק לשוק אספקת החשמל הביתית מתבצעת במיזם משותף עם PowerGen, זרוע האנרגיה של קרן ג'נריישן קפיטל. בסוף החודש אמורה להיכנס לתוקף הרפורמה של רשות החשמל ומשרד האנרגיה, שתאפשר לכל משקי הבית בישראל להתחבר לספקים הפרטיים, גם אלו שטרם הותקן אצלם מונה חכם — מה שאמור לתת דחיפה משמעותית לתחרות. "לפני שבועיים השקנו את קמפיין החשמל, ומאז אנחנו מוצפים בפניות של לקוחות", אומר דוד. "אנחנו שם בכל הכוח. בלי בזק לא תהיה מהפכה בחשמל במדינת ישראל".
למה? אתם בסך הכל עוד שחקן שמשווק ומוכר שירותי חשמל.
"הצרכנים עוד לא מבינים מה היתרון הגדול. אבל התחום הזה זקוק לחברה חזקה שתשקיע בו משאבים, תבנה מערכת IT חזקה מאחורי זה, עם נגה וחברת החשמל, ותנהל את הכל בצורה נכונה ומדויקת, אחרת הדברים יזוזו מעט מאוד אם בכלל.
"בזק היא חברה של מהפכות. היא ידעה לעשות את המהפכה בעולם הסיבים האופטיים לפני שלוש שנים, שבלעדיה מדינת ישראל היתה עם תשתיות תקשורת של מדינת עולם שלישי בחלק מהאזורים. וכך זה גם יהיה בחשמל. אנחנו רוצים להיות חברת התשתיות המשמעותית במדינת ישראל. לשם כך אנחנו לא רק בונים מערך של שיווק ומכירות, אלא גם עובדים בערך המוסף ללקוח — למשל, אנחנו היחידים שנכנסו לתחום עם אפליקציה שנותנת לצרכנים את היכולת לנהל את הצריכה שלהם".
עם כל הכבוד לאפליקציה חכמה, לוקח לכם חמישה חודשים לחבר לקוח חדש לרשת החשמל.
"זה בגלל הרגולציה. מה שמעסיק אותי בפגישות עם סמי תורג'מן, יו"ר נגה (החברה הממשלתית לניהול מערכת החשמל הארצית), הוא איך אפשר להאיץ את התהליכים האלה כדי שנוכל להעביר את הצרכנים בקלות. כשהאוטוסטרדה הזאת תעבוד ותהיה חלקה — נפגוש תזוזה משמעותית של הלקוחות".
בלי הרגולטור גם לא הייתם נכנסים לפריסת הסיבים. לקח שנים לשכנע אתכם להיכנס לזה, ובסוף זה נעשה בלחץ של משרד התקשורת.
"בזק משלמת מחיר מאוד כבד על העיתוי המאוחר שבו היא נכנסה לסיבים — בריצה מטורפת כדי לסגור את הפערים. אבל כשם שבסוף עשינו את המהפכה של הסיבים האופטיים, כך נעשה גם מהפכה בחשמל".
תיקון עוול היסטורי או פגיעה בתחרות ההוגנת?
בינתיים אין לבזק ממה לדאוג. התוצאות שלה יציבות בשנים האחרונות, בניגוד לענפים אחרים שנפגעו מהקורונה, מהמצב הפוליטי והמלחמה. את השנה שעברה החברה, שנמצאת כיום בשליטת קרן סרצ'לייט האמריקאית ודוד פורר, סיימה עם עלייה של 11% ברווח נקי, שעמד על כ־1.3 מיליארד שקל. בזק מתמודדת עם ירידה מתמשכת בהכנסות מטלפון קווי, אך מנגד רושמת עלייה עקבית בהכנסות מהחיבור לאינטרנט בעקבות התקדמות פריסת הסיבים, שמאפשרת לה להציע מהירויות גלישה גבוהות יותר, שמתומחרות במחיר גבוה יותר.
הבוננזה העיקרית, שלה מחכה החברה כבר שנים, היא ביטול ההפרדה המבנית בינה לבין החברות האחרות בקבוצה שלה: פלאפון, yes ובזק בינלאומי. ההפרדה הונהגה מראש כדי למנוע כוח מוגזם מבזק, שהיתה מונופול בתחום תשתיות התקשורת. אך בשנים האחרונות משרד התקשורת מראה נכונות לסיים את ההפרדה הזו, מה שיחסוך לחברה עשרות מיליוני שקלים ויאפשר לה להציע חבילות שמשלבות טלוויזיה, כמו מתחרותיה. "קראתי שזה בתוכנית העבודה של משרד התקשורת לשנה הקרובה — שזו התקדמות", אומר דוד. "עד היום המשרד מעולם לא הצהיר שזה בתוכניות עבודה שלו, כך שאני רוצה לקוות שזה מבשר טובות. אני לא מצליח להבין איזה היגיון יש מאחורי השארת ההפרדה המבנית כיום חוץ מסיבות היסטוריות".
במשרד חוששים שאתם העמלץ הלבן — שביטול ההפרדה המבנית יוביל להשתלטות מחדש שלכם על כל השוק.
"יש בישראל ארבע חברות תקשורת מאוד גדולות — סלקום, פרטנר, HOT ובזק. אלה חברות עם דירקטוריונים חזקים, משקיעים חזקים ותשתיות משלהן. לכל אחת מהן יש את כל האפשרויות לעשות מה שהן רוצות מקצה לקצה, חוץ מלבזק. לבזק אין יתרון מובהק עליהן, בטח לא בעולם הסיבים. וביטול ההפרדה המבנית בין תוכן לתשתיות, בין טלפון סלולרי לאינטרנט קווי, יאפשר לנו לשפר את השירות שהלקוחות מקבלים — כי הכל יהיה מרוכז במקום אחד — וגם להוריד מחירים".
חלק מהחשדנות כלפי בזק נולד עוד בימי שאול אלוביץ' ועסקת בעלי העניין, שבה מכר את החזקותיו ב־yes, שבה החזיק בבעלות פרטית, לבזק הציבורית במחיר מופקע, ששלשלה לכיסו לפחות 1.8 מיליארד שקל. החקירה של רשות ניירות ערך התגלגלה לכדי הגשת כתב אישום נגד אלוביץ' ובכירים נוספים בתיק הזה, ולתיק 4000, שמערב גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנחקר בשיתוף יחידת להב 433 של משטרת ישראל בחשד לקשרים פסולים. "תיק 4000 לא מעסיק את בזק בכלל כיום", אומר דוד.
זה עדיין בחקירה ועדיין מייצר כותרות. זה לא פוגע בתדמית החברה?
"עברו הרבה שנים מאז שזה קרה. העובדים, הלקוחות ובעיקר השוק מבינים שיש הפרדה בין היו"ר והבעלים דאז לבין החברה. מדברים היום על תיק 4000, אבל לא תשמעי את הביטוי 'פרשת בזק', לשמחתי. בזק התקדמה למקומות אחרים מאז. לפני שנתיים גם ניסחנו קוד אתי ביחס לממשל תאגידי תקין בשיתוף העובדים והמנהלים. אנחנו לא רוצים ליפול לא בקטנה ולא בגדולה".
בהלוך שיחות עם המנהלים, בחזור שיחות עם ההורים
דוד גדל בקריית מוצקין, בן לאם ממשפחת המאירי המפורסמת מצפת, דור שביעי בארץ, ולאב שעלה מעיראק. כיום הוא גר עם משפחתו ביוקנעם, אף שמשרדי בזק שוכנים בחולון. "אני עובד חרוץ", הוא אומר, "מתחיל מוקדם ומסיים ב־23:00, וחלק גדול מחיי מתרחש במהלך הנהיגה".
כמה זמן אתה מבלה בכבישים?
"במקרה הגרוע לוקח לי שלוש שעות לכיוון אחד. במקרה הטוב זה שעה ו־45 דקות. אבל אני מנצל את הזמן לשיחות עם הסמנכ"לים שלי בהלוך, ועם ההורים שלי בחזור. עשר בלילה זו שעה טובה לקשקש עם ההורים, אבל גם זמן טוב לחשוב עם עצמי. זו שעה שבה הראש נקי".
אתם לא שוקלים לעבור למרכז?
"זו פונקציה של איפה הילדים יתמקמו. בינתיים החיים שלהם במרכז. הבן הבכור שלי בן 26 ומסיים תואר של דאטה סיינס וכלכלה באוניברסיטה העברית. הבן הצעיר שלי בן 23, ששירת ביחידה מסווגת בצבא, ומאז 7 באוקטובר היה בצו 8 ארוך. עכשיו הוא נסע לנקות את הראש בווייטנאם ובפיליפינים, ויחזור ללמוד מדעי המחשב".
איפה אבא שלהם רואה את העתיד?
"אני לא בטוח שהעתיד מגיע מהאקדמיה. היכולת האוטודידקטית אפקטיבית יותר ממה שהאקדמיה יודעת לתת. אבל ברור לי גם לאן העולם הולך — דאטה הוא הנפט של העידן המודרני, זה המחצב העיקרי. גם בהסתכלות קדימה על בזק".
