"חיים" (HAIM) הוא אחת ממערכות ההדמיה שמוצגות באתר של הסטארט־אפ AI21 Labs. מערכת הדמיה אחרת, "חיימק'ה" (HAIMKE), מקבלת ממפעיליה שלושה משפטי טיעון ומפתחת אותם בתוך שניות ספורות לכדי פסקאות בעלות משמעות, שמתחברות זו לזו.

אלו עדיין הדמיות לא מחייבות, ולעתים די מקרטעות, אבל הן מפגינות כמה מהתכונות שמפתחת AI21. והן בעיקר מצביעות על היומרה הגרנדיוזית שעומדת בבסיס החברה הצעירה: AI21 מבקשת לשנות את העולם, בזכות יכולת שאף מחשב לא השיג עד היום — הבנה של טקסט.

"אנחנו מדברים על מעבר ממחשב שמתקן לך את השפה, למחשב שכותב בשבילך פסקה שלמה: אתה אומר לו מה כתבת עד עכשיו, מה הרעיונות שאתה רוצה להביע — והוא כותב פסקה", אומר פרופ' אמנון שעשוע. "אתה זורק רעיונות לפי הסדר שבו אתה רוצה שהם יופיעו, והוא מייצר טקסט ששומר על המשמעות שהמשפטים האלה מביעים".

קשה להפריז בהיקפה של היומרה הזו. אלגוריתמים שמנסים לתקשר עם בני אדם קיימים כבר משנות השישים, כשפותחה אלייזה, סימולציה הומוריסטית של טיפול פסיכולוגי. היום ישנם באינספור אתרים צ'אט־בוטים, אלגוריתמים שמנסים לנהל אינטראקציה עם המשתמש, אך בפועל משמשים בעיקר לאיסוף פרטיו כדי שצוות אנושי יוכל לסייע לו בהמשך — ואינם מתיימרים להבין מה כותבים להם. אפילו שירות התרגום של גוגל, אחת החברות החלוציות ביותר בתחום הבינה המלאכותית, מתקשה לתרגם פסקה באופן קוהרנטי, ועל תרגום מושלם של עמוד שלם אין מה לדבר. במילים אחרות, היכולת של מחשב לעבד רעיונות מופשטים כמעט שלא התרחקה מנקודת ההתחלה שלה.

אבל המערכת של שעשוע ושותפיו לדרך מנסה לעשות הרבה יותר מתרגום מוצלח: היא מנסה להבין את הלך המחשבה שלנו ולנסח אותו בשבילנו. אם זה יעבוד — ומותר להיות ספקנים — מדובר לא בסתם התקדמות, אלא בקפיצה בבת אחת של שש כיתות.

"זו קפיצה נחשונית", מודה שעשוע. "כיום המחשב לא כותב בשבילך, ולכל היותר מציע לך מילה נרדפת. יש תוכנות שמתקנות לך את האיות והתחביר, או מעירות אם כתבת פעמיים את אותה המילה, אבל בכך זה נגמר. המחשב לא כותב בשבילך, כי האוטומציה הקיימת לא מבינה מה אתה כותב".

כדי לעמוד במשימה של "מחשב מבין", AI21 ריכזה אוסף מרשים של מוחות, מקומיים ובינלאומיים. החברה הוקמה ב־2017 על ידי יואב שוהם (64), פרופ' למדעי המחשב מסטנפורד, חוקר בינה מלאכותית שמאחוריו כבר חמישה אקזיטים בתחום. המייסד הנוסף היה אורי גושן (35), ממייסדי CrowdX שנמכרה ב־2016. חבורת ה"פרופסורים חברים" כוללת בין היתר את פרופ’ שי שליו־שוורץ, סמנכ”ל טכנולוגיות במובילאיי וחוקר עטור פרסים; ד”ר עמרי אבנד, חוקר בתחומי עיבוד השפה והבלשנות החישובית מהחוג היוקרתי למדעי הקוגניציה באוניברסיטה העברית; ופרופ’ דניאל יורפסקי מסטנפורד, ממפתחי המערכת הראשונה שייחסה משמעויות סמנטיות למילים באופן אוטומטי. הסטארט־אפ הצעיר גייס 9.5 מיליון דולר בשלב הסיד, רובם משעשוע ושוהם והיתר מהקרנות פיטנגו, VC8 ו־TPY קפיטל.

שעשוע עצמו הצטרף לחברה רק שנה מאוחר יותר, לאחר פגישה עם שוהם שבכלל עסקה בפרויקט ההכשרה לתכנות WeCode. השיחה גלשה לתחום העיסוק של החברה החדשה, ושעשוע, שועל סטארט־אפים, נדלק והצטרף כשותף וכמשקיע עיקרי.

את הפגישה במשרדי החברה במגדל המאה בתל אביב כבר מוביל שעשוע. מאז שאינטל רכשה את חברת הנהיגה האוטונומית מובילאיי שהקים תמורת 15 מיליארד דולר, הוא התבסס כמותג הלוהט של ההייטק הישראלי. פעילותו נפרשת מחברת הראייה הממוחשבת אורקם, דרך ייעוץ לראש הממשלה בענייני קורונה, ועד הבנק הדיגיטלי הראשון שקיבל רישיון לפעול בישראל.

"כשבוחנים מה אנחנו עושים בעבודה, רואים שרוב הזמן אנחנו קוראים וכותבים", אומר שעשוע. "ואת משימת הכתיבה אפשר לייעל דרמטית, אם רק יהיה לנו פרטנר שיודע לכתוב. והמחשב יכול להיות הפרטנר הזה".

למי מיועד כלי שיודע לכתוב?

"לכל אדם שכותב, והספקטרום רחב: בקצה הרחוק שלו יש משוררים ומחזאים, ואנחנו עוד רחוקים משם. אבל בקצה הקרוב נמצאים, נניח, סוכני ביטוח. אני, למשל, נכנסתי לפני שנה לתחום הבנקאות הדיגיטלית. במקום שאקרא מאה מאמרים ואסכם לי אותם במשך חודש, המערכת הזו תאפשר לי לעבור על מאמרים במשך שעתיים, לסמן קטעים שמעניינים אותי, והחיבור שלהם למסמך ייעשה בשבילי באופן אוטומטי. זה יחסוך לי את רוב העבודה הטכנית".

המערכת, אומר שעשוע, תוכל, לבקשתנו, לתמצת מאמר, או אף להפיק סקירה של כמה מאמרים שפורסמו בתחום מסוים, וכך לחסוך מאיתנו את הצורך לקרוא אותם. אבל החזון של AI21 שאפתני אף יותר: הכוונה היא שהמערכת תשמש כמעין "סופר צללים" של מי שכותב טקסטים, בעיקר טקסטים טכניים שדרושים במהלך העבודה. כל שיידרש מאיתנו יהיה להציג לה שורה של רעיונות, והיא כבר תנסח אותם לכדי טקסט מסודר ורהוט, שאפילו יישאר נאמן לסגנון הכתיבה שלנו. הפרמטרים יהיו כולם בשליטתנו: רוצים טקסט קצר וממוקד שיתאים לפייסבוק? אין בעיה. רוצים טקסט מפותח יותר שיישלח למנכ"לית? רק תגידו.

מובילאיי עשתה דברים דומים והכניסה את הבינה המלאכותית לעולם רכב. ובכל זאת, אפילו שם הטכנולוגיה נתקעה על סף ההבשלה הסופית ועדיין אין מכוניות אוטונומיות לחלוטין. ולנהוג זה עוד יחסית פשוט. להבין טקסט, לא כל שכן לכתוב אותו, קשה יותר בכמה סדרי גודל.

"הבנת שפה היא האתגר הבא בעולם הבינה מלאכותית. כשזה יקרה, תתחולל מהפכה: המחשב יהפוך פרטנר לכתיבה. אנחנו נשוחח איתו: 'הנה הרעיונות שלי, תהפוך אותם למאמר'. 'הנה מאמרים, תסכם לי'. זה כמו גדוד של עוזרים. וזה יקרה תוך שנתיים־שלוש. אולי חמש".

"אם העשור הקודם היה העשור של הראייה הממוחשבת ויישומיה, כמו זיהוי פנים או מכונית אוטונומית — העשור הנוכחי יהיה העשור של השפה, ואנחנו רק בתחילתו", מתלהב המייסד יואב שוהם. "ההתפתחויות בתחום מדהימות. אנחנו נמצאים בחזית, אבל יש עדיין חסמים שצריך לפרוץ כדי להפוך את המחשב לשותף קורא וכותב שלך".

עד כמה זה מסובך? "נניח שילד בן חמש בא הביתה ואומר: 'דני הרביץ לי בגן, הרבצתי לו בחזרה, ואז הגננת ראתה שאני מרביץ לו והענישה אותי. זה לא פייר!'", מסביר שוהם. "כל ילד יבין משפט כזה, אבל אין מחשב בעולם שיכול להתחיל להבין אותו. תחשבו כמה שכבות יש בו: יש מאורעות על ציר הזמן, יש אנשים שנוקטים בפעולות, יש קשר סיבתי בין פעולה אחת שגוררת פעולה אחרת. מישהו ידע כאן משהו שמישהו אחר לא ידע. יש רגשות, יש מושגים כמו צדק והוגנות. אלה דברים שלנו, או לילד בן חמש, הם אינטואיטיביים מאוד, אבל למחשב הם לא".

פריצת הדרך בתחום, מסביר שוהם, נרשמה לפני כשנה, כשגוגל השיקה אלגוריתם חדש במנוע החיפוש שלה, שפותח לשימושים רחבים הקשורים לשימוש בשפה. האלגוריתם הלומד הזה, ששמו BERT (Bidirectional Encoder Representations from Transformers) השביח דרמטית את תוצאות החיפוש בגוגל, אבל יותר מכך, הוא נחשב מהפכני בתחום השימוש בבינה מלאכותית בשירות השפה.

"BERT הביא לתחום את השינוי הכי דרמטי בשנתיים האחרונות", אומר שוהם. "עד אז הייצוג הטקסטואלי של מילה היה מושפע רק ממיקומה במשפט. בטכנולוגיה החדשה, שעומדת גם בבסיס הטכנולוגיה של AI21, הייצוג של מילה מתחשב בהקשר שלה במשפט. אותה מילה יכולה לקבל ייצוגים אלגבריים שונים, בהקשרים שונים. מדובר בשינוי מהפכני ביכולת של בינה מלאכותית 'להבין' טקסט.

"מערכות דומות שהגיעו מענקיות אחרות כמו פייסבוק ומיקרוסופט תרמו את תרומתן, ומאז האלגוריתמים ממשיכים להתעדכן ולהשתכלל. המנוע העקרוני הוא אותו מנוע, אבל אתה עושה על מודל השפה הזה 'פיין טיונינג' לטובת המשימה שלך. בגוגל זה חיפוש או תרגום או מענה לשאלה, אצלנו זה קריאה וניסוח. ועדיין, למהפכה של BERT יש גם מגבלות ויש הרבה מקום לדיוק ולשיפור. אנחנו הוספנו לה במערכת שלנו את הממד של ייצוג סמנטי. כלים של ייצוג פותחו בשנות השמונים, אבל נזנחו כשעדיין לא עבדו עם ביג דאטה. הייחוד שלנו הוא שילוב של שניהם".

תוכל להמחיש ייצוג סמנטי?

"למשל המשפט I went to sleep in my bed, ולעומתו המשפט I walked by the river bed. המילה Bed מופיעה בשניהם, אבל במובנים שונים ('מיטה' לעומת 'ערוץ נחל'). המערכת שלנו מקודדת אחרת את Bed בכל אחד מהמשפטים, וגם מציינת את המובן הסמנטי השונה בכל אחד מהם".

היכולת לקודד את המשמעויות מאפשרת התייחסות להקשרים שלהן, אומר שעשוע. "אם הטקסט מתאר, למשל, פעולה של קנייה ומכירה, לא יספיק לדעת מה המשמעות של כל מילה: צריך להבין שהמילים האלה, יחד, מתארות סיטואציה שבה יש קונה, מוכר, מוצר ומחיר. לא מספיק לזהות רק מילה — צריך שכל המילים בפסקה יישארו בהקשר שמתאר את הסיטואציה.

"שפה היא התחום החם ביותר שיש בבינה מלאכותית", הוא מחדד. "הרי גם סירי של אפל או אלקסה של אמזון הן מערכות שמנסות להבין טקסט".

נו, אז איך זה שדווקא אתם הקטנים יכולים לשדרג רעיון שנולד בגוגל, חברת ענק עם משאבים אינסופיים, שחיה בדיוק מהתחום הזה של ניתוח טקסטים?

"למה מובילאיי הצליחה? גוגל היא חברה מפוארת, אבל יש מקום לסטארט־אפים בתחום שגם ענקים פעילים בו. כמו כל הסטארט־אפים, אנחנו סומכים על החדשנות ועל כוח האדם שלנו. כשאלה מתחברים יחד עם פוקוס, דרייב, ניסיון ויזמות, יכול לקרות נס".

שוהם: "בגוגל יש אנשי פיתוח מוצר שיש להם יעדים של הכנסת כסף, ואז אין לך יותר מדי זמן לחשוב ממש רחוק. אני מכיר את גוגל היטב, מכרתי לה שתי חברות. זאת חברה נהדרת עם אנשים חכמים מאוד, אבל האפשרות שלהם לעשות חדשנות אמיתית קרובה לאפס. זאת הסיבה שסטארט־אפים כל כך מצליחים, ואז חברות גדולות קונות אותם".

שעשוע: "לא הייתי אומר שום דבר נגד גוגל, אבל חדשנות נעשית בצוותים קטנים יותר. לחברה גדולה יש יעדים פיננסיים ברורים, היא פחות פנויה לזה".

על היעדים של AI21 עצמה אומר גושן: “בעתיד נתמוך בשלל שפות, אבל כרגע אנחנו מסתכלים רק על אנגלית. יש 700 מיליון איש שאנגלית אינה שפת האם שלהם, אבל צריכים להתכתב בה. כשאנחנו מדברים על עזרה בניסוח — שם הקושי הכי מובהק”.

את התוצרים שמפיק האלגוריתם של AI21 מדגימים היטב חיים וחיימק'ה. "הם עדיין לא מוצרים מוגמרים, אלא אבני בניין בדרך למוצרים", מסביר שעשוע. "שחררנו אותם ככלי משחק לציבור, ואנחנו מקבלים פידבק על התוצאות. בינתיים הם מראים כיצד המחשב מסוגל לקחת כמה משפטים שכתב המשתמש, ולייצר מהם טקסט שמשמר את המשמעות הסמנטית. כדי לבנות מזה מוצר שלם צריך להגדיר מטרה שאתה רוצה להשיג, ולבנות ממשק משתמש".

מתי יהיה לכם מוצר?

"את המוצר הראשון אנחנו מתכוונים להשיק עד סוף השנה. בשלב ראשון הוא יהיה מיועד לאנשים שכותבים מסמכים בעבודתם. המטרה היא לחולל מהפכה בהעתק־הדבק: אני רוצה להיכנס למאמרים, לסמן משפטי מפתח שמעניינים אותי, ושהמחשב ייצור רצף בין קטעי הטקסט האלה. ולא סתם 'תמלא מילים שייראה טוב': האתגר הוא לשמור על המשמעות הסמנטית".

בעצם זה מחולל טקסטים. נורא משוכלל, אבל מחולל טקסטים. ב־2013 שיחקנו עם "הלפידומטור" שחיבר טקסטים בסגנון יאיר לפיד'י. מה ההבדל?

"האלגוריתם שלנו אכן מחולל טקסט, אבל על בסיס הבנה. סתם 'תחולל לי טקסט שדומה לפוסטים שלפיד כתב' זה גימיק, לא כלי עבודה. המערכת שלנו מזהה את המשמעות הסמנטית: אתה נותן לה משפט ועוד משפט, והיא הופכת אותם לטקסט שבו כל המשפטים מתייחסים לאותה משמעות.

"שפה היא החזית הבאה. מחשב יוכל להבין שפה, לייצר שפה ולשנות לגמרי את הדרך שבה אנחנו משתמשים בה ומביעים את היצירתיות שלנו. כל זה ישתנה, ולטובה".

באיזה אופן?

"נהיה יצירתיים יותר ויותר. כמו מה שקרה עם המחשבון המתמטי. במקום שאת האנרגיה נשקיע בלהוציא שורש, היצירתיות שלנו עוברת למשוואות שאנחנו רוצים לפתור — שהן משמעותיות יותר. באותו אופן, אם נמכן חלקים גדולים של קריאה וכתיבה, אז בזמן שנחסך נוכל להיות יצירתיים יותר".

זה במידה מסוימת מאיין את המשמעות של ההישג האנושי. כשאתה קורא שייקספיר, חלק מהותי מההתלהבות שלך מבוסס על ה"וואלה, הבן אדם גאון". מחשב כותב לא ירגש כך.

"בוא ניקח אמנות. הטכנולוגיה היום יכולה לקחת את כל התמונות של ואן גוך ולהגדיר את הסטייל. אפשר לומר למכונה 'ציירי לי משהו בסגנון שלו', ואז אתה כאמן לוקח את זה ועושה את השינויים שלך — שהם היצירתיות שלך".

נו, ואתה זוכר שם של אמן שעשה דבר כזה? אין לזה משמעות בעולם של כישרון. זה משטח מאוד.

"קח את תחום המוזיקה. לפני 20 שנה, כדי לייצר קטע מוזיקלי נדרשת לרמת חינוך מוזיקלי גבוהה מאוד. היום יש הרבה אפשרות לשימוש בקטעים של מוסיקה, יש כלים של מיקסינג, קאט אנד פייסט, וזה מאפשר לאנשים להביע את עצמם. אתה כבר לא מתחיל מדף ריק שצריך לצייר עליו תווים.

"אז נכון שגאונות מוזיקלית לא תמוכן, והקטעים האלה אולי לא ייכנסו לפנתיאון, אבל יצרת אלמנט של דמוקרטיזציה. הרבה יותר אנשים יכולים להביע את היצירתיות שלהם. זמרת כמו אדל יש אחת לדור, וזה יישאר. אבל מה עם כל השאר? לא מגיע להם להביע את היצירתיות שלהם?".

זה לא להביע "יצירתיות", אלא יכולת העתקה.

"זו לא העתקה. אתה מביע את היצירתיות המוגבלת שלך, אבל אתה מתחיל ממשהו — מיקסים של כל מיני לחנים — ועל זה מוסיף את היצירתיות שלך.

"כמה אנשים יכולים לכתוב את הארי פוטר? לכמה אנשים יש רעיונות יפים, אבל הם לא יכולים ליצור מהם טקסט קוהרנטי? תן למחשב לכתוב סיפור, ועשית דמוקרטיזציה של כתיבה. דילגת על מחסומים שנדרשו בעבר, כמו השכלה עמוקה, לפני שיכולת להביע את עצמך. ומעבר לזה, פרקטית, כשאתה רוצה לכתוב אימייל לבוס שלך, אתה יכול לעשות את זה בדקה".

"יש אנשים שנורא אוהבים לנהוג", מוסיף פרופ' שי שליו־שוורץ, שמייעץ לחברה. "אבל כשאתה נוסע על איילון בבוקר בפקקים, היית שמח לא לנהוג ולעשות אוטומציה לנהיגה. באותו אופן, נניח שאני כותב אימייל לבוס שלי, או דו"ח למשקיעים או עבודה בבית הספר. עכשיו, אני לא שייקספיר, ולזה הייתי שמח מאוד לעשות אוטומציה, כי זה כמו לנהוג בפקקים באילון ב־10 קמ"ש. כשתרצה ליהנות, תעשה את זה ידנית ותיהנה מהתהליך".

אבל גם אם אפשר למכן את הכתיבה, יש בכך משהו מטריד, מפני שכתיבה אינה ככל המשימות: היא פעולה יצירתית מאוד, והבנה של שפה היא אולי הפעולה שמגדירה יותר מאחרות מיהו בן אנוש.

כשאנחנו בוחנים את השאלה הזו עם שעשוע, הוא ממהר להציב גבולות ריאליים יותר לציפיות מהמערכת של AI21. "תחשבו על זה כעל סופר צללים”, הוא מבהיר. “החלקים היצירתיים בעבודת הכתיבה יישארו יצירתיים: הכמה משפטים שאני מכניס לחיימק'ה הם היצירה. את כל השאר אפשר למכן. הרעיון הוא אחוז אחד מהספר. את השאר יעשה המחשב.

"קחו את ג'יי. קיי. רולינג שכתבה את 'הארי פוטר'. הכלי שלנו יוכל להאיץ את הכתיבה שלה עשרות מונים: היא תוכל לכתוב רק את הרעיונות, והמחשב יכתוב את כל השאר. והוא גם יכתוב את זה בג'יי. קיי. רולניגית, כלומר בסגנונה — או ב'שייקספירית' אם היא תרצה. קחו את העיתונאי תום פרידמן: הוא כבר כתב מאות טורים. בעזרת המערכת שלנו הוא יוכל להזין את הרעיונות, והמחשב יכתוב את הטור בסגנון שלו".

ומה אם קמתי הבוקר עצוב, ואני רוצה לכתוב טקסט מלנכולי? או דווקא אופטימי, או אולי כועס?

"סופר הצללים שלך יעשה מה שתגיד לו. אם אתה רוצה שהטקסט ייצג אותך נכונה, תן לתוכנה הכוונה. אפשר לתת לו מסרים וממש להגדיר לו על סקאלה: 'כאן תהיה כועס יותר', 'כאן מפויס יותר'. הקטגוריה של כעס היא גנרית יותר מאשר סגנון אישי".

חיקוי סגנון אינו מהפכה. כדי לנסח את המציאות דרושה יותר מסימולציה של הבנה. דרושה אנושיות.

"המחשב שלנו לא מבין טקסט ברמת אינטליגנציה של בנאדם. גם המערכת של מובילאיי לא מבינה את העולם הוויזואלי כפי שמבין אותו אפילו תינוק בן שנתיים. המרחק בין יכולות אנושיות למה שהמחשב מסוגל לעשות הוא עדיין אדיר.

"איפה המחשב כן יכול לפעול טוב יותר מהאדם? כשהמשימה צרה ומוגדרת היטב — למשל, לשחק שח, או לזהות פרצופים. כשמובילאיי התחילה ב־2012, נהיגה אוטונומית נחשבה מופרכת - ואילו היום הרכב האוטונומי בכביש חושב, עושה מהלכים, מתכנן.

“באותו אופן, אפשר לקחת טכנולוגיה של היום ולהגדיר משימות בצריכת שפה שיספקו שימושים  נחוצים מאוד בהבנת טקסט. מחשב שייקח נקודות עיקריות ויחבר אותן יחולל מהפכה בצריכת שפה, גם בלי להתיימר לחקות את האינטליגנציה האנושית".

אז זו בינה מלאכותית או לא?

"בינה היא מושג חמקמק. במשך שנים אמרו כל הזמן 'אם המחשב יפתור את בעיה X יש לו בינה'. למשל, אם הוא ינצח רב־אמן בשחמט, סימן שיש לו בינה. אז ב־1997 המחשב דיפ בלו ניצח את גארי קספרוב, ועדיין לא היתה לו בינה. ב־2016 הגיע אלפא־גו, שניצח את אלוף העולם במשחק גו, שקשה יותר משחמט. הניצחון היה התקדמות גדולה, אבל עדיין לא היה אפשרי לשוחח עם המחשב הזה. לעומת זאת מחשב שקורא הארי פוטר ועונה על שאלות — זה כבר יותר קרוב לבינה. אז כן, אנחנו מנסים לבנות בינה. זו לא המטרה שלנו, זה פשוט מה שנגזר ממנה.

"אנחנו במסע. יש מסעות שאתה לא יודע איך ומתי הם יסתיימו. אני לא יודע לשרטט את המסע לנקודה שבה למחשבים תהיה בינה דומה לזו של בני אדם, אבל במסע הזה יהיו תחנות שאותן אני כן יכול להגדיר: למשל, תוכנה שתסכם לך מאה מאמרים אוטומטית, או שתקרא אותם ותציע כיווני מחקר".

ואם תצליחו באמת לפתח את המוצר שלכם, שאתם אומרים שיהיה קיים עד סוף השנה, מה הלאה? מוכרים אותו? מוכרים את החברה?

"אנחנו עושים את זה כדי ליצור אימפקט, אחרת זה לא מעניין. האימפקט הוא שינוי הדרך שבה בני אדם קוראים וכותבים. הדרך שבה הם משתמשים בשפה. היישומים והתועלת לאנושות שנוכל ליצר הם מהפכה, כמו המהפכה שראייה ממוחשבת עשתה בעשור האחרון ושממנה צמחה מובילאיי. עכשיו להסתכל על העולם דרך מצלמות ולהבין אותו זה כבר לא מדע בדיוני".

במערכות כמו אלה שמפתחת AI21, מודה גם שעשוע, יהיה אפשר להשתמש גם לרעה. "מחשב שיודע לכתוב יעצים את כוחם של הבוטים, רק שעכשיו הם כבר לא יוגבלו לכתיבת תגובה של משפט וחצי בפייסבוק — אלא יכתבו מאמרים שלמים".

אינפלציה של פייק ניוז.

"בעולם הפייק, תוכל לייצר פייק טוב יותר. יש לי בוטים שאתה נותן להם פרמטרים, והם מייצרים טקסט קולח עם מידע סמנטי נכון. היום אנחנו מניחים שהמידע שלנו נכון אלא אם יוכיחו לנו אחרת; בעתיד זה יתהפך. זה אתגר שהאנושות צריכה להתמודד איתו".

אתגר אחר הוא אובדן המשרות שטכנולוגיה כזו תיצור. כעיתונאים, אנחנו צריכים להתחיל לחשוש?

"לא בהכרח. יידרשו פחות אנשי צוות, וחלקם יעשו משהו אחר. זה מה שעושה אוטומציה. נכון, בתחילת הדרך היא מבטלת סוג מסוים של עבודות סיזיפיות, אבל בהמשך היא ממציאה עבודות אחרות, רבות יותר. במלחמת העולם השנייה העסיקו המון נשים בעשיית חישובים שהיום נעשים כולם על ידי מחשב. מאז הטכנולוגיה ייתרה את כל המשרות האלה, אבל בשל אותה טכנולוגיה נוצרה כמות משרות שהיא לאין ערוך גדולה יותר. חוץ מזה שכרגע אנחנו מפתחים את המערכת רק באנגלית, השפה הנפוצה ביותר, ואחריה יש עוד שורת שפות שמקדימות את העברית, אז המשרות שלכם בעיתונות עדיין בטוחות".

מה יהיה השלב הבא במהפכה הזו?

"מחשב שהוא חבר שלך. היום הוא כלי. אנחנו משתמשים בו כדי לגלוש ברשת, לגיליונות נתונים, למצגות. זה כלי עבודה. בעתיד נשוחח איתו. תהיה תוכנה של 'חבר הרפתקן', תוכנה של 'חבר פילוסוף', 'חבר פסיכולוג' כשאת קצת בדיכאון, שיגרום לך להרגיש שאת משוחחת עם בן אדם. את תספרי לו על היום שלך, על המצוקות שלך, על התשוקות שלך. כמו עם חבר. היום התקשורת שלנו היא אך ורק עם בני אדם, אבל בעתיד היא תהיה עם יצורים ממוחשבים כל כך מוצלחים, עד שזו תהיה אחלה תקשורת. העתיד הוא בעצם בינה שיחתית".