1

"המשטרה לא יכולה להתמודד עם הפגנות כאלה. השבוע זה התגלגל למעצרי שווא"

יום ראשון בצהריים. עו"ד דניאל חקלאי (47) מרחובות ערני וחד אף שהספיק לישון רק שעתיים, כי עד שלוש וחצי לפנות בוקר התרוצץ בין תחנות משטרה בגוש דן. זה האדרנלין שמתדלק אותו, ותחושת השליחות כמי שמייצג חלק מהעצורים במחאה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. כמו עורכי הדין האחרים שמתמחים בחודשים האחרונים בנישה הזאת, הוא עובד כמעט ללא הפסקה, בעיקר בלילות של הפגנות, ומטפל בסיפורי מעצרים קשים ובכאוס מוחלט.

למשל, במוצאי שבת שעברה. "השוטרים בסלמה לא ידעו להגיד מה קורה, בלב תל אביב לא ידעו מה קורה, והיו הרבה יותר מדי מעצרים. הבנתי שאצטרך לחלק את עצמי בין כמה תחנות. גייסתי את עו"ד גיל נמיר, שנסע לייעץ לשני עצורים בבני ברק, נסעתי למשטרת לב תל אביב ושם היו רק ארבעה עצורים, המשכתי לגלילות ושם בשלוש לפנות בוקר היו רק 14 עצורים בדרך לתחנה (כלומר לא כולל עצורים שהגיעו מוקדם יותר באותו הערב — י"כ). וכשהם הגיעו השאירו אותם ברכב להעברת עצורים עד ארבע, כאילו אין קורונה. זה משגע — אתם עוצרים אנשים בטענה שהם הפרו את הסדר בהפגנה שבה אמורים לשמור על מרחק, רושמים קנסות על מרחק, ואז תוחמים אנשים ברכב סגור שעות. זו התעמרות, גם אם זו לא משנה סדורה לקיים פה דיקטטורה".

הוא משלב הסתייגויות כאלה במשך כל השיחה. חקלאי הוא עורך דין פלילי, שבימי שגרה מתמקד במה שהוא מכנה "אנשים נורמטיביים" שהואשמו בטעות או סתם מעדו, ובעבירות זכויות אדם. הוא ליווה את ההפגנות ליד ביתו של היועץ המשפטי לממשלה, ייצג את מני נפתלי ועכשיו מייעץ למחאת הדגלים השחורים, אחד מאלה שהטלפונים שלהם רצים בכל קבוצות המחאה, ושעד כה ליווה מקרוב עשרות עצורים וייעץ לעוד אלפי אנשים שקיבלו דוחות. והוא יודע לומר ש"הרבה פעמים המשטרה עוצרת בצדק".

אבל בהפגנות השבוע קרה משהו אחר, "בפעם הזאת ההתרשמות שלי היא שמדובר במעצרי שווא. מדובר בקצינים בצה"ל לשעבר, אנשי הייטק, הילדים הכי טובים שיש. גם הנלהבים ביותר מתוכם הפגינו בצורה סבירה, לא חסמו כבישים ולא פגעו בשוטרים. אני לא חושב שהמשטרה היא פוליטית ואני לא מאמין שירדה הוראה מהשר אמיר אוחנה, אבל יש פה רצון של המשטרה לאכוף תקנה דיקטטורית בנושא הגבלת ההפגנות שבלתי אפשרי לאכוף אותה. ואני חושב גם שהשוטרים עייפים, מתוסכלים ועצבניים, ושחלק גדול מהם לא מבינים, ולא בפעם הראשונה, שתפקידם לשמור על שלטון החוק, על המשטר הדמוקרטי ועל זכויות האדם מפני פרקטיקות דיקטטוריות. המשטרה רוצה ללמד את המפגינים לקח כדי שאולי להבא הם לא יפגינו או ייזהרו.

"למשל, פתאום מטילים עליהם מעצר בית. באופן גורף. כל העצורים מהימים האחרונים קיבלו חמישה ימים מעצר בית, שזה המקסימום שקצין משטרה יכול לתת. מובן ששופט לא היה נותן אפילו דקה מעצר בית, זה הרי כלי שנועד למנוע מסוכנות ושיבושי חקירה. הילדים הטובים האלו, שנחקרו על כלום, למי הם מסוכנים? אילו עדויות הם הולכים לתאם? ולמה מרחיקים אותם מהבימה? חלק מהם גם הורחקו ל־30 יום כשמותר להרחיק רק ל־15 יום. המשטרה מתחילה לא לשים לב שהיא עצמה עוברת על החוק".

חקלאי: "המשטרה רוצה ללמד את המפגינים לקח כדי שלהבא לא יפגינו. למשל, כל העצורים מהימים האחרונים קיבלו חמישה ימים מעצר בבית. למי הם מסוכנים?"

עוד לפני תחנת המשטרה, מה קורה בשטח? למפגינים ותומכי המחאה יש תחושה ששוטרים עוצרים לפעמים את מי שמעצבן אותם באותו רגע, וממציאים עילות.

"אחרי שהייתי בהמון תחנות משטרה ודיברתי עם עשרות קצינים, חלק מהם חברים שלי, הבנתי שהמשטרה לא יכולה להתמודד עם הפגנות בסדר גודל כזה. אז השוטר אולי לא עוצר את זה שלא בא לו טוב בעין, אבל אם מישהו פתאום צועק לו 'אתם משטרת אוחנה' אתה יכול לראות שוטר מתעצבן. יש חופש ביטוי אבל השוטר נפגע באופן אישי, אז הוא לוקח מישהו לצד ומזהיר אותו. סליחה?! בדיקטטורה מזהירים אדם בעקבות התבטאות שלו. בדמוקרטיה כל עוד זו לא הסתה לגזענות או אלימות, לשוטר אין זכות לדבר עם המפגין. אני יודע על סגן מפקד תחנה שאחד המפגינים, איש הייטק יוצא 8200, בחור חמוד, ניגן לו עם הזמבורה קצת קרוב מדי לאוזן, לא בכוונה, והוא עצר אותו בטענה שתקפו אותו עם זמבורה. ובהחלט רואים שהם עסוקים בלחפש איך לתת קנסות, 'בוא נראה אם אתה קילומטר מהבית, בוא נראה מסכה, בוא נראה אם אתה שומר על מרחק של 2 מטרים. הנה, לא! קנס!'. השבוע היתה כמות מטורפת של קנסות, מאות התקשרו אליי להתייעץ וההמלצה היא חד־משמעית: לא לשלם ולבקש להישפט".

אבל הבעיה הכי גדולה בהתנהלות המשטרה בהפגנות, לדעתו, היא "הפרקטיקה של השתלת סמויים בתוך הקהל, כמו במשטר הגנרלים בארגנטינה. אני הולך לטפל בזה מול היועצת המשפטית של המשטרה. אתה משתיל סמויים אצל סוחרי סמים וארגוני פשע, לא בהפגנה. לאחד העצורים הראו תמונות שלו מלפני ההפגנה עם בת הזוג שלו — צילמו אותו לפני, ובעצם שידרו לו 'סימנו אותך ותיזהר מאיתנו'. זה בלתי נתפס. אחרים שהוטל עליהם מעצר בית זכו לביקור מהבלש כדי לוודא שהם מקפידים על המעצר והוא אמר להם 'דיר באלק אם אתם יוצאים להפגנה'. למה צריך לבוא הבלש שעצר אותם, דווקא הוא, ולאיים? הסמויים האלה רגילים לעבוד מול עבריינים, לא מול אנשים נורמטיביים, אז הם פועלים בפרקטיקות של סמויים. אולי נגיש עתירה לבג"צ נגד הפרקטיקה הזו. אגב, זה חלק ממה שמוסיף לעצבים — המפגינים עולים עליהם ומתחילים לשיר 'אתה לא כל כך סמוי! אתה לא כל כך סמוי!', והסמויים נבהלים".

איך נראה מבחינתך ערב של הפגנות?

"בהתחלה מגיעות ידיעות טלפוניות לגבי עצורים לחמ"ל מתנדבים של עורכי דין, ומעדכנים אותנו בקבוצת ווטסאפ. אנחנו מבררים את שמות העצורים, מרכזים את השמות ומגיעים לתחנת המשטרה, כשלעתים זה כרוך בעבודת איתור. המשטרה מקפידה על פרקטיקה של עינוי ולכן משחררת רק בבוקר. אז העצור חותם על כתב ערבות עצמית בסך 5,000-3,000 שקל ולפעמים יותר, אם רוצים ממש להציק. בחלק מהמקרים מבקשים להשיג ערב צד שלישי, מזעיקים את אבא או אמא או איזו חברה באמצע הלילה לחתום ערבות. זה מגוחך, כי ברור שבמקרים האלו לא תהיה חקירה באמת ובטוח לא יהיה כתב אישום. היום בגלל שההפגנות מאוד סולידריות אתה כבר רואה אנשים שמחכים מחוץ לתחנות לחתום על ערבות לזרים. במקרים רבים העצורים מסרבים לחתום על תנאי שחרור דרקוניים ואז מביאים אותם לבית משפט לשחרור בתנאים מיוחדים, שם השופט כמעט תמיד מגלגל את המשטרה מכל המדרגות. אנחנו אומרים לעצורים במקרים מסוימים 'אל תשחקו אותה אמיצים, תחתמו על מעצר בית והרחקה, ואנחנו כבר נדאג להגיש ערר לביטול התנאים'. בסוף השבוע האחרון היו 27 עצורים כאלה שאני ועורכי דין אחרים טיפלנו להם בעררים ובית המשפט קיבל כמעט את כל הטענות שלנו. אלה דיונים שנמשכים לפעמים שעות, כשגם השופט וגם אנחנו הפרקליטים רומזים לנציג המשטרה שיוותר והוא מתעקש, בטיעוני שווא, לבזות את המשטרה. אנחנו מספרים לשופט את הפרקטיקות המזעזעות של המשטרה".

קשה לעצור את הלהט שבו חקלאי מדבר על העבודה. "כסנגור כבר 20 שנה שעוסק במשפט פלילי וחוקתי ומתמקד בזכויות אדם, זה משתלב לי נהדר ברצון לייצג מפגינים ומפגינות. אבל אני מקבל על זה תשלום, זה לא נעשה בהתנדבות". הכסף, אגב, מגיע מפרויקט מימון המונים שנפתח עבור מפגין שהתלונן כי סנ"צ ניסו גואטה היכה אותו, והתרחב כדי לסייע לייצוג מפגינים נוספים. "המשרד שלי לא עובד כרגיל כרגע, ההתמקדות היא במפגינים ודברים אחרים נדחים, אבל חלק מהדברים שאני מעורב בהם נדחים גם בגלל הקורונה, אז זה בסדר, וגם פנו אליי עורכי דין שביקשו לסייע לי בהתנדבות".

2

"אני רואה מפגינים כלואים שעות ברכב, משתינים בבקבוקים"

"זו תקופה מעניינת לעסוק בה בזכויות אדם ואזרח וביחס בין החוק והאופן שבו המשטרה מיישמת אותו לבין האזרחים", מספר עו"ד אסף וייצן (40) מתל אביב. "תקופה עצובה, אבל מרתקת. הדוגמה הכי פשוטה זו ההפגנה במוצ"ש, כשאני מגיע לתחנת גלילות ורואה באמצע הלילה עצורים שמוחזקים בפוסטה, חלק מהם משמונה־תשע בערב עד חמש בבוקר. אם יש חולה קורונה אחד בין השוטרים או העצורים, יש סיכוי שלרבים אם לא לכולם שם יש קורונה עכשיו. במקביל מפקדי המשטרה יוצאים החוצה ומאיימים בקנסות על אלה שבאו לתת ערבות לחברים שלהם. בהתחלה אומרים להם 'אתם עושים רעש לשכנים', אבל מכיוון שאין חוק שאומר שאסור לעמוד מחוץ לתחנת משטרה ולדבר בשקט אז מאיימים בדוחות קורונה, על יציאה מאלף מטרים או אי־שמירת מרחק או כל מיני טענות אחרות. זה מרתק איזה כלי נשק של ממש המחוקק נתן למשטרה ואיזה שימוש היא עושה בו, בין השאר כדי לדכא הפגנות ומחאה".

וייצן: "מחוץ לתחנות המשטרה שוטרים מאיימים בקנסות על אנשים שבאו לתת ערבות לחברים שלהם. 'אתם עושים רעש', אי־שמירת מרחק, כל מיני טענות"

בדרך כלל הוא מייצג פליטים ומבקשי מקלט, ואומר ש"חלק מהתופעות שהופנו בעבר נגדם, ונגד פלסטינים וחרדים, חלחלו ואנחנו רואים איך הן מופנות היום נגד אוכלוסייה של אזרחים ישראלים, ועוד ממעמדות מבוססים. למשל סגירה של המפגינים בלי שום סמכות חוקית. כשמבקשי המקלט עשו את 'צעדת החופש' וצעדו ממתקן חולות לירושלים הם נעצרו באלימות ליד הכנסת, אפילו שהוזמנו פנימה למשכן, ואז נכלאו בתוך אוטובוס בלי שום צו חוקי שהתיר את זה. ועכשיו אני רואה מפגינים כלואים בפוסטה, משתינים בבקבוקים".

ההפגנות לא בעייתיות לפעמים, בייחוד בסגר?

"אלו הפגנות לא אלימות במובהק, ואנחנו רואים פה מין עולם הפוך שבו מפגינים שנדרסים ומותקפים מוצאים עצמם עצורים. דווקא במצבי חירום ועתות משבר הזכות להפגין חשובה ביותר, צריך להגן עליה. המעבר מדמוקרטיה שברירית לכזו שיש בה פגיעה עוד יותר משמעותית בזכויות יכולה להימנע בזכות מחאה, בייחוד כשראינו איך יוצרים חיבור פסול בין תקנות שנועדו לשמור על בריאות הציבור לניסיון לדכא מחאה".

איך נראים החיים של עורך דין של המפגינים?

"אני בתוך הסיפור הזה כמה שבועות. חלק מהדברים אני עושה פרו־בונו, חלק משולם מתרומות ועל ידי ארגונים שונים. אתה עובד כל הלילה, הולך לישון בבוקר מאוחר וצריך במקביל לעבוד, להגיש עררים למשל. בגלל הסגר בתי המשפט כמעט הפסיקו לפעול אז דווקא התפנה לי זמן, ומוצאים איך לשלב את הכל וגם לנהל חיים אישיים".

3

"משתמשים בשיטות שלא ראינו בעבר, הופכים קורבנות לחשודים, הכל כדי לדכא את ההפגנות"

"לא ישנתי הרבה בשבוע האחרון", מודה גם עו"ד גבי לסקי (53) מתל אביב. "היו כמה לילות אינטנסיביים של תחנות משטרה באמצע הלילה, טיפלתי בהפגנות מאילת עד ראש הנקרה, בכל הארץ אנשים יוצאים, אנשים מבוגרים ולשמחתי אחרי הרבה שנים — גם צעירים. והמפגינים צריכים את הגב המשפטי, לדעת שהם לא לבד.

"ייצגתי מפגינים גם במחאה החברתית, אני מתמחה בחופש הביטוי ובזכויות אדם אז זה מה שאני עושה, אבל הפעם אני מופתעת באמת מהעוצמה. זו תקופה מטורפת גם בכמות המעצרים וגם באלימות המופרזת של המשטרה וכמובן באלימות של אזרחים אחרים כלפי המפגינים, שהיא תוצאה ישירה של ההסתה שמגיעה מלמעלה. המשטרה, כזרוע ארוכה של שלטון נתניהו, מנסה להפוך את המפגינים לעבריינים ולעשות שימוש בסמכות שלה כדי להרחיק אנשים מההפגנות. היא התחילה להשתמש בטקטיקה חדשה, קטלינג — דחיסה של המפגינים זה לתוך זה בלי לאפשר להם לצאת מהמרחב. ברור שזה נגד הנחיות הקורונה, אבל זו בעיקר שיטה מלחיצה מאוד, אלימה. המשטרה לוקחת את המפגינים כבני ערובה, כדי שלא ירצו לחזור להפגין. אני בעסקי ההפגנות מאז הפגנות הסטודנטים בשנות התשעים, ולא ראיתי שימוש בשיטה הזאת אף פעם, זה התחיל רק עכשיו, בבלפור. היה קטלינג גם בלילה של המכתזיות, בהפגנה שבה נפצעו הרבה אנשים. גם צווי הרחקה לא ראינו אף פעם, ויש פסיקות של בית המשפט העליון שאומרות שהרחקה ממוקדי הפגנה היא פגיעה בחופש ההפגנה, ובכל זאת עושים זאת".

כלומר נראה שהמדיניות של המשטרה היא לחסל את ההפגנות?

"ודאי, וזו לא רק המשטרה, זה כל המנגנון, גם מה שיוצא מלשכת השר. יש פגיעות בזכויות שאין להן הסבר אחר".

‍גם מול החרדים רואים התנהלות חמורה ואלימה של שוטרים.

"תמיד היתה אלימות משטרתית כלפי קבוצות מוחלשות — פלסטינים, חרדים או אתיופים. עכשיו זה צף לתוך המיינסטרים, אבל זה מאבק של עם ישראל כולו. ראיתי איך המשטרה פעלה בריכוזים החרדיים, המעצרים של קטינים זה דבר בלתי מתקבל על הדעת".

היד הקשה של המשטרה והמדיניות הכללית כלפי ההפגנות כבר הובילו להתרבות ההפגנות והמפגינים, לדעתך הן גם יובילו להסלמה מצד המוחים?

"ריבוי אירועים מביא איתו ריבוי הפתעות. האלימות ברחוב הולכת ומסלימה, במיוחד כשרואים שלא מטפלים בתוקפים ולא שמענו על כתבי אישום נגדם כדי להרתיע. אני מצפה מהשר ומראש הממשלה לגנות את האלימות, ושיפסיקו לחפש פה שני צדדים כי אין פה שני צדדים".

מטבע הדברים יש לה אינספור סיפורים על התנהלות לא תקינה. "ברמת החייל בתל אביב אשה הותקפה ופונתה לבית חולים, ואדם בן 75 שתיעד את האירוע נעצר בידי המשטרה על תקיפה, וזה איש מבוגר שהפגין אזרחות טובה. במוצאי שבת האחרונה באחת וחצי בלילה קיבלתי טלפון שהמשטרה הגיעה לבית של אחד הפעילים הבולטים במחאה שכתב בטוויטר על חוויותיו מהמעצר, הוא ישב באותו תא עם מי שניסה לדרוס מפגינים ביום חמישי שעבר. הביאו אותו לכאורה לתת על זה עדות, אבל התייחסו אליו כאל חשוד לכל דבר. לא הצלחנו לברר לאיזו תחנה לקחו אותו, יצאתי למסע חיפושים בתחנות המשטרה בעיר. זו פשוט הזיה. ייעצתי גם לזו שנדרסה באותה תקרית, וגם היא קיבלה יחס של חשודה אף שזימנו אותה לכאורה כדי להגיש תלונה. בישראל של היום קורבנות הופכים לחשודים".

לסקי: "המשטרה משתמשת בטקטיקה חדשה - דחיסה של המפגינים זה לתוך זה בלי לאפשר להם לצאת מהמרחב. זה נגד הנחיות הקורונה, זה מלחיץ וזה אלים"

ולהבדיל מעבודתה ארוכת השנים עם אקטיביסטים, הפעם היא פוגשת "בן אדם שכבר מחליט לעשות את הצעד הזה ולצאת מהבית עם דגל למען המדינה, ומוצא את עצמו בחדר חקירות. זו חוויה ראשונית לרובם וזו טראומה רצינית. מגיעים אליי אנשים חבולים. הם לא יודעים מה לעשות".

מתחילת ההפגנות לסקי, שהיתה מועמדת לכנסת מטעם מרצ, מעריכה שטיפלה כבר בכ־100 מפגינים עצורים, המשרד שלה מתורגל בעבודה של "יותר מ־24 שעות ביממה", והיא מספרת שלעורכי הדין שמלווים את המחאה "יש קבוצת ווטסאפ, וכשנכנס מעצר אנחנו מחלקים את העבודה בינינו". אבל הזרם נראה כמעט אינסופי. "הייתי באמצע כתיבת עתירה לבג"ץ בנוגע לזוגות שבהם לא נותנים לאחד מבני הזוג להיכנס לארץ ולהתאחד, ואז נכנס לי פתאום עוד מעצר, אז באמצע הלילה אני אסיים את העתירה, ובבוקר אחרי לילה בלי שינה, נלך לבית המשפט".

יש לזה, כמובן, מחיר אישי. "הילדים ובן הזוג שלי נפגעים. הילדים שלי מתבגרים עכשיו יותר מהר והם צריכים לדאוג לעצמם קצת יותר. הרבה פעמים אני יוצאת ב־17:00 מהבית לקראת ההפגנות וכבר אומרת להם לילה טוב".

4

"בכל פעם שהיה נדמה שהמחאה נרגעת המשטרה עשתה משהו שרק ליבה את האש"

התרחבות ההפגנות בתל אביב וברחבי הארץ הגבירה את העומס על עורכי הדין הלא־ירושלמים, אבל אצל יאיר נהוראי (52), תושב הבירה, היא יצרה הפוגה קלה מטיפול במעצרים שוטפים. כעת, בלי הפגנות הענק בבלפור, הוא מצליח לראות יותר את הילדים. קצת מנוחה אחרי לילות עם העצורים בתחנת המשטרה מוריה — שכללו ייעוץ, ליווי בסוגיית תנאי השחרור (ערבות, הרחקה וכו') ובהמשך בקרים בבית המשפט לערעור על התנאים וסיום ההליך.

"הפסטיבל לא נגמר. יש לי עוד פסטיבל של בג"ץ שאולי נגיש בעניין ההפגנות בבלפור, ואני עסוק בלטפל בדוחות מול העירייה", אומר נהוראי. הוא מייעץ לתנועת "אין מצב" ומלווה באופן צמוד כמה ממובילי המחאה בבלפור, כגון אמיר השכל וסדי בן שטרית. במידת מה, הוא פרקליט ה־VIP של המחאה. כן, הוא טיפל גם באמן זאב אנגלמאיר, שנעצר בדמותה של שושקה בעילה של "הטרדה מינית של הציבור. זה דבר שלא היה ולא נברא, הם המציאו סעיף שלא קיים. מה שהיה חמור שם במיוחד הוא שבמהלך החקירה ביקשו ממנה להתפשט ולפסק את ישבנה. לא עשו אפילו גוגל כדי לברר מי זו שושקה. אילו היו עושים היו מגלים שבעברה היא הסתובבה בעיר והיועץ המשפטי של העירייה הוציא מכתב רשמי שזו דמות לגיטימית והעניין נמצא עמוק בתוך חופש הביטוי. הגשנו תלונה במח"ש ואנחנו שוקלים גם להגיש תביעה אזרחית נגד המשטרה".

הבעיה בהתמודדות המשטרה עם ההפגנות נעוצה, לדעתו, בכך שהיא "אוכפת את החוק בלי לנסות להבין את רוח החוק ומהותו, ולא מנסה להתאים את החוק למציאות אלא נוקטת פרשנות נוקדנית ולא מציאותית. אתה רואה את זה למשל כשבאים לבן אדם ולא מזהירים אותו קודם 'המסכה מתחת לאף שלך' אלא בום, מנחיתים עליו קנס. מוציאים לאנשים את החשק לחיות ואז האדם הסביר אומר לעצמו 'למה לי הדבר הזה?'. השבוע באו לבלפור וחילקו דוחות כי אמרו לאנשים שהם מחוץ לאזור שמותר להם להיות בו, אף שהראו לשוטרים חוזי שכירות. אתה כאזרח צריך לשבור את הראש ולא לישון טוב בלילה וללכת להגיש השגה ולהתעסק עם עורכי דין. הביורוקרטיה נהפכה לכלי בידי המשטרה למניעת ההפגנות". שלא לדבר על האלימות: "עכשיו התחלתי לטפל במקרה של מפגינה שהוכתה בצורה נוראית בידי שוטרת בבלפור, בן אדם יוצא להפגנה ולא יודע איך הוא חוזר. פחד אלוהים. ניסו גואטה שתועד מרביץ קיבל גיבוי מצמרת המשטרה ומהשר אוחנה. המשטרה לא באה לשמור על ביטחון המפגינים, היא באה להרוס את ההפגנות".

הוא דתל"ש, ייצג את המפגינים של נטורי קרתא וגם היה פעיל בפורום החילוני ואחראי לחשיפה של כמה מההתבטאויות החמורות של רבני המכינה בעלי. "אני נאבק במשיחיות", הוא אומר. "אני חושב שמה שקורה היום במדינה זה חיבור בין גורמים משיחיים, גורמים עברייניים וגורמים חרדיים, שלוקח את המדינה לדיקטטורה. אנחנו מאבדים פה את המדינה, זה לא סתם מילים באוויר. יש כאן שתי קבוצות בעם שאינן יכולות לחיות זו לצד זו, אלה שמדברים בשפה משיחית־מסורתית ואלה שמדברים בשפה דמוקרטית־ליברלית. אם רוצים לשמור על סוג של אחדות חייבים להיפרד. אולי יצטרכו לעשות פה שתי מדינות, אולי יעשו קנטונים — זה במידה רבה קורה כבר, האזורים החילוניים נעשים חילוניים יותר והאזורים הדתיים מתחרדים. זה לא מאבק של ביבי, אלא מאבק על זהותה של ישראל. אז כשאני מסתכל על המפגינים האלה אני אומר 'וואלה, כל הכבוד להם' וזה המינימום שאני יכול לעשות למענם".

את רוב העבודה, הוא מספר, הוא עושה בהתנדבות, ואף שהמשרד שלו ממשיך לעבוד הוא מודה ש"בשלושת החודשים האחרונים המחאה תופסת לי את כל הזמן, אנשים לא מפסיקים להתקשר, אלה שקיבלו סטירות ואלה שקיבלו דוחות ואלה שהולכים להפגין ורוצים חוות דעת. חשבתי שזה יסתיים מזמן, אבל בכל פעם שהיה נדמה שהמחאה נרגעת המשטרה עשתה משהו שרק ליבה את האש. מישהו האמין לפני כמה שבועות שנהיה בסיטואציה שכמעט כל בית בישראל יורד להפגין? אנשים שבחיים לא הפגינו. אז אולי זה פוגע לי בעבודה, אבל בינתיים זה מחיה אותי, אני מרגיש שאני תורם למאבק למען עתיד ילדיי".

ובכל זאת, הוא אומר, "אני חושב שזה יירגע בקרוב, המציאות תעשה את שלה. אני לא חושב שמפקד מחוז ירושלים נהנה לראות את השם שלו מופיע בכל מקום בהקשרים האלה, והמחאה הזאת יוצאת דופן בכך שהכל מצולם, יש בזה כוח יוצא דופן. המשטרה תהיה חייבת להתאים את עצמה למצב החדש, ואם היא לא תעשה את זה יהיה פה מרי אזרחי. אתה לא יכול לנצח את רוח האדם ואת החופש שלו עם קנסות".

5

"הנורמות מהשטחים זולגות לתוך ישראל, ובמשטרה יש תרבות שקר"

כל עורכי הדין שמייצגים את המוחים הם אנשים עם אג'נדה פוליטית סדורה, שגם משתתפים לעתים בהפגנות בעצמם. אבל גונן בן יצחק (49) ממודיעין הוא סיפור אחר — אקטיביסט ותיק, שהיה לאחד הפנים המזוהות עם המחאה הנוכחית. הוא שירת כסוכן שב"כ בכיר בשטחים באינתיפאדה השנייה, מפעילו של "הנסיך הירוק", בנו של בכיר חמאס שייח' חסן יוסף שהוביל למעצר אביו. אחר כך למד משפטים, התחיל לעבוד כעורך דין והיה לפעיל במחאות שונות — מתווה הגז, מחאת פתח תקווה ליד בית היועץ המשפטי לממשלה ובשנתיים האחרונות גם בקבוצת "קריים מיניסטר". והוא לא רק מייצג את העצורים, אלא גם נעצר בעצמו בבלפור ביולי, "ואז ייצגתי את עצמי ואת שאר העצורים. אבל אני נותן יותר משקל לפעילות שלי ברחוב. בתחום המשפטי אני רק מזדנב אחרי שתי מורות דגולות, לאה צמל וגבי לסקי, אני עדיין מסתכל ולומד".

בשגרה הוא בכלל עוסק במשפט אזרחי־מסחרי, "אבל הפסקתי למעשה לעבוד כעורך דין ואני מתעסק עכשיו רק בנושא הזה של המחאה. אם כבר, מה שאני עושה עכשיו דומה יותר לעיסוק הקודם שלי בשב"כ".

הרקע שלך כחוקר עוזר?

"כמי שמכיר את המערכת אני חושב שיותר קל לי להציף דברים שמישהו אחר אולי לא מכיר. קרה כמה פעמים שבדיוני המעצרים שאלתי את הטוענים המשטרתיים שאלות נוקבות לגבי הנהלים בלי שהם יוכלו למרוח את התשובות".

ועוד משהו מחבר לדעתו בין המשטרה לשב"כ: "המשטרה היא גוף חשוב מאוד שעובר עכשיו משבר יותר חמור מקו 300. הריסוק הזה של המשטרה, של כל המערכת מסביב וזה שאין מפכ"ל — רואים את התוצאות של זה בשטח. ועם השנים המשטרה נהפכה לגוף שתרבות השקר היא חלק ממנו, ואין שום ביקורת עצמית".

גם האלימות המשטרתית היא תוצאה של תרבות השקר?

"האלימות המשטרתית מתרחשת בגלל תהליכים שעוברים על החברה הישראלית, ובגלל נורמות שזולגות מהשטחים לתוך ישראל. יצא לי להרצות מול מג"בניקים על העבודה שלי בשטחים, ושבוע־שבועיים אחרי זה הם ראו אותי בהפגנה ופתאום הם רואים שלא מדובר בעוכר ישראל או בוגד במדינה ומקבלים פרופורציה. המשטרה עובדת על הבעיות, אבל לי עצמי יצא לקבל מכות משוטרים בהפגנות האחרונות ואתה אומר לעצמך איך עורך דין כמעט בן 50 מגיע להפגנה בתל אביב, עושה מה שהמשטרה אומרת לו לעשות ונותנים לו מכות. מה קורה פה? בפקולטה למשפטים מלמדים על מדרון חלקלק, ועכשיו אני פתאום רואה את זה מול העיניים ומבין במה מדובר. אני לא בטוח שאנשים מבינים מה עובר עלינו כמדינה".

גם בן יצחק מספר על מקרים של מפגינים שזומנו למשטרה כדי לקבל עדות או סייעו לאחרים שהותקפו, ומוצאים את עצמם מאוימים בידי המשטרה או נעצרים, על סרטונים שמציגים אלימות משטרית בניגוד לטענות השוטרים. המפגש התמידי שלו עם מחאה ועם המשטרה, הוא מודה, גורם לזה ש"אני מסתכל היום אחרת על הרבה דברים שעשיתי בשירות שלי".

יש כאלה שאומרים שבתקופה הנוכחית, בהפגנות ובהגבלות, הישראלים מתחילים להרגיש מה זה להיות פלסטינים.

"זה נכון, בהרבה מישורים, גם במישור של הסגר וגם בהפעלת הכוח בהפגנות. הרבה פעמים אני עוצר רגע במהלך הפגנה ואומר 'וואלה, פעם הייתי בצד השני'. זה מאוד מוזר. העבודה בשירות יוצרת שיכרון כוח וקל מאוד לשכוח שאתה כלום, חסר משמעות, זו העוצמה של המדינה מאחוריך".

ההתמסרות למחאה השביתה את בן יצחק כמעט לגמרי מפרנסתו כעורך דין, והשבוע הוא סגר את המשרד שלו; אין לו אפשרות לשלם שכר דירה על החלל, אחרי שלא עבד כבר חודשים. מהמפגינים הוא לא גובה כסף, החסכונות נגמרו, ובקרוב ייצא לקמפיין מימון המונים. אבל למאבקים, הוא מסביר, "אני בא עם תחושת שליחות. אני טוב במה שאני עושה, אני נהנה לעזור לאנשים, האשה והילדים תומכים ומבינים שחשוב לי. בערבית אומרים 'עוקדה', שזו העין בעץ — כשיש למישהו שריטה אומרים שיש לו עוקדה. אז זו העוקדה שלי".

6

"השוטרים מודים שהם פועלים כדי למנוע מאנשים להפגין"

עו"ד שירה קידר (42) מנתניה בילתה שבועות כמפגינה על הגשרים בעירה. ובניגוד לשועלי המאבקים הוותיקים שלעיל, היא הגיעה לקו החזית של סיוע משפטי למפגינים רק בשבת האחרונה. "נתניה היא מעוז ליכוד. בגשרים אנחנו חוטפים לפעמים תגובות לא נעימות, ולפעמים יש אלימות של ממש כלפי מפגינים. אז בשבת האחרונה, בבוקר, הגעתי למסקנה שאני מוכרחה לתת יותר. גם ככה אני כבר שלושה שבועות בבית ובגלל הקורונה ביטלו מלא דיונים והקדימו את פגרת סוכות. ישבתי בבית עם הילדים והתבשלתי עם עצמי, עד שפרסמתי פוסט שאני מוכנה לעזור בהתנדבות למי שקיבל דוחות. גיליתי כמה מידע חסר — אנשים קיבלו למשל קנסות על אי־שמירת מרחק כשעוד לא היתה סנקציה בתקנות, הייתי בהלם.

קידר: "תנאי השחרור היו מוגזמים - מעצרי בית, צווי הרחקה. כששאלתי אנשים למה הסכימו לכך, התברר שאמרו להם שאם לא יחתמו ייקחו אותם לאבו כביר"

"הפניות הראשונות הגיעו בשבת על דוחות מהפגנות קודמות, אבל אחרי מוצ"ש זה נהיה מיליון פניות, גם על דוחות וגם מצד משפחות שפנו אליי אחרי שלא הצליחו לאתר את הקרובים שלהן שנעצרו. כל הלילה ניסינו לאתר אותם. בגלל העבודה שלי אני מכירה המון אנשים במשטרה אבל לא הצלחנו לאתר אותם בשום תחנה. לא ישנתי כל הלילה, רק ישבתי בבית על הטלפונים. בבוקר, אחרי שמצאנו אותם בגלילות והם כבר השתחררו, שוחחתי איתם ושמעתי על תנאי המעצר שלהם, שהיו ממש מוגזמים — מעצרי הבית, צווי ההרחקה. אנשים קיבלו הרחקה מכיכר רבין בלי שנעצרו בכלל בכיכר רבין. כששאלתי למה הם הסכימו לתנאים הם סיפרו שאמרו להם שאם הם לא יחתמו ייקחו אותם לאבו כביר. אז הגשתי ערר נגד התנאים והמשטרה פשוט ויתרה על מעצר הבית מראש, בלי להגיע לבית המשפט.

"זה רק מראה שמדובר בשיטת מצליח — אנשים אחרים ששוחררו באותם התנאים לא זכו בליווי עורך דין או בכלל לא ידעו שהם יכולים לערער ונדפקו עם התנאים הדרקוניים האלו. מה שהיה מעצבן במיוחד הוא שבדיון בבית המשפט בערר על ההרחקה שדפקו להם נציג המשטרה אמר בלי בושה שהמטרה בהרחקה משני המוקדים האלה היא למנוע מהם להפגין. הוא אפילו לא הסתיר את זה. אין בכלל בחוק סמכות לקצין משטרה לאסור צמצום תנאי הפגנה לאדם. אחר כך נציג המשטרה לא הצליח להסביר איך אדם נורמטיבי עם עבודה מסודרת ומשפחה נהפך פתאום למסוכן. איזו עילת מעצר מסוג מסוכנות יש פה?".

היא מוצאת לא מעט קווי דמיון בין עבודתה השגרתית כעורכת דין שמייצגת אנשים עבור הסנגוריה הציבורית לבין מה שכבר הספיקה ללמוד על המפגינים. למשל העובדה שאנשים "לא מודעים לזכויות שלהם ולכך שנגרם להם עוול. וההתעמרות של המשטרה די דומה גם לזו שאני מכירה מתיקים רגילים. מביאים איזה דוח שמילא שוטר ולא מתאמצים לחפש ראיות, ובהרבה מקרים הדוחות של השוטרים עומדים בסתירה לדוחות של שוטרים אחרים או לתיעוד בווידיאו. לכן הטיפ שלי למפגינים הוא לתעד הכל ולהשיג סרטונים של המעצרים שלהם".

הניסיון שלה מספק עוד שיעור חשוב: "ייצגתי מפגינים גם במחאת יוצאי אתיופיה. עצרו אז בלילה אחד 40 מפגינים והגישו כתבי אישום נגד ארבעה בלבד. לקח לנו שנתיים להוכיח, בתהליך מפרך, שהמשטרה נהגה שם בדרך של אכיפה בררנית, שלא היה שום הבדל בין אלה שהוגש נגדם כתב אישום לאלה שהתיק שלהם נסגר. אני בטוחה במאה אחוז שגם במקרה הזה המשטרה תלך באותו כיוון".

אחרי השבוע הסוער הזה, את מתכננת להמשיך לייצג מפגינים? זו עבודה קשה.

"גם ככה אני עובדת בסנגוריה ועושה תורנויות לילה, אז מה ההבדל הגדול? מה אני אגיד לך, זה מחיר ההקרבה והוא לא כל כך חמור. אפשרתי לילדים כפיצוי ללכת לישון מאוחר אחרי יום שלא הייתי איתם. אני עושה את זה גם בשבילם סך הכל. זה מחיר קטן לשלם, ומתישהו זה ייגמר".  

* * *

מהמשטרה נמסר: "מתוקף תפקידה, משטרת ישראל פועלת לאכוף את החוק, התקנות והגבלות התנועה וההתקהלות שנקבעו בהם, ללא יוצא מן הכלל.
חופש המחאה בגבולות שנקבעו בחוק על ידי הדרג המדיני, בצל אחד המשברים הבריאותיים הגדולים ביותר שפקדו את ישראל ועל רקע שיעורי תחלואה גבוהים בנגיף הקורונה, אינו חופש ההדבקה' ולא מתיר לאף מפגין או מפגינה להפר את החוק והסדר או לפגוע בבריאות הציבור. לצערנו, במחאות שהתקיימו ברחבי הארץ התגלו הפרות רבות וחמורות, כולל הפרות סדר, חסימות צירים ואירועי אלימות, ולכן נרשמו דוחות ובוצעו מעצרים היכן שנדרש, ובפרט במקרים שבהם לא נשמעו להוראות ואזהרות השוטרים ואף התעמתו עמם. המשטרה תמשיך לאפשר את חופש המחאה במגבלות שנקבעו ואולם לא תאפשר הפרות כה בוטות של החוק והסדר הציבורי, ותמשיך לפעול במוקדי מחאות ובכל מקום אחר כדי לשמור על שלום הציבור ובריאותו".

‍