"

הייטק זה העתיד", אומר יובל בייזר, מנכ"ל 8200 אקדמי, בפתח הסרטון. "אבל למה? עזבו את המשכורות המשוגעות, עזבו את ה־60, 80, 100 אלף שקל האלה... משכורות שאנחנו לא נדע בכלל מה לעשות עם הכסף... עזבו את הקינוחים של היום והסרטים של הלילה... למה תכלס אנחנו פה? כי זה כיף! לבוש נוח, שעות נוחות, קפה"... הוא ממשיך ומקבל כוס קפוצ'ינו מיד נעלמה במשרד מעוצב. "אז איך בעצם מתקבלים לשם?". התשובה לפי בייזר עוברת ב־8200, יחידת הסייבר היוקרתית של צה"ל. והדרך אליה, כש"צה"ל לוקח רק את הטובים שבטובים", עוברת דרכו — בקורס הכנה בזום באלפי שקלים.

הכירו את התעשייה החדשה שצמחה בשולי מסלול ההתבגרות של הילדים הישראלים: אחרי קורסי ההכנה למבחני המחוננים, לפסיכומטרי, למבחני הצו הראשון וליום ה־100 (שבו צה"ל בוחן כישורים של מועמדים לגיוס), הגיע תורה של חממת ההייטקיסטים הנחשקת, שלמבחני הקבלה אליה מוזמנים בכל שנה כעשרת אלפים תלמידי מגמות מחשבים לאחר מיונים ראשוניים.

בייזר הוא כנראה המייצג המוקצן ביותר של תעשיית קורסי ההכנה ל־8200, אבל הוא לגמרי לא לבד. לצד 8200 אקדמי שלו פועלים HackerU ישראל, מכון נועם, מרום 360 וניב רווח — כולם מכונים פרטיים שמציעים לתיכוניסטים הכנה למיונים בעזרת שיווק שקורץ במפורש להגעה ליחידה הנכספת: זה מתחיל בערכות הכנה עצמיות במאות שקלים, עובר בקורסי זום בני חודשיים ב־4,000–7,000 שקל ומסתיים בבוטקאמפ שנמשך חצי שנה ב־16 אלף שקל.

האם אין דרך להיכנס לכור ההיתוך של ההייטק בלי לשלם? צה"ל הרשמי מתעקש שאין סיבה להכנות מיוחדות (ראו תגובה בסוף הכתבה). אולם בפועל, מספר אדם הבקיא בהליכי המיון הצה"ליים, המציאות שונה: "אם לפני עשור בדקו כישורים בלבד, היום הצבא מצפה לקבל אנשים עם ידע, כי זה מקצר משמעותית את משך ההכשרה. בלי ידע החייל יתקשה לעמוד בקצב של אלה שכבר שולטים בטכנולוגיה".

ועל החשש הזה בדיוק מסתמכים קורסי ההכנה, וכמובן מעצימים אותו. "מה שלומדים בבית ספר הוא ברמה נמוכה מאוד ולא קשורה למיון", אומר לי בייזר בשיחת טלפון, שבה הצגתי את עצמי כאם לתיכוניסטית. "זה כמו שתידרשי לעשות מבחן של בית ספר למשפטים, כשכל מה שאת מכירה הוא אותיות הא"ב. במיון שואלים שאלות טריקיות, וגם התלמיד הטוב ביותר בכיתה יקבל 20–25 במבחן. אנחנו מיפינו אילו סוגי שאלות שואלים בכל שלב בראיונות, ומספקים מה שצריך כדי לעבור, כולל סימולציות אמת".

אל בייזר "הועברתי" אחרי שאשת השיווק של החברה זיהתה לקוחה מתנדנדת, ואצלו עוצמת השיווק מיד עולה קומה. כשאני שואלת אותו אם 6,500 שקל לקורס הם לא מחיר יקר מאוד, שלהורים אין כלים לדעת אם הוא מוצדק, בייזר מתחיל לזרוק מספרים נוצצים, שמכמתים את התמורה העתידית המובטחת: "אם הבת שלך תלך לתפקיד עורפי, ולא ל־8200, היא תצטרך לעבור אחריו מסע מפרך לתואר של ארבע שנים, ועוד קורס אחריו שאולי יכשיר אותה לעבודה, ויעלה כנראה 15–20 אלף שקל. קחי גם בחשבון את המשכורות שהיא תרוויח. המשכורת ההתחלתית שלי, כילד בן 22, היתה 35 אלף שקל. לילד בן 22 זה המון".

לבוגרת תיכון, 6,500 שקל זה יקר מאוד.

"מחיר הקורס שלנו משתלם מאוד. זה כמו לקנות פרארי רק ב־100 אלף שקל במקום מיליון וחצי. אני אומר לך בכנות שבעוד שלושה־ארבעה חודשים אנחנו נעלה את המחיר לעשרת אלפים שקל".

גם ניב רווח, הבעלים של חברת קורסי הכנה לפסיכומטרי ולמבחני מיון שונים, שמשווק ערכות הכנה עצמית למיוני 8200 (חוץ מחמן תלפיות), מדגיש את הצורך של התיכוניסטים ואת התמורה העתידית ביחס להשקעה: "כשאני ואת הלכנו לצו ראשון לא שאלנו כלום, ובאנו להיבחן לקב"א ודפ"ר. היום, כשאנחנו יודעים שהביצועים שלך בצו ראשון משפיעים ישירות על אפשרויות שיבוץ, למה לא להתכונן אליו? כולם יודעים שהיחידות האלה הן מפתח טוב מאוד לחיים, וכמו כל הורה גם אני לא רוצה שהילדים שלי יהיו עם משכנתא ל־400 שנה, שבקושי אפשר לסגור עם משכורת של מורה. יש מי שיסתדרו ללא שום הכנה, הצבא יאתר אותם ויגיעו אליהם כך או אחרת, אבל הם מעטים. יתר בעלי הפוטנציאל צריכים היכרות עם סוגי השאלות לשם תרגול והפחתת החרדה".

הצבא טוען שאין צורך להתכונן.

"זה לגמרי לא נכון. גם המרכז הארצי לבחינות טען שההכנה לפסיכומטרי מוטלת בספק משום שהמבחן בודק רק חשיבה. אבל תרגול והורדת מפלס החרדה משפרים ביצועים. מעטים הילדים שמתכנתים ועושים האקינג מגיל 12, והפרש בציון יכול להיות אחד המדדים שיקבעו את השיבוץ, אחרת בשביל מה 8200 עושה בכלל מבחן?".

יובל בייזר, 8200 אקדמי: "הקורס שאנחנו מציעים ב־6,500 שקל זה כמו לקנות פרארי ב־100 אלף שקל במקום במיליון וחצי. כי תואר של ארבע שנים ועוד קורס הכשרה עולים 15–20 אלף שקל. וצריך לקחת בחשבון את השכר העתידי. המשכורת ההתחלתית שלי, כילד בן 22, היתה 35 אלף שקל. זה המון"

איך יודעים מה יש במבחן שמוסתר בהסכם סודיות?

מבט קצר בסילבוסי ההכנה שקיימים בשוק ליחידות הטכנולוגיות מעיד על התוכן התובעני שלהם, שגם תלמידים מצטיינים יתקשו להשלים בלי הכנה. כך למשל: קורסי ההכנה למסלול גאמא סייבר ב־8200 כוללים מבוא למחשבים, רשתות מחשבים, תכנות (אלגוריתמיקה, שפות תכנות, משתנים ומבני נתונים), מערכות הפעלה, ואבטחת מידע וסייבר. קורסי הכנה לשחקים וחבצלות כוללים מבחני ראייה מרחבית, שפה מומצאת, מתמטיקה מומצאת והבנת קוד.

מה מהנושאים הללו יופיע במיונים ל־8200, ובאיזו דרגת קושי? כל תשובה שתקבלו תהיה בגדר השערה מושכלת. בניגוד למשל למבחני הצו ראשון, שלקראתם צה"ל מפרסם בעצמו שאלות לדוגמה, המבחנים ל־8200 חסויים לחלוטין, והמתמיינים חותמים על הסכמה לסודיות. לכן כל שמכוני ההכנה יכולים להסתמך עליו הוא ניסיון העבר — שלהם, של נבחנים טריים ושל בוגרי 8200 ששיתפו אותם בסוד.

זו הסיבה, למשל, שמכון נועם מציע הכנה למסלולים היוקרתיים שחקים וחבצלות, אבל לא לגאמא סייבר. "צריך שיגיע אלינו מידע כדי לבנות את זה", מסבירה לי בטלפון נציגת השיווק. "סביר שיהיה מתישהו בגלל הביקוש, אבל כשבני נוער לא משתפים פעולה עם לומר לנו מה היה בבחינות, זה לא בדיוק מאפשר לנו להזדרז".

"כולנו עברנו בעצמנו את המיונים, ואנחנו יודעים מה השאלות והתכנים", מסביר בייזר בשיחת הלקוח הסמוי על סמך מה בנוי הסילבוס בקורסים של 8200 אקדמי. "אני הייתי מפתח תוכנה, שותף אחד שלי היה תוקף והשני בתחום הסייבר. אנחנו גם השתתפנו במיונים למדורים שלנו, על תקן המראיינים המקצועיים יותר, כך שאנחנו יודעים מה אפשר לשאול. מיפינו את כל סוגי הנושאים שאפשר לשאול במהלך המיון".

רווח, לעומתו, זהיר יותר. באתר הוא מבטיח הכנה מקיפה למיונים, אך מסייג כי "מטבע הדברים ואופי המיונים של חיל המודיעין, לא ניתן להתחייב שכל התכנים המופיעים בערכה יופיעו ביום המיונים".

אתה מכין ילדים למשהו שאתה בעצמך מודה שאתה לא לגמרי יודע מה יהיה בו.

"אנחנו לא נמכור חלום, כי אנחנו לא יכולים לדעת בדיוק על מה קורה בבחינות האלה. חיל המודיעין, בניגוד לפסיכומטרי, לא מפרסם את נוסח מבחני העבר, אז אני יכול רק להישען על משובי תלמידים ועל חבר'ה ששירתו באותן יחידות".

אז כל מי שאומר "אני יודע מה יש בבחינה" מסבן אותך?

"אף אחד לא יכול להתחייב לך על הנושאים שיהיו במיונים, כי כל אחד מקבל מיונים טיפה שונים. יכול להיות שאת וחברה שלך למדתן באותה מגמה והתמיינתן לאותה יחידה, ובכל זאת המיונים יהיו שונים. הכי הרבה שאפשר זה להגיד מה היה להם, ולא מה יהיה לך".

"המחיר הוא מחסום לאוכלוסיות פריפריאליות"

מכוני הכנה ל־8200 מעוררים לא מעט ביקורת. צה"ל אוהב להצטייר ככור היתוך שבו כולם שווים וכמנוע למוביליות חברתית, ואף מקיים העדפה מתקנת בתוכניות פריפריאליות. אולם מבחני הכניסה ליחידות היוקרתיות, שמהוות כרטיס כניסה VIP להייטק, הן מראש מסננת שמעבירה בעיקר תלמידים חזקים מיישובים מבוססים. וכשמצרפים למשוואה הזאת קורסי הכנה באלפי שקלים, שעשויים לספק יתרון למי שעובר אותם, המועדון הופך אקסקלוסיבי עוד יותר: מי שיש לו כסף יהיה לו קל יותר להתקבל ליחידה שמבטיחה לו עתיד עם הרבה כסף.

"המכונים האלה מרחיבים את הפערים החברתיים בישראל, במקום לצמצם אותם", אומר יובל וולמן, נשיא חברת הסייבר סייברפרוף וקצין מילואים ב־8200, שהיה מעורב בשלב ראיונות המיון ליחידה עד לפני שנה: "יש קשר ישיר בין שירות ביחידות כמו 8200 לבין הצלחה בשוק העבודה לאחר מכן. החיילים צוברים נכסים בשירות האינטנסיבי הזה, שאותם הם לוקחים הלאה לשוק העבודה. ולכן יש בעיניי בעיה אתית בקורסי ההכנה, כי המחיר שלהם הוא מחסום לאוכלוסיות פריפריאליות".

"הקורסים האלה מעצבנים אותי", אומר איקה מירושלים, אב לבת 17 שמעוניינת להתקבל ליחידה עילית במודיעין. "בתי נרשמה למפגש רשת של 8200 אקדמי שהסביר על הקורס, ומאז היא מטורגטת באגרסיביות. מתקשרים אליי ארבע פעמים ביום ואליה שמונה פעמים ושולחים הודעות. ועכשיו היא מרגישה ש'אתם דופקים אותי ובגללכם אני לא אצליח'. אבל 6,500 שקל אני מוכן להוציא על טיפול רפואי, למשל, לא על קורס כזה. זה לא סכום שמשפחה ממוצעת מכניסה בקלות.

"אין לי מושג מה הקורס שווה, אבל אם הוא תנאי הכרחי לקבלה ליחידות העילית הטכנולוגיות, זה אומר שהן פתוחות רק בפני מי שידו משגת. זה הופך אותן למועדון של בני עשירים. כשאני שירתי בצבא היו סביבי אנשים שלא שמו שקל על הכשרה והגיעו ליחידות עילית כלוחמים. אם זה לא המצב כיום, אז בואו נפסיק לקרוא לצה"ל כור היתוך".

גם במכללת ג'ון ברייס, שמכשירה למגוון מקצועות הייטק, זיהו את נתח השוק של מתגייסים לעתיד והחלו לפרסם השנה קורס לבני נוער, שמחירו כ־20 אלף שקל. אלא ששם נזהרים מלנקוב בשם המפורש "8200" או צה"ל בכלל. "להגיד 'הכנה ל־8200 היה רעיון שיווקי שירד מהר מאוד מהפרק", אומר זיו מנדל, מנהל ג'ון ברייס הדרכה ובוגר ממר"ם בעצמו. "אני לא יודע מה יש בבחינות ולא מכין אליהן. אני מכשיר לעולמות סייבר ופיתוח תוכנה, וגם אם זה כסף קל, אני לא מוכן שהורים יתלוננו על זה שהילד עשה קורס אבל לא עבר את הבחינות של הצבא".

בינתיים, קורסי ההכנה מחלחלים גם לאקדמיה. מכללת שנקר החלה לשווק השנה, תחת שנקר young, מסלול הכשרת סייבר לנוער. "הילדים מתעניינים בתכנות ובסייבר? בשירות ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל? לראשונה בשנקר יאנג קורס סייבר ייחודי לבני נוער", נכתב בפרסומים. "בעבר עשינו רק לבוגרים, השנה התחלנו עם מתכונת של מרצים יעודיים לבני נוער, שמבינים את הראש", אומר יועץ לימודים בשנקר. "לומדים תשתיות תכנות ותקשורת וידע שרלוונטי לצבא ולחיים. הצבא רוצה אנשים שיודעים, וזה חלק מהדברים שאנחנו מעבירים בקורס. העלות של 20 מפגשי אונליין בני שלוש וחצי שעות היא 4,950 שקל".

רואי צור, מנכ"ל חטיבה בקבוצת חינוך לסייבר ThriveDX וקצין מילואים ב־8200, שמעורב בראיונות ובמיונים למסלול שחקים, טוען שצריך להבחין בין מי שמכין להייטק הצה"לי לבין מי שמכין למבחני הקבלה: "אני מעודד רכישת השכלה כדי להתכונן לחיים המקצועיים, שיכולים להתחיל גם בצבא. הבעיה היא שגופי הכנה הופכים להיות כמו מכון פסיכומטרי, ולא מלמדים את הכישורים הנדרשים, אלא רק איך להצליח בבחינה. נוצרת תעשייה שמעוותת תהליך מיון שקשור לביטחון המדינה. הצבא לא רוצה אנשים שמגיעים מוכנים למבחן אבל בסוף לא יודעים לעשות את העבודה, זה חשש גדול שמטריד אותנו במיונים — שאנשים ימצאו דרך לעבוד על התהליך".

לצור יש אינטרס לעשות את ההבחנה הזו, שכן ThriveDX היתה שותפה לפיתוח הקורס של HackerU, היקר והממושך ביותר בענף, ששווק במקור כקורס הסבה מקצועית וכעת משווק גם לבני נוער: 660 שעות בקורס אונליין שנמשך חצי שנה, שעולה כ־16 אלף שקל ומועבר במתכונת של בוטקאמפ, חציו בלמידה עצמאית באנגלית וחציו עם מדריך בזום.

הקורס שאתה בעצמך פיתחת להאקריו משווק לבני נוער שרוצים לשרת בגאמא סייבר.

"אנחנו לא בנינו את הקורס הזה כדי להעביר אותך בחינות, שאני כלל לא מכיר את השאלות בהן. בנינו קורס לאנשים שרוצים להשתלב בתעשייה בזמן יחסית קצר, במתכונת של למידה מואצת. הקורס מצייד בכישורים לתחום עצמו, ולא למבחן. אני לא נגד נערים ונערות שרוצים לרכוש מיומנויות וידע כדי להכין את עצמם לשירות, בדיוק כשם שמי שרוצה ללכת לסיירת יתאמן, ירוץ וילך לחדר כושר. הבעיה האתית שלי היא עם מכוני הכנה, שהמטרה שלהם היא ללמד איך לעבור את הבחינה — זה כמו ההבדל בין להעתיק לללמוד. זאת פרצה שמייצרת מניפולציות. 8200 יודעת גם לאתר אנשים בעלי יכולות למידה ובלי ידע מקצועי, וללמד אותם בצבא".

אבל בפועל נדרש מהמועמדים ידע רב, הרבה מעבר למה שלומדים בבתי הספר.

"זה תלוי במסלול. יש מסלולים ב־8200 שלא דורשים שום ידע מקדים, כמו שחקים, שם מלמדים אותך את כל הידע המקצועי מאפס. ויש גם מסלולים שדורשים ידע ברמת בית ספר וגם מסלולים שדורשים ידע חריג ונדיר, כמו מסלולי האקרים שיתאימו לילדי קוד שכבר פרצו לפנטגון. המנעד רחב".

איקה, הורה מירושלים: "6,500 שקל זה לא סכום שמשפחה ממוצעת מכניסה בקלות. ואם זה תנאי הכרחי כדי להתקבל ליחידות העילית הטכנולוגיות, זה אומר שהן פתוחות רק בפני מי שידו משגת. זה הופך אותן למועדון של בני עשירים. ואם זה כך, אז בואו נפסיק לקרוא לצה"ל כור היתוך"

"משננים דברים בקורס, לא ממש לומדים"

נערים שעברו קורס הכנה לפני מבחני המיון מתארים עזרה שמסייעת, אבל לא ברור באיזו מידה מצדיקה את הסכומים ששילמו. "זה יותר טוב מכלום", אומרת מיכל ממרכז הארץ, שעשתה קורס של ניב רווח. "הקורס הקנה לי ידע שעזר, אבל השאלות במבחן היו קשות ופרטניות מאוד, הרבה מעבר למה שלמדתי".

עומר מהרצליה, אחד ממשתתפי תוכנית 8200 אקדמי, שעבר לא מזמן את שלב המיון השני במסלול גאמא סייבר, אומר כי "בסופו של דבר הקורס כן תרם לי. המבחן בשלב ב' היה הרבה יותר קשה משציפיתי, עם שאלות גם בתחומים שלמדתי ברמת 5 יחידות בבית ספר, וגם בתחומים שלמדתי אליהם חודשים לבד. שלא לדבר על שאלות ידע קונקרטי בשפות תכנות ורשתות, שלא היתה לי שום דרך לדעת.  האם הקורס היה שווה את הכסף? לא. יש דברים ששיננתי וזכרתי, והם אולי העבירו אותי שלב, אבל כשאצטרך להפגין ידע עמוק יותר בשלב הבא, אני יכול ליפול — כי מה ששיננתי הוא ידע שטחי".

לדברי יואב מהרצליה, "אמא רשמה אותי וחסכה לי את ההתלבטות. זה נותן ביטחון, קצת כמו לקבל את שאלות המבחן מראש". עמית מאזור השפלה, שנמצא בעיצומו של הקורס ב־8200 אקדמי, מספר כי "אבא שלי נורא רצה שאקח אותו. כי אחותי הגדולה לא עשתה הכנה טובה ולא הצליחה להתקבל. אני הייתי נגד, אבל בסוף אמרתי 'טוב, זה הכסף שלך'. ממילא 4,000 שקל (על קורס מוקלט) זה סכום שאתה מוציא על מורים פרטיים בבית ספר. זו יכולה להיות השקעה טובה אם אקבל משהו משמעותי בתמורה - אבל כרגע אני לא מרגיש את זה. יש בקורס הרבה דברים שהם פשוט שינון, לא מעבר".

תגובת צה"ל: "צה״ל אינו תומך ברכישת כלי הכנה למלש״בים. יתרה מכך, המיונים ליחידות הטכנולוגיות בצה"ל משתנים באופן תמידי, ובוחנים ידע הנרכש במערכת החינוך וכן יכולות וכישורים אישיים. צה״ל רואה חשיבות רבה בשוויון הזדמנויות ונקודת פתיחה אחידה לכלל המתמיינים, לרבות ליחידות הטכנולוגיות, ומפעיל מספר רב של תוכניות לקידום החינוך הטכנולוגי בפריפריה".

מ־8200 אקדמי נמסר: "חברתנו פועלת במקצועיות, הכשירה עד כה מאות מלש"בים מכל הארץ ומכל הרקעים. יש לנו מגוון תוכניות ושיתופי פעולה עם גורמים לסיוע לאוכלוסיות חלשות. אנחנו מאמינים שבאמצעות הכנה והכוונה נכונה ומקצועית, בצירוף אתגרים ברמות גבוהות המדמים את אלה שבמבחני המיון ליחידות טכנולוגיות, כל מלש"ב יוכל להגדיל את סיכוייו להתקבל".