ערוץ החיים

//

אריאל גרייזס

למה אין עוני בכל הסדרות על צעירים מגניבים בניו יורק?

"עושות כותרות". אפילו לצעירים שחורים ולהט"ב אין בעיה לגמור את החודש. צילום: באדיבות yes

ערוץ החיים

אריאל גרייזס

"

עושות כותרות" ("The Bold Type"), סדרת הדרמה האמריקאית שעונתה הרביעית עלתה לאחרונה ב־yes, היא סדרה קצת מעצבנת. על פניו, מדובר בעוד סדרת "נשים", סטייל "סקס והעיר הגדולה" או "בנות", שעוקבת אחר שלוש נשים צעירות בניו יורק והמרוץ שלהן להצליח במגזין הנשים שבו הן עובדות. אלא שההווה של ג'יין, קאט וסאטון, גיבורות הסדרה, הוא נעים ונוח מדי. כל דבר שהן עושות מצליח להן, ולמרות העבודה בענף שהולך ומתרושש, אין להן שום בעיה לגמור את החודש.

זה לא משהו חדש. מ"חברים" ו"סקס והעיר הגדולה" ועד "ברוד סיטי" ו"בנות" – הצעירים המגניבים של ניו יורק לא באמת שמעו על משבר הנדל"ן, וגם כשעבדו בעבודות מגוחכות, מעולם לא קיבלו איומים מהבנק או מבעל הדירה. חלק מזה נקשר ללובן הבוהק של גיבורי הסדרות הללו, שגם הקים עליהן לא מעט ביקורת. אבל את הביקורת הזאת "עושות כותרות" דווקא הפנימה: הדמות הראשית שלה היא לסבית שחורה ובכלל יש ייצוג הולם לשחורים ולהט"ב. אבל גם הם — הפלא ופלא — מסתדרים בקלות עם כסף. אנשים קשי יום, שלא לדבר על ממש עניים, פשוט לא קיימים אף שהסדרה עוסקת בדור ה־Y המפורסם, זה שלא מצליח לחסוך או לקנות דירה. לשם השוואה, בסדרות ישראליות, מ"פלורנטין" ועד "האחיות המוצלחות שלי", או בריטיות ("להרוס אותך", למשל) הקשיים הכלכליים הם מנוע עלילתי בסיסי.

כי גם אם אמריקה התקדמה שנות אור מבחינת ייצוג ושפה מימי "חברים", הרי שזה שינוי שיחסית נוח לקדם. השינוי האמיתי, זה שיאפשר לקבוצות מוחלשות באמת להתקדם ולצאת מהגטאות שלהן, דורש קודם כל הכרה בכישלון של הקפיטליזם האמריקאי לייצר מריטוקרטיה אמיתית. ואת זה, אפילו הטלוויזיה הליברלית ביותר לא מסוגלת לייצר. לא במקרה הסדרה מתחילה כששלוש גיבורותיה כבר מועסקות במגזין ואין לנו מושג מאיפה הגיעו ומה היו צריכות לעשות כדי להגיע לשם. כי פתיחת הנושא הזה תדרוש לחשוף שהדרך הכמעט יחידה להצליח בעיר הגדולה כיום היא עדיין משאבים קודמים ורקע "נכון".