לעיניך אונלי

//

יואב סטולר

//

צילום: גבריאל בהרליה

"באתי לעשות אמריקה בישראל, להכניס לכאן תרבות סקס"

הקורונה גרמה לפריחה מטורפת של OnlyFans, פלטפורמה המאפשרת לכוכבות רשת להציע למעריצים תכנים מיניים בתשלום, עטופים ביחס אישי. הוד מושונוב, מוזיקאי שהמציא את עצמו מחדש כסוכן של כוכבניות ארוטיקה, חושף כיצד הופכים את מגפת הבדידות לתעשייה של מיליארדים ואיך מחלצים אלפי דולרים ממעריצים תמורת הרבה גוף חשוף: "אנשים צריכים יחס, ואני יודע להוציא מהם כסף. זה מרושע לחלוטין, אבל עבורי זה פיור ביזנס"

מושונוב. "איך שאני רואה את זה - בתוך כחצי שנה כל בחורה שמגיעה לגיל 18 תפתח לעצמה עמוד באתר. פעם אמרו לה 'איזו זונה', והיום היא תעשה כסף יותר מכל השכונה יחד, ותעשה להם זין"

לעיניך אונלי

יואב סטולר

צילום: גבריאל בהרליה

ה

וד מושונוב (31) נולד להיות מוזיקאי. בגיל 5 החל לנגן בפסנתר, בגיל 13 הקים הרכב ג'אז והופיע איתו, ובבגרותו גילה את המוזיקה האלקטרונית והמציא את עצמו מחדש כיוצר האלקטרוני BEMET. הכישרון והאמביציה שלו השיגו לו שיתופי פעולה עם אמנים כמו ברי סחרוף, שירי מימון, אסף אבידן וטיפקס, הופעות בפסטיבלי ענק ברחבי העולם, כולל חימום לרד הוט צ'ילי פפרז ומקום של כבוד ברשימת "30 המשפיעים מתחת ל־30" של "פורבס ישראל" ב־2020. אבל אז הגיעה הקורונה, תעשיית ההופעות הושבתה כליל, ומושונוב נדרש לשנות כיוון ולהמציא את עצמו מחדש — הפעם כסוכן של ארוטיקה להמונים.

לפני כמה חודשים הקים מושונוב סוכנות שמתמקדת בהפיכת כוכבות רשת למכונת מזומנים ב־OnlyFans, מעין מקבילה מתירנית של אינסטגרם, שבה ניתן להציע בתשלום תכנים שהרשתות האחרות מצנזרות: מתמונות שובבות ועד סרטוני פורנו של ממש, פלוס בונוסים כמו צ'אטים אישיים עם הכוכבניות.

מושונוב אינו מתנצל בריאיון איתו. מבחינתו אונליפאנס מספקת הצצה, תרתי משמע, לעתיד של הרשת. שנת הקורונה האיצה את העתיד הזה ודחפה אותו כמה שלבים קדימה, וכעת מושונוב הוא למעשה סוכן תרבות, שליח שמפיץ ומקדם את בשורת המתירנות גם בישראל.

"פעם היו נאפסטר וקאזה ואפשר היה להוריד מוסיקה בחינם, אבל היום אין את הדבר הזה יותר, ובמקום זה אתה משלם דמי מנוי לספוטיפיי. ככה זה יהיה עם תמונות חושפניות", אומר מושונוב. "אתה יכול לראות היום בנות בביקיני באינסטגרם בחינם, אבל עוד שנייה אין יותר בחינם. בארצות הברית כבר אין את זה יותר".

ומה יש במקום?

"אם אתה אוהב דוגמנית כלשהי, אתה תשלם, והיא גם תענה לך בפרטי. זאת מהפכה. כל סוכני הדוגמניות הכי גדולים בארץ לא יודעים מה לעשות עם עצמם. הם לא מפסיקים לפנות אליי. הטלפון שלי מפוצץ, ואני כבר לא עונה. למה? כי כל הדוגמניות שלהם אומרות להם 'מי זה הוד?' כי הן רואות את הסכומים ולא מבינות מה קורה".

הוד מושונוב: "כמו שפעם הורדנו מוזיקה, והיום יש מנוי לספוטיפיי - כך יהיה עם תמונות חושפניות. אם אתה אוהב דוגמנית, אתה תשלם לה והיא גם תענה לך בפרטי. זו מהפכה"

אחת הכוכבות של מושונוב היא סיון אהרון (20), סטודנטית לאימון כושר מהקריות, שעבדה כחיילת משוחררת במאפייה, ותחזקה פרופיל אינסטגרם פופולרי (57 אלף עוקבים, @sivanaharon_official) מלא בתמונות של עצמה. בתוך חודשיים מפתיחת הפרופיל באונליפאנס כבר יש לה כ־550 מנויים קבועים, שמכניסים לה, להערכתה, כ־90 אלף דולר לחודש. "אף פעם לא חשבתי שזה משהו בשבילי", היא מספרת. "בדיוק השתחררתי מהצבא, כשפנו אליי ואמרו לי שיש איזו אפליקציה לבנות שממילא מעלות תמונות חושפניות באינסטגרם. זאת פלטפורמה שבה את יכולה לעשות מה שאת אוהבת, וגם לעשות מזה כסף. מבחינתי זו היתה הצעה עסקית משתלמת, אז הלכתי על זה. תמיד ידעתי שאני נראית טוב, ופתאום קיבלתי עוד אישור קטן לזה".

דמי המנוי שגובה אהרון, 12–30 דולר לחודש, מספקים למנויים גישה חופשית לחלק מהתכנים שהיא מעלה, אולם הם לא החלק הארי בהכנסותיה. הכסף הגדול מגיע מתוכני הפרימיום, שעל כל אחד מהם היא גובה 8–36 דולר מעבר לדמי המנוי — אלה התמונות והסרטונים הפרובוקטיביים יותר, לצד שיחות וידיאו לייב וצ'אט, שמעניקים תקשורת ישירה בין המעריצים לכוכבת.

"ידעתי שסיון תהיה הצלחה מטורפת", אומר מושונוב. "היא לא נראית הכי טוב בעולם, אבל אז ראיתי סרטון שלה סתם מדברת על מכבי חיפה, ובום! אז פניתי אליה. בהתחלה היא לא הבינה בכלל במה מדובר ולהורים שלה היה קשה עם הרעיון. פשוט אמרתי להם 'חכו שתראו את הצ'ק'".

בסופו של דבר אתם עושים סוג של פורנו לייט.

"ממש לא", אומרת אהרון. "מדובר בתמונות מהסוג שאפשר למצוא גם באינסטגרם, רק תכפילו את כמות התוכן, החשיפה ומעורבות העוקבים. נכון שבאונליפאנס יש המון פורנו, אבל עבורי עירום זה קו אדום. אני רואה את האתר כקרש קפיצה למה שאני רוצה לעשות — להיחשף לכמה שיותר עיניים. אני פשוט גאה בגוף שלי ואוהבת להעלות תמונות שמראות אותו".

זה קצת מיתמם. בכל זאת הסיבה העיקרית לכך שאנשים באים לאונליפאנס היא תכנים מיניים.

"נכון, הכל באונליפאנס עובד על מין, אבל לכל אחת יש הגבולות שלה", אומר מושונוב. "אחת הבחורות אצלנו, למשל, עשתה שיחת וידיאו של חמש דקות עם שייח' מדובאי ב־1,500 דולר, וכל מה שהם עשו זה פשוט לדבר".

סיון, את לא חוששת מהמוניטין הסליזי של האתר?

"אני גאה מאוד במה שבניתי ולא רואה בזה משהו פסול. אני חושבת שאני מממשת את הפוטנציאל שלי, וזה משהו שלא הרבה יכולים לעשות, כי לא לכולם יש אופי כזה".

"זה עסק פמיניסטי", מתעקש מושונוב. "כל העסק הוא של הבנות והן מחליטות מה הן עושות איתו. מתחילת האנושות הזכר שלט בעולם, עד שהגיעה אונליפאנס ושינתה את התמונה. עכשיו כל ילדה שמוכרת בייגלה מהקריות יכולה לקנות בכוחות עצמה דירה במגדלי יו. איך שאני רואה את זה — בתוך כחצי שנה כל בחורה שמגיעה לגיל 18 תפתח לעצמה עמוד באתר. פעם אמרו לה 'איזו זונה', והיום היא תפתח אונליפאנס, תעשה כסף יותר מכל השכונה יחד, ותעשה להם זין".

סיון אהרון. "הבדידות בקורונה יצרה ואקום עמוק בחיים של אנשים, והם מחפשים תמיכה וחברה. פתאום יש מישהי שכל מה שהם צריכים לעשות זה לשלם לה, והיא תהיה איתם בזה"

הצנזורה של אינסטגרם היא משפך עוקבים לאונליפאנס

אונליפאנס הושקה בנובמבר 2016, והיא נמצאת בבעלות (75%) של ליאוניד רדווינסקי, בעלי אתר שיחות הסקס MyFreeCams. הפלטפורמה זכתה מהר מאוד להצלחה, אבל הקורונה היתה זו שהביאה לה פריחה מטורפת: אלפי כוכבני רשת ופליטי ריאליטי, שעשו הון מקידומי מכירות, הגעה להשקות ושיווק אירועים, איבדו את אפיקי ההכנסה. מכאן הדרך למכור תמונות וסרטונים שלהם היתה קצרה. במקביל גם הגולשים מצאו את עצמם בבית עם יותר מדי זמן פנוי וצורך בהסחת דעת מתמשכת, כך שהם נהרו בהמוניהם לאתר.

מייסד ומנכ"ל אונליפאנס טים סטוקלי מסר ל"באזפיד" כי בתקופות השיא במשבר הקורונה, האתר רשם 200 אלף משתמשים חדשים ביום ו־7,000 יצרני תוכן חדשים בשבוע. עד סוף 2020 זינק אונליפאנס פי 11, עם 85 מיליון משתמשים רשומים ויותר ממיליון יצרני תוכן. סך הכל הניבה אונליפאנס ליצרני התוכן שלה 2 מיליארד דולר בשנה שעברה, וזה אחרי שגבתה מהם עמלה בגובה 20% מהכנסותיהם.

הקורונה הצליחה להקפיץ גם את רמת הידוענים שפתחו פרופיל באונליפאנס, וכיום ניתן למצוא בו תכנים אקסקלוסיביים של הראפרית קארדי בי, הזמר כריס בראון, הדוגמנית אמבר רוז, הראפר טייגה וכוכבת הקרדשיאנס בלאק צ'יינה. באפריל ביונסה הזכירה את שם האתר בלהיט "Savage", וגרמה לזינוק של 15% בכניסות אליו בתוך יממה. אולם את שיא ההיסטריה שברה כוכבת ערוץ דיסני לשעבר בלה ת'ורן, שבאוגוסט רשמה יותר ממיליון דולר הכנסות ביממה הראשונה שלה בפלטפורמה.

גם בישראל נרשמו עליות דרמטיות בסמיכות לסגרים. לפי גוגל טרנדס, הפריצה המשמעותית הראשונה היתה עם איסור היציאה מהבית במרץ אשתקד, אז זינקה מידת העניין של הגולשים הישראלים באונליפאנס ב־100% בתוך ימים אחדים. בשיא הסגר השני, כמה חודשים לאחר מכן, נרשם זינוק נוסף של כ־300% בגלישה הישראלית באתר, ומאז מגמת העלייה רק נמשכת.

עיקר המשיכה של אונליפאנס טמון במיזוג שהיא מציעה בין עולם הפורנו המנוכר לרשתות החברתיות המהוגנות. הפופולריות הגואה של אינסטגרם העלתה לגדולה אלפי בחורות חובבות סלפי, שיודעות לתרגם את הלייקים להכנסות מפרסומים. אלא שאינסטגרם מותחת קו אדום בגובה החזה: מותר להראות ישבן חשוף בפלטפורמה, אבל תמונה עם פטמה נשית תיחסם, והמשתמשת תקבל אזהרה. על איברי מין חשופים כמובן אין מה לדבר. גם טיקטוק, המתחרה הצעירה של אינסטגרם, נוקטת מדיניות צנזור דומה. מהצד השני, אתרי הפורנו מציעים אמנם תוכני סקס הארדקור, אבל אין בהם אינטראקציה אישית בין הכוכבניות למשתמשים.

כל העולם חרמנים

אונליפאנס במספרים

85
מיליון

מנויים רשומים לאתר

1
מיליון

יצרני תוכן רשומים באתר

2
מיליארד דולר

שילמה אונליפאנס ליצרני התוכן ב־2020

20%

העמלה שגובה החברה מיצרני התוכן

מקור: בלומברג

בתפר הזה נכנסה אונליפאנס. היא חוצה את הגבולות של הפלטפורמות הקיימות ומספקת לגולשים מעין גישה ל"חדרי הלבשה" של מושאי התשוקה שלהם, מקום שבו יוכלו להיחשף לצילומים של בחורות ובחורים מושכים, לדבר איתם ישירות ולקבל מהם יחס "אישי", וכל זה תמורת כמה דולרים. ההבטחה הזאת לאינטימיות והפנטזיה שמקבלת פנים מוכרות התגלו כמנוע הכנסות מטורף. הן אלה שמאפשרות את השגשוג של אונליפאנס, גם כשבהשוואה לאתרי פורנו חינמיים היא מספקת תכנים "תמימים" יחסית.

לא במקרה, כנראה, הממשק של אונליפאנס מזכיר את זה של אינסטגרם — גלילה אינסופית של תמונות, שלכל אחת מהן נלווה כיתוב טיזרי. אלא שבאונליפאנס כל התמונות והסרטונים חסומים למשתמש מבחוץ, שאמור לקרוא את הכיתוב ולהתפתות להסיר את החסימה תמורת התשלום הנדרש.

הבעיה העיקרית עבור יצרני התוכן באונליפאנס היא פרסום והבאת קהל. באינסטגרם, למשל, יש מנוע פנימי לקידום תכנים של משתמשים פופולריים בקרב עוקבים פוטנציאליים. באונליפאנס לעומת זאת אין אופציה דומה יעילה, כך שהקידום של הכוכבניות — בפועל הרוב הגדול הן נשים — נעשה בעיקר בפלטפורמות אחרות, ובראשן אינסטגרם וטיקטוק. את החלל הזה ממלאים גורמים כמו מושונוב, שעיקר עבודתם היא גיוס עוקבים ומקסום ההכנסות מהתכנים של הכוכבניות. "אני יודע איך להוציא מאנשים כסף", הוא מתרברב.

גם מישראלים?

"לעומת האוסטרלים והאמריקאים, למשל, שמוכנים לשלם, והרבה, הישראלים נחשבים יותר קמצנים, שבאים להתמקח. הם לא יכולים להבין למה שמישהו ישלם לבחורה כדי שהיא תכתוב לו 'היי, מה שלומך?'. אבל בשנה האחרונה הקורונה גרמה למהפך מדהים ואפל באותה מידה — אנשים הבינו שהם פשוט צריכים יחס. עכשיו אבי החשמלאי, שכותב למישהי באינסטגרם כבר שנה והיא בחיים לא ענתה לו, פתאום מבין שאם ישלם לה באונליפאנס היא תענה לו. אתה לא יודע מה זה בשבילו. הוא שם על זה 200 דולר, ואז עוד 200 דולר".

"אנשים פשוט היו בודדים פתאום וחיפשו עם מי לדבר", מספרת אהרון. "קיבלתי עשרות, אם לא מאות הודעות ביום. אפילו מישהו שאני מכירה כבר שנים התחיל לעקוב אחריי ולדבר איתי. זה היה קצת מפדח, אבל עשיתי את זה בווייב חיובי".

יש מאפיינים מסוימים לעוקבים שלך?

"יש לי עוקבים בכל הגילים והמגזרים, מהארץ ומחו"ל. הרוב המוחלט הם גברים רווקים שמחפשים יחס, אבל כמובן יש גם לא רווקים".

זה לא מפריע לך?

"זה לא ענייני, אני לא נכנסת להם לתחתונים. הם מחפשים קשר עם מישהי עם גוף יפה והרבה עוקבים, אחת עם דעה שאוהבת כדורגל. זה מושך אותם. הבדידות יצרה בחיים שלהם ואקום עמוק והם מחפשים תמיכה וחברה. פתאום יש מישהי שכל מה שהם צריכים לעשות זה לשלם לה, והיא תהיה איתם בזה.

"זה כל כך חזק עד שכבר מזהים אותי קצת ברחוב, ועוד יותר באצטדיון של מכבי חיפה — שם כבר המון אנשים ממש עוצרים אותי. זה מחמיא לי. אני אוהבת את תשומת הלב הזאת".

יש גם תגובות שליליות?

"אני סופגת המון תגובות רעות — מאות ביום. אנשים שופטים אותי, בלי שמכירים אותי בכלל. אבל אני מנסה להתעלות מעל זה, כי אני מבינה שלא כולם כמוני. כמו שהגבול שלי הוא עירום, יש אנשים שעבורם גם להצטלם בבגד ים זה לא בסדר".

מה אומרים במשפחה?

"המשפחה שלי תומכת. הם יודעים שזה מה שאני אוהבת. אבל בכל מקרה אני לא חיה לפי המשפחה שלי, אלא לפי מה שאני רוצה",

זה מפריע לקשרים רומנטיים?

"יש לי חבר, והוא תומך בהכל. הוא יודע את הגבולות שלי".

ליאל קוליק: "יש כל מיני בקשות בצ'אט לדברים סקסיסטיים, אני יכולה להעביר תואר בסטיות. בהתחלה חשבתי 'וואט דה פאק', אחר כך הבנתי שזה העולם ולשם כך נועדתי. אני מרגישה שהגוף שלי נועד לאונליפאנס"
ליאל קוליק. "עוקבים אחריי הרבה ילדים שהיו איתי בתיכון. יותר מעניין אותם לראות תמונות פרובוקטיביות שלי מאשר של מישהי שהם לא מכירים"

"ההורים כמעט קיבלו שבץ כשגילו שאני באונליפאנס"

לא לכל הכוכבות של מושונוב היתה כניסה חלקה לאונליפאנס. מאמנת הטניס ליאל קוליק (21), ששמה נקשר לאחרונה לרומן עם הזמר עומר אדם, מספרת כי למשפחה שלה היה קשה הרבה יותר לבלוע את החשיפה הזאת: "פתחתי עמוד באונליפאנס לפני חצי שנה. גרתי אז בלוס אנג'לס על ויזת סטודנט, למדתי בקולג' ולא יכולתי לעבוד שם חוקי. כשנגמר לי הכסף, התחלתי לחשוב איך אני אשלם שכר דירה. זה הפך לעניין הישרדותי. אז פתחתי עמוד באונליפאנס. כבר הייתי מעצמה ברשתות — היו לי 50 אלף עוקבים בטיקטוק ועוד מלא עוקבים באינסטגרם, אז מינפתי את זה. פתאום נהייתי אשת עסקים.

"כשהחלטתי לחזור לארץ בגלל הקורונה, ההורים שלי גילו על אונליפאנס וכמעט קיבלו שבץ. הם חשבו שהבת שלהם עושה דברים לא טובים, מסוכנים אפילו. הם הלכו אפילו לפסיכולוגית. הם עלו מברית המועצות, ספגו חינוך רוסי, ושם מה שפרובוקטיבי נחשב בעייתי. אז הם רצו שאני אמחק את העמוד שלי והקשבתי להם. במשך ארבעה חודשים הייתי בלי זה, אבל איך שעזבתי את הבית שלהם בירושלים לתל אביב החלטתי שאני צריכה לעשות מה שאני אוהבת ורוצה. פתחתי את העמוד מחדש ובתוך כשבועיים זה נהיה מטורף. כולם מדברים איתי על זה, אפילו זיהו אותי ברחוב. אני עדיין לא חושבת שאני סלב, אבל אולי בהמשך. אפילו ההורים בסוף קיבלו את זה".

מה ההבדל בין לעשות את זה בלוס אנג'לס לכאן?

"שם לכל בחורה שנייה יש אונליפאנס ואין עם זה שום בעיה. בארץ הכל הרבה יותר שמרני ומי שקצת מצטלמת חושפני ישר יוצאים עליה וכועסים עליה. אנשים מפרשים את אונליפאנס לא נכון".

מה לא נכון בפרשנות שלהם?

"זה ממש לא פורנו. אתה יכול להיות שף, ואנשים ישלמו כדי לעקוב אחריך ולראות מה אתה מבשל. ואת יכולה להיות בחורה יפה שמעלה תוכן פרובוקטיבי. יש בנות באינסטגרם שמצטלמות חצי ערומות ולא מקבלות על זה שקל. אז באונליפאנס הן יכולות להעלות מה שהן רוצות וגם לקבל על זה כסף. הכל בסדר — כולנו נולדנו ערומים וכולנו נמות ערומים. צריך לקחת את החיים באיזי. חוץ מזה, אם אני אכין פסטה בלייב, אף אחד לא ישלם על זה".

איך הגיבו אנשים שמכירים אותך?

"רוב התגובות טובות, אבל יש אנשים שחושבים אחרת, והיו כמה חברות שאפילו ניתקו איתי קשר בגלל זה. אבל יצא לי לראות באתר גם הרבה ילדים שהיו איתי בשכבה בתיכון. אני חושבת שזה יותר מעניין אותם כי הם באמת מכירים אותי. זו הסיבה שאנשים בכלל מוכנים לשלם באונליפאנס — הם מרגישים שהם מכירים אותי, מהרשתות או מהחיים האמיתיים, ולכן זה עוד יותר מעניין אותם לראות דברים יותר סקסיים שלי, כי לראות תמונות פרובוקטיביות של מישהי שהם לא מכירים זה לא כזה מעניין".

איפה עובר הגבול מבחינתך?

"אני אוהבת לעשות מה שאני רוצה. יש כל מיני בקשות בצ'אטים לכל מיני דברים סקסיסטיים או כל מיני סטיות. אני יכולה להעביר עכשיו תואר שלם בסטיות. בהתחלה זה היה לי מוזר והייתי שואלת את עצמי: 'וואט דה פאק, איך אנשים יכולים לחשוב על זה בכלל או לאהוב ולרצות את זה'. אחר כך הבנתי שזה העולם, ולשם כך נולדתי ונועדתי. אני מרגישה באמת שהגוף שלי נועד לאונליפאנס, אני לא יודעת איך להסביר את זה. זה כאילו הגוף שלי הוא בול לדבר הזה".

מה את רוצה להיות שתהי גדולה?

"מיליונרית".

חשפני צמרת

הסלבס הגדולים שפתחו עמוד באונליפאנס

קארדי בי

ראפרית

כוכבת המיינסטרים הכי גדולה באונליפאנס, מציעה בעיקר הצצה למאחורי הקלעים

כריס בראון

זמר

גובה 20 דולר למנוי חודשי, אך מעלה רק שני פוסטים בחודש בממוצע

בלה ת'ורן

שחקנית

שברה שיא כשהכניסה יותר ממיליון דולר ב־24 השעות הראשונות שלה באתר

אמבר רוז

דוגמנית

החשפנית שנהפכה לדוגמנית מצליחה מכנה את אונליפאנס "מועדון חשפנות דיגיטלי"

טייגה

ראפר

מלבד עמוד משלו, השיק את Raww Model, סוכנות לדוגמניות אונליפאנס

בלאק צ'יינה

דוגמנית

כוכבת הקרדשיאנס נחשבת המצליחה ביותר באונליפאנס, וגובה 55 דולר למנוי

צילומים: גיל פלינט, אי.אף.פי, אי.פי.אי, מתוך אינסטגרם

"הטלפון שלי מפוצץ. יש מלא בנות שרוצות להיכנס"

מושונוב מנהל כיום שמונה כוכבות אונליפאנס, מהן ארבע ישראליות. לאתר הוא נחשף לפני כמה שנים, כשהיה בן זוג של בחורה קנדית, שלדבריו "חיה חיי פאר בזכות אונליפאנס". כשפרצה הקורונה החליט "לנצל את הפוטנציאל הבוסרי בשוק הישראלי", ופנה לצעירות אנונימיות יחסית אך כאלה שצברו עשרות ומאות אלפי עוקבים באינסטגרם והציע לפתוח להן פרופיל באונליפאנס. "העניין הזה מבעבע בישראל. כשהתחלתי היו לא יותר מעשר ישראליות בפלטפורמה, ועכשיו יש לפחות 100 בנות חזקות בארץ עם המון עוקבים ישראלים וזרים — האוסטרלים, למשל, מאוד אוהבים את הישראליות. מסתבר שזה עניין. הטלפון שלי מפוצץ. יש לי רשימת המתנה שאי אפשר להבין בכלל — מלא בנות שרוצות שאני אעבוד איתן. גם הגייז נכנסים לאונליפאנס בטירוף עכשיו, והתחלתי לקבל המון פניות גם מהם, אז גם את זה אני בונה עכשיו".

מה זה בתכל'ס אומר "לבנות" מישהי?

"לפני הכל אני סטייליסט", הוא מסביר. "כמו שעושים בתחום המוזיקה, למשל, אני לוקח מישהי ובונה לה דמות. אני עושה לה את הסטיילינג, מביים לה את כל התמונות, הסרטונים והתכנים, ואז אני עושה 'ניהול 360 מעלות' לכל הפרופילים שלה ברשתות החברתיות, כדי שישמשו משפך עוקבים לאונליפאנס. סיון, למשל, היא חיפאית פרובינציאלית כזאת שחולה על ספורט, במיוחד כדורגל. אז לקחתי אותה והקצנתי את הדמות שלה בתור 'הבת של השכן'. העוקבים בטירוף מזה, מתים לראות עוד ממנה. לעומתה, בנינו לאחת הבנות האחרות דמות שהיא יותר זנותית, ואיתה עשינו בום ענק של 50 אלף דולר בשבוע. ככה עושים יחסי ציבור".

מושונוב: "אני לוקח אנשים ובעצם סוחט אותם רגשית באונליפאנס כדי להוציא מהם כסף. אמא שלי אומרת 'פרס ישראל לא תקבל מזה', אבל היא רואה את הסכומים והיא מבינה שקורה משהו"

"שיטת bemet", הוא קורא לזה בחיוך מאוזן לאוזן. "זו שיטת בוטיק — כל בחורה היא דמות אחרת, משהו חדש שצריך לעבוד עליו איתה. זה לא כמו קוקה־קולה שפשוט מייצרים. מישהי אחת צריכה לעבוד בצורה כזאת ובשעות מסוימות, ומישהי אחרת זקוקה להפך הגמור".

איך העבודה הזאת נראית ביומיום?

"את כל היום הבנות מעבירות בכתיבת תגובות לעוקבים שלהן. זאת עבודה קשה וסיזיפית בטירוף. הן לא יוצאות מהבית — זה מטורף, אבל הכסף מטורף בהתאם".

לצד ההתעסקות בקידום עמודי האונליפאנס של המיוצגות שלו, מושונוב מנהל מערכה עיקשת בטרולים ברשת. הרשת מלאה בקהילות של גברים צעירים שצמאים להדלפת תמונות וסרטונים מחשבונות האונליפאנס של הישראליות שהם מכירים מהאינסטגרם. אלה מציפים את הפורומים ברשתות כמו רדיט ודיסקורד בצילומי מסך של התכנים הבלעדיים מאונליפאנס.

בתגובה הנחה מושונוב את הכוכבניות לאיים ברשתות החברתיות כי ישלחו האקרים לפרוץ לחשבונות האינסטגרם של כל מי שייתפס מצלם מסך. "בטרור צריך להילחם עם טרור", אומר מושונוב. "אלו אנשים שעוברים על החוק. חלק מהם אפילו פתחו אתרים עם התמונות שגנבו — וזה לא יקרה. הם יודעים שאנחנו נגיע אליהם ואין משחקים".

ויש גם מטרידנים נקמנים. "היתה תקופה שהפיצו תמונות שלי מחוץ לאונליפאנס, וזה היה ממש קשה", מספרת אהרון. "פתאום הייתי חשופה לכל העולם. היה בן אדם שכנראה לא קיבל מה שהוא רוצה, וכל כך היה עצבני עליי, שהוא צילם מסך והפיץ. הוא גם הטריד בני משפחה שלי, היה שולח להם הודעות עם תמונות שלי. הייתי שבורה מזה, כי נחצה פה קו אדום. הייתי צריכה לחשוב אם אני באמת רוצה את זה, ואם זה באמת שווה את זה. אז לקחתי פסק זמן של שבוע לסדר את הראש, והחלטתי דווקא לחזור לזה בכל הכוח".

מטרידן כזה עלול להתפתח למשהו גרוע בהרבה. היית ממליצה על אונליפאנס לנשים אחרות?

"כן. אני גם מדברת עם בנות כל הזמן. הן שולחות לי הודעות ואני מספרת להן הכל ומרימה להן. אני חושבת שזה אחלה ואם הן מרגישות בנוח עם הגוף שלהן, אז למה לא?".

ד"ר יניב אפרתי: "יש הבדל בין פורנו לתוכן מיני אינטראקטיבי. מי שצופה בפורנו הוא סביל, בעוד צ'אט בתשלום, למשל, פונה יותר לאנשים עם נטייה להתמכרות. ממש כמו חברות הימורים"

ד"ר אפרתי. "מי שלא יודע להתמודד עם בדידותו ישלם הרבה כדי למלא את החסך". צילום: רונן מחלב

ד"ר גבירץ־מידן. "זה מודל שמעודד הקצנת מעשים וחשיפה רק כדי להגדיל הכנסות". צילום: אדוארד שטרן

"זה לא שחרור גוף האשה, אלא עבודת מין"

לא כולם חושבים שאונליפאנס באמת מביאה בשורה של שחרור מיני פמיניסטי. "אונליפאנס מופקת תחת מסווה של שחרור גוף האשה, אך למעשה אין בכך משהו משחרר או מעצים עבור נשים", קובעת ד"ר עטרת גבירץ־מידן, מרצה בכירה בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה ומטפלת מינית מוסמכת. "במידה מסוימת אלו עובדות מין של העידן הדיגיטלי, ובסופו של דבר הן נשאבות לסחרור של הפקת תמונות יותר פרובוקטיביות ויותר סקסיות או ביצוע דברים יותר קיצוניים, רק כדי להגדיל את ההכנסות ולהמציא את עצמן מחדש. אני גם תוהה מה עושה לאשה או לגבר התחושה שלגוף שלהם ולמראה שלהם יש 'מחיר'. וככל שהנערות הללו נכנסות לפלטפורמה הזאת יותר צעירות, עולה החשש שזה קשור בנטייה ללכת למקומות מאוד קיצוניים מבחינה מינית, בלי איזושהי התקדמות הדרגתית".

יש כאלה שיקראו לך שמרנית, ויטענו שלצעירות כיום אין עכבות כמו פעם, שהן רק רוצות חשיפה לגיטימית.

"כולנו נולדנו עם הצורך שיראו אותנו, יאהבו אותנו, יעריכו אותנו ויגידו שאנחנו מיוחדים. אלו צרכים אוניברסליים ולגיטימיים, שאנשים מוצאים כל מיני דרכים כדי לספק אותם. אבל אי אפשר למלא אותם באמצעות אתרי סקס והתכתבויות מיניות. בסופו של דבר זה 'גול עצמי', כי הן לא באמת מקבלות את ההערכה הזאת. ייתכן ששורש ההתנהגות נעוץ דווקא בסטנדרטים המגדריים־החברתיים שמעודדים אותן לעשות את זה. למעשה נבנים כאן אידאלים של מה היא אשה נחשקת, מה היא צריכה לעשות עם הגוף שלה ואיך היא צריכה להתנהל בעידן דיגיטלי.

"באיזשהו מקום נכון לנהל גם על אונליפאנס את הדיונים שאנחנו מנהלים סביב זנות: האם אשה באמת בוחרת בכך או שהיא מתגלגלת לזה? פעמים רבות זה נובע ממצוקה כלכלית או רקע של פגיעות מיניות. אבל גם אם אין לבחורות האלה רקע פגיע, יכול להיות שהן הגיעו לאונליפאנס רק כי לתפיסתן כך החברה שלנו מגדירה אשה שהיא 'שווה'. שכדי להצליח כאשה זה מה שהיא חייבת לעשות עם הגוף שלה".

ד"ר יניב אפרתי, מייסד המרכז הישראלי לקידום מיניות בריאה (IHS) ומרצה בכיר במכללה האקדמית בית ברל, מצביע גם על הצרכנים של אונליפאנס כמי שנמצאים בסכנה מועצמת: "אנשים לא מבינים מה הבעיה — לכאורה יש פה פלטפורמה ללא ניצול, אז פתרנו את המרכיב הבעייתי בפורנו. אבל זה לא נכון, גם אם פתרתם את המרכיב החשוב הזה, מצד הצרכן לא נפתרה הבעיה ואולי אף הוחמרה. כי מי שמחפש יחס, חום ואהבה מוצא באונליפאנס רק בכאילו קשר אנושי. אתה מדבר עם בחורה נחשקת, היא מתייחסת למה שאתה אומר, וזה יוצר מעין תחושה של אינטימיות שאנחנו יודעים שהיא לא אמיתית. זה חלק ממשחק. אז הצרכנים יגידו: 'לא אכפת לי, זה עדיין נעים לי'. אבל יש כאן פגיעה אמיתית שהם מבטלים את החשיבות שלה.

"בסופו של דבר, אנשים שחיים חיים מלאים ונורמטיביים מלאי משימות הם פחות מועדים להשתמש באונליפאנס. מי שמשלם על זה כסף הם אלו שהיומיום שלהם קשה וארוך, ואין להם הכלים להתמודד עם הבדידות והניכור. אז הם ישלמו הרבה מאוד כדי למלא את החסך הזה. לא בכדי האתר פרח בתקופת הקורונה, כשכולנו נהיינו מבודדים".

ובכל זאת, צ'אט תמים יחסית לא עדיף על צריכת פורנו?

"יש הבדל בין פורנו לתכנים מיניים אינטראקטיביים. מי שצופה בפורנו הוא סביל, בעוד תכנים מיניים אינטראקטיביים, כמו צ'אט בתשלום, פונים יותר לאנשים עם נטייה להתנהגות מינית קומפולסיבית, כלומר התמכרות. ממש כמו חברות הימורים, גם אונליפאנס עושה את מרבית ההכנסות במקומות של מצוקה".

מושונוב בהופעה במומבאי, הודו. הופיע ברחבי העולם, חימם את רד הוט צ'ילי פפרז ונכלל ב"30 המשפיעים מתחת ל־30". ואז הגיעה הקורונה

הביקורת הזאת לא מפריעה למושונוב, שמודה בפה מלא כי "מה שאני עושה זה ערמומי ואפילו מרושע לחלוטין. אני לוקח אנשים ובעצם סוחט אותם רגשית כדי להוציא מהם כסף. אבל עבורי זה פיור ביזנס. ככה זה עובד".

מה אומרת על זה המשפחה שלך?

"בארץ כולם חושבים שאונליפאנס זה זונות. גם ההורים שלי לא מבינים את זה ולא מצליחים לקבל את זה. אמא שלי אומרת 'פרס ישראל לא תקבל מזה', אבל היא רואה את הסכומים והיא מבינה שקורה משהו.

"לא יעזור לאף אחד — אנחנו בערב הסעודית פה. זה נכון מבחינת הרבה דברים, ואחד מהם זה שאין לנו פה תרבות סקס. אני גדלתי ולמדתי בארצות הברית, ושם בשישי בערב אנשים יוצאים למועדוני חשפנות. זאת התרבות, ואין אותה פה".

וטוב שכך.

"אני דווקא חושב שבגלל שאין את זה פה, יש פה אנסים ואנשים מגעילים. כל דבר שמקושר פה לסקס גורם לכולם להזדעק. אז אני לקחתי על עצמי לעשות אמריקניזציה בישראל, ואונליפאנס זה חלק מזה".