2

תחת הכותרת הסקסית "דיווח על המגמות הכלכליות והפיסקליות הצפויות לשנת התקציב 2024 למניינם" גולל סמוטריץ' את הדברים מנקודת מבטו. הוא פתח במוטיבציה שלו לכתוב: "אבקש לחדד מספר נקודות שלעניות דעתי מן הראוי לשים עליהן לב באופן מיוחד בשל השפעתן האפשרית על תקציב 2024" (הטעות במקור). זה כמו לומר: כן, אני יודע שהדו"ח אינו ורוד כולו. כן, אני יודע שהוא מצביע על כמה אתגרים תקציביים. וכן, אני יודע שאני אחטוף כותרות שליליות, אז הנה אני טורח לספר לכם את הגרסה שלי, שלא תתבלבלו חלילה מהנתונים.

והגרסה של סמוטריץ' למצב הכלכלה הישראלית? מן ונופת. "נתוני הכלכלה הישראלית טובים וברוך השם הכלכלה הישראלית חזקה ויציבה בתוך ים האי־ודאות בעולם על רקע המשבר הכלכלי העולמי". פנטסטי. אי של יציבות בתוך ים סוער. ברוך השם.

אלא שסמוטריץ' יודע שבכל זאת יש בדו"ח כמה נתונים קשים. כלכלני האוצר כתבו שהתקציב נמצא תחת לחץ משני צדדיו: ההכנסות ממסים נמוכות מהתחזית, משום שענף הנדל"ן קפוא וההייטק בהאטה, ומנגד הממשלה מוציאה כסף בקצב גבוה מהתכנון המקורי. אם שתי המגמות הללו יימשכו, הגירעון יהיה גבוה מהמתוכנן, מה שיחייב את האוצר לקצץ בתקציב 2024. אז סמוטריץ' התחיל להסביר: "הכנסות המדינה מתנהגות עד כה די בהתאם לתחזיות ששימשו לבניית התקציב". אהבתי במיוחד את השימוש ביחידת המידה המקובלת "די". למען הסר כל ספק, סמוטריץ' הוסיף: "הירידה בגביית ההכנסות בפועל אל מול התחזית הינה מזערית ובעלת השפעה שולית על הגירעון".

המילה שולית כאן היא הגזמה. הגירעון המתוכנן במקור היה 0.9% מהתוצר, בעת אישור התקציב כבר עדכנו אותו ל־1.3% בסוף השנה, וכבר עתה, שלושה חודשים לפני המועד, הוא 1%. אם נמשיך בקצב הזה, זו לא תהיה סטייה שולית. זה נכון שזה לא גירעון מפלצתי אלא די נמוך בהשוואה לשנים האחרונות, אבל כשם שאין סיבה להיסטריה, גם אין סיבה לייפות את המצב.

הלאה, לצד ההוצאות. סמוטריץ' הסביר מדוע הממשלה מוציאה יותר כסף ממה שתכננה. זו לא טעות, זו מדיניות. "הגידול הוא תוצאה של מדיניות מרחיבה שאני מוביל במשרד אל מול המשרדים הביצועיים ונועדה לאפשר להם לממש את התקציב בשלבים מוקדמים יחסית של השנה", כתב. זה הסבר מעניין, אפילו סביר, אבל לא מאוד נכון. העלייה בהוצאות ביחס לתכנון המקורי נובעת בעיקר מהסכמי השכר שנחתמו עם הסתדרות המורים וההסתדרות הכללית. חלק גדול מהכסף שולם בתחילת השנה, מה שהגדיל את ההוצאות מעבר לתכנון בשלב זה. האם זו סטייה איומה ונוראית? בינתיים לא, בסך הכל 1.5%. האם יש סיכוי שהלחצים בצד ההוצאות יימשכו עד סוף השנה ובשנה הבאה ויחייבו את הממשלה לקצץ בתקציב? בהחלט כן.

הלחצים שעלולים להגדיל את ההוצאות נובעים משלושה מקורות: ראשית, האינפלציה אומנם יורדת, אבל לאט, ולכן כל הוצאות הממשלה שצמודות למדד (למשל, קצבאות הביטוח הלאומי) גדולות מהמתוכנן. שנית, כיוון שהאינפלציה יורדת לאט יותר מהתחזית, גם הריבית במשק תישאר גבוהה לזמן ממושך יותר, מה שמגדיל את הוצאות הממשלה על החובות שלה. ושלישית, בגלל החקיקה המשפטית והאי־ודאות הפוליטית השקל נחלש מאוד מול הדולר, הרבה יותר ממה שצפו באוצר, וזה מגדיל את הוצאות הממשלה שצמודות לדולר, בעיקר את החזר ההלוואות שהממשלה לקחה בחו"ל.

סמוטריץ' הודה במכתבו בקיומם של הלחצים האלה, אבל ניסה לגמד אותם. "גם בהקשרי האינפלציה והריבית מצבנו טוב יותר מרוב העולם", כתב, אבל אפילו הוא היה חייב להוסיף קורטוב של אמת: "ואולם המצב פחות טוב ממה שצפינו בעת הנחת התקציב".

עד כאן הייתי עם סמוטריץ'. הנה שר אוצר אמיתי. כן, הוא טיפה מעגל פינות, אבל זה רק כי הוא מנסה להרגיע. המציאות פחות ורודה מהתחזיות, אבל הסטייה מהתחזיות לא גדולה, ואנחנו על זה. יהיה בסדר. נשבע לכם, לפרקים רציתי לחבק אותו, שלא ירגיש לבד. אבל אז הגיע העמוד השלישי והאחרון במכתב שלו.