העוגות שלי לא מתוקות. יש להן טעם ניטרלי, בעיקר של חמאת בוטנים. אנחנו רגילים לאוכל ממותק אז לנו העוגות האלה לא יהיו טעימות. אבל הכלבים מתים עליהן. הרבה לקוחות אומרים שהעוגה מריחה טוב ושואלים אם אפשר לטעום. אני עונה "כן, אבל לא מבטיחה שזה יהיה לכם טעים, כי זה לא מיועד לכם".

שיבולת שועל, חמאת בוטנים, דלעת ורסק תפוחים. אני לא טבעונית אבל היה לי חשוב מאוד שהמוצרים יהיו טבעוניים, כי בעיניי זה מתבקש בתחום שכולו אהבה לבעלי חיים. חוץ מזה יש כלבים שרגישים לעוף ולדגים אז רציתי לנטרל את זה.

הכלבים לא יודעים שיש להם יום הולדת, אבל הם יודעים שמביאים להם משהו טעים שבדרך כלל הם לא אוכלים. הכלבים שלנו רגילים לאוכל מתועש, דחוס ומשומר, שעובר תהליכים כימיים כדי שהתוקף שלו יהיה לשנה קדימה. אני רואה את ההבדל אצל כריס, הכלב שלי — את האוכל שלו הוא אוכל פעם ביום כי הוא צריך לאכול. אם עכשיו אני אזרוק לו גרגיר מהאוכל שלו הוא לא יסתכל עליי בכלל, אבל כשאני נותנת לו עוגייה, הוא בטירוף. כלבים מרגישים בהבדל לחלוטין.
הרבה אנשים שפונים אליי בטוחים שהם לא נורמליים כי הם מזמינים עוגה לכלב, אבל בעיניי מדהים לראות את ההשקעה הזאת לעומת הצד השני — כל הסיפורים הזוועתיים על נטישת כלבים.

עוד לא נתקלתי בכלב כזה. יש לקוחות ששומעים שאין בעוגה בשר, ובטוחים שהכלב שלהם לא יאהב אותה, ואז הם מופתעים.

אי אפשר לשים בעוגה כל רכיב שמיועד לבני אדם. אסור למשל לשים אבקת אפייה או צבעי מאכל. הצבעים הם אך ורק בקישוטים הלא אכילים שמעל העוגה — והיא עצמה תמיד בצבע הטבעי שלה, שהוא חום.

בשלב הראשון אני טוחנת שיבולת שועל במעבד מזון למרקם של קמח. את הדלעת אני מבשלת בסיר לחץ, ואז מועכת לפירה. את שני הרכיבים האלה אני מערבבת עם חמאת בוטנים טבעית ורסק תפוחים ללא תוספת סוכר, ומוסיפה מים. את הבלילה אני אופה בתבניות עגולות, מצננת ואז מסדרת בשכבות, שביניהן אני מורחת שכבה של מחית דלעת. כך העוגה יוצאת גבוהה, אבל לא דחוסה, וגם יפה וחגיגית.

לא, אני מציעה גם קאפקייקס ועוגיות במרקם של ביסקוויט. מדובר באותם רכיבים של העוגה, רק בלי מים ובלי רסק תפוחים כדי לקבל בצק פריך, ולא ספוגי. חוץ מזה אני עושה גם דברים מיוחדים לקראת החגים: בחנוכה הכנתי דונאטס, בפורים אוזני המן במילוי דלעת, ובראש השנה קופסה קטנה כאילו של דבש, אבל עם חמאת בוטנים, כי אסור לכלבים לאכול דבש.

‍

קאפקייק עם עוגייה

"העוגות עשויות משיבולת שועל, חמאת בוטנים, דלעת ורסק תפוחים. העוגיות היבשות עשויות מאותם רכיבים, רק בלי מים ובלי רסק תפוחים כדי לקבל בצק פריך, ולא ספוגי. אי אפשר לשים במוצרים כל דבר, כי אסור לכלבים אבקת אפייה, דבש או צבעי מאכל, למשל. חוץ מזה, היה לי חשוב שהמוצרים יהיו טבעוניים — זה מתבקש בתחום שכולו אהבה לבעלי חיים".

הכל התחיל מכריס, הכלב שלי. הוא הגיע אלינו לפני שבע שנים, ועד אליו תמיד נרתעתי מכלבים. הסכמתי לאמץ אותו רק כי הילדים שלי שיגעו אותי. ומהרגע שהוא הגיע אלינו הכל התהפך — אי אפשר להסביר את האהבה הזאת. אלה היצורים הכי טהורים שיש, רק תאהבי אותם והם יאהבו אותך בלי גבול. בייחוד הרגשתי זאת כשהילדים גדלו, עברו לדירות משלהם, ופתאום הבית התרוקן ולי נהיה מלא זמן פנוי.
כריס הפך להיות כמו ילד רביעי עבורי, הוא התינוק של הבית. והבית שלנו סובב סביב אוכל. תמיד אהבתי לבשל ולאפות, אבל רק בשביל הכיף ובשביל לפנק את הילדים. וכשכריס נכנס לחיינו, גם האוכל שלו נהיה נורא חשוב לי — שיהיה הכי בריא, טרי וטוב שיש. לפני שלוש שנים החלטתי להכין לו עוגת יום הולדת, והייתי מרוצה מהתוצאה. אז עשיתי עוד עוגה והיא יצאה עוד יותר טוב, ואמרתי: יאללה, אולי אני אפתח עמוד אינסטגרם? בחיים לא חשבתי שזה יגיע להיקף שיש לזה היום.

פשוט חיפשתי מתכונים באינטרנט, ראיתי רשימות של מה מותר ומה אסור לכלבים לאכול ואז התייעצתי עם הווטרינר שלנו.

בהתחלה מי שעקבו אחרי עמוד האינסטגרם שלי היו רק חברים שלי וחברים של הילדים שלי. הייתי מכינה עוגות סתם כדי שיהיה לי מה לצלם. ופתאום חברה הזמינה לכלב שלה, ועוד חברה הזמינה. ואז במרץ 2020 התפרצה הקורונה בארץ, וזו היתה נקודת מפנה כי אנשים היו בסגרים, וכנראה מרוב שרצו לצאת ולא יכלו, הם חיפשו מה אפשר להזמין הביתה. אני לא יודעת להסביר את זה, אבל פתאום היתה הזמנה לעוגה בשבוע, שתיים בשבוע, ואז כמה ימים של שלוש־ארבע עוגות ביום. וברגע שהתחילה זרימה של הזמנות מחוץ לאזור שלנו, גייסנו שליחה וקנינו אוטו במיוחד למשלוחים.

לי ולבעלי יש עסק של שמאות מקרקעין, הוא שמאי מקרקעין ואני עזרתי לו בקטע הניהולי. אנחנו בשלב בחיים שבו הילדים גדלו ועזבו את הבית, כך שהשינוי בקריירה קרה בדיוק בזמן מבחינתי. העסק שואב ממני כל כך הרבה, שאין ספק שלא הייתי יכולה לעשות את זה כשהילדים היו קטנים.

20–30 עוגות.

אפשר לחשוב שזה רק לעשירים או לאנשים שרוצים לעשות פוזות, אבל אני מקבלת הזמנות מכל שכבות האוכלוסייה. אין ספק שתרבות האינסטגרם תורמת לזה, כי כולם אוהבים לצלם, להראות ושיהיה פוטוגני, אבל אי אפשר לפקפק בכוונות של הלקוחות שלי כשרואים את התמונות והחיבוקים והאהבה שלהם לכלבים שלהם.

כן. היתה אשה בהיריון שרצתה לקנות גם לכלב עוגה למסיבה של גילוי מין היילוד עם קרם ורוד בפנים. סירבתי כי אני לא משתמשת בצבעי מאכל. גם אם הכלב אלרגי לחמאת בוטנים, אין לי מה לעשות כי זה מרכיב ממש מרכזי בעוגה ובעוגיות.

לא, לא הצלחתי להבין מה מותר להם ומה לא, ואני לא רוצה לקחת סיכון. אני לוקחת אחריות רק על מה שאני בטוחה בו.