מוסף כלכליסט | 06.07.23
להאזנה לכתבה
הוקלט על ידי הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
ביום הראשון של החופש הגדול, בפתח ישיבת הממשלה השבועית, ראש הממשלה בנימין נתניהו נזכר לדבר על חינוך. אף מילה בזמן העיצומים הממושכים של ארגון המורים, אף מילה על תלמידים שלא מקבלים ציונים במשך חודשים וסוגרים שנה בלי לקבל תעודות, אף מילה על המחסור הקיצוני במורות ומורים שהורגש כל השנה, ושכולם מזהירים מפניו. אבל ביום הראשון של החופש — חינוך. כאילו הטיימינג עצמו נועד להטריל, לשדר כמה כל העניין לא רציני.
אבל נעזוב את הטיימינג. הקשיבו לדברים עצמם: "מעבר למה שקורה בשעות הלימודים בתוך הכיתות, אנחנו רוצים להשתמש בטכנולוגיה האינטרנטית שהולכת ומתפתחת" — כך במקור, כן — "להעניק בעצם חינוך מותאם לכל ילד וילדה, יהודים וערבים וחרדים וחילונים, כל ילד וילדה בישראל שתהיה להם את האופציה להעשיר את החינוך שלהם באמצעות תוכניות לימוד שאנחנו לוקחים את המרצים והמרצות הטובים ביותר ואת תוכנות הלימוד הטובות ביותר ולהעמיד את זה לרשות ילדי ישראל ולהורי ישראל (…) ולכן יש כאן דבר שבפוטנציה יכול להיות מהפכני".
אין ספק, הטכנולוגיה האינטרנטית, שהולכת ומתפתחת, בהחלט יכולה להיות בעלת פוטנציאל מהפכני, אם היינו ב־1990. ב־2023 המשפט הזה בעיקר מעורר חשד שראש הממשלה לא שם לב שהמהפכה כבר קרתה, שאין לו צל של מושג מה עושים שם באינטרנט הזה, ושהוא לא יודע שפעוטות כבר גדלים בתוך הרשת, בעולמות שהוא אפילו לא מסוגל לדמיין. מילא זה, משונה גם שהוא יושב ליד שר החינוך אבל אין לו מושג שמשרד החינוך כבר משתמש בטכנולוגיה האינטרנטית כל הזמן. בהמון פלטפורמות, אגב. למשל, אתר המקפצה מספק שיעורים בחינם לילדים בכל הגילאים, במתמטיקה, באנגלית, במחשבים. למשל, אתר קמפוס IL מציע אינספור קורסים בשלל נושאים, והתלמידים משתמשים גם בבריינפופ, בכותר (ספרייה דיגיטלית), בגרופ (קבוצות ווטסאפ להכנה לבגרויות), בתיכון הווירטואלי של מטח (שמאפשר למידה לבגרויות במקצועות פחות מבוקשים באזורים רחוקים), שלא לדבר על ויקיפדיה (איזה פוטנציאל יש לטכנולוגיה החדשה הזאת!). ומורים יצירתיים מעבירים תכנים בטיקטוק, הרשת שבה הילדים לומדים את כל מה שמערכת החינוך לעולם לא תוכל ללמד אותם. ברוך הבא למהפכה ראש הממשלה, טוב שהצטרפת, תראה מה הספקנו לעשות.
אבל מעבר לניתוק המגוחך הזה, זה לא מצחיק. יש פער עגום, מטריד, בין מה שנתניהו אומר, אולי אפילו מה שנתניהו חושב שהממשלה שלו עושה לטובת התלמידות והתלמידים, לבין מה שהיא עושה בפועל.
הכירו את הקול הקורא שנקרא "תקצוב תוכנית תוספתית לחיזוק לימודי אנגלית, עברית ומתמטיקה במוסדות הפטור והמוכש"ר, תשפ"ג ואילך". מאחורי הכותרת הארוכה מסתתרת מהפכה קטנה שמשרדי החינוך והאוצר התחילו לקדם בשנה שעברה, כדי לתמרץ מוסדות חרדיים לשלב לימודי חול.
השיטה פשוטה: ייתנו — יקבלו, לא ייתנו — לא יקבלו. בתי ספר חרדיים (א'־ח') שהמדינה מתקצבת בעד 75% יוכלו להיענות לקול הקורא ולקבל תקציבים נוספים, אם יוכיחו שהתלמידים שלהם עומדים במבחנים במקצועות הליבה (החרדים לא אוהבים "ליבה"; "לימודי חול" הוא המונח המתאים, מבחינתם).
התנאים לקבל המענקים — בסכומים שיכולים אפילו כמעט להשתוות לתקציב בית הספר כולו — מקילים מאוד. בכל מוסד שיצטרף לתוכנית יתקיימו שני מבחנים מטעם משרד החינוך: אחד בתחילת השנה, שני בסופה. אם אפילו רק שליש מהתלמידים עוברים את מבחן הסיום, בית הספר יקבל עוד 12 אלף שקל לכל תלמיד. אם יותר משני שלישים מהתלמידים יעברו את המבחן, בית הספר יקבל מענק נוסף, עוד 2,000 שקל לתלמיד שנבחן. ואם יותר מ־90% מהתלמידים יעמדו במבחן יהיה אפילו מענק שלישי.
בקיצור, אנחנו לא נכפה עליכם איך ללמד לימודי חול, אבל אם תלמדו אותם באופן מספק, הכסף שלכם.
במקור, התוכנית הזו היתה אמורה לכוון את את מוסדות החינוך של חסידות בעלז ללימודי ליבה. אלא שאז נתניהו הבטיח להם תקציבים נוספים בלי לעמוד בשום מבחנים של לימודי חול, אז הם מן הסתם לא טרחו לנסות להשתלב בה. מוסדות אחרים כן עשו זאת. אמנם רק עשרה בסך הכל, עם רק כ־2,200 ילדים, וחלק בכלל מהזרם הממלכתי־דתי, שמוסדות שלו איכשהו השתחלו פנימה (בתי ספר ממלכתיים חילונים, מן הסתם, לא) - ובכל זאת יש שם תלמודי תורה חרדיים בבית שמש ובצפת, אחד מהם מוסד חסידי של ממש.
כל זה נוגע לקול קורא מהקיץ שעבר. שנת הלימודים הבאה במוסדות החרדיים מתחילה בא' באלול. כדי שהתוכנית לעידוד לימודי חול תימשך, אולי אפילו תתרחב, משרד החינוך צריך לפרסם קול קורא חדש. כחודש לפני תחילת השנה, ועוד לא יצא כזה. למה?
הכירו את חיים ביטון, שר במשרד החינוך, האחראי לחינוך הממלכתי־דתי ואחד האנשים החזקים בש"ס. הוא מנכ"ל התנועה, ונחשב איש אמונו של היו"ר אריה דרעי. בעבר סיפר שהוא עושה כל מה שדרעי מטיל עליו. ב־2015 דרעי הטיל עליו להתמנות למנכ"ל רשת החינוך של ש"ס — מעיין החינוך התורני, שהיום נקראת בני יוסף — והוא מילא את התפקיד עד שנבחר לכנסת ב־2021. ועכשיו הוא כאמור שר במשרד החינוך. ולפי ידיעה קטנה שפרסם הכתב החרדי מנחם קולדצקי בשבוע שעבר באתר המחדש, וגם לפי כמה מקורות במערכת החינוך, ביטון מעכב את פרסום הקול הקורא המדובר.
צריך להתעכב על המשמעות של העיכוב הזה. בלי הקול הקורא, בלי הבטחת התקציבים, המוסדות החרדיים שהתחילו ללמד לימודי חול לא יוכלו להמשיך לעשות זאת. השר במשרד החינוך מטעם ש"ס מונע מהתלמידים את האפשרות לקבל כלים שמתאימים לשוק העבודה המודרני, עם סיכוי לרמת חיים גבוהה יותר.
וצריך רגע להבין את עומק הקשר בין חינוך לכסף במוסדות החרדיים. מערכת החינוך שלהם היא מפלגתית. יש זרם חרדי־ממלכתי, שמפוקח בידי משרד החינוך, אבל לומדים בו פחות מ־5% מהתלמידים במגזר. כל האחרים לומדים במוסדות שקשורים למפלגות או לעמותות שקשורות למפלגות. רשתות החינוך הגדולות ביותר הן החינוך העצמאי של יהדות התורה ובני יוסף של ש"ס, שמעבר למוסדות שהן מפעילות גם משמשות צינור להעברת תקציבים למוסדות מוכרים אך בלתי רשמיים ולמוסדות פטורים (מלימודי ליבה). אלה יכולים להיות מוסדות גדולים, או קטנים ממש, עם עשרות תלמידים בלבד, אבל כולם לא מפוקחים בידי משרד החינוך; לא המורים והמורות שלה, לא תוכניות הלימוד (למתעניינים, מחקר מקיף של ד"ר לטם פרי־חזן ופרופ' נטע ברק־קורן הראה זאת היטב). ואלה מוסדות שאליהם מכוון הקול הקורא של משרד החינוך.
אז מערכת החינוך החרדית היא ביזנס אחד גדול. היא מפעל ענק של תקציבים ושל ג'ובים, כמעט בלי פיקוח. חלק גדול מהתקציבים ממשלתיים, חלק מגיע מהמשפחות ומתרומות מהקהילה. כל בית ספר שפוזל לתקציבים ממשלתיים תמורת לימודי ליבה מחליש את השליטה של המפלגות במערכת החינוך. מה הפלא שמנכ"ל ש"ס לא רוצה שזה יקרה. זה לא מאבק על חינוך, זה מאבק על שליטה.
בשבוע שעבר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את תחזית התלמידות והתלמידים במערכת החינוך בעשורים הקרובים. ב־2060 ילמדו בבתי הספר בישראל 4.2 מיליון תלמידים, יותר מפי שניים מהשנה. 1.3 מיליון מהם ילמדו בחינוך החרדים, פי 3.5 מהשנה. החלק שלהם במערכת יגדל מחמישית לשליש. כלומר מערכת החינוך כולה תגדל מאוד, אבל המערכת החרדית תגדל במיוחד.
לכן השליטה של המפלגות החרדיות במערכת החינוך החרדי היא טרגדיה, והמשך הביצור של השליטה הזאת עלול להמיט אסון על החברה והכלכלה בישראל. רק כ־5% מהתלמידים החרדים משלימים בגרות. אם זה ימשיך להיות המצב, אנחנו נידרדר. גם הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס אמר את זה מפורשות לפני חודש בכנס אלי הורביץ: "רמת החיים הממוצעת בישראל תהיה דומה למדינות מזרח אירופה — לטביה, רומניה והונגריה", הוא הזהיר.
חזרה לנתניהו. בהמשך מונולוג הפתיחה שלו בישיבת הממשלה הוא הוסיף: "כל תלמיד ותלמידה יוכלו ללמוד טוב יותר באמצעות הכלים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר, כולל בינה מלאכותית, שאנחנו עמלים להכניס את זה כחלק מאותה תוכנית אינטרנטית, כלומר שילדי וילדות ישראל יוכלו להשתמש בבינה מלאכותית (...) השאלה היא לא רק אם יהיו לנו המפתחים והמתכנתים ויוצרי האלגוריתמים, הבחינה של כלכלות העתיד וחברות העתיד, כלומר ההווה, זה כמה מהילדים והילדות שלנו יוכלו להשתמש בבינה מלאכותית באופן שיגדיל את היכולות שלהם ואת הפריון שלהם כעובדים ועובדות במשק".
אם נתניהו באמת היה דואג לעתיד הכלכלה והחברה, הוא לא היה מסתפק בלהגיד אלף פעם "בינה מלאכותית" ובלהבטיח לתלמידים תוכניות שמשתמשות בטכנולוגיה האינטרנטית. הוא היה מוודא שמערכת החינוך החרדית, שהיא באמת הולכת ומתפתחת, תיכנס למאה ה־21, או לפחות למאה ה־20, ותספק לתלמידים ולתלמידות כלים להשתלבות בעולם, ובשוק העבודה. בלי זה, הוא רק מבלבל את המוח, ומסיג את ישראל לאחור.
הכותב הוא עיתונאי כאן חדשות